בתשובה לנועה ו, 15/09/06 1:10
הו תמימות קדושה 409320
אני כבר לא כל כך בטוח שאני מבין על מה אנחנו מתווכחים. לסיכום, ואולי בלי קשר ישיר לנושא, נראה לי קצת תמוה שאינך מבינ/ה שאנשים צריכים לחיות על פי מה שאפשרי ולהיות מוכנים ולו בצורה מינימלית לעתיד. לטובתך, אני מקווה שאת/ה כן חוסכ/ת משום שנכון לעכשיו (ונכון לכל זמן, כל עוד בני אנוש מנהלים את העסק) איש לא ידאג לך. אתה אולי משלם הרבה מיסים וביטוח לאומי אבל בהגיע יום פקודה תקבל/י קדחת בצלחת. זאת המציאות.
הו תמימות קדושה 409338
לי לעומת זאת, נראה תמוה שאנשים נקלעים לצרות רציניות, וכל מה שיש לך להגיד, זה ''זו בעייתם ובעייתם בלבד. הם היו צריכים לחסוך קודם''.
הו תמימות קדושה 409342
ניק יקירי, הרשה לי לספר לך על חמי וחמותי.
שניהם אנשים עובדים. חמי היה פועל ייצור במוטורולה הרבה שנים. מוטורולה חברה גדולה, ותיקה, עם הסדרי פנסיה לעובדיה (כמדומני). מוטורולה בחליטה להעביר את המפעלים לנגב. באופן מעניין היא לא שאלה את העובדים אם הם מעוניינים לעבור לנגב גם. היא סגרה את כל פסי היצור, העבירה אותם לנגב, השאירה פס אחד שבו הועסקו אנשים מוגבלים, ופיטרה את השאר.
חמי היה בן 50. באופן מטומטם למדי, השוק לא לוהט לאנשים בני 50, אפילו שלפניהם עוד 15-17 שנות עבודה.
הוא, לעומת זאת, מצא עבודה מיד.
כמאבטח.
לאחר מכן שפר עליו מזלו והוא מצא עבודה כאחראי תחזוקה בבריכה. הוא מרוצה מאוד. מעריכים אותו. אוהבים אותו. הוא משתכר שכר מינימום או קצת מעל.
חמותי היתה פעם לבורנטית. ואז היא ילדה, ולקחה קצת חופש מהעבודה, ונולדו עוד ילדים, אז היא נשארה בבית, ולחזור לכימיה היא כבר לא יכלה. מצאה עבודה אחרת. כמזכירה. ואחר כך עבדה בעבודה אחרת. והיום היא סייעת לגננת במספר גנים, דרך חברת כוח אדם, ללא קביעות. היא גם לא תקבל קביעות. היא מרוויחה גם כן, מינימום.
אישי לא גדל בבית עשיר. הוא אבל בשביל הילדים תמיד היה. ללימודים וחוגים. אבל בשביל זה, כשלחמי כואבות השיניים, הוא לא הולך לרופא, כי זה יקר.
2 אנשים שעבדו כל החיים שלהם, ולא יכלו לחסוך.
גם היום הם לא יכולים, והם לא יוכלו לפרוש לפנסיה, כי אין להם ממה. הם יעבדו כל עוד יעסיקו אותם. מה שיש להם זה הביטוח הלאומי, ואותנו.
הו תמימות קדושה 409371
תודה על הסיפור הנוגע ללב.
אני תוהה אם עלה בדעתך שבמשך השנים חמך וחמתך נאלצו , באיומי אלימות, להפריש סכומים נכבדים ביותר ממשכורתם לכל מיני דברים כמו ביטוח לאומי ומס הכנסה. אילו לא נאלצו להפריש את אותן הפרשות, היו יכולים אולי לחסוך, לשלם לתוכנית פנסיה וביטוח אבטלה ריאליים ולא תוכנית ממשלתית בלתי ריאלית המבוססת על ''יהיה בסדר''. אבל הם לא עשו כן, בין השאר גם משום שסברו שתשלומים אלו אכן מבטיחים את עתידם והן משום שפשוט לא היה להם כסף פנוי לאחר אותם הפרשות.
חמך וחמתך כמובן לא אשמים בכך שסמכו בעיניים עצומות על הבטחות ללא כיסוי ובשל כך לא טרחו להבטיח את עתידם אבל מה שאני למד מן הדבר איננו שביטוח לאומי זה דבר טוב משום שהוא מבטיח לאנשים ''קיום הוגן'' בעתיד אלא שביטוח לאומי הוא דבר רע משום שהוא לא מסוגל לקיים את ההבטחה הזאת וגורם לאנשים להפקיר את עתידם.
הו תמימות קדושה 409378
לצערי הרב ראיתי קרנות פנסיה אמריקאיות ''ריאליות'' פרטיות שאנשים הפרישו אליהן כספים. גם קראתי אותם כותבים ומספרים כיצד כספי הפנסיה שלהם הלכו לאיבוד. אף קרן כזאת לא עבדה על ''יהיה בסדר''. הכל היה מחושב באופן ראציונלי וריאלי. היה צריך יותר מאצבעות יד אחת כדי לספור אותן. ההבדל היה שלא כתבו שהשיטה שם אינה טובה מיסודה.
הו תמימות קדושה 409391
כלומר, אם נניח תתכן אפשרות שגם חישוב ריאלי יהיה שגוי אז עלינו לזנוח לחלטין את הרעיון של חישוב ריאלי ולהתבסס על "סמוך"?
הו תמימות קדושה 409399
אני הכרתי זוג שחסך לאורך כל השנים, לא סמך על ''המדינה'' (הם היו ניצולי שואה) והחביא את הכסף מתחת לבלטות. בשנות האינפלציה הגדולות הכסף שלהם הפך לשווה פחות מהנייר עליו הוא הודפס. זוגות אחרים שהכרתי היו חכמים ומתקדמים יותר והשקיעו את הכסף בתוכניות שונות בבנקים. במשבר המניות הבנקים היו מתמוטטים והם היו מאבדים את הכל אילולא המדינה הצילה את הבנקים.

לטענה שלך היה בעיניי משקל רב אם היינו חיים בחברה יציבה שבה היה קשר ישיר בין מעשיו של אדם לתוצאות שהוא יצטרך להתמודד עימן. בחברה המודרנית המשתנה כל הזמן כבר אין כזה דבר. האלטרנטיבות, השינויים והסיכונים הם גדולים מדי בכדי שהפרט יוכל להתמודד איתם לבדו. בגלל זה יש לנו מוסדות שאמורים להבטיח יכולת התמודדות מינימאלית גם למי שלא שפר עליו מזלו.
הו תמימות קדושה 409412
היום השוק הפיננסי משוכלל בהרבה, כך אתה יכול למשל (אם אתה לא סומך על אג"ח ממשלתי, אג"ח ממשלת ארה"ב או דולרים) לקנות מדדים. כלומר על מנת שתפסיד את כספך, צריך כל מדד המניות להתרסק (איזה מדד שתרצה).
נסיון העבר הוכיח שלמרות שנפילות כאלו מתרחשות, אם תחזיק בכספך 15 שנים לפחות, גם אם קנית את המניות ערב משבר 29, תחזיר לפחות את הקרן.
הו תמימות קדושה 409417
יש לי שתי תשובות אפשריות.

אני לא מתמצא בשוק ההון. לקנות מדדים איפה? בבנק? ואז תבוא אתי אלון. לא, תודה.

אני לא מתמצא בשוק ההון. עכשיו אני אחכה ליום ראשון ובתשע בבוקר ארוץ לבנק כדי לקנות מדדים. אבל מה הייתי עושה אם לא הייתי קורא את האייל ואם אתה לא היית כותב באייל? נשאר ללא כסף לעת זיקנה?
הו תמימות קדושה 409454
בארץ הבנקים לא מבטחים את הכסף בגלל שהם סומכים על הממשלה שתממן במקרה חירום (מב שבאמת קרה עד כה), בחו"ל הכסף מבוטח (ומן הראוי לעשות זאת גם בארץ). לקוחות הבנק למסחר קיבלו חזרה את כספם, מעבר לכך ראוי לבדוק מפעם לפעם שהניירות שאמורים להיות בחשבון אכן שם, לפזר השקעות וכד'.
ישנן הרבה השקעות סולידיות, שמפזרות את הסיכון באופן הגיוני, בין אם דרך מסלולי חסכון (או סתם תוכנית חסכון צמודת מדד) בבנקים או קרנות פנסיה/ביטוחי מנהלים למינהם. להחזיק כסף מתחת לבלטה זו לא תוכנית חסכון סולידית, בטח שלא שקלים/לירות.
חינוך להכרה של שוק ההון על כליו המגוונים צריכה להיות מוקנית בגיל צעיר, בין היתר בגלל שהציבור טרם חונך לכך אני תומך בפנסיה חובה, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון ההכרה שהאדם הוא האחראי העיקרי לגורלו, עליו מוטלת האחריות ללמוד ולהבין איך לחסוך לזיקנתו.
הו תמימות קדושה 409459
הבנקים יכולים לבטח את הכסף? אם כך, אני חושב שחוק המדינה צריך לחייב אותם לעשות זאת וזהו.

אני ספקן בנוגע לחינוך להכרה של שוק ההון. קשה לי לראות את הפועלים, מנקי הרחובות והקופאים צובאים בהמוניהם על הבנקים כדי לבזר את משכורת המינימום שלהם בין ההשקעות השונות בשוק.
(ואגב, יש לי הרגשה שרוב הפרופסורים שאני מכיר, כולל אלו מהמקצועות הריאלים, רוב הרבנים ורוב המוזיקאים גם לא יהיו מוצלחים בזה. מצד שני, רוב אנשי המחשבים שאני מכיר מנהלים את כספם בתבונה ויודעים לדאוג לעצמם בצורה לא רעה בכלל. אולי יש כאן דפוס?).
הו תמימות קדושה 409415
''יש לנו מוסדות שאמורים להבטיח יכולת התמודדות מינימאלית גם למי שלא שפר עליו מזלו''

אתה צודק. הם אמורים. השאלה היא האם הם יכולים...

אני גם מסכים איתך שאילו לא הייתה הממשלה מדפיסה כסף בלי הכרה היינו יכולים לחסוך באמת ולא להאלץ לרוץ מהר מהר רק כדי להשאר באותו מקום.
הו תמימות קדושה 409416
האין העובדה שהשקל כל כך חזק מראה שהממשלה אינה "מדפיסה כסף בלי הכרה"?

חוץ מזה, בינתיים נראה שמוסדות המדינה יכולים, במגבלות מסוימות. אף מוסד אינו מושלם.
הו תמימות קדושה 409447
גם היום הממשלה מדפיסה הרבה כסף אבל כוונתי הייתה בעיקר לשנות האינפציה העליזות.

אבל סבבה. אם אתה סבור שהזקנים שמחטטים בפחי האשפה אחרי ששילמו כל חייהם ביטוח לאומי זה בגדר ''אי שלמות'' בלבד, אשריך.
הו תמימות קדושה 409452
הא? אם אתה סבור שהפתרון לבעיית הזקנים שמחטטים בפחי אשפה הוא ביטול הביטוח הלאומי, אז אני בהחלט מעדיף "אי שלמות".
הו תמימות קדושה 409462
זה מעניין. אני חשבתי שהביטוח הלאומי נועד לפתור את בעיית החיטוט בפחי האשפה.

והנה, יש לנו ביטוח לאומי ועדיין מחטטים בפחי האשפה.

מה המסקנה? שטוב שיש ביטוח לאומי?

אותם זקנים מסכנים שילמו כל חייהם ביטוח לאומי ולא חסכו בצורות אחרות מתוך הנחה שידאגו להם. אילו לא היה ביטוח לאומי לא היו לוקים באשליה הזאת והיו לפחות יודעים שעליהם לחסוך - שלא נדבר על כך שהכנסתם הפנויה הייתה גדולה יותר והיו יכולים להפנותה לאותה מטרה.
הו תמימות קדושה 409463
הפרשנות שלך לקשר בין סיבה לתוצאה תמוהה בעיניי. כאילו, למרות קיום צה"ל עדיין נהרגים אזרחים, אז נבטל את צה"ל? ואת המדינה (עדיין מסוכן להיות יהודי כאן)? ואת הרופאים (ישנם אנשים חולים. ישנם אפילו מעשנים! אולי הם סומכים על הרופאים)?

אני לא מכיר אף אחד ש"לא חסך מתוך הנחה שידאגו לו" (הבט"ל). כולם יודעים שקצבת זקנה היא כסף קטן.
הו תמימות קדושה 409505
"אני לא מכיר אף אחד ש"לא חסך מתוך הנחה שידאגו לו" (הבט"ל). כולם יודעים שקצבת זקנה היא כסף קטן."

כמה נוח. נו. ואני מכיר הרבה שחשבו אחרת.

אנחנו לא מדברים עכשיו על זה שנגיד אנשים התאכזבו (פר - אני מאוכזבת) ולא שהקצבה קטנה מדי לקיום בנוחות אלא על כך שאנשים רעבים. ביטוח לאומי נועד לספק רשת בטחון, האם הוא עומד במשימה? אולי זה באמת רק הסטנדרטים הסובייקטיביים שלי, אבל נדמה לי שחיטוט בפחי אשפה הוא כבר מעבר לסתם אכזבה.

אתה חושב שהמצב הנוכחי עדיף על מה שהיה בלעדי זה, אשריך, אני איננו רואה שום סיבה לחשוב כך ואני מסופק אם אתה מסתמך על איזשהיא עובדה, מלבד רצון עז להאמין בכך.
הו תמימות קדושה 409521
גדול. מאז שדיוויד יום הראה שאי אפשר להוכיח סיבתיות, אנחנו מסתמכים על אמונה, ולכן התש''חים צודקים. אהבתי.
הו תמימות קדושה 409550
אני תוהה אם יכול היה להיות דבר שכשלונו הוכח לפי שיטתך.
האם אפשרי, בעיניך, ברמה התיאורטית, שיוקם מוסד ממשלתי לשם השגת מטרה נאה ונאצלת כלשהי ושלאחר זמן מסויים אפשר יהיה לקבוע שכשל במילוי תפקידו ושראוי שיבוטל? אם כן אילו מין ראיות יכולות להיות לדבר? אם לא, האם מכאן אפשר להסיק שממשלתיותו של המוסד (או אולי המטרה הנאה) הופכת אותו לחסין בפני ביקורת כזאת או שאולי הממשלה בכלל מחוסנת בפני טעויות מהותיות?
הו תמימות קדושה 409553
משרד הבטחון כשל מאוד במילוי תפקידו במלחמה האחרונה. האם נן הראוי שיבוטל?
הו תמימות קדושה 409570
שאלה מעניינת אבל מעידה בעיקר על אי הבנת הנקרא.
הו תמימות קדושה 409571
מעניין ביותר. האם אתה רוצה להבהיר למתקשים?
הו תמימות קדושה 409573
הדבר היחידי שאני יכול לעשות הוא לחזור על שאלתי שוב, אבל בשביל אתה יכול פשוט לקרוא בזהירות את תגובה 409550 ולתת את ליבך למשפטים המסתיימים בסימן שאלה.
אולי כדאי שתסביר בעצמך מה הקשר בין שאלתך (הלגיטימית והמעניינת) ובין שאלותי, אולי אז אוכל לעזור לך להבין טוב יותר.
הו תמימות קדושה 409575
"האם אפשרי, בעיניך, ברמה התיאורטית, שיוקם מוסד ממשלתי לשם השגת מטרה נאה ונאצלת כלשהי ושלאחר זמן מסויים אפשר יהיה לקבוע שכשל במילוי תפקידו ושראוי שיבוטל?"
האם אפשרי שניסוחה של שאלה זו מצביע על קשר סיבתי הקיים, לדעתך, בין כשלונו של מוסד ממשלתי במילוי תפקידו לבין הצורך לבטלו?
הו תמימות קדושה 409593
השאלה היא האם _אפשרי_ ומכאן אפשר להסיק לכל היותר שאני סבור שישנם מקרים בהם אפשר וצריך לבטל מוסדות ממשלתיים על בסיס כשלונם ולא שכל כשלון צריך להוביל לביטול המוסד.

זאת בלי קשר לעובדה שאישית אני בהחלט סבור שיש לבטל את כל מוסדות הממשלה.
הו תמימות קדושה 409580
כן, יכול להיות שמוסד ממשלתי נכשל וצריך לבטלו. אבל אכן, כשמדובר במוסדות כ"כ בסיסיים בחברה זה לא פשוט לדעת זאת. ההיפותזה הראשונית שלי אומרת שאנשים מחטטים בפחי אשפה בגלל שבט"ל *לא נותן קצבאות מספקות*, ולא בגלל שבט"ל קיים. ולמה הוא לא נותן קצבאות מספקות? חלק גדול מזה הוא קיצוצים של השנים האחרונות, שנעשו בידי אנשים שרצו לנוון את הבט"ל, מתוך ההנחה שניוון הבט"ל יריץ אנשים לעבודה ולחיסכון. עכשיו, כשהתוצאה של מדיניות זאת היא שאנשים מחטטים בפחים, זה מהווה בידי אותם אנשים טיעון לטובת ביטול הבט"ל בכלל.

מה שהייתי רוצה כדי להתייחס ברצינות הראויה להיפותזה שהבט"ל הוא הגורם לכך שאנשים לא חוסכים הוא קודם כל מחקרים (בפסיכולוגיה או בסוציולוגיה) שייתנו אינדיקציות לכך שאנשים לא חוסכים בגלל שהם מסתמכים על הבט"ל. בכנות, פגשתי כבר אנשים שלא חוסכים כי הם סומכים על כך שהם עוד "יעשו את המכה", או שהפנסיה נראית להם רחוקה, אבל עוד לא פגשתי אנשים שלא חוסכים בגלל שהם סומכים על קצבת זיקנה או קצבת הבטחת הכנסה.
אם יהיו לנו מחקרים רציניים כאלה, נוכל לבצע ניסוי בקנה-מידה מצומצם ולראות מה ההשפעות של העניין.
הו תמימות קדושה 409592
מה הופך את המוסד לביטוח לאומי למוסד בסיסי בחברה? האם קיים איזה נתון שיכול היה לעזור לנו להכריע בשאלת נחיצותו של המוסד?

אני לא יודע כמה ערך יכול להיות למחקרים בפסיכולוגיה/סוציולוגיה או אפילו היסטוריה בהכרעה בנוגע לתמריץ לחסוך. ראשית, מה שאנשים אומרים איננו אינדיקציה למה שאנשים אכן יעשו, גם אם הם סבורים שהם עונים בכנות. שנית, אין לנתונים ההיסטוריים (השוואה בין שיעור החסכונות לפני ואחרי הקמת המוסד) הרבה ערך שהרי תמיד אפשר לטעון שישראל של לפני 53 היא לא ישראל של אחרי 53 (מה שכמובן מאוד נכון) ובכלל, מאחר ואנחנו חיים בעידן של אינפלציה בלתי פוסקת, מאוד קשה לחסוך ויש שפע של תמריצים אחרים שהממשלה נותנת לנו שלא לחסוך. בעיני זה נסיון למסמס את הנקודה.

השאלה היא פשוטה, האם אנשים מגיבים על תמריצים? ואם כן, איזה תמריץ מהווה קיומו של המוסד לביטוח לאומי. האם הוא מגדיל את התמריץ לחסוך? לא משנה כלום? מקטין?
הו תמימות קדושה 409594
ואיך אתה מציע לנסות לענות על השאלה שהעלת (כשלב ראשון של הבירור, כדי לראות אם הטיעון שלך בכלל רלוונטי לדיון), בלי לנסות לחקור אותה ע"י הדיסציפלינות המתאימות?
הו תמימות קדושה 409595
מי קבע שהדיספלינות האלו הן המתאימות (אם בכלל אפשר לקרוא לסוציולוגיה ופסיכולוגיה דיספלינות)?
הו תמימות קדושה 409596
טוב. כיצד אתה כן מציע להתמודד עם השאלה שהעלית?
הו תמימות קדושה 409597
הגיון
הו תמימות קדושה 409598
מאחר שנראה שאנחנו חלוקים על ההקדמות שיכולות להוות חלק מטיעון הגיוני ועל מידת הרלוונטיות שלהן לנושא, כיצד אתה מציע להתקדם מכאן?
הו תמימות קדושה 409607
איזה הקדמות?
האם כוונתך שמחקר בסוציולוגיה, נגיד, הוא טיעון?

אני באמת בספק אם אתה עצמך גורס את דעותיך מתוך מחקרים בסוציולוגיה או פסיכולוגיה. ההנחה שלי היא שבמקרה הטוב אתה מחזיק בעמדה בגלל שהיא נראית לך הגיונית ואת ההגיון הזה עליך להיות מסוגל לנמק. כמובן שיכול להיות מצב בו העמדה מוחזקת מטעמים רגשיים ואז ייתכן שתתקשה לנמק (אם היא שגויה) אבל אדרבא, אם ברצונך באמת להתקדם יש כאן ליקוי שיש לתקן.
הו תמימות קדושה 409609
יש לנו שאלה שאתה העמדת. אני לא חושב שזאת השאלה העיקרית, אבל אני רוצה לנסות ללכת איתך. השאלה, בלשונך:
"השאלה היא פשוטה, האם אנשים מגיבים על תמריצים? ואם כן, איזה תמריץ מהווה קיומו של המוסד לביטוח לאומי. האם הוא מגדיל את התמריץ לחסוך? לא משנה כלום? מקטין?".

אני חושב שבגדול התשובה היא "לא משנה כלום". אבל אני לא יודע אם אני צודק. הצעתי להסתמך על מחקר אמפירי כדי למצוא את התשובה. אתה נגד. כיצד ממשיכים מכאן?
הו תמימות קדושה 409612
השאלה היא למה אתה חושב כך.

מחקר אמפירי לא יכול להוות ראיה הן משום שהוא בלתי אפשרי (ובוודאי שלא אפשרי לי לנהל כזה מחקר לשם הדיון איתך, עם כל הכבוד) אבל יותר מכך, גם אם היה אפשרי, ממילא היית יכול לדחות את תוצאותיו אם היו סותרות את דעתך.

מחקר אמפירי יכול לבדוק שלושה דברים:
1. מה אנשים אומרים שהיו עושים: כאן אנחנו דוחים את המסקנות משום שאין בהכרח קשר בין מה שאנשים אומרים למה שהם עושים
2. מה אנשים עושים בתנאי ניסוי מבוקרים: כאן אנחנו דוחים את המסקנות על בסיס כך שהתנאים אולי מבוקרים אבל מבודדים את הנתונים המהותיים, אין דין 10 דולר במחקר פסיכולוגי קצר, למשל, כדין חסכונות חייך לאורך שנים
3. מה אנשים עשו בעולם האמיתי לפני ואחרי החלת חוק ביטוח לאומי: כאן תמיד אפשר לטעון שהסיבה לעליה/ירידה בחסכונות היא תוצאה של גורם אחר ושמדובר במציאות שונה לחלוטין.
הו תמימות קדושה 409613
אני חושב כך כי מעולם לא פגשתי אדם שלא חסך לעתיד בגלל שהוא הסתמך על קצבה מבט"ל. כמו שכבר הזכרתי, פגשתי אנשים שלא חסכו כי לא היה להם כסף, כי הם חשבו שירויחו הרבה יותר בעתיד, כי הם הדחיקו את רעיון הפנסיה או כי זה נראה להם רחוק מכדי להתחיל לחשוב על העניין. אבל מה אני יודע? אני מוכן להיות פתוח למחקר אמפירי.

לא ביקשתי ממך לנהל מחקר אמפירי. שאלת אותי למעלה אם יש דרך *עקרונית* להראות שבט"ל הוא כישלון, ותשובתי היא שיש דרך כזאת (שוב, אני לא חושב שזאת השאלה החשובה לעניין כישלון או הצלחה, אבל אני עוזב זאת בצד כרגע).
בנוגע לפיסקה האחרונה שלך, יש למדעי החברה מתודולוגיה שאמורה להתגבר על בעיות והטיות מסוגים שונים. היא לא מושלמת, אבל זה מה שיש. אם יש לך מתדולוגיה טובה יותר, אני פתוח להצעות.
הו תמימות קדושה 409618
נסכם, אם כן. אתה מבסס את עמדתך על מידע אנקדוטלי (שגם הוא קצת מוזר. מה, אתה באמת שואל מכרים למה הם לא חוסכים?)

לעצם העניין, מהי אותה דרך *עקרונית* להראות שבט"ל הוא כשלון. איזה טיעון ישכנע אותך? תן לי מתווה כללי.

"בנוגע לפיסקה האחרונה שלך, יש למדעי החברה מתודולוגיה שאמורה להתגבר על בעיות והטיות מסוגים שונים"

מאחר ולתחומי החקר/הגות/ספרות הקרויים "מדעי החברה" יש יומרה להיות מדעים, ברור שהם גם עוסקים, כמו כל המתיימרים למדעיות, במתודולוגיה. זה אומר דבר על מידת האפקטיביות שלה או על מידת המדעיות שלה. מאחר ואני לא רוצה לפרוש את הדיון ליותר מדי רוחב היה נחמד אם היית מתייחס לנקודות שהעלתי באופן ספציפי. הנה שאלנו שאלה שהיא בתחום הסוציולוגיה/פסיכולוגיה/כלכלה והנה הצגתי בצורה הגיונית את אפשרויות המחקר האמפירי והראיתי כיצד ניתן להפריך כל אפשרות. אולי החמצתי משהו, אולי יש כאן בכל זאת דרך. אתה מוזמן להאיר את עיני.
הו תמימות קדושה 409621
זה נכון שאני מבסס את עמדתי על מידע אנקדוטלי. על מה אתה מבסס את עמדתך?
הו תמימות קדושה 409628
על כך שאם אתה לוקח מאנשים כסף עבוד דבר שאחת ממטרותיו היא הענקת קצבת זקנה והענקת רשת ביטחון הרי שאתה:
א. מקטין את היכולת שלהם לחסוך.
ב. מקטין את התמריץ שלהם לחסוך ולנקוט באמצעי זהירות.

מאחר וכדי לפעול עליך גם להיות מסוגל וגם לרצות לפעול, סביר להניח שהתוצאה של שני אלו תהיה הקטנת החסכון לעומת המצב ללא אותו מוסד מוצלח.
הו תמימות קדושה 409760
ההבנה שלי בעניינים כלכליים לוקה מאוד בדרך כלל, אבל הפעם היא לוקה באופן חמור במיוחד, אנא, אנשים טובים, עזרו לי להבין מה קורה כאן:

מר ריוורס: אני טוען שאם הבט"ל לוקח מאנשים כסף למטרת קצבת זקנה, זה מקטין את המוטיבציה שלהם לחסוך.

מגיב: לא בדקתי מדעית, אבל אני: א. יודע, כמו כולם, שקצבת הזקנה היא מאוד נמוכה. ב. משוחח עם אנשים, ויודע משיחותי שלקיומו של מוסד הבט"ל אין השפעה על המוטיבציה שלהם/החלטותיהם בענייני חסכון.

מר ריוורס: אני לא משוחח עם אנשים. אני טוען שאם הבט"ל לוקח מאנשים כסף למטרת קצבת זקנה, זה מקטין את המוטיבציה שלהם לחסוך.

מגיבה: גם אני מדברת עם אנשים, וגם אני יודעת משיחותי איתם שלקיומו של מוסד הבט"ל אין השפעה על המוטיבציה שלהם/החלטותיהם בענייני חסכון. מאחר והאנשים שאני משוחחת עימם אינם אותם אנשים שמר מגיב משוחח עמם - הרי שהדבר מגדיל מעט את המדגם הבלתי-מקצועי, שהוא כל מה שיש לנו כרגע. מדוע, אם כן, אתה ממשיך לטעון כי לקיומו של מוסד הבט"ל יש השפעה על המוטיבציה/ההחלטות של אנשים בענייני חסכון?

מר ריוורס: הטענה שלי היא שאם הבט"ל לוקח מאנשים כסף למטרת קצבת זקנה, הוא מקטין את המוטיבציה שלהם לחסוך.

עוד מגיבים: קצבת הזקנה היא מאוד נמוכה, על כל המשתמע מכך. והאנשים, ביודעם זאת, אינם נמנעים מלחסוך בגלל קיומו של מוסד הבט"ל - פשוט אין להם ממה לחסוך. גם הסכומים שהבט"ל מנכה משכרם הם נמוכים מאוד. לו היו הסכומים הללו נחסכים על ידי האנשים עצמם באפיקים שהם עצמם היו בוחרים - ממילא לא היו מגיעים לסכום שיכול היה לכלכל אותם לעת זקנה. מכאן שההבדל בין "ללכת עם" לבין "ללכת בלי", הוא שהבט"ל לא פותר שום בעיות, אבל הוא מקל טיפה.

קשת תפיסה (רק הרגע הגיעה): אדם יודע כיום כי בעוד עשרים שנה יש לו סיכוי לקבל קצבת זקנה של 1800 ש"ח לחודש. מתוכם כשליש, במקרה הטוב, וכחצי ומעלה, במקרה הפחות טוב - ישמשו לרכישת תרופות כרוניות. שאר הקצבה, 900-1200 ש"ח, יצטרך להספיק לשאר ההוצאות - מזון, מים, חשמל, ביגוד, תחבורה, מיסים וכולי. מר ריוורס, האם ידיעה זו גורמת לו, לאדם הזה - כיום, כרגע - לומר לעצמו: "אני מסודר לכל החיים! אני לא צריך לחסוך!"?

האם האנשים הם מטומטמים עד כדי כך? כולם? רובם? חצי מהם? האם יש לך סימוכין (מחקרים?) לטמטומם הקולקטיבי המחפיר של הבריות? על מה מסתמכת טענתך כי קיומו של מוסד הבט"ל מקטין את המוטיבציה של אנשים לחסוך?

מר ריוורס (המלצה לתגובה מסכמת שתבהיר סופית את דבריך): אם הבט"ל לוקח מאנשים כסף למטרת קצבת זקנה, זה מקטין את המוטיבציה שלהם לחסוך. טענתי זו מסתמכת על טענתי כי אם הבט"ל לוקח מאנשים כסף למטרת קצבת זקנה, זה מקטין את המוטיבציה שלהם לחסוך. טענה זו מסתמכת על הטענה המסתמכת על הטענה כי אם הבט"ל לוקח מאנשים כסף למטרת קצבת זקנה, זה מקטין את המוטיבציה שלהם לחסוך.
הו תמימות קדושה 409802
את צודקת, לא גיביתי את הטענה בדבר המוטיבציה מספיק.

מאחר ובעיני זו נקודה אלמנטרית. אני תוהה אם תוכלי להאיר את עיני באשר לשאלות הבאות ואז אולי נוכל להתקדם הלאה:

שמת מנעול על הדלת. מה זה עשה למוטיבציה שלך לשים עוד מנעול? הקטין? הגדיל? אין שינוי?

עשית ביטוח לדירה. מה זה עשה למוטיבציה שלך לעשות ביטוח לדירה? הקטין? הגדיל? אין שינוי?

יש לך חשבון חסכון בבנק. מה זה עשה למוטיבציה שלך לפתוח עוד חשבון חסכון? הקטין? הגדיל? אין שינוי?

יש לך תוכנית פנסיה ממקום העבודה מה זה עשה למוטיבציה שלך לעשות עוד תוכנית פנסיה/קצבה בחברת ביטוח פרטית? הקטין? הגדיל? אין שינוי.

אני אתן לך דבר אחד. הרבה מאוד צעירים היום יודעים שאין להם למה לצפות אבל זה אחרי הגילויים של השנים האחרונות בדבר הקיצוצים והשחיקה של קצבאות הזקנה. מי שהיה בשיא כוחו בשנות השישים והשבעים ראה את אחרת - הקצבאות היו גבוהות יותר והאווירה הייתה הרבה פחות צינית.

מאחר ובאנקדוטות עסקינן, צאי ושאלי אנשים בני שבעים ולא בני שלושים ציניים ותביני במה מדובר. שאלי את סבא שלך אפילו את אמא שלך.
הו תמימות קדושה 410158
בלי לחכות לקשת התפיסה, אולי תסביר בבקשה את מה שרצית להגיד לגבי אנשים משנות השישים-שבעים. לדבר על "מי שהיה בשיא כוחו", זאת לא חוכמה גדולה וזה חלק קטן מהאוכלוסיה. ממה שאני יודע וזוכר, המצב של רבים היה כמו תגובה 408268 (בלי להתייחס לזה שהסגנון של התגובה הא כנראה בצחוק - התוכן שלה הוא דווקא רציני).
הו תמימות קדושה 410163
מה שרציתי להגיד בנוגע לאנשים שהיום מקבלים קצבת זקנה (ושהיו בשיא כוחם בשנים עברו) הוא שבשנים עברו היו קצבאות יותר גבוהות ובאופן כללי אווירה יותר ''אידאליסטית'' לפחות במובן הרטורי והרבה פחות צינית. אנשים סמכו יותר על המדינה והרגישו יותר מחוייבים לה ומכאן שהיו יותר נוטים להאמין לססמאות של ביטוח לאומי ולסמוך על העתיד שהוא מבטיח להם כביכול. ברור שמי שהיום בשיא כוחו ושמע את כל הסיפורים על השחיתות מחד והזקנים המחטטים בפחי הזבל מאידך ייטה להאמין פחות ולסמוך פחות על העתיד הנהדר שביטוח לאומי מבטיח לו.

האמת שלא הבנתי למה אמרת שזו לא חוכמה גדולה ואיך זה קשור.

ולסיכום, גם הגברת הווירטואלית ויקטוריה נדפקה על ידי ביטוח לאומי. למעשה, זו בדיוק הטענה שלי. ביטוח לאומי דפק ודופק בעיקר את החלשים.
הו תמימות קדושה 410165
זו לא חוכמה גדולה משום שפה מתעלמים בעקביות - ואצלך זה בולט - מהשכבות החלשות ומהשכבות החלשות-בינוניות, שהן הרוב באוכלוסיה. העולם שלך ושל עוד מגיבים כאן מורכב רק מהמעמד הבינוני-גבוה, וזה לא הוגן.

וזה מגוחך לתלות שוב גם את הגורל של הגברת הוירטואלית באובססיה הקשורה בביטוח הלאומי. זה שמאות אלפי אנשים עבדו ועובדים קשה והרוויחו ומרוויחים שכר נמוך עד שכר חרפה ועבדות, לא הביטוח הלאומי אשם בזה.
הו תמימות קדושה 410212
אתה רוצה להסביר לי איך בדיוק אני מתעלם מהשכבות החלשות?
הו תמימות קדושה 410248
בזה שבעקשנות אתה ממשיך לטעון שהאנשים שמשלמים 60 שקלים‏1 בחודש ביטוח לאומי, ו-‏0 שקלים למס הכנסה, וכל המשכורת שלהם הולכת על שכ"ד/משכנתא-חשבונות-חינוך לילדים-אוכל, ובסוף החודש נשאר כלום בריבוע במקרה הטוב, ומינוס בשלישית במקרה הרע, ומינוס בשלישית שצריך בנוסף להעזר בכל מיני "לתת" בחגים כדי להגיע אליו במקרה הרע עוד יותר - שהאנשים הללו, אם היו חוסכים את ה-‏60 שקלים במקום לשלם אותם לביטוח לאומי, היו יכולים, כמובן, להזדקן בכבוד.

אז לא ככה. שלא לדבר על זה, שלולא הביטוח הלאומי, 60 השקלים הנ"ל היו נבלעים, בין הכלום בריבוע למינוס בשלישית. ולא נודע כי באו אל קרבם.

מה שהכי מדהים אותי, שאתה והדומים לך, את התוכניות הכלכליות הענקיות שלכם, שאמורות להביא כמובן לרווחה לכל האנשים, אתם לא מתחילים ממי שבידיו כסף, או מי שמניע את המשק, אלא מלהטפל למעט החוקים הסוציאליים שעוד יש, קרי:
אתה סבור, שלולא הביטוח הלאומי, שכנראה מאוד מעיק עליך בתלוש, החיים לכל היו הרבה יותר טובים.
מה שמפריע נורא לדורפל הוא זה שאם הוא היה מעסיק, אסור לו לפטר אשה בהריון.
פעם היה כאן יעקב, שטען שזה ממש לא בסדר שהוא לא יכול להעסיק מישהו בפחות משכר מינימום.

1 אוקי, זה לא הסכום, מן הסתם. כן? אבל סכום הביטוח הלאומי שמשמלמים אנשים ברמות הכנסה נמוכות הוא מאוד נמוך.
ועוד משהו - לעיתים אדם שעובד משלם פחות ביטוח לאומי ממי שלא עובד.
הו תמימות קדושה 410342
ראשית, איך את מסיקה מהעובדה שאני סבור שביטוח לאומי איננו עוזר ואף מקשה על חייהם של החלשים ש"לא אכפת לך מהחלשים".
מה היה קורה אילו הייתי נכנס לוויכוח עם מרפא בקריסטלים שמציע טיפול חדשני עם שברי זכוכית לחולי סרטן סופני. האם היית באה ואומרת שלא אכפת לי מחולי הסרטן רק בגלל שאני סבור שזו צורת טיפול לא נכונה ואף מזיקה?

שנית, לא ברור לי מדוע מצאת לנכון להזכיר אנשים אחרים שאינני אפילו מכיר וסביר להניח שאינם דומים לי כלל. אני יכול רק לנחש שגם אותם שפטת על פי הכלל הפשטני שהפעלת עלי: אם הוא לא מסכים עם התוכנית שלי, הרי שהוא מתנגד למטרות שלי, איש אכזרי ומרושע שכמותו.

אם מישהו לא חושב ששכר מינימום או חוקים "סוציאליים" אחרים הם דבר טוב אז הוא נגד העניים ולא אכפת לו מהם? האם אינך יכולה לדמיין מצב, ולו אפילו ברמה התיאורטית לחלוטין, שבו יכול להיות חוק שכוונותיו טובות אבל תוצאותיו מזיקות? האם מתוקף הכוונות הטובות שעומדות (כנראה) מאחורי חלק מהחוקים הללו הופכת אותם אוטומטית לאפקטיביים?

אני סבור שביטוח לאומי ושכר המינימום, בין השאר, הם חוקים שפוגעים באופן חמור ביותר בעיקר בחלשים ולמרות זאת, העובדה שאת בעדם (כלומר תומכת בחוקים שפוגעים בחלשים) איננה הופכת אותך בעיני למי שלא אכפת לו מהחלשים. את טועה, טעות חמורה וקשה, אבל בתום לב וכל מה שאני יכול לעשות הוא לנסות להראות לך את הטעות שלך.

זה שאת בוחרת לאטום את אוזנייך לטיעונים שלי ולתייג אותי ואחרים כמי שלא אכפת להם זו בוודאי לא גישה קונסטרוקטיבית. אם אנחנו צודקים במקרה, הרי שאת היא זו שנוהגת כמי שלא אכפת לה מהחלשים.
הו תמימות קדושה 410345
''... וכל מה שאני יכול לעשות הוא לנסות להראות לך את הטעות שלך.''

אז אם אתה יכול, מעניין למה אתה לא עושה את זה. אלא אם כן - ''אני סבור שביטוח לאומי ושכר המינימום, בין השאר, הם חוקים שפוגעים באופן חמור ביותר בעיקר בחלשים...'' - זה מה שנחשב אצלך ל''להראות לה את הטעות שלה''.
הו תמימות קדושה 410375
ובכן, עשה זאת.
נא הראה לי איך ביטול שכר המינימום, ביטול הביטוח הלאומי וביטול דמי האבטלה יועילו לשפר את המצב.
הו תמימות קדושה 410429
לא, לא, חס וחלילה, שלא יעשה.
הרי איך מראים דבר כזה? מבטלים את הביטוח הלאומי ודמי האבטלה, ומראים שיפור במצב. או שאומרים "טוב, אז הפעם זה לא הצליח, אבל עם שכר מינימום זה תמיד מצליח".
הו תמימות קדושה 410446
הכוונה היתה שיסביר. לא שינסה לבטל בפועל. בכל מקרה הוא עוד לא שר האוצר ויש לו את כל ש''ס להתמודד איתם בדרך.
הו תמימות קדושה 410447
פשוט יותר להראות מדינות מפותחות בהן שכר המינימום פחות דומיננטי, ולבדוק אם ה"עוולות" אותן נועד שכר המינימום לתקן, קורות בהן, או (שומו שמיים) מצבן טוב יותר דווקא בהיבטים הקשורים לשכר מינימום.
אפשר גם לבדוק מחקרים כמו זה, שמראה שככל שעולה שכר המינימום, גוברת האבטלה בקרב אלה ששכרם מושפע מההעלה בשכר המינימום, וכן עולה אחוז המועסקים מתחת לשכר המינימום באופן לא חוקי:
יש כמובן מחקרים רציניים נוספים בכל תחום, אבל למה באמת להתעמק כשאפשר להיות פשוט ציניים?
הו תמימות קדושה 410450
בשביל זה אנחנו צריכים להיות מפותחים יותר, אני משערת.
הו תמימות קדושה 410472
אתה יודע שאת אותו הדבר אפשר להגיד על כל דבר. אם למשל ניסו את הקומוניזם ברוסיה וכמה עשרות מיליונים מתו הרי שהבעיה כאן היא רק שבמקרה עלה מישהו כמו סטאלין והרס את המצב רוח, בפעם הבאה זה יצליח. וכו. וכמובן שגם על ביטוח לאומי אפשר להגיד שאלו רק פגמים זמניים, שועלים מחבלים בכרמים או ביבי. אז מה?

אני כלל אינני בעד השיטה של "בוא ננסה ואז נראה".ההיפך הוא הנכון, מי שהקים את הביטוח הלאומי עשה זאת כמו גם מי שחוקק את חוק שכר מינימום או את דמי האבטלה. אף אחד לא עמד בכנסת והוכיח שהדברים הללו טובים ושהוא מבין את השלכותיהם. זה נראה להם מוצלח ברמה של אינטואציה ואמרו "ננסה ואז נראה" אבל מעולם לא אמרו איך בדיוק "נראה" את זה. איך נבדוק אם אנחנו גורמים נזק או תועלת?

אנחנו צריכים דרך כלשהי לברר מהי האמת הרי אם המוסדות הללו מזיקים הרי שבוודאי לא נרצה שימשיכו להתקיים. לא? אז מהי בעצם ההצדקה לכל המוסדות הללו, מלבד הכוונה הטובה? איזה ביסוס יש למחשבה שיש כאן תועלת?
הו תמימות קדושה 410470
את רוצה שאני גם אעשה זאת בשני משפטים או בשלושה?

אני מציע שתבחרי אחד מן הנושאים (שכר מינימום הוא הכי קל לדיון לדעתי) ונפתח את הדיון. כדאי גם שלא רק תבחרי אלא תטרחי ותנמקי את הסיבות בשלן את סבורה שהחוקים הללו משפרים את המצב שהרי המצב ה"טבעי" הוא ללא שכר מינימום, ביטוח לאומי או דמי אבטלה. תסבירי לי בקצרה ועל קצה המזלג מה לדעתך ההשפעות של החוק שבחרת, איזה מין תהליך הן מעוררות ולמה הוא טוב.
הו תמימות קדושה 410478
מנוע החיפוש יכול לחסוך לכם הרבה מלים.
הו תמימות קדושה 423723
אה, לא.
אתה טוען שביטול החוקים יביא רווחה, אתה תסביר למה.
הו תמימות קדושה 423957
סליחה. את טוענת שבחוק זה או אחר יש תועלת, לפחות תסבירי מהי כדי שנוכל לבחון האם אותה תועלת אכן מושגת. אם כן, מהי התועלת שבחוק שכר מינימום?
הו תמימות קדושה 410484
אני חושב שאת לא הוגנת כלפי דורפל ויעקב (ניק מייצג כאן את עצמו, אז לא אטרח). הם לא התיימרו לייצג צד כלשהו, אלא דיברו על המצב החברתי-כלכלי הכללי. באותה מידה של צדק, לפחות, את יכולה לטעון שיעקב טען שזה ממש לא בסדר שהוא לא יכול להיות *מועסק* בפחות משכר מינימום (ובמקום זה כופים עליו אבטלה), ושמה שמרפיע נורא לדורפל הוא שאילו הוא היה אישה, היו לו פחות אפשרויות העסקה כי המעסיק היה חושש מנזק עקב הריון.
הו תמימות קדושה 410538
לא בדיוק. בטח לא *באותה מידה*: טענות כאלה מצד המועסקים הרבה פחות סבירות.
הו תמימות קדושה 410561
אני לא בטוח לאיזה מובן של "לא סבירות" התכוונת (אני יכול לחשוב על שניים לפחות), אבל לא משנה: גם יעקב וגם דורפל העלו גם את הזווית הזו, ואני חושב שבלא פחות הדגשה מאשר הזווית של המעסיקים. אפשר להתווכח איתם על הסבירות, אבל לא הוגן להתעלם מכך.
הו תמימות קדושה 410562
התכוונתי שלו הם עצמם היו רואים את עצמם באותו רגע כשכירים, הרבה פות סביר שהיו מעלים את הטענה. אין הרבה שכירים שמעוניינים במיוחד בפחות משכר מינימום או במקום שיזרוק אותם כשהם (במידה שאלה *הן*, כמובן) בהריון.
הו תמימות קדושה 410565
*פחות* כמובן.:)
הו תמימות קדושה 410567
והנה שוב את מרדדת את העמדה שלהם: ברור ששכירים לא מעוניינים בפחות משכר מינימום או בפיטורים בזמן הריון, אבל לא בטוח שהם מעדיפים להיות מובטלים.
הו תמימות קדושה 410601
טוב. לעניות גדעתי, מלאכת הרידוד והשיטוח בפתיל הזה נעשית כולה בידיך.
אני לא דיברתי על "לא סבירות" אלא על "פחות סבירות". זאת בתגובה ל"אותה מידה" שלך.
גם לא אמרתי שדורפל ויעקב *לא* העלו את האפשרויות מצד המועסק. אמרתי שזווית הראייה שלהם הייתה של מעסיקים.
ייתכן, כמובן, ששכירים יעדיפו עבודה בתנאים מחפירים על פני אבטלה, אבל הרבה פחות סביר - לדעתי - שהם יהיו אלה שיתקפו את השיטה שנועדה להגן עליהם.
הו תמימות קדושה 410694
נניח שכך, בכל זאת מותר לחשוב שרוב השכירים טועים, ולהציע הצעות שלדעת המציעים ייטיבו גם עם השכירים (בפועל ובכוח), גם אם מרבית השכירים לא חושבים כך.
הו תמימות קדושה 410757
אפשר להגיד - ולחשוב - כל מיני דברים. אני אומרת, בסך הכל, שסביר יותר שדברים מסוימים ייאמרו מזווית ראייה מסוימת אחת ולא אחרת.
הו תמימות קדושה 410573
איזה מובנים אפשריים ושונים של "לא סבירות" אתה רואה כאן?
הו תמימות קדושה 410692
אני חזור בי, אחד משני המובנים שחשבתי עליהם הוא לא סביר, בהקשר המשפט.
הו תמימות קדושה 410231
מתעלם? הוא בכלל לא מתעלם. לדעתו עבדות ילדים זה טוב, וצריך לשמוח בשביל התאילנדים שממשלת תאילנד מוכנה למכור ילדים לעבדות, ילדות לאונס קבע ולמוות בגיל צעיר - ואת האמ-אמא שלה - בשביל עוד דולארים. (רק לא ברור בשביל איזה תאילנדים צריך לשמוח, ברור שבשביל אלה שיושבים בעצמם בממשלה, בשביל המקורבים להם ובשביל הסרסורים, אבל בשביל מי עוד?)
הו תמימות קדושה 410232
נראה לי שבתגובה 410165 הכוונה היתה לשכבות החלשות בארץ, לא במקומות אחרים.
הו תמימות קדושה 410235
נכון מאוד. מהשמחה בתגובה 410159, אני מרשה לעצמי ללכת שניים-שלושה צעדים קדימה - ולראות בתגובה זו המלצה חמה של המגיב לגבי פתרון מושלם של כל הבעיות גם בארץ.
הו תמימות קדושה 410236
צריך לשמוח בשביל התאילנדים שהממשלה שלהם לא מפריעה יותר מדי לפתיחת מפעלים על ידי משקיעים זרים כפי שקורה למשל באפריקה. אתה כנראה חושב שעדיף להם למות ברעב העיקר שחלילה לא ירוויחו פחות ממה שנהוג במערב.
הו תמימות קדושה 409626
א. אני שותפה ל''מידע האנקדוטלי'' שהביא יהונתן. כיוון שחוג המכרים שלנו כנראה שונה, נראה לי שיש בזה אישוש מסוים.

ב. אם אתה טוען ברצינות שאנשים אינם חוסכים בגלל קיומו של ביטוח לאומי, חוששתני שאינך מפעיל את הגיונך כפי שנראה לך.
הו ספקנות טהורה 409614
מכיוון שאתה מטיל ספק בדיסציפליניותם של שני ענפי ידע, אני רק רוצה לשאול בקול חלוש מהי הדיסציפלינה שעוזרת לך לדעת מתי אתה משמתש בהגיון ומהו הגיון?
הו ספקנות טהורה 409619
"מכיוון שאתה מטיל ספק בדיסציפליניותם של שני ענפי ידע, אני רק רוצה לשאול בקול חלוש מהי הדיסציפלינה שעוזרת לך לדעת מתי אתה משמתש בהגיון ומהו הגיון?"

אני לא בטוח שאני מבין את השאלה. ההגיון הוא הכלי באמצעותו אני מנסה להבין את העולם ולכן הוא יכול להיות הבסיס של דיסיפלינה, לא התוצאה שלה.
הו ספקנות טהורה 409636
אכן נראה שלא הבנת. מה לעשות, כמו הנוסטלגיה, גם ההגיון זה כבר לא מה שהיה פעם, ולא כולנו דיקארט.
קפצה זקנה פתאום 409891
בנוגע לשאלה האם קיום הבט"ל מוריד מעשית מהמוטיבציה של אנשים לחסוך לפנסיה - אני חושב שהנטיות של אנשים היום, ובעבר, לא בהכרח מכריעות בסוגיה: אלו עניינים תודעתיים שלוקח להם זמן לחלחל. ה"שוק" של הבט"ל, מדינת הרווחה וההסדרים הפנסיוניים בישראל יותר מדי דינמי, ואולי אנחנו עדיין קרובים מדי לעידן שבו פנסיה היא משהו שהלך יד ביד עם מקום עבודה, ואנשים היו רגילים שאין סיבה מיוחדת לדאוג בנוגע לו.

אולי דרך טובה יותר לבדוק היא באמצעות ניסוי מחשבה: נניח שמתקבע כאן שוק חופשי מוחלט, והוא מחזיק כמה דורות וברור לאנשים שזה מה שיש וזה מה שיהיה. מה תהיה אז ההתייחסות לביטוח פנסיוני, בהשוואה להיום? אין לי הוכחות, אבל אני חושב שזה יישב לאנשים על התודעה בצורה חזקה בהרבה. יהיו (הוסף "אולי"/"בטוח"/"מעט"/"המון" לפי הטעם) אנשים שלא יוכלו, אבל לא יהיו כמעט אנשים שיתעלמו. הורים יפמפמו את זה לילדים שלהם, ובפרט כשאלה יתבגרו, עוד לפני (ויותר) מכפי שהם מפמפמים היום לימודים ומשפחה.

דיסקליימרים: כאמור אין לי הוכחות, ואני לא לחלוטין בטוח בטענה. וגם אם היא נכונה, אני לא טוען שמכאן נובע שצריך לבטל את קצבאות הזקנה.
קפצה זקנה פתאום 409900
בגרמניה אמנם ביטוח לאומי היה קיים מ-‏1889, אבל בארה"ב זה די חידוש, עד שנות השלושים של המאה הקודמת לא היה בארה"ב ביטוח לאומי, ואף אחד לא חשב ברצינות שיהיה כזה. ככה שאפשר להתיחס לארה"ב בשנים שבין מלחמת האזרחים לשפל הגדול בתור ניסוי מחשבה שלך. למעשה, גם באנגליה עד 46 לא היו קיצבאות זקנה כמו שיש היום, אולי גם את זה אפשר לבדוק.
קפצה זקנה פתאום 409974
באנגליה יש קצבת זקנה מ-‏1909‏1. מן הסתם לא כמו שיש היום, אבל אני לא ממש יודעת איך קצבאות הזקנה של אנגליה היום.

1 הערה חשובה:המקור לעניין הוא כיתוב מתחת לתמונה של 2 זקנים לפני דלפק מרושת, שהופיעה בתוך 1900s של גטי אימג'ס, מתוך הסדרה שלהם של תמונות לפי עשורים.
מצד שני, באותו הספר מופיעה תמונה שאמורה להיות של יהודים פולנים: זקן במרכז ו-‏2 זקנות מכל צד, יושבים ומסתכלים על המצלמה, אחת מהן מצביעה לעברה (מה הוא עושה שם, השייגעץ, עם הצלמניה שלו?).
אחת מהן נראית אפריקאית (אם כי, לכו תדעו, תמונה שחור לבן, אז נתעלם מהנתון הזה), שתיים מהן לחלוטין נראות מלוכסנות, כנראה מהעמים הרבים שמאכלסים את ברית המועצות לעתיד, והזקן - יהודי בגילו ובמעמדו ובתקופתו היה ב-‏99.9% מהמקרים בכיסוי ראש. כלשהו. לו אין. נחמד שיש לו זקן, אבל את זה יש גם להרבה איכרים רוסים.
סביר הרבה יותר להניח שאלה איכרים זקנים איפה שהוא בתוככי רוסיה.

מאידך, הספרים שבסדרה הנ"ל תמיד היו מאוד אנגלו-צנטריים, כך שסביר להניח שדווקא בזה הם לא טועים.
קפצה זקנה פתאום 410015
חוק הביטוח הלאומי (National Insurance) קיים בבריטניה מ-‏1911, הוא מורכב מכמה חוקים חברתיים, אחד מהם הוא חוק הפנסיונרים הזקנים (חוקק ב- 1908 http://www.spartacus.schoolnet.co.uk/Lold.htm). אבל ב-‏1946, שינה ראש הממשלה אטלי את החקיקה החברתית בבריטניה, ויצר את מדינת הרווחה הבריטית (http://www.nationalarchives.gov.uk/pathways/citizens...) שנתנה תנאים שונים לגמרי לזקנים (ולשאר).
קפצה זקנה פתאום 410065
קצת בעייתי להשוות את מידת החסכון בכלכלה תחת סטנדרט הזהב (חלקים ניכרים מהתקופה שקדמה למשבר הגדול) וכלכלה קיינסיאנית ''מודרנית'' עם כסף נייר (כל התקופה שאחרי המשבר הגדול).
בראשון יש דפלציה, המחירים יורדים כל הזמן והכסף שאתה שם מתחת למזרון מוסיף לערכו בעוד שהאחרון מחייב אותך לרוץ ולהוציא את הכסף כמה שיותר מהר, לפני שיאבד יותר מדי מערכו.
you must be joking 410106
אתה לא רציני, נכון? פעם אחת "אנלוגיה זו אנלוגיה", ופעם שניה "קצת בעייתי להשוות". אם אנלוגיה זאת אנלוגיה, איך זה כיול להית בעייתי להשוות?
you must be joking 410152
תראה, אני באמת לא יודע אם לקחת אותך ברצינות או לא. אני אנסה עוד פעם אחת ודי להתייחס ברצינות.

אנלוגיה נועדה להראות יחס דומה בין שני מקרים שונים. אתה יכול להשוות בין אי הכנת שעורי בית שמוביל לכשלון בלימודים מול אי צביעת שער הברזל לחצר והחלודה המתבקשת.

מישהו כאן הציע להשוות בין ארה"ב של לפני המשבר הגדול (אז הוקם כביכול הביטוח הלאומי האמריקאי) ובין ארה"ב של אחרי המשבר הגדול כדי ללמוד על היחס שמתקיים בין מדינה לפני ואחרי החלת ביטוח לאומי ומתוך זה לנסות וללמוד משהו על היחס באופן כללי.

זו הצעה נאה ותיאורתית אכן הייתה יכולה לעזור לנו ללמוד משהו אילו הייתה הקמת הביטוח הלאומי האמריקאי הגורם היחידי/עיקרי. למרבה הצער יש עוד כמה הבדלים בין ארה"ב לפני ואחרי המשבר הגדול (כמו למשל המלחמה, זניחת סטנדרט הזהב, הרחבת הממשלה בעקבות הניו דיל וכו.) אין בדוגמה הזאת כדי לעזור לנו ללמוד על היחס בין מדינה לפני ואחרי הקמת ביטוח לאומי.
you must be joking 410200
המישהו הזה הוא אני. לפני שאתה מגיב, כדאי שתשים לב מי כתב מה.

מה שאתה אומר הוא שלדעתך יש "הבדל מהותי" בין ארה"ב לפני ואחרי השפל הגדול. לפני שנכנס (אם בכלל יש טעם) לשאלה אם יש כזה או אין כזה הבדל, אני חייב להתעקש על העיקרון (שבלעדיו אין טעם להכנס לדיון על העובדות): האם העובדה שיש הבדל מהותי מבטלת את האפשרות להשמש באנלוגיה, או לא?

אם לא, אז יש בדוגמה הזאת הרבה מאד כדי לעזור לנו ללמוד על היחס בין מדינה לפני ואחרי הקמת ביטוח לאומי.

אם כן, אני חושב שכדאי שתחשוב על ניסוח מחדש, בגלל שאני לא מוצא הרבה טעם להתדיין בצורה כזאת לא הגונה.
you must be joking 410222
אנסה להסביר זאת באופן אחר. נסמן את הדברים כך:

אי הכנת שעורי בית =a
כשלון בלימודים=b
הביטוי
a->b

עישון = d
סרטן ריאות = e
והביטוי
d->e

האנלוגיה היא בין הביטוי a->b לבין הביטוי d->e. שני הביטויים מקיימים אותו יחס. העובדה שיש שוני מהותי בין a ל-d או בין b ל-e איננה משנה כלל משום שהטענה היא רק שהיחס בין שני האיברים בכל ביטוי הוא אותו יחס.

אם כן, כאשר דיברנו על הבדל מהותי דיברנו על הבדל מהותי (שלא היה נתון לוויכוח כלל, מבחינתי) בין כשלון בלימודים לבין לסרטן או עוני (כתוצאות של אי הכנת שעורי בית, עישון והמנעות מחסכון, בהתאמה) ולא לשוני המהותי בין אי הכנת שעורי בית לכשלון בלימודים או בין עישון סיגריות ללקות בסרטן. מכאן שההסכמה או אי ההסכמה שלי על השוני המהותי בין ארה"ב לפני ואחרי השפל הגדול איננה רלוונטית כלל כאן.

האנלוגיה שעשית כאן היא בין ארה"ב לפני ואחרי התחלת ביטוח לאומי למקרה הכללי של לפני ואחרי ביטוח לאומי. השוני המהותי שכל כך מטריד אותך, משום מה, היה צריך להיות בין המקרה הכללי של לפני ביטוח לאומי ובין המקרה הספציפי של ארה"ב לפני הביטוח הלאומי או בין המקרה הכללי של אחרי ביטוח לאומי למקרה הספציפי של ארה"ב אחרי ביטוח לאומי.

שוני מהותי בין דוגמאות איננו מבטל את האפשרות לשתמש באנלוגיה. מי שלא מכין שעורים לא צריך להתפלא שהוא נכשל בלימודים בדיוק כשם שמי שלא צובע את השער לא צריך להתפלא שהשער מחליד וגם כמו שמי שמעשן סיגריות לא צריך להתפלא שהוא חולה בסרטן.

ולסיום, לא טענתי שאסור לעשות אנלוגיה בין המקרה הכללי של לפני ואחרי ביטוח לאומי למקרה הספציפי של ארה"ב לפני ואחרי ביטוח לאומי אלא לכך שהאלמנט של ביטוח לאומי לא ניתן לבידוד מבין שפע המשתנים האחרים. ההבדל בין ארה"ב לפני ואחרי המשבר הגדול נובע מעוד דברים מלבד ביטוח לאומי.
you must be joking 410315
--- מראה ---

אנסה להסביר זאת באופן אחר. נסמן את הדברים כך:
ביטוח לאומי בארה"ב היום =f
חסכונות של כולם לפנסיה בארה"ב היום =g
הביטוי
f-\>g
אי ביטוח לאומי בארה"ב לפני השפל =h
חסכונות של כולם לפנסיה בארה"ב לפני השפל =i
הביטוי
h-\>i

האנלוגיה היא בין הביטוי f-\>g לבין הביטוי h-\>i. שני הביטויים מקיימים אותו יחס. העובדה שיש שוני מהותי בין g ל-i או בין f ל-h איננה משנה כלל משום שהטענה היא רק שהיחס בין שני האיברים בכל ביטוי הוא אותו יחס.

--- סוף מראה ---
לסיום (נדלג על כל שאר הפסקאות, במילא יצא לך מבולבל), שוני מהותי רלוונטי כן מבטל את האנלוגיה. אי אפר לעשות אנלוגיה לשימוש בעגניות להכנת רוטב פיצה, על מנת ללמוד משהו על הכנת רוטב פיצה ממלפפונים. פשוט אי אפשר.
you must be joking 410344
אבל מי אמר שהיחס הוא אותו יחס? הרי הטענה שמנסים לבדוק, אם אינני טועה, היא האם יש שינוי ביחס. האם במקרה שיש ביטוח לאומי יש יותר/פחות/אותו דבר חסכון כמו במקרה של העדר ביטוח לאומי.
אתה לגמרי מבולבל או שאתה פשוט מנסה להתיש אותי בגילויי סתימות חסרת פשר.
you must be joking 410349
אפשר לכתוב את היחס a-\\>b בעברית על ידי "כש a התקיים b לא התקיים". וכמו שקל לראות, היחס הוא ממש אותו יחס, והוא ממש נכון עובדתית.

חוץ מזה, סתימות היא מן תכונה מוזרה כזאת, שגם אם יש לי אותה, אני לא יכול לשלוט בה וודאי שלא לפרש אותה. אז, אולי אני סתום, אבל אתה זה שמדבר איתי, ושצריך להתחשב בסתימות שלי, ולא לנסות לפרש אותה.
you must be joking 410469
אם היחס הוא אותו יחס בעיניך הרי שאין לביטוח לאומי שום השפעה. אבל זה בדיוק מה שניסינו לברר....

ואני באמת מצטער, השקעתי די הרבה אנרגיה בנסיונות להסביר לך ובכל זאת כל מה שאני רואה במה שאתה כותב הוא שלא הבנת את כוונתי. מכך אני יכול להסיק שאו שאני לא מסוגל לכתוב כך שתבין, או שאתה לא יכול/רוצה להבין, או שאתה עושה את עצמך כלא מבין בשביל להתיש אותי.
you must be joking 410481
(כה''ב)
קפצה זקנה פתאום 410482
ראה, רוב שנות האנושות לא היו קצבאות זקנה, ומאידך גם לא תוכניות פנסיה מבוססות שוק-ההון. אני מניח שבחברות מסורתיות מסתמכים על כך שצאצאיהם של הזקנים יתמכו בהם לעת זקנה. קשה לי קצת להעריך מתי והיכן חל השינוי החברתי שגרם לכך שכיום ואצלנו הרעיון הזה איבד פופולריות. אני לא יודע האם בתקופות ובמקומות שאתה מדבר עליהם היו אפשרויות נפוצות, או אפילו אם היה קיים הרעיון, של ביטוח פנסיוני פרטי. לכן גם משם אני קצת מתקשה להסיק.
קפצה זקנה פתאום 410487
אל תשכח גם את העליה בתוחלת החיים.
קפצה זקנה פתאום 410490
אולי רעיון התמיכה ע"י הצאצאים (לא הבנתי בדיוק לפי הניסוח - *זה* הרעיון שאיבד פופולריות?) מאבד פופולריות משום שכיום, בארץ, בשכבות נרחבות (כנראה - מתרחבות והולכות) - הצאצאים עצמם גדלים להיות דור שלישי-רביעי של מצוקה.
קפצה זקנה פתאום 410497
אני מניח שהמנגנון ההיסטורי הוא אחר: אותה תפיסה מודרנית של אינדיווידואליות מנביעה הן את המערכת הכלכלית והן את הדגש על ההגשמה העצמית (במקום נאמנות ומחויבות להורים ולקלאן).
קפצה זקנה פתאום 410498
מעניין, אני חשבתי דווקא להיפך: התפיסה המודרנית שהמדינה אחראית על רווחת האזרח מתגלגלת ל"מה פתאם שאני אתמוך באבא הזקן שלי? בשביל זה יש ביטוח לאומי" (ובמקביל: "עד איזה גיל אני צריך לשלם את שכר הלימוד של הבן שלי?").
קפצה זקנה פתאום 410500
אני חושב שהניתוח שלך ממש לא מסתדר עם ההיסטוריה הידועה לנו. מדינת הרווחה היא דבר חדש (נניח, החל מביסמרק) ותפיסת האינדיווידואליות והאטומיזם החברתי מתפתחת במהירות מהמאה ה-‏18. בכלל, הרעיונות של "מדינה" ושל "אזרח" מבוססים על אטומיזם חברתי.

(לשאלה האחרונה: עד לגיל שבו תמות).
קפצה זקנה פתאום 410502
(אה, *אתה* הבן שלו?)
קפצה זקנה פתאום 410503
לא הבנתי את הכימיה החברתית הזאת, וגם לא את ענייני הכרונולוגיה.

(כאן כתבתי פסקה ארוכה עם ביטויים כמו "קשר סיבתי", "משוב", "שיווי משקל דינמי" ואפילו "שביל הזהב" אבל בסוף נתקפתי גועל נפש ומחקתי הכל). אני אומר, בפשטות, שהתפיסה שיש אח גדול שתפקידו לסדר לנו את החיים משליכה על המחוייבות שאנחנו מרגישים כלפי הקרובים לנו, ואפילו כלפי עצמנו אנו. התפיסה הזאת הולכת ומעמיקה ככל שהמדינה לוקחת על עצמה עוד ועוד תפקידים. אני מבין שאתה טוען את ההיפך: המדינה נגררת לחללים שנוצרים בגלל שאנשים נוטשים את המחוייבויות המסורתיות שלהם. כן?

אני *לא* אומר אם זה טוב או רע בעיני (המשפט הזה אינו מיועד אליך אלא לכל מיני מגיבים שנוטים להגיב אוטומטית על מילות מפתח מסויימות).
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • האייל האלמוני
  קפצה זקנה פתאום • האייל האלמוני
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • איציק ש.
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • איציק ש.
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • איציק ש.
  קפצה זקנה פתאום • ח.
  קפצה זקנה פתאום • האייל האלמוני
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • איציק ש.
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • איציק ש.
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • איציק ש.
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • איציק ש.
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • האייל האלמוני
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • האייל האלמוני
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • איציק ש.
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • נועה ו
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • דורון הגלילי
  קפצה זקנה פתאום • כבשה
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • איציק ש.
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • איציק ש.
  קפצה זקנה פתאום • ניק ריוורס
  קפצה זקנה פתאום • רון בן-יעקב
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • רון בן-יעקב
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • כבשה
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • האייל האלמוני
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • האייל האלמוני
  קפצה זקנה פתאום • נועה ו
  קפצה זקנה פתאום • שוטה הכפר הגלובלי
  קפצה זקנה פתאום • נועה ו
  קפצה זקנה פתאום • סמיילי
  קפצה זקנה פתאום • ירדן ניר-בוכבינדר
  קפצה זקנה פתאום • סמיילי
  קפצה זקנה פתאום • ירדן ניר-בוכבינדר
  קפצה זקנה פתאום • האייל האלמוני
  קפצה זקנה פתאום • סמיילי
  קפצה זקנה פתאום • האייל האלמוני
  קפצה זקנה פתאום • יהונתן אורן
  קפצה זקנה פתאום • ירדן ניר-בוכבינדר
  הו תמימות קדושה • האייל האלמוני
  הו תמימות קדושה • ניק ריוורס
  הו תמימות קדושה • משקיף אלמוני
  הו תמימות קדושה • ניק ריוורס
  הו תמימות קדושה • משקיף אלמוני
  הו תמימות קדושה • נועה ו
  הו תמימות קדושה • האייל האלמוני
  הו תמימות קדושה • קהלת
  הו תמימות קדושה • קהלת
  הו תמימות קדושה • יהונתן אורן
  הו תמימות קדושה • easy
  הו תמימות קדושה • קהלת
  הו תמימות קדושה • האייל ששאל[1]
  הו תמימות קדושה • האייל האלמוני
  הו תמימות קדושה • ניק ריוורס

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים