בתשובה לכליל החורש נאורי, 17/09/06 17:22
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409769
עזוב את המשק המודרני, איך תביא אורז לישראל בלי מעסיקים שיאספו אנשים (לגדל, לקטוף, לארוז, להוביל), שישקיעו אמצעים (לפני שהאורז גדל, והרבה לפני שהוא נמסר)? תזכור בתשובתך שאף קהילה בישראל לא יכולה לגדל אורז לבד.
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409791
אף אחד מהשלבים אותם תיארת לא מחייב את קיומו של בעלים קפיטליסט. את הכל אפשר לעשות ע''י סינדיקטים בבעלות שווה של העובדים.
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409794
שים לב כמה מהר קיפצת מהטרנזקציה מאלורי->רוארק אל "בעלים קפיטליסטיים" של חברה. רוארק הוא ארכיטקט, ואין בבעלותו שום חברה ושום אמצעי ייצור. אתה עדיין קורא לו חזיר קפיטליסטי.
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409957
עניתי לך על כך במקום אחר. אני מדבר עם סמיילי על המודל הקלאסי של ניצול, ופיתוחו.
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409795
את הקהילות שלך בנית על בסיס של אמון בין בני אדם שמכירים אחד את השני, וסומכים אחד על השני, איך אפשר לעשות דבר כזה בין שני אנשים שחיים בשני קצוות שונים של העולם, ושאין ביניהם שום היכרות מוקדמת?
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409894
בלי קשר לטענה של כליל, עסקאות חליפין, ממכר וגם פרויקטים משותפים שדורשים השקעה גדולה (במשאבים שונים), מתבצעים כל יום כל היום בין אנשים ממקומות שונים שאינם מכירים זה את זה - דרך האינטרנט.
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409896
כשכסף או רכוש לא עובר מיד ליד?
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409942
גם כשעובר וגם כשלא עובר.
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409945
את מתכוונת לפרוייקטים של קוד פתוח (או דברים כמו וויקיפדיה)?
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409956
לכל דבר כמעט: שיתוף קבצים, מכירות באי-ביי ובאתרים אחרים, החלפות בין אספנים, ייעוץ של מומחים בפורומים מקצועיים שונים, וכמובן גם מיזמי קוד פתוח ושיתוף מידע כפי שציינת.
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409959
כבר הרבה זמן אני תוהה, ממה חיים האנשים שמפתחים קוד פתוח?
עוד טקסט מדהים ברדידותו 409963
אין לי מושג. אולי הם מקימים חברות קוד פתוח ומנפיקים אותן בבורסה :-)
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 409965
אותו כנ"ל. הייתי שמח לקרוא כאן מאמר של XSLF או מישהו אחר שמעורב חזק בתחום שיסביר. כרגע נראה לי שה"תנועה" מורכבת מאנשים שמתפרנסים מ"אריזה" של המוצר (כמו רד האט וכולי) ואילו שמתפרנסים מהיותם "סוכני אינפורמציה"- כותבי ספרי ההדרכה למינהם ואנשי תמיכה טכנית. האנשים שכותבים את הקוד בעצמם בעיקר חיים במין כלכלת קארמה, מין תופעת לוואי של חברת השפע.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410300
מי שאני מכירה שמתפרנס מכתיבת קוד עבור תוכנה חופשית, הוא בדרך כלל אחד מהדברים הבאים:
* עובד שכיר בארגון המפתח מוצרים על בסיס קוד פתוח או המשתמשת בהם בצורה "כבדה" ומעונינת להתאים אותם לצריכה (נובל, ibm, גוגל וכדומה, כולל לא מעט מוסדות אקדמיים. אני גם מכירה מישהו שהוא שכיר של קרן מוזילה עצמה).
* עובדי פרי-לאנס שכותבים קוד ספציפי עבור ארגונים קטנים שבהם קוד פתוח הוא לא המוצר העיקרי (בחברה קודמת בה עבדתי, שילמנו למישהו כדי שיכתוב קוד מסויים בפרוייקט wine, כדי שהמוצר שמכרנו יעבוד טוב יותר). זה כולל גם יועצים שכותבים כמו מסויימת של קוד בשביל לסייע לגוף לו הם מייעצים (למשל- תיקון באגים מסויימים או הוספת פיצ'רים ספציפיים)
* אנשים המקבלים תשלום מגופים ממשלתיים לעבודה על פרוייקטים פתוחים (הייתה תקופה שעבדתי בתשלום על אופן אופיס, והכסף הגיע למעשה ממשרד האוצר).
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410301
מה שמעניין (אותי) יותר היא השאלה כמה אנשים שכותבים קוד פתוח מתפרנסים מדברים אחרים (החל בכתיבת קוד ''סגור'' וכלה בהעמסת ארגזים).
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410302
אני לא יודעת. נראה לי שהתשובה תהיה תלויה די הרבה להגדרה של "מי שכותב קוד פתוח".
מי שתיקן באג אחד או שניים בצורה מזדמנת נחשב?
מי שכתב תוכנה לשימושו העצמי, ולאחר מכן שחרר אותה תחת רשיון פתוח, נחשב?

ההתרשמות שלי היא שנראה כאן את "הזנב הארוך" בפעולה- יש קבוצה מצומצמת של אנשים העובדים במשרה מלאה בכתיבת תוכנה חופשית. מעבר לזה יש כמות אדירה של אנשים שתורמים קוד ברמות משתנות, פעמים רבות עושים משהו קטן והולכים, אבל במצטבר מדובר על כמות עבודה לא קטנה בכלל.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410316
1. בלי כוונה לפגוע בך, בקישורים שלך, או באופן אופיס, אני לא מבין את ההגיון של הממשלה לתמוך בקוד פתוח בכלל, ובאופן אופיס בפרט. למה שאני אשלם על כתיבת תוכנה שאני לא משתמש בה, או גרוע מזה, שמתחרה בתוכנה שאני כותב/מוכר?

2. מה האינטרס של ibm נובל וכל אלה לתת את המוצרים שהם מייצרים ללא כסף?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410327
2.א. כמו האינטרס של גידאמק להקים עיר אוהלים, או האינטרס של שרי אהריסון להקים עמותת צדקה.
2.ב. ibm מקדם לינוקס כדי לערער את ההגמוניה של מיקרוסופט בשוק מערכות ההפעלה.

כצרכן שאין לו כסף, כדאי לך להשתמש במה שהם נותנים ולא איכפת לך מה האינטרס שלהם.

כצרכן שיש לו כסף/ברירה, כדאי לך לקנות בכסף, כי אי אפשר לסמוך (או לחייב) את מי שעושה חינם. ירצה יעשה, לא ירצה - אתה בלי תמיכה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410328
א. כן, ובכל זאת, זה הרבה יותר מזה. ibm היא חברת תוכנה, זה שהיא נותנת תוכנות טובות ובשלות שהיא עושה ללא תשלום זה יותר מצדקה, ויותר מפרסומת. הייתי מבין אם היתה עושה את זה חברת חומרה שמנסה לשכנע אותך להשתמש בחומרה שלה (למשל, דרייברים חינם), או על מנת לפרסם את השם שלה על ידי מוצר פשוט שבמילא אף אחד לא היה משלם עליו. אבל זה לא המקרה כאן.

ב. למה ibm מקדמת את לינוקס? למה לא את OS/2? למה לא את המוצרים של המתחרים האחרים? ובכלל, מה איכפת ל-ibm ההגמוניה של מיקרוסופט בשוק מערכות ההפעלה? למה זה לא קיים בשווקים אחרים (למה טויוטה לא מחלקת לנו רכבים חינם)?

מנסיוני עם קוד פתוח, הרבה פעמים התמיכה לא פחות טובה מקוד סגור, קצב תיקון הבאגים גבוהה יותר, ואתה תמיד יכול לנסות לפתור את הבעיה לבד.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410341
א. אני באמת חושב ש-ibm מפיצה תוכנות חינם גם בשביל ה"שם הטוב" של חברה שתומכת בתעשייה "למען הכלל".

ב.כשהיא מקדמת פלטפורמה כמו לינוקס - שבה היא לא השקיעה וממנה היא לא מרוויחה - היא מוכרת בכסף מלא תוכנות אפליקציה שעובדות על לינוקס (וגם על חלונות) בתקווה שבסופו של דבר יותר חברות ישענו על פלטפורמות שאינן MS.
OS/2 יקרה (וכנראה לא טובה) ונכשלה בתחרות מול חלונות.
ההגמוניה של MS בשוק מערכות ההפעלה הוא יתרון תחרותי של ibm מאוד איכפת ממנו. למעשה זה הסיוט הגדול ביותר שלהם, כי פעם הם היו בעלי הבית בשוק הזה - וזה איפשר להם, עד שנות ה-‏80, לשלוט בשוק המחשבים כולו.

אגב, זה כן קורה בשווקים אחרים. חברות הרכב היפאניות הואשמו לא פעם ב-dumping: הורדת מחירי המכוניות שלהם (בעזרת סיבסוד ממשלתי יפאני) לרמה שהחברות האמריקאיות לא יכולות לעמוד בה (ללא סיבסוד). הטענה הייתה שעלידי dumping של כמה שנים היפאנים יחסלו את תעשיית הרכב האמריקאית ואז יעלו את המחירים וידפקו את הצרכנים שכבר לא תהיה להם אלטרנטיבה.
נדמה לי שהאנטיטראסט האמריקאי אסר על היפאנים למכור מכוניות מתחת לעלות הייצור וההובלה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410346
ב. אבל היא כן השקיעה, והשקיעה הרבה מאד. זאת הנקודה.

מבחינת ibm, מה ישתנה בעולם אם ההגוניה של מיקרוסופט בשוק מערכות ההפעלה, תוחלף בהגמוניה משותפת של מיקרוסופט ושל ibm?
תיקון 410347
המילה האחרונה לפני הסימן שאלה צריכה להיות linux ולא ibm, כמובן.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410504
ב. אין לי מספרים. אני יודע שibm לא פיתחה את לינוקס ולכן לא השקיעה בה כמו ב-MVS למשל. אולי השקיעה בשיווק. גם תמיכה היא לא נותנת (חינם).
אבל הרעיון של השקעה יחסית שולית (הכל יחסי!) כדי לחסל או לפגוע במתחרה, בטח לא מפתיע אותך. MS עשתה את זה עם IE וחיסלה את Netscape. בעצם כל דוכן פלאפל שפותח מול דוכן אחר, ומוכר במחירי הפסד לתקופת מה, פועל עם אותה מוטיבציה.

היתרון שמקנה שליטה במערכות הפעלה גדול לאין שיעור משליטה בכל ענף תוכנה אחר (כמו מעבדי תמלילים או בסיסי נתונים). כי כש-MS מעדכנת את חלונות, כל היצרנים של התוכנות האחרות צריכים לעדכן את מוצריהם, אבל ל-MS יש יתרון כי הם יודעם שנתיים מראש על השינוי המתרחש ובא. ולכן הם יהיו הראשונים לצאת עם כל המוצרים האחרים.

מאחר ש-ibm לא יכולה (נכשלה) לזכות בהגמוניה במערכות הפעלה, הרע במיעוטו בשבילה זה שקוד פתוח יהיה "הגמוני". אז לפחות היתרון של MS במוצרים האחרים יצטמצם.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410533
ibm לא פיתחה את לינוקס, אבל היא כן פיתחה ומפתחת מוצרים פתוחים אחרים. הרעיון הבסיסי לא מפתיע אותי, רק שיצירת קוד פתוח נראה לי כמו הקצנה לא סבירה (מבחינת הרווח הצפוי) של הרעיון.

מיקרוסופט נוהגת לעדכן את כל המתחרות שלה בכל שינוי עתידי במערכות ההפעלה שהיא מייצרת, פעם היתה אפילו תביעה בנושא.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410329
1) משרד תמך בקוד פתוח מסיבה אינטרסנטית לחלוטין: ליצור תחרות למיקרוסופט אופיס, ובכך לקבל מחיר טוב יותר על התוכנה. וזה בדיוק מה שהם קיבלו (מיקרוסופט חתכה משמעותית את מחירי רשיונות אופיס לממשלה אחרי שאופן אופיס נהפכה להיות אלטרנטיבה שאפשר לדבר עליה).
שיקולים נוספים בתמיכה ממשלתית בקוד פתוח:
* אפשר להבטיח ככה שאין בתוכנה "דלתות אחוריות" וחורים מכוונים לגישה/מעקב של גופים אחרים על המשתמשים (דוגמא היפותטית: ה־nsa שותלים "דלת אחורית" במערכת ההפעלה ובכך יוצרים גישה למסמכים מסווגים).
* הכסף שמושקע בתוכנה נשאר בכלכלה המקומית, ולא הולך ישירות לחו"ל.

2) מי אמר שהם נותנים את המוצרים בחינם? החברות הללו עושות כסף (והרבה) ממכירת המוצרים- המכירה כוללת גם שירותי תמיכה, אינטגרציה וכו'. אז נכון שאני יכולה להעתיק את התוכנה (כמו שסנטוס מפיצים את הגרסה של רד האט ללא סימנים מסחריים וללא תמיכה), אבל בשוק הארגוני אליו התוכנה מיועדת אין הרבה טעם בתוכנה ללא חוזה תמיכה ושירות.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 410333
1) נראה לי מוזר שמשרד האוצר מתערב בשוק בצורה כל כך גסה, כנגד אחד השחקנים, זה לא הוגן, וזה בכל מקרה לא תפקידה של המדינה. קל לשמוח לאידה של מיקרוסופט, אבל אם המדינה עושה את זה לביל, מה יפריע לה לעשות את זה לי או לך?

* אם רוצים להשאיר את הכסף בכלכלה המקומית, אפשר לתת אותו לי, ואני מבטיח לקנות בו רק תוצרת הארץ.

2) אז בעצם הן מוכרות שירותי תמיכה ואינטגרציה? יפה.
להרוג את ביל 410488
1. אבל כאן משרד האוצר הוא גם הקָניין, לא?
"אם המדינה עושה את זה לביל, מה יפריע לה לעשות את זה לי או לך?" הוא טיעון שאני מתקשה להבינו. ואם המדינה *לא* עושה את זה לביל, מה יפריע לה לעשות את זה לי או לך? אם היינו דנים בחקיקת-יסוד שתאסור על המדינה לעשות דברים כאלה, אז בסדר. אבל כל עוד החוק מתיר למדינה לעשות זאת, ממילא לא נותר לנו אלא לסמוך על הגינותה בכל מקרה פרטי לחוד - וכמקרה פרטי לחוד, יש יסוד לחשוב שלא כל מה שהוגן לעשות לביל הוגן גם לעשות לי ולך.
להרוג את ביל 410496
1. הוא לא רק הקניין (שזה, לדעתי, בעייתי בפני עצמו, אבל במידה פחותה), הוא גם נותן את זה חינם לכל מי שרוצה.

לא כל דבר צריך לחוקק, יש דברים שפשוט צריך לדעת שהם לא הגונים. לי נראה שהרעיון שהמדינה מייצרת מוצר (על חשבון משלם המיסים) ונותנת אותו בחינם לכל מי שרוצה, ולא רק את המוצר, אלה גם את התכנון שלו, בזמן שיש מי שמתפרנס מייצור אותו מוצר, כרעיון לא הוגן שהמדינה צריכה להמנע ממנו (אלא אם כן מדובר בצורך). המדינה לא אמורה לקחת את פרנסתם של חלק מאזרחיה משלמי המיסים, ולתת אותה על חשבונם לאזרחים אחרים. ואם זה לא מובן מאליו, ויש צורך בחקיקה כזאת, אז אני תומך בה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 411483
על איזו תוכנה IBM באמת מרוויחה כסף? IBM לא משקיעה בלינוקס מנדיבות ליבה או משינאת הביל. יש לה סיבות פשוטות. פרטים בהמשך.

יש כמה סיבות אפשריות לכתוב תוכנה חופשית: יש חברות כמו MySQL AB ו-TrollTech שמשתמשות בטריקים של רישוי כפול ע"מ למכור תוכנה שזמינה גם כתוכנה חופשית. למרות שזה נשמע רעיון מוצלח במיוחד, התוצאה היא סרבול של כל הליכי הפיתוח ושל קבלת קוד מהקהילה. לדוגמה: חברת MySQL מבצעת בעצמה את כל הפיתוח של MySQL ולכן לא חוסכת עלויות פיתוח.

קבוצה אחרת היא של כאילו המתקיימים מתמיכה. המוטו של אחת החברות הללו הוא (בתרגום לעברית) "הקוד הוא חופשי. הזמן שלכם: לא". יש מספר רב של חברות כאילו. אפשר לשים כאן גם את רד-האט, כי למעשה מה שהם מוכרים הוא שירותי תמיכה (במובן הרחב של המילה) לתוכנה חופשית (קוד המקור של כל החבילות בהפצה של רד-האט זמין לשימוש, ויש כמה הפצות שמשתמשות בו בפועל). אולי אפשר למקם כאן גם את חטיבת סוזה של נובל.

עוד קבוצה גדולה ומעניינת יותר היא של חברות שעבורן לינוקס היא תשתית חיונית. נוכל למצוא כאן את כל יצרניות היוניקס (לשעבר?) IBM ו-SGI. נוכל למצוא כאן את נובל, שהעבירה את כל מוצריה לעבודה על לינוקס. נוכל למצוא את אורקל, שעוברה לינוקס היא הפלטפורמה העדיפה לבסיס הנתונים, ועוד. וזה רק בתחום השרתים.

החברות הללו בחרו בלינוקס בגלל אוסף של יתרונות: רשיון מועיל (שמבטיח שאף יצרן אחר לא ינעל את השינויים), חוסר שליטה של מתחרה אחר בפלטפורמה (אורקל מעדיפה לא להשקיע בפלטפורמות של המתחרות מיקרוספט ו-IBM . וגם SUN ו-HP הן מתחרות בפוטנציה), ויכולת לשפר את לינוקס בכיוונים הרצויים להם.

גם IBM וגם אורקל מתחרות בתחום מסדי הנתונים. אולם משתלם להן לשתף פעולה בתחומי התשתיות, מכיוון שקשה להשיג יתרונות כאן: הן מוכרות יישומים ומעדיפות לעבוד על-גבי תשתית סטנדרטית.

אולם צריך לזכור שמרכז הרווח של מישהו אחד הוא התשתית של מישהו אחר. אורקל מוכרת מערכות מסדי נתונים ומרוויחה עליהם כסף. אולם עבור מי שרוצה למכור שרתי לינוקס שכוללם מסדי נתונים, מסד הנתונים יהיה סוג של תשתית. הוא יעדיף לשתף פעולה עם יצרני מסדי נתונים חופשיים אחרים (MySQL, PostgreSQL, או אחרים). התהליך הזה גורם לכך שבסופו של דבר התוכנה החופשית ממלאת יותר ויותר מקום במעלה מחסנית התוכנות.

ר' גם http://perens.com/Articles/Economic.html

האינטרס של הממשלה לגבי OpenOffice.org היה מאוד פשוט: היא שילמה מחיר מאוד זול (השווה רק את המחיר שהיא משלמת כל שנה על הרשיונות למיקרוסופט, אחרי התמקחות רצינית. סכום גבוה בערך פי 100).

התרומה העיקרית של הממשלה לא היתה במידת ההשקעה אלא בעצם ההצהרה, שמיקדה תשומת-לב במוצר כמו שאף השקעה פרטית לא היתה יכולה.

במחיר הזה קיבלנו פתאום שבירה של המונופול של MS-Office, שהיה ממש מוחלט בשוק הישראלי. זה קרה הרבה לפני התכנון המקורי של סאן ולכן היום זה הרבה יותר בשל (כלומר: עובד). ללא ההשקעה הקטנה הזו יכול להיות שעד היום היינו ללא אפשרות לקרוא מסמכי MS-Office בעברית על לינוקס ומקינטוש וללא אלטרנטיבה (לא רק אלטרנטיבה חופשית).

וכמובן שצריך לזכור גם את המטרות המעשיות יותר: איתות ברור לחברת מיקרוסופט, אשר הפכה לספק חזק מדי, שגם לה יש תחליף. האיתות הזה כשלעצמו חסך כמה עשרות או מאות מליוני שקלים לשנה בשנים האחרונות ברשיונות ממיקרוסופט.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 411543
1. כולנו זוכרים את הימים הטובים של הבועה, בה הרבה מאד חברות השקיעו הרבה מאד כסף לא מנדיבות לב או משינאה, אלא מתוך אינטרסים כלכליים, וכולנו זוכרים איך זה נגמר. אני מאד מאד מקווה שאני טועה, אבל ההשקעה של חברות מסחריות בקוד פתוח מריחה לי כניהול כושל מלווה בסיסמאות יפות. אני כלכלן קטן מאד, אבל ברור לי לגמרי שמה שאתה נותן חינם, אתה נותן חינם.

2. כמובן שאני מבין את אוראקל וחברות אחרות ש*מוכרות* מוצרים שעובדים על מוצרי קוד פתוח (כמו לינוקס). זה מאד הגיוני.

3. בקשר לממשלה, האינטרס שלה ברור. אבל הממשלה היא לא עוד שחקן בשוק, ואסור לה לפעול בניגוד לאינטרסים של חלק מאזרחיה ובניגוד לצדק רק מתוך אינטרס.

חשבתי על זה עוד קצת בחג, וזה נראה לי מוזר שרק אני רואה בזה הפרה מוחלטת של החוזה בין הממשלה לאזרחיה. עזוב רגע את גייטס או את מייקרוסופט, תחשוב שאתם בעלי לייצור מהדקים. במשך שנים אתה מייצר מהדקים, אתה עובד קשה, מוכר את המהדקים ברווח מינימלי, ולפעמים גם בהפסד, נאבק בשוק תחרותי על כל חוזה אפשרי, ובסופו של דבר, מצליח לקנות חלק גדול מהמתחרים שלך, להוציא עוד כמה מהמשחק, ונהפך לשחקן גדול. ובכל השנים האלה, אתה משלם מיסים, הרבה מיסים. ופתאום הממשלה מחליטה לפעול נגדך. לא רק שהיא לא קונה את המהדקים שלך (למרות שהאיכות שלהם היא הכי טובה, והמחיר שלהם הוא הכי זול), ולא רק שהיא מייצרת מהדקים על חשבונה (שזה בעצם על חשבונך, הרי אתה שילמת מיסים כל הזמן) אלא שהיא מגדילה לעשות, ולא רק נותנת את המהדקים שהיא מייצרת לכל מי שמעוניין בכך, אלה שהיא עושה את זה ללא תשלום. אז, נכון שאנחנו, שאר האזרחים נהנה ממהדקים חינם, אבל, בכל זאת, לדעתי זה אי צדק שפשוט צועק לשמיים. ואם הממשלה באמת עשתה את זה, ואני הייתי עובד במייקרוסופט, או מוכר רשיונות למוצרים של מייקרוסופט, הייתי שוקל ללכת לבג"ץ. ביל גייטס הוא אולי עשיר מאד, אבל אסור למדינה להתאכזר עליו, בדיוק כמו שאסור שהיא תתאכזר למוכר ארטיקים בחוף הים.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 411544
כיצד לדעתך המקרה הזה שונה ממקרה שבו הממשלה מגדילה את תקציב המשטרה כך שהיא תגן טוב יותר על האזרחים ורכושם אבל בכך פוגעת בחברות האבטחה הפרטיות (כמו אלו שמסתובבות בסביון, רמת אפעל ונווה מונוסון)? או המקרה של ביטוח לאומי וביטוח בריאות מול חברות ביטוח פרטיות וביטחים משלימים של קופות החולים? או התעשיות הבטחוניות המממשלתיות מול תעשיות בטחוניות פרטיות?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 411545
חוק, סדר, ביטחון, חינוך, בריאות וכו' הם צרכים בסיסיים שאותם צריכה המדינה לספק (או שמותר לה להתערב, לא נכנס לזה). ארטיקים, מהדקים או תוכנה הם לא.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 411547
והמדינה אכן לא סיפקה ארטיקים ותוכנה. היא השקיעה בקוד לשימושים שלה (ביטחון, בריאות, חינוך, פקידות). בדיוק כמו שהיא יכולה להשקיע בשכירת מבנים, פקידים או בקניית מחשבים.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 411548
אבל היא גם שיחררה את הקוד לשימוש חופשי של כולם. במילים אחרות, היא כן סיפקה תוכנה, וסיפקה אותה במחיר הפסד.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 411557
זה תוצר לוואי. הממשלה יכולה להחליט גם להזמין עפרונות מספק אחד ולא מספק אחר וכך להשפיע על השוק. אמנם להשפיע בעקיפין, אבל באופן דרמטי לתחום. מה לעשות? זה חלק מההתמודדות של עסקים בעולם.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 411559
המדינה באמת משפיעה על כל תחום, ויש מקומות בהם הגבול באמת לא מוגדר כל כך טוב וברור. אבל אני חשוב שברגע שהמדינה מתערבת בשוק עצמו, על ידי שחרור המוצר שהיא יצרה בתנאי הפסד, היא כבר עוברת בהרבה את הגבול בין רע הכרחי לרע לא הכרחי.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 412261
משפט כזה מעיד על חוסר הבנה של עולם התוכנה החופשית.

ראשית הבהרה של מה שבוצע: מדינת ישראל שכרה אנשי מקצוע כדי לשפר תוכנה מסויימת. הרשיון של התוכנה הזו מחייב את כל מי שמבצע שינויים לפרסם אותם. ההגיון שמאחורי זה הוא ליצור מאגר תוכנה גדול שנמצא ברשות הציבור.

כלומר: הדרך היחידה של המדינה להשתמש בשיפורים שעליהם היא שילמה, היא לאפשר לאחרים להשתמש בהם. זה הרשיון. זה גם מה שחייב את אנשי Ximian (היום בבעלות נובל) שכתבו הרבה שיפורים ל־OpenOffice בסביבת לינוקס לפרסם את השינויים הללו.

לכן לא ברורה לי הטענה שלך על "מחירי הפסד". עלות הייצור של תוכנה היא אפשית: צריך להחזיק שרתים כדי להפיץ את הביטים. כדאי גם להפיץ אותם על דיסקים, אבל אתה יכול לכסות את העלות שלהם אם אתה מוכר אותם עבור 5-10 ש"ח. העלויות האמיתיות הן עלות הפיתוח ועלות התחזוקה. מכיוון שבמקרה הזה מינת ישראל לא משלמת עלויות פיתוח ו/או תחזוקה שמתקרבות לסדר גודל של מליון ש"ח, לא ברור לי איפה יש כאן "הפסד". מדובר כאן על תקציבים שהם זניחים ביחס להוצאה של הממשלה על רשיונות MS-Office.

ולמה אני משווה את זה להוצאה על רשיונות MS-Office? כי רשיונות שימוש בתוכנה קניינית הן הדרך של חברת תוכנה קניינית לממן את פיתוח התוכנה. הלקוחות "מתאגדים" ע"י תשלום בדיעבד של רשיונות שימוש שאמור לכסות את עלות הפיתוח. אני מקווה שלא רק לי צורמים כאן הבדלי העלויות וברור שמודל התוכנה הקניינית אינו היעיל ביותר.

אפשר לשאול שאלה אחרת: אם אני כבר משלם בכספי המיסים על פיתוח תוכנה. למה שאצטרך לשלם שוב על השימוש בה?

ואם נסתכל על תחום קרוב: יש כמה אנשים, שסבורים שכאשר חוקרים מקבלים מימון נדיב למחקרם אין זה ראוי לרשום פטנטים על מחקרם, אלא ראוי שכל האנושות תהנה מתוצאת המחקר:
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 412315
1. לא רק שלא התיימרתי להבין את עולם התוכנה החופשית אפילו נכנסתי לדיון מתוך הצהרה על אי הבנה‏1. אני חושב שאני אדם בעל יכולות אינטלקטואליות ממוצעות, ועד עכשיו, אחרי כל התגובות האלה, לא הצלחתי להגיע להבנה טובה בהרבה. יכול להיות, ואפילו סביר, שיש לי בעיה, ושיש כאן צורך באדם בעל יכולות מעל הממוצע, אבל זה מה שיש לי, ואם זה אני צריך להתמודד.

2. עלות הייצור של תוכנה כוללת את עלויות הפיתוח, ועלויות פיתוח של תוכנה זה דבר מאד יקר. משחקים חשבונאים יכולים אולי להראות יפה בדו"ח לבעלי המניות, אבל בשורה התחתונה, היה כסף, הוצאת אותו, היתה לך עלות. איפה יש כאן הפסד? השקעת X שקלים (בפיתוח, אבל זה עדיין כסף), החזרת 0 שקלים, הפסדת X שקלים. זה הפסד. אולי הX הזה זניח ביחס ל-Y (הוצאה של הממשלה על רשיונות MS-Office) ל-Z (התקציב הממשלתי) או ל-W (תקציב הביטחון של זמביה), אבל זה עדיין X שקלים, וזה עדיין הפסד. השוטה מספר תמיד על הכשל של אנשים שמודדים את ההפסד ביחס להוצאה, ולא באופן מוחלט, על תעשה את זה, זה לא נכון.

3. לא הבנתי איפה ומה צורם לך במודל מכירת הרשיונות של חברות תוכנה, לי הוא נראה הגיוני ויעיל להפליא.

4. אתה שואל: אם אני משלם בכספי המיסים על בניית כבישים, למה שאצטרך לשלם שוב על רכישת מכונית? אני אשאיר את השאלה פתוחה.

1 תגובה 409959
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 412334
2. מה יהיה? עד מתי תתעלם מהעובדה הבאה:
הממשלה הפסידה X על אופןאופיס, אבל בגלל הנפנוף שלה בX, מיקרוספט צמצמה את את Y ל-Y/2. בגלל שX זעום היה כאן חיסכון נטו לממשלה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 412350
ראה תגובה 412318
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 412368
ראיתי. איפה השגיאה בחשבון?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 412369
השגיאה היא לא בחשבון. בוא נשאל את זה אחרת, הסיפור ההוא נשמע לך הגיוני?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 423978
אנלא יודע אם זה מקום מוצלח בפתיל הארוך הזה, אבל נתקלתי בתיאור של דיון משפטי שמנהלת מדינת איובה נגד מיקרוסופט.

שם מצוטט מסמך פנימי של מיקרוסופט המתאר תוכנית להתמודדות מול לינוקס. בגדול, התוכנית מאפשרת לתת הנחה משמעותית אם מיקרוסופט משתכנעת שהיא עומדת להפסיד. בלי הוקוס ובלי פוקוס.

“It is essential, therefore, that we use this only in deals we would lose otherwise. Bottom line, do our best to show the great value of our software to these customers and ensure we get paid for it. Under no circumstances lose against Linux before ensuring we have used this program actively and in a smart way.”

http://www.groklaw.net/article.php?story=20061209135...
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 424938
בעל חנות שנותן הנחה (אפילו במחיר הפסד) ללקוח על מנת שלא יקנה אצל מתחרים, רואים כל יום.

בעל חנות שנותן הנחה ללקוח שיקנה אצלו בכל מקרה, ואחרי שניסה להתחרות בו, מופרך.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 424985
לא דשנו בזה בכר מספיק?

כאשר אותו בעל חנות הוא מונופול, כלומר בעל שליטה די מוחלטת בנתח שוק מסויים, התנהגות כזו נחשבת תחרות לא הוגנת, מכיוון שהיא יכולה למנוע ממתחרים חדשים להצליח להתבסס בשוק. זוהי הטענה שעומדת למבחן במשפט שמתנהל כעת.

התביעה היא תביעה ייצוגית מצד צרכנים, אשר טוענים כי התנהגותה המונופולוסטית (ניצול לרעה של מעמדה כמונופול) פגעה בהם. התביעה הוגשה בשנת 2002, ולכן היא לא מתארת מעשים חדשים.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 424989
תשאל את האלמוני, אני בסך הכל הגבתי לו.

אף אחד לא יהיה אדיוט ויתבע בעל חנות שהוא מונופול על זה שהוא נותן לו הנחות. הבעיה עם מונופולים בכלל ועם מייקרוסופט בפרט היא הפוכה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 424994
מסתבר שתובעים את בעל החנות בדיוק על ההתנהגות הזו.

התנהגות כזו מאפשרת לדאוג לכך שהמתחרים לא יצליחו להתבסס ולהצליח להמשיך לגבות מחיר גבוה. אבל את זה יכולת לקרוא בעצמך.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 424996
אתה בטוח שאתה עומד מאחורי ה"בדיוק" במשפט הראשון שלך.

בו נראה איך עובד הההגיון שלך: "התנהגות כזו מאפשרת לדאוג לכך שהמתחרים לא יצליחו להתבסס ולהצליח להמשיך לגבות מחיר גבוה." כש"התנהגות כזאת" = "גביית מחיר נמוך". או, במילים אחרות, אתה טוען ש"גביית מחיר נמוך מאפשרת לדאוג לכך שהמתחרים לא יצליחו להתבסס ולהצליח להמשיך לגבות מחיר גבוה." ובקיצור: "גביית מחיר נמוך מאפשרת להמשיך לגבות מחיר גבוה.".

אין לי מה להוסיף, אותי לא שכנעת, ועם לוגיקה כזאת גם לא תשכנע.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 424998
בדוק שוב את המשפט שצטטת. פירושו בדיוק הפוך: גביית מחיר נמוך *איננה* מאפשרת המשך של גביית מחירים גבוהים.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425019
בדקתי שוב, פירושו בדיוק כמו שהסברתי, בדיוק מהסיבה שהסברתי. אם אתה חושב שהפירוש הוא אחר, הסבר בבקשה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425044
"התנהגות כזו מאפשרת לדאוג לכך שהמתחרים **לא** יצליחו להתבסס ולהצליח להמשיך לגבות מחיר גבוה." כש"התנהגות כזאת" = "גביית מחיר נמוך".
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425046
אתה פירשת את המשפט "שהמתחרים לא יצליחו להתבסס ולהצליח להמשיך לגבות מחיר גבוה" בצורה "שהמתחרים לא (יצליחו להתבסס ולהצליח להמשיך לגבות מחיר גבוה) {<= מתיחס למתחרים}" בזמן שאני קראתי אותו בצורה "שהמתחרים (לא יצליחו להתבסס) {<= מתיחס למתחרים} (ולהצליח להמשיך לגבות מחיר גבוה) {<= מתיחס למונופול}"?!

אם כן, הפירוש שלך פשוט לא סביר, לא מבחינת העברית (הרי היה צריך להכתב שהמתחרים לא יצליחו להתבסס ולגבות מחיר גבוה), לא מבחינת ההקשר (לינוקס גובים מחיר גבוה?!), לא מבחינת ההגיון (איך מתחרה שמנסה להתבסס אמור *להמשיך* לגבות מחיר גבוה?) ולא מבחינת העובדות. אבל אם זה נכון, אז על אחת כמה וכמה, לא רק שאין שום הגיון בטענות שלכם, אלא שאפילו משפט הגיוני אחד לא הצלחתם לנסח.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425048
...מאידך גיסא, "*להמשיך* לגבות מחי גבוה" לא מתארגן יותר מדי עם גביית מחיר נמוך מלכתחילה.
ואגב, אין כאן שום טענה שלי, אין לי אפילו דעה משלי בנושא.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425049
יפה, אתה צודק, וזה בדיוק מה שניסיתי להסביר לצפריר לפני שהפרעת לי.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425006
אני כתבתי שם שזהו בסיס התביעה שלהם. התביעה לא נדחתה על הסף ולכן היא כנראה אינה חסרת בסיס (למרות שמערכת המשפט האמריקאית מלאת הפתעות). באופן כללי אתה מתווכח כאן עם החוק.

העניין הוא שבעל המונופול ממשיך לקבל רווחים גבוהים ברוב האיזורים. באיזור מצומצם הוא מוכר במחירי הפסד. במקרה יש שם מתחרים שהוא חפץ בסילוקם. לאחר שמסולקים המתחרים, אפשר לחזור למחיר הגבוה גם באותו איזור.

אני באמת צריך להזכיר לך דברים בסיסיים כאילו?

--
צפריר
עוד אחד שמתעצל לכתוב את הערך "מחירי היצף" ו"הסכם כובל" בוויקופדיה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425021
אתה כתבת "מסתבר שתובעים את בעל החנות בדיוק על ההתנהגות הזו." וזה (=מה שכתבת) לא נכון. באופן כללי, אני לא מתווכח עם החוק, אני מתווכח איתך והאלמוני והנסיון המוזר והלא מובן שלכם לכופף את כללי ההגיון.

למה "בעל המונופול ממשיך לקבל רווחים גבוהים ברוב האיזורים" הרי אתה אמרת שהוא חייב לתת הנחות ולמכור במחירי הפסד.

כן, אתה באמת צריך לחשוב על מה שאתה כותב.

--
סמילי
אחד שקרא הבוקר השרה המיועדת טרטמן ("עכשיו אנחנו מקיימים מדי שבוע מפגשים במסגרת שולחן עגול, שאני בראשו" http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/802385.html) ובאופן מעניין נזכר בך ובאלמוני.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425067
מה שכתבתי נכון עובדתית: כתבתי שעל־כך הוגשה התביעה, ואמנם על־כך היא הוגשה (היה שם גם סעיף נוסף של חשד להשמדת ראיות בצורת מדיניות מכוונת של מחיקת הודעות דואר ישנות. לא ברור לי מה סעיף כזה עושה בתביעה אזרחית לל קשר לנכונות הטענה).

אתה מנסה לטעון ששיטה כזו יכולה לעבוד? את החוקים כנגדה חוקקו בעקבות התנהגות דומה של מונופולים שפגעו בשוק החופשי וכבר היו חברות שהורשעו בהתנהגות כזו.

בעל המונופול נותן הנחות זמניות ומקומיות. זה מכיוון שאין לו יותר מדי מתחרים (המתחרים הפוטנציאליים שלו אינם קמיקזות שיהרסו את עסקם הפרטי רק כדי להצליח להוריד זמנית את מחיר המוצר של המונופול).

דוגמה היסטורית ידועה: http://en.wikipedia.org/wiki/Standard_Oil
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425105
באייל כבר נכתב הכל, ולכן כתגובה למיסקונספציה הידועה של סטנדרד אויל, ולמסקנות השגויות ממנה, מובא הקישור המאלף הבא, להנאתך:
טיזרים לנושא סטנדרד אויל שנידון שם, בין יתר הדוגמאות:

Trusts came into existence because they were the most efficient units in those industries which, being relatively new, were too small to support more than one large company

As the market expands, new firms enter the field, thus cutting down the share of the market held by the dominant firm. This has been the pattern in steel, oil, aluminum, containers, and numerous other major industries. The observable tendency of an industry's dominant companies eventually to lose part of their share of the market, is not caused by antitrust legislation, but by the fact that it is difficult to prevent new firms from entering the field when the demand for a certain product increases.

It takes extraordinary skill to hold more than fifty percent of a large industry's market in a free economy. It requires unusual productive ability, unfailing business judgment, unrelenting effort at the continuous improvement of one's product and technique. The rare company which is able to retain its share of the market year after year and decade after decade does so by means of productive efficiency – and deserves praise, not condemnation.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425107
הוא ממשיך וטוען שם ש"זה לא ייתכן". כיף להתעלם מהעובדות.

לדוגמה: נחמד להביא כדוגמה חיובית את ALOCA, יצרן האלומניום, שאמנם (לפי אותו מאמר) שלט בשוק בצורה מוחלטת אולם לא הצליח לקבוע רמת מחירים גבוהה.

מכאן אנו למדים שהיו מונופולים קצת יותר מוצלחים שכן הצליחו לקבוע רמת מחירים כרצונם. וכן יכלו למנוע מאחרים להכנס לשוק ע"י קניית אמצעי ייצור.

מכיוון שיש לנו דוגמאות להתנהגות בלתי תחרותית, אני לא מרגיש שאני צריך לספק הוכחות.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425108
אתה מתחמק בחוסר הגינות.
הוא בפירוש מראה במאמרו את הדוגמאות השליליות, וממה הן נובעות: ממונופולים שאינם טבעיים, שהוקמו בכוח רגולציה ממשלתית. אלו שצמחו בצורה טבעית, היו יכולים להתפרק בצורה טבעית, כי הסיבה שבעטיה הפכו למונופולים היא רק באמצעות היותם הזולים ביותר והיעילים ביותר.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425109
רוקפלר לא הקים את המונופול של הרכבות. כמובן שנוח לתלות את הכול בכמה שנים שבהן היתה סובסידיה ממשלתית. נוח גם להתמם ולהגיד שלאנשי הרכבות לא היתה כלל השפעה פוליטית.

אגב, גם אחוז אחד מהתוצר של רה"ב בזמן העברת חוק שרמן זה לא מעט.בישראל אין מקום ליותר מחרת חשמל אחת. וחברת מים אחת. וחברת טלפון אחת. וחברת גז אחת. מה הגודל של השוק הישראלי בהשוואה לאותה תעשיית נפט דאז?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425110
אתה ממשיך להיתמם בצורה לא הוגנת, או מבולבל בצורה הגונה.
חברות החשמל, המים והגז בישראל הם מונופולים ממשלתיים, ומעולם לא עמדו למבחן שוק. ייתכן ואם היו עומדות, היינו מגלים שדווקא יש מקום למס' חברות, שישפרו את השרות והעלות. אנחנו כבר יודעים שיש מקום ליותר מחברת טלפון אחת מהרגע שהתאפשרה תחרות בתחום (יש שרותי טלפוניה גם ע''י הכבלים כיום, וטלפון לחו''ל ניתן ע''י מפעילים רבים).
ו''כמה שנים בהם יש סובסידיה ממשלתית'' יכולות לייצר עיוות להרבה מאוד זמן קדימה, כמו שמביא המאמר בנושא הרכבות. שלא לדבר על הרבה מאוד שנים בהן קיימת רגולציה באמצעות תקנות וחוקים, שממשיכות גם ללא סובסידיה להשפיע על מבנה השוק.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425111
התייחסתי לטענה בדבר היות תעשיית הנפט מונופול טבעי. זוהי טענה מוזרה מצד אותם אנשים שקוראים לפתוח את שוק החשמל, לדוגמה, לתחרות.

הנקודה היא שאף־פעם לא היה ממש "שוק חופשי" ללא צל־צילה של מעורבות ממשלתית. אם תתעקש למצוא את המעורבות הממשלתית והעיוות בכל דבר, לא תוכל להסיק אף מסקנה.

בכל מקרה, סטנדרד אויל לא התחילה בתעשיית הרכבות.

אגב, מתישהו במהלך הדיון הזה הועלתה הטענה שמקורו של המונופול של מיקרוסופט הוא במעורבות ממשלתית. אם אפשר להסביר את המונופול הזה באמצעות מעורבות ממשלתית, אפשר לטפול עליה את כל עוולות שוקי העולם.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425118
אתה מתייחס לכל מונופול כדבר רע, בעוד שמונופול טבעי, שלא הוקם מכוח רגוציה כזו או אחרת, אינו כזה, והוא מתקיים רק כל עוד הוא יעיל וזול, ולא מכוח חוק, תקנה או סבסוד, וזוהי דוגמת סטנדרד אויל המובאת בקישור. המאמר שם לא מוקיע את סטנדרד אויל כמונופול אגרסיבי, אלא את הממשלה שפירקה אותו בתרוץ לא נכון ובכך יצרה עיוות.

יש מקומות ותחומים בהם השוק חופשי ללא מעורבות ממשלתית, או עם מעורבות זניחה, בהם אפשר לראות מה קורה, והפלא ופלא, אין מונופולים שקמים. גם מייקרוסופט, למרות שראשיתה הוא מונופול מכוח חוזה ממשלתי מול יבמ, עומלת היום קשה מאוד לשמור על מקומה במערכות ההפעלה ותוכנות אחרות, ולכן לכל היותר היא מונופול טבעי, ששורד בפיסגה רק בשל היותו כדאי יותר ללקוחות מהמתחרים (למרות שאני בטוח שתכנתים רבים יוכלו לקפוץ וללמנות את החסרונות של תוכנה כזו או אחרת, המכלול שמייקרוסופט מוכרת הוא כנראה עדיין הרבה יותר כדאי לרוב הלקוחות בעולם).

ואתה עדיין מתחמק מלתת דוגמה אחת של מונופול טבעי שביצע עוולות, והעלה מחירים ללא מענה, כפי שנתת בתגובה שהובילה לפתיל זה. כנראה כי אינך מוצא, ואז באמת חבל להכביר מילים.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425114
הנה בדיוק בזמנים אלו מתפרסמים נתונים על תוצאות של הפרטות החשמל בארה"ב. שמעתי על הפירסומים אתמול ברדיו בשעה הבין לאומית; ללא יוצא מן הכלל הביאו ההפרטות לעליות חדות במחירים.
הטיזרים על סטנדרד אויל הן כנראה מלאכת יחסי ציבור של אקסון ממשיכתה. כל התאגידים הללו שנקראו בספרו שג'וזפזון "הבארונים השודדים", השתמשו בכוח ברוטלי להשתלט על השוק. גודלם לא שימש אותם רק בתהליכי ייעול אלא גם בזריקת מתחרים מן השוק.
אינני מבין מה ההתממות הזאת? מעולם לא נפגשת בדמפינג? לא ראית חברות גדולות שמוכרות מוצרים מסויימים במחירי הפסד עד שהמתחרים יסכימו להסגר או למכור את עצמם? מי שמתעלם מהסבוטז' כמרכיב יסודי בתחרות -מפספס היבט חשוב בכלכלה. ככל שהחברה וכמות המזומנים שלה גדולות יותר, כך יכולת הסבוטז' שלה גדולה יותר.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425119
מה אקסון מרוויחה מצימוד לסטנדרד אויל? והאם אלן גרינספן מקבל משכורת מאקסון? עד איפה יגיע האבסורד בטיעונים האלה?
תחרות היא דבר בריא אם היא נערכת כשכל התנאים שווים. תן לי מקרי בוחן של ה"דמפינג" שלך , ונבדוק אותם יחד. בד"כ, חברה בשוק חופשי שהואשמה בדמפינג נשארה במחיריה הזולים גם אחרי שהמתחרים יצאו, כי זה הדבר היחיד שהשאיר את חלקם בחוץ, ולכן היא נשארה המנצחת כי היא עדיין היתה הזולה והטובה ביותר. שום דבר לא מונע מהם לחזור פנימה אם המחירים יעלו שוב, ואני לא מכיר חברה ששורדת זמן רב, כשאסטרטגיית ההשרדות שלה היא "כשנכנס מתחרה - הורד מחירים למחירי הפסד", זו חברה שתפשוט את הרגל מהר מאוד, וחזקה על המתחרה שני או השלישי (או אפילו כבר הראשון) שיצא מורווח מהמדיניות הבסורדית הזו, כשלחברה הדומיננטית ייגמר האוויר. להזכירך - לא כל המתחרים הנכנסים הם חברות סטרט אפ קטנות. ברוב המקרים הם ממומנים ע"י משקיעים של חברות גדולות מאוד, שקופצות על הזדמנות להיכנס לשוק אטרקטיבי חדש.

לגבי המבחנים המזוייפים של הפרטות: לא בטוח שהחשמל באמת מופרט בארה"ב. אולי רק מפעילי החשמל מופרטים, אבל הם ניזונים מחומרי גלם שהתייקרו מאוד בשנים האחרונות, ורובם בשל מדיניות *ממשלתית*. אני בטוח שמבצעי המחקר לא שקללו את עליית המחירים בשוק האנרגיה. מהצד השני, אפשרי גם דבר אח: לפני ה"הפרטה", סבסדה הממשלה את עליות המחירים ע"י ספיגתם. אבל בעצם איך יכולה הממשלה לעשות זאת? רק ע"י מיסים שנגבו מהאזרחים - כלומר שום דבר לא ניתן בחינם. הצד השני של ההפרטה לכן תמיד חייב להיות הורדת מיסים, אחרת התועלת מההפרטה לא ממוצה (למרות שלאורך זמן הניהול הפרטי, שהינו יעיל יותר, חוסך את הצורך בהגדלת מיסים כדי לכסות על גרעונות, כמו שקורה השכם והערב אצל מפעילים ממשלתיים).
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425290
כאמור, הטקטיקה הזו עובדת נהדר נגד מתחרים קטנים. היא לא הטקטיקה היחידה בעולם לתחרות. אולם הא מונעת צמיחת מתחרים קטנים חדשים, ומשאירה את הבמה רק לחברות גדולות מספיק.

דוגמה: אינטרנט אקספלורר: כשהיה צורך הוא היה תוכנה נפרדת בחינם למגוון פלטפורמות. היום הוא כבר לא בחינם: הוא חלק ממערכת ההפעלה ושימוש בו דורש רשיון של חלונות.

(נגד חברה קטנה כמו נטסקייפ אפשר להפעיל dumping. נגד פרוייקט תוכנה חופשית כמו פרוייקט מוזילה קצת יותר קשה, כי דרכי המימון שלו שונות. לשאר המתחרים יש נתח שוק זניח למעט במכשירי כף היד).

המבחנים המזוייפים של ההפרטות: עובדה שהמפעילים הפרטיים לא הצליחו לנהל יותר ביעילות את המשאבים. אני בטוח בכך כמו שאתה בטוח שהחשמל בקליפורניה לא מופרט באמת ושמבצעי הסקר התעלמו מפרטים חשובים.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425509
בפיסקה הראשונה שלך אתה מודה שהטקטיקה שתיארת לא באמת שוללת תחרות. אולי רק של עסקים קטנים (מה שגם לא נכון בהרבה מקרים. הכל תלוי על מה מתחרים ומהו "מחיר הכניסה" לשוק. למשל: אם מדובר בטקסטיל, יכול לבוא מחר רוכל קטן לשוק שנשלט ע"י חברה מונופוליסטית יקרנית, להביא בגדים זולים MADE IN TAIWAN, למכור ב 10% רווח, ואז מגיע חבר שלו שרואה כי טוב, והחבר של החבר, עד שזה מגיע לממדים שמציקים למכירות של המונופול, והוא מחליט להוריד מחירים מתחת לרוכלים, שבינתיים עברו טובים ושמחי לב עם הבוחטות שלהם להתחרות במונופול בשוק משחקי הילדים. ואז, כשהם הולכים, הוא מפסיק להפסיד ומעלה שוב מחירים, אבל אז נזכר האח של ההוא שיש חולצות זולות גם ממולדביה, וחוזר חלילה.

כנ"ל גם בדוגמת האקספלורר: אם זה היה רווחי להכניס מחליף לNETSCAPE, היית כבר רואה משהו בשוק, והאקספלורר היה שוב בחינם. כנראה שזה לא רווחי, והמצב היעיל יותר בשוק הוא אקספולרר אינטגרטיבי לחלונות, ולכן לא צץ מתחרה שם. אם רישיון החלונות יתייקר משמעותית כתוצאה מהאקפלורר, מייד תראה את היורש של נטספקייפ מתחיל לרחרח בסביבה.

לגבי ההפרטות: המנהלים הפרטיים מנהלים תמיד ביעילות גבוהה יותר, מהסיבה הפשוטה שהם נמדדים אך ורק עליה (השורה התחתונה היא החשובה מכל). מנהלים בשרות הציבורי נמדדים כמעט על הכל חוץ מהשורה התחתונה. לעולם לא תראה את המנהל שמתקדם בשירות הציבורי כי הוא צמצם את תקציב משרדו/אגפו/מחלקתו. תמיד הקידום יהיה של זה שדפק על השולחן וביקש עוד כסף לפרוייקטים זנוחים, התלונן שאין לו מספיק אנשים, ושבגלל זה ה(חינוך/ביטחון/ייצוא/ייבוא/יו ניים איט) כושל בארץ.
לגבי ההפרטה בקליפורניה: אם תביא לי את המאמר ממנו הפקת כל כך הרבה, אדע להראות איפה הטעות בו. מבלי שהבאת, הניחוש הטוב ביותר שלי הוא שהמאמר פשוט אינו מקזז את העליה במחירי האנרגיה, שאינם תלויים בהפרטה, ומתעלם באופן בוטה מהעלות של הסבסוד הממשלתי בתקופה שלפני ההפרטה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425520
אתה מתעלם מכך שאותם הנתונים מסבירים גם את הטיעונים שלי.

בשוק של חלונות אין כמעט דריסת רגל שמתחרים שמוכרים דפדפנים. אופרה ויתרה על השוק הזה כמקור מימון (להבדיל מאמצעי פרסומת). לקרן מוזילה יש אמצעי מימון אחרים.

הבעיה היא שלמתחרה נורמלי, בניגוד לרוכל ההיפתטי שבשוק שמצליח באורח פלא למכור את כל המלאי שלו, לוקח זמן מרגע שהוא נכנס לשוק עד שהוא מתחיל להרוויח.

כאשר חברת BeOS רצתה להתחיל לשווק את מערכות ההפעלה שלה הם הציעו אותה בחינם (!) כמערכת הפעלה ליצרני מחשבים. אולם אז נתקלו בתשובות מהוססות מהסוג "מצטערים, אבל אם נמכור BeOS אסור יהיה לנו למכור חלונות". בדיוק אזלה מהמלאי מערכת ההפעלה הזולה MADE IN TAIWAN, מסתבר.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425534
כמו שענה לך האחר, נראה לי שאתה מבצע צימוד לא ראוי בין שני דברים: קיומו של מונופול = העדר שוק חופשי. כדי להמחיש לך שלא כך הדבר, הבאתי את נושא ה"מונופול הטבעי" - זה שלא מוקם מכוח רגולציה ממשלתית ע"י חקיקה או סבסוד, אלא זה שנמצא במעמדו לאורך זמן רק בשל היותו מוצלח ויעיל ממתחריו, ואז אין כל פסול בכך. אין צורך ליצור תחרות בכוח, כשהשוק לא דורש זאת, וברור שזה המצב בדוגמת הדפדפנים שלך. יש יתרון עצום בתוכנות הפעלה למייקרוסופט בזכות ה Net Effect - העובדה שהיא משתלמת ליותר ויותר אנשים, ככל שהיא נמצאת ביותר ויותר מחשבים, ולכן המתחרים צריכים לעבוד קשה כפליי - לייצר תוכנות מתחרות *הרבה* יותר זולות וטובות. זה כנראה לא מצב העניינים, ולכן היא ממשיכה לשלוט. אבל היא תהיה למעלה *רק* כל עוד הכדאיות תמשיך, ולא יקום מתחרה הרבה יותר זול וטוב.
זה לא המצב כמובן בשווקים רבים אחרים, כמו טקסטיל שהבאתי בדוגמה, שם ליבואן מובטחת הצלחה מיידית, מאחר ואין רגולציה ממשלתית המונעת ממנו לייבא את הזול והטוב מיידית מחו"ל (שוק חופשי, כן?), ולכן רווחיו הם מיידיים, בדיוק כמו הפסדי המונופול המקומי.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425811
אתה בדיוק מצביע על הסיבות לכך שמונופול יכול להשאר במקומו מכח האינרציה, ולאו־דווקא בגלל שהוא הכי טוב (טוב במובן הזה: יעיל, נותן מענה טוב לצרכי הצרכנים, וכו').

לא זכור לי שהממונה על ההגבלים העסקיים בארץ פעל יותר מדי בתחום הטקסטיל. ואם הוא פעל, זה כנראה בתחומים שבהם נדרשת הכנה קצת יותר רצינית מהקמת באסטה כדי להכנס לשוק.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425848
לא נראה לי שאני מדבר על אינרציה. נראה לי שאתה מנסה בכל זאת למצוא דברים שאינם, ואינך יכול גם לתת להם דוגמאות משום מקום.
ומדוע פעילותו או אי פעילותו של הממונה על ההגבלים העסקיים הוא קריטריון למשהו?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425968
למה לי לחפש דוגמאות כשאתה מספק לי אותן בחינם? הדגמת בדיוק למה קשה למשתתף חדש להתחרות במי ששולט בתקן (דה־פקטו או רשמי).

אי־פעילותו של הממונה על ההגבלים העסקיים יכולה לשמש עדות מסויימת לכך שבשוק מסויים אין בעיות של קרטליזציה או מונופוליזציה. אולם זה שבחלקים מהשוק אין בעיה לא אומר שבחלקים אחרים אין בעיה, ולכן דוגמת הרוכל לא מספיק טובה בשביל לסתור את הרעיון כולו.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425976
אני לא רואה מה בדוגמאות מספק לך איזשהם חיזוקים. נראהלי שאתה עוד פעם נתפס לכך שדומיננטיות של חברה מסויימת מעידה על "כשל שוק". תקן, דרך אגב, אינו משהו שמכריח שחברה אחת תשלוט בו כחוק. תקן זה דווקא דבר שחברות מעוניינות בו כדי לסייע ב Net Effect.

מאחר והממונה הוא אינסטנציה ממשלתית, פעילותו היא בעיקר עדות למהי הפוליטיקה השולטת בכיפה, ולאו דווקא על קרטליזציה כזו או אחרת, לצערנו.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 426075
סיפקת הסבר נהדר למה יש כאן חסם כניסה גבוה.

תקן שנשלט ע"י גוף מסויים יכול לסייע לו כנגד מתחרים, מכיוון שתקן יכול להיות דבר די דינמי.

אגב, הנה דוגמה לאספקת מוצר "בחינם" כדי לשבור מתחרים (תוך כדי הונאת הצרכנים)
השימוש בשרת ה־HTTP של מיקרוסופט היה לכאורה חינם. אולם הוא הצריך קניית עותק יקר הרבה יותר של מערכת ההפעלה. ההפרש המחירים בין גרסת תחנת העבודה של NT לגרסת השרת היה בערך 750$: הרבה מעבר למחיריהם של שרתי HTTP מתחרים. אולם הרשיון של גרסת תחנת העבודה אסר יותר מ־10 חיבורי TCP למחשבים שונים (אלא אם כן מדובר בחיובר לפורט לא פריווילגי, או לשירותי ה־NetBIOS הנדרשים לשם הפעלת הרשת).

ההבדל הזה נומק כהבדל טכני: בתחילה דיברו במיקרוסופט על כך שמדובר על בניה נפרדת עם ‎#ifdef-ים למקרה השרת ולמקרה הלקוח. בהמשך התברר שמדובר על אותם קבצים ממש, וכל ההבדל מתמצה בשני מקומות ברג'יסטרי (לא רק אחד, כדי לנסות למנוע שינוי)
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 426359
אין כאן דוגמה לתקן שנשלט ע''י גוף מסויים, אלא אם יש לאותו גוף עליונות טכנולוגית שלא זמינה לאף מתחרה, ואז הוא שלו בזכות.
אספקת מוצר תוך כדי הונאה הוא עניין לשלטונות החוק, ודוגמה לעברה על החוק, ולשום דבר אחר.

ולגבי המקרה שנתת בסוף תגובתך, אין לי יכולת להבין למה בכלל הוא מופיע.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425140
עוד קצת על המיתוס של הברונים השודדים
תקציר: סטנדרט אויל הורשעה כמונופול (למרות שהיו לה אלפי מתחרות, גם בשיאה) אבל מעולם לא נמצאה הוכחה שהיא נהגה באופן מונופוליסטי - קרי - העלתה את המחירים. בפועל, מחירי הנפט המשיכו לרדת ולרדת ולרדת ולרדת. ללא ספק מכה קשה לצרכן האמריקאי.
כן גם מראה די לורנצו את חוסר ההגיון במיתוס של "תחרות טורפנית". אין הגיון עסקי במכירה במחירי הפסד וזו וודאי לא אסטרטגיה שבאמצעותה יכולה קטנה לגדול (ואם היא גדולה, איך בדיוק הגיעה לגודלה הנוכחי, אם לא על ידי מכירת מוצר טוב/זול יותר)

האמת הפשוטה - סטנדרט אויל הייתה פשוט חברה שנוהלה יותר טוב ממתחרותיה שהתקשו להתחרות בה בשוק החופשי - זאת בדיוק הסיבה שאלו פתחו במסע *הפוליטי* להחרבתה ובתוך כך, החרבתה של התחרות בשוק הנפט האמריקאי.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425288
אני מניח שאתה עוקב בעיון אחרי הדיון הזה, וכבר קראת את הקישור הבא, שהבאתי קודם:

יש שם את הנתון המעניין הבא: החל מ־1900, כאשר עקב תשומת הלב של המחוקק החברה לא יכלה לנקוט באמצעים א חוקיים, ירד נתח השוק שלה בצורה משמעותית. יש שם עוד כמה נתונים מעניינים.

קצת למעלה, יש דוגמה מעניינת לפרקטיקות הנקיות שגם בעזרתן הצליח רוקפלר לחסל מתחרים: חסימה פיזית של דרכי גישה. זהו שוק לא חופשי במלוא מובן המילה.

כבר הסברתי למה אפשר להרוויח ממכירה במחירי היצף: הורדה זמנית של המחיר. מכיוון שלך יש יותר כסף מאשר למתחרה הקטן או למתחרה החדש, תוכל להוציא אותו מהשוק. כמובן שזוהי טקטיקה מוצלחת יותר נגד מתחרים שקטנים ממך.

אני חוזר: הורדה זמנית.

ושוב לטובת סמיילי, האלמוני וגונזו: הורדה זמנית של המחיר. והמתחרים מבינים שיש להם דברים יותר טובים לעשות עם הכסף שלהם.

נזכיר שוב: הדיון הזה החל בעקבות כך שמישהו ציין תביעה נוספת שהוגשה נגד חברה עסקית על ניצול לרעה כמעדה כמונופול. החברה הזו כבר הורשעה בהאשמות דומות ב־1994 אולם צפצפה על החוק. הורשעה שוב ב־1999 אולם נצלה את שינוי הנסיבות הפוליטי כדי להתחמק מעונש רציני. המעשים הלא חוקיים של מיקרוסופט מתועדים.

אבל אתה תטען כמובן שזה רק בגלל חוזה ממשלתי אחד שהיא קיבלה (איזה חוזה? החוזה עם IBM, מתוך הנחה ש־IBM היא ממשלה?)
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425328
"החל מ־1900, כאשר עקב תשומת הלב של המחוקק החברה לא יכלה לנקוט באמצעים א חוקיים, ירד נתח השוק שלה בצורה משמעותית"

זאת הפרשנות שלך. הפרשנות שלי היא שמרגע שסטנדרט אויל נצרכה להתעסק עם תביעות משפטיות ולהקדיש יותר משאבים לדיונים משפטיים מליעול ייצור הנפט היה לה יותר קשה להתחרות. זה כמובן מאוד מוצלח בשביל המתחרות שלה - הרי זאת הסיבה לראשונית למהלכים הללו - אבל פחות מוצלח לציבור הלקוחות אשר מתעניין בעיקר בקניית מוצרים בזול.

"קצת למעלה, יש דוגמה מעניינת לפרקטיקות הנקיות שגם בעזרתן הצליח רוקפלר לחסל מתחרים: חסימה פיזית של דרכי גישה. זהו שוק לא חופשי במלוא מובן המילה"

טעות בידך, שוק לא חופשי זה חוק שרמן. אין שום רע בייצור יעיל ומכירת מוצרים בזול וזה בדיוק מה שעשה רוקפלר. ההנחה שיש רע בכך שלקוח גדול מקבל תעריפים מועדפים על פני אחרים היא תפיסה עקומה הנובעת מן הקונספט הפיקטיבי של "תחרות מושלמת". אני באמת ממליץ לך לקרוא את המאמר של די לורנצו.

"כבר הסברתי למה אפשר להרוויח ממכירה במחירי היצף: הורדה זמנית של המחיר. מכיוון שלך יש יותר כסף מאשר למתחרה הקטן או למתחרה החדש, תוכל להוציא אותו מהשוק. כמובן שזוהי טקטיקה מוצלחת יותר נגד מתחרים שקטנים ממך."

אבל זה לא מסביר איך הגעת למעמד של מי שיש לו כל כך הרבה כסף. וברגע שהמתחרים שלך נעלמו ואתה מעלה את המחיר, יבואו אחרים ויתחרו בך. אין בזה שום הגיון עסקי ואין שום עדות לכך שדבר כזה התקיים אי פעם בשוק חופשי (אם נוציא את הנושא של סובסידיות ממשלתיות כמובן). מחירי היצף הם מיתוס.

"המעשים הלא חוקיים של מיקרוסופט מתועדים."

מייקרוסופט חטאה בשני דברים:
א. היא הצליחה כלכלית באופן פנומנלי
ב. היא מייצרת תוכנות מחורבנות

למי שאוהב תוכנה ויודע להעריך עבודה יפה זה בהחלט צורם. לא חוקי? ממש לא. ואם נורא תרצה, אתה מוזמן להציץ בשווקים אחרים כמו ספרים, סרטים או מוסיקה. מסתבר שגם שם יש כל מיני דברים מחורבנים ובטעם רע הזוכים להצלחה כלכלית גדולה. אלו הם החיים.

"אבל אתה תטען כמובן שזה רק בגלל חוזה ממשלתי אחד שהיא קיבלה (איזה חוזה? החוזה עם IBM, מתוך הנחה ש־IBM היא ממשלה?)"

אני לא אטען את זה. מייקרוסופט אכן חבה את הצלחתה לאיביאם - זה ברור. היא הפכה מחברה של כמה פישרים שמייצרים ביסיק לאלטייר לחברה המגלגלת מיליונים רק משום שאיביאם בחרו בהם כדי שיפתחו להם את דוס (למרבה האירוניה, ה"פיתוח" של מייקרוסופט הסתכם בקניית המוצר מהמדף מחברה אחרת, אבל זה רק כדי להראות כמה טיפשים היו איביאם).

הטענה שלי היא שמייקרוסופט מעולם לא היו מונופול.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425515
אתה שוב מתעלם באלגנטיות ממה שאני כותב: חסימה פיזית של המתחרים שלך זה חוק שרמן?

יפה. קודם היתה טענה שמיקרוסופט חבה את מעמדה כמונופול לשוק לא משוכלל. עכשיו היא בכלל לא מונופול. יצרן ששולט בצורה מוחלטת על שוק מסויים הוא בהגדרה מונופול.

לדוגמה (דוגמה שכבר עלתה בדיון הזה): במהלך המשפט נגד מיקרוסופט ב־1999 התברר שבדיונים על קביעת המחיר של MS-Office לשנת 1998 בתוך החברה, המחיר של המוצרים המתחרים כלל לא עלה כשיקול רלוונטי. זוהי עדות ברורה לחברה עם מעמד מונופוליסטי (בלי קשר לשאלה על ניצול המעמד לרעה).

אז לפחות על כך שמיקרוסופט היא חברה בעלת מעמד מונופוליסטי אנחנו מסכימים? או שאפילו על הגדרות בסיסיות אנחנו לא מסכימים?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425738
"חסימה פיזית של המתחרים שלך זה חוק שרמן"

לא. אבל אין שום פסול בחסימה פיזית כשהיא מניעת מעבר של מישהו ברכושו הפרטי של מישהו. המקרה של סטנדרט אויל הוא דוגמא קלאסית להליך חוקי נגד "מונופול" - המטרה איננה הגנת הצרכן (שנהנה, כזכור, מירידת מחירים בלתי פוסקת) אלא הגנה, כביכול, על המתחרים המוצאים זאת נוח יותר לשלח את רשויות החוק במתחריהם המוצלחים יותר מאשר להתחרות בהם על ידי ייצור יעיל יותר. זה גם בדיוק מה שקרה עם מייקרוסופט.

"יצרן ששולט בצורה מוחלטת על שוק מסויים הוא בהגדרה מונופול"

זו הגדרה נזילה מדי, מהו השוק עליו שולטת מייקרוסופט בצורה מוחלטת? תן לי יצרן איקס ואוכל לעשות ממנו מונופול באמצעות הגדרת השוק בצורה הנכונה. הנה למשל אפל הם מונופול בתחום ייצור החומרה למחשבים המריצים Mac OS X. (והי, את אפל כבר רוצים להאשים על "מונופוליזם" בתחום של האייפוד - אתה רואה - הצלחה = מונופול)

"זוהי עדות ברורה לחברה עם מעמד מונופוליסטי (בלי קשר לשאלה על ניצול המעמד לרעה)"

ולמה אני צריך לדאוג, אם המעמד המונופוליסטי, כביכול, איננו מנוצל לרעה? זאת בדיוק הסיבה שזה מיתוס - הממשלה חייבת להתערב במקרה בו מישהו מצליח מאוד משום שזה עלול "לנצל את מעמדו" אבל בפועל הדבר הזה מעולם לא קרה בעוד שאחרי ההתערבות הממשלתית, בשם התחרות, כביכול, תמיד נוצר שוק *פחות* תחרותי. (ע"ע סטנדרט אויל)

"שמיקרוסופט היא חברה בעלת מעמד מונופוליסטי אנחנו מסכימים"

מה זה מעמד מונופוליסטי? ההגדרה שאני מכיר למונופול היא מתן זכיון בלעדי לגוף אחד על ידי הממשלה. חברת החשמל היא מונופול, בזק היא מונופול (או לפחות הייתה), מייקרוסופט איננה מונופול. חרא של תוכנות? כן. מונופול? לא.

על פי המיתוס. המונופוליסט "משתלט על השוק" ואז מנצל את מעמדו המונופוליסטי כדי להעלות את המחירים. עכשיו נשאלת השאלה, האם אנחנו משלמים היום יותר עבור מיחשוב או פחות?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425799
1. אז הנה לך חסם כניסה גבוה למתחרים: כל תשתית ההולכה שייכת לגוף מסויים. גופים אחרים לא יכולים פיזית לשווק את תוצרתם.

2. זו ההגדרה המקובלת על רוב העוסקים בתחום. הגדרה ברוח זו מופיעה גם בחוק ההגבלים העסקיים בארץ.

שים לב: הפרדתי בין הטענה שמיקרוסופט היא מונופול לבין הטענה שהיא מנצלת את מעמדה המונופולי לרעה. אני לא חושב שאנשי מיקרוסופט עצמם יערערו על הקביעה הראשונה.

3. הטענות המדוברות כלפי Apple לא היתה סתם כנגד ה־iPod. היא היתה כנגד העובדה שנגנים אחרים לא הורשו לעבוד מול חנות המוזיקה המקוונת של אפל, כלומר כנגד צימוד בין שתי טכנולוגיות לא קשורות.

חיפוש פשוט העלה את http://www.wired.com/news/columns/0,70461-0.html
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425877
1. לא הבנתי את הקשר. המקרה בו כל תשתית ההולכה שייכת לגוף מסויים הוא מקרה של מונופול ממשלתי. גם אם נניח שההאשמה כלפי רוקפלר נכונה (שהוא שילם או עשה עסקות עם חברות הרכבות כדי שלא יתנו למתחריו לבנות צינורות נפט על שטחם בסמוך לפסי הרכבת) עדיין אני לא כאן את החריגה ממש שמותר וראוי לבנאדם לעשות ברכושו.

2. זו לא הגדרה מקובלת עלי. לשון החוק איננה רלוונטית ולא מעניינת, במיוחד כאשר אנחנו דנים בלגיטימיות של החוק. אם כל מה שרצית להגיד הוא שמייקרוסופט הוגדרה כמונופול על ידי בית המשפט הרי שאין לי וויכוח איתך.

3. באמת, מה הקשר בין מכירת מוסיקה ונגינתה? שום קשר... אפל יצרה את חנות המוסיקה כדי לתת לנגן שלה ערך מוסף, יש לה זכות מלאה לבחור לאפשר לחנות שלה לעבוד רק עם האייפוד בדיוק כפי שיש לה זכות לבחור לאפשר למערכת ההפעלה המצויינת שלה לעבוד רק עם חומרה שהיא מייצרת. האם זה מייצר ייתרון בשביל אפל? וודאי שכן, זאת הסיבה שהם עושים זאת. האם מתן האפשרות למתחרותיה להעניק את הערך המוסף הזה לנגנים שלהם ישרת טוב יותר את הצרכנים? בדיוק כמו שמתן האפשרות להשתמש (ללא תמורה) בהון, כוח האדם או המתקנים שלה למתחרותיה יועיל לצרכנים. כלומר, רק אם אתה סבור שניהול פוליטי של אמצעי היצור (קרי - סוציאליזם) משרת טוב יותר את הצרכנים.

כל הרעיון של ההגבלים העסקיים מבוסס על מיתוסים ומודלים בלתי מציאותיים.
אין דבר כזה מונופול "טבעי" - מעולם לא היה.
אין שום עדות לקיום "ניצול מונופוליסטי" על ידי מונופול לא ממשלתי.
אין שום עדות לקיום של "מחירי היצף" כטקטיקה מסחרית מלבד, כמובן, סובסידיות ממשלתיות.
אין גם שום עדות לקיומה של החיה הקרויה "תחרות מושלמת" או לכך שתחרות מושלמת היא אכן אידאל אליו צריך לשאוף. למרות זאת יש לנו מוסד ממשלתי וחוקים אשר נועדו להלחם בכל החיות האגדיות הללו ולעצב את השוק על פי המודל הפיקטיבי הזה.
מעציב לראות שיש אנשים שלא רק שלא רואים את הנזקים החמורים שאלו גרמו באותם מקומות בהם החילו אותם אלא מבקשים להמשיך את "העבודה הטובה" שנעשתה בשוק הנפט, חשמל, תעופה והתחבורה ולהרחיב אותה גם לתחום החומרה והתוכנה. מה קרה? קצב הפיתוח מהיר מדי בשבילכם?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 425973
1. זוהי עוד דוגמה לחסם כניסה גבוה לשוק. זה חוקי לחסום את המתחרים שלך, אולם זוהי תמימות לטעון שבתנאים כאילו יכולים להתחרות בך.

אגב: המסילות לא היו שייכות לרוקפלר בכוח זכיון יחודי מטעם הממשלה.

2. אז אני ממציא מושג חדש בשביל גונזו: "מונוחוברה". משמעות המושג היא:
בתחום הכלכלה מגדיר המונח מצב בו בשוק של מוצר (או שירות) מסוים קיים מוכר אחד בלבד (מה שמקנה לאותו גורם, הקרוי בעל המונוחברה או מונוחבריסט, שליטה בתחום פעילות בשוק, לרוב תוך הגבלה של התחרות בו).

לפעמים משתמשים בו בהשאלה לתיאוד המצב "מונוספק", המייצג מצב שבו יש רק קונה אחד למוצר או שירות.

מושגים נוספים "יומצאו" לפי הצורך. אתה מסכים איתי שמיקרוסופט היא מונוחברה בתחומה?

3. בצרפת החליט המחוקק להגן על הצרכנים שקנו שירות אחד וכעת נאלצים לקנות שירות אחר כדי להשתמש בו. עיקר קצפו של המחוקק יצא שם על הטכניקה שבה השתמשה החברה (הצפנת הקבצים, כלומר נסיון למנוע את נגינתם גם לאחר קנייתם. ניסיון: מכיוון שהוא מכוון בעיקר נגד הלקוחות החוקיים ולא נגד המשתמשים בעותקים בלתי־חוקיים שימשיכו ממילא לדלוף).

אגב, אפל לא ממש התאמצה למנוע הרצת מערכות הפעלה חלופיות על החומרה שלה (היא רק לא תמכה בכך רשמית). כדי שמערכת ההפעלה שה תעבוד עם חומרה אחרת נדרשת השקעה של כוח אדם וכו'. לגיטימי מצידה להגביל את החומרה הנתמכת. לעומת זאת, כאן מדובר על אי־מכירת רשיונות לאחרים.

4. כמובן שאתה מייד שולף את מילת הגנאי האולטימטיבית "סוציאליסטים" ובוחר לראות בכל מונופול מונופול ממשלתי. כמה שלא אספק עדויות לניצול לרעה של מעמד כמונוחברה, לא תשתכנע.

עוד דוגמה: http://www.theregister.co.uk/2002/03/19/microsoft_ki...
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 426048
1. להזכירך, גם בשיא ה"מונופול" של סטנדרט אויל היו מאות חברות מתחרות. מסתבר שבתנאים כאלו בהחלט אפשר להתחרות בך. לא ברור לי מדוע זה שונה מהותית מכל צעד אחר שאתה עשוי לנקוט או לא לנקוט כדי לספק לעצמך יתרון בשוק. כל חברה שנמצאת בשוק מסויים ויש לה הון פיזי ואנושי מושקע נהנית מיתרון על פני מתחרות פוטנציאליות אשר לא השקיעו עדיין. זה לא אומר שיש כאן "חסם כניסה". קוקה קולה איננה נותנת למתחרותיה להשתמש במפעליה, לחנות בחניונים שלה או לאחסן סחורות במחסנים שלה, האם זה אומר שהיא חוסמת להן את הכניסה? ומה נגיד על העובדה המזעזעת שקוקה קולה גם יודעת לייצר משקאות קלים ויש לה צוות עובדים מיומן ומנוסה בייצור, הפצה ושיווק, האם זה לא ייתרון בלתי הוגן מול כל אלפי הדילטאנטים שהיו יכולים להתחרות בה אילו רק היה להם הידע, הנסיון והעובדים המתאימים (+ ההון הדרוש)?

"אגב: המסילות לא היו שייכות לרוקפלר בכוח זכיון יחודי מטעם הממשלה"

המסילות כלל לא היו שייכות לרוקפלר למיטב ידיעתי ובכל מקרה לא מדובר ב*כל* המסילות - מקרה כזה יכול לקרות רק כאשר הממשלה היא המונופול.

2. גם על פי ההגדרה הזאת, לא מייקרוסופט ולא סטנדרט אויל היו מונופול ובכל מקרה ההגדרה הזאת שגויה. העובדה שאתה הספק היחידי של מוצר מסויים לא מאפשרת לך לשלוט בתחרות. זה בדיוק המיתוס הבלתי מבוסס שאתה דבק בו. רק כדי לסבר את האוזן, בתחום מערכות ההפעלה מייקרוסופט התחרתה בסאן, אפל, זנים שונים של יוניקס ולינוקס על שלל הווריאציות שלה. בשום שלב של הקיום של חלונות או דוס לא הייתה מייקרוסופט שחקן בודד בשוק.

"אגב, אפל לא ממש התאמצה למנוע הרצת מערכות הפעלה חלופיות על החומרה שלה"

הבנת הנקרא: אני אמרתי "לאפשר למערכת ההפעלה המצויינת שלה לעבוד רק עם חומרה שהיא מייצרת" משמעות הדבר שאפל מונעת ממערכת ההפעלה שלה לרוץ על חומרה של אחרים. כמובן שלאפל אין אינטרס למנוע הרצה של מערכות הפעלה אחרות על החומרה שלה וכאלו גם רצות מזה שנים רבות על המחשבים שלה באמצעות אמולציה ודואל בוט.

"לגיטימי מצידה להגביל את החומרה הנתמכת. לעומת זאת, כאן מדובר על אי־מכירת רשיונות לאחרים"

אני לא רואה מה הופך את ההגבלה שאפל עושה על החומרה הנתמכת של מערכת ההפעלה ללגיטימית ואת ההגבלה על החומרה הנתמכת בחנות המוסיקה ללא לגיטימית. בשני המקרים אפל משתמשת בערך המוסף של מוצר אחד כדי לעזור למכירתו של מוצר אחר. ההבדל היחידי בין המוצרים הוא שהאייפוד הוא דומיננטי בשוק בעוד שהמחשבים של אפל חולשים על נתח קטן מאוד של השוק. כלומר - חטאה היחידי של אפל (כמו גם מייקרוסופט) הוא ההצלחה.

"כמובן שאתה מייד שולף את מילת הגנאי האולטימטיבית "סוציאליסטים""

אתה טוען שאפל צריכה להתיר לחברות אחרות גישה לחנות המוסיקה בשם "הגנת הצרכן" משמעות הדבר היא שאתה סבור שלאפל אין זכות לקבוע איך תפעל ברכושה ושזה הגיוני שהממשלה תקבע כיצד היא תעשה שימוש בו. האם זה לא הלאמה, בפועל, של אמצעי הייצור?

הרעיון של הגבלים עסקיים נועד לעצב את השוק לכיוון האידאל של "תחרות מושלמת". על פי הרעיון הזה, השוק הוא "בריא" רק אם יש בו הרבה מאוד ייצרנים שווים בגודלם המוכרים סחורה הומגנית. הצרה עם האידאל הזה שהוא פשוט לא מחובר למציאות ואין שום סיבה להניח שהוא משרת טוב יותר את הצרכנים מההסדרים ששוק חופשי מספק. נוסף על כך, ההגדרות הן כל כך אמורפיות שאפשר, הלכה למעשה, לעשות מה שרוצים איתן ובסופו של דבר כל מה שאנחנו משיגים הוא דרך חוקית לחברות לתקוף את מתחרותיהן המצליחות באמצעות המדינה ולפגוע בתחרות.
למשל, מייקרוסופט היו לא בסדר, כביכול, משום שהם ניצלו את יתרונם בתחום מערכת ההפעלה כדי לספק דפדפן, אבל מי אמר שהכרחי למכור או לייצר בנפרד את מערכת ההפעלה ואת הדפדפן? האם כתוב בכוכבים שכך חייב להיות ורק כך ניתן לשרת את הצרכן בצורה הטובה ביותר? ובכלל, איפה נגמרת מערכת ההפעלה ואיפה מתחילות התוכנות? האם כלילת תמיכת רשת במערכת ההפעלה באופן בסיסי איננה פוגעת בייצרני צד שלישי אשר נהגו לספק אותה בעבר? אולי נכריח את מייקרוסופט להתפרק לשלוש, חברה אחת תייצר את הקרנל, שניה את הדרווירים ושלישית את התוכנות? ואולי נכריח את אפל להפרד מן המנהג המגונה של מכירת תוכנה וחומרה וכבילתן ביחד, האם זה לא אידאלי שתוכל לבחור את המחשב ומערכת ההפעלה בנפרד? ומה הקטע הזה של אינטל הכובלת יחדיו את יחידת הנקודה הצפה עם יחידת המספרים השלמים בתוך המעבדים שלה? ושלא לדבר על זה שהם מייצרים גם צ'יפים נלווים לפנטיום.
להגיד שהממשלה יכולה "לתקן" את השוק ולקבוע את מבנה הייצור הנכון הוא להגיד שהממשלה צריכה לשלוט באמצעי היצור. קוראים לזה סוציאליזם.

"ובוחר לראות בכל מונופול מונופול ממשלתי."

זה לא עניין של בחירה. הרעיון של "מונופול טבעי" הוא מיתוס. המקרים היחידים בהם נוצר מצב של ספק בלעדי של מוצר מסויים שגם מנצל את המצב למכירה במחיר גבוה מדי הם מקרים של מונופולים ממשלתיים. אני לא טוען שמייקרוסופט הם מונופול ממשלתי אלא שהם לא מונופול כלל, ובוודאי שלא אשמים ב"ניצול מונופוליסטי".
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 426095
יש פה ושם צדק בטענותיך אבל באופן כללי אינך מנתח נכון את תפקיד הממשלות בכלכלה. מה שאתה טוען לגבי מיקרוסופט והתחרות בשוק ההייטק הוא נכון אבל אתה מתייחס לענף צעיר שאינו מרושת כראוי בפוליטיקה.
אתה מתייחס אל הממשלה כבולמת את הפעילות הכלכלית אך אינך מסביר מדוע, מהם מניעיה? כל הממשלות הן סוציאליסטיות? את מי הן משרתות ב"סוציאליזם" הזה? אם הבנתי נכון, אתה מפריד בין הפעילות הכלכלית ובין הפוליטיקאים שתוקעים מקלות בגלגלי הכלכלה על ידי רגולציה לצורך הטמעתו של אידאל: תחרות משוכללת.
הממשלות והפעילות הכלכלית משולבות באופן כה בסיסי, עד שאי אפשר להפריד ביניהן. אם הממשלות לא יבצעו רגולציה מסויימת,יבלעו התאגידים על ידי תאגידים אחרים והממשלה כאילו תשלוט במדינה . תאר לעצמך שהממשלה היתה יוצאת מהשוק, היתה מבטלת את מוסד הפיקוח על הבנקים וכל יתר פעולות הרגולציה -שהציבור יהנה. היינו מוצאים את מערכת הבנקאות נשלטת על ידי סיטיגרופ. הכל במסגרת חרות הקניין והפעילות הכלכלית. למעשה מדוע שסיטיגרופ לא היתה קונה גם את idb ועוד פעילויות? מנהל סיטיגרופ ישראל היה אוכל ארוחת צהרים עם ראש הממשלה פעם בשבוע ומנחה אותו מה צריך ומה לא. אם הפוליטיקאים היו ממרים את פיו -היה חונק אותם מבחינה פיננסית וכל חכמי הכלכלה מנחמיה שטרסלר וצפונה, היו אומרים שהשווקים אומרים את דברם.כל עשור היה צריך לעשות רנדוו של שלוש שנות אבטלה כדי לסדר את מערכת השכר בארץ, והמדיניות הישראלית היתה כפופה לאינטרסים הגלובאליים של החברה.
אם האינטרסים של החברה היו לסיים את הסכסוך הישראלי -פלסטינאי -אולי היינו נהנים מהמצב. אבל אם החברה היתה נשכרת כלכלית ממצב של מתיחות או אף ממלחמה במזה"ת?
אז הממשלה במצב הנוכחי דואגת שיהיה לה מגע עם מספר טייקונים ולא רק אחד. למשל, כדי לרצות אותך מכרה הממשלה את ים המלח (את כי"ל) לטייקון פרטי. אז נחמד מאד לנהל דיון על חברות הייטק; הן אינן מנהלות את הכלכלה והפוליטיקה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 426308
"מה שאתה טוען לגבי מיקרוסופט והתחרות בשוק ההייטק הוא נכון אבל אתה מתייחס לענף צעיר שאינו מרושת כראוי בפוליטיקה."

כלומר, זה שוק צעיר שהממשלה (עדיין) לא מתערבת בו ו"מתקנת" את ליקוייו ולכן הוא נהנה מדינמיות רבה וקצב פיתוח חסר תקדים - לרווחת הצרכן. זאת בדיוק הטענה שלי.

"אתה מתייחס אל הממשלה כבולמת את הפעילות הכלכלית אך אינך מסביר מדוע, מהם מניעיה? כל הממשלות הן סוציאליסטיות? את מי הן משרתות ב"סוציאליזם" הזה?"

זאת לא שאלה של מניעים, איציק. זאת בדיוק הדוגמה שנגדה אני יוצא ששולטת בכל השיח הפוליטי -ההנחה (השגויה) שהממשלה יכולה לשלוט ולכוון את השוק ומכאן שעלינו רק להחליט מה אנחנו רוצים או לטובת מי אנחנו רוצים לפעול. הצרה היא שזה פשוט לא נכון - הממשלה איננה יכולה לשלוט בתהליכים הכלכליים אלא רק לשאוב מהם את פרנסתה תוך כדי הריסתם במידה זו או אחרת.
שלא תבין אותי לא נכון, התערבות הממשלה בהחלט יכולה לשחק לטובת שחקן זה או אחר (באופן "מפתיע", השחקן הזה תמיד מקורב לשלטון) אבל הדבר תמיד נעשה באמצעות רמיסתו של אחר. המשחק הפוליטי עוסק בשאלה מי יהנה מייתרון ומי ירמס ולכן יש בו הגיון כאשר הדיון הוא שאלה של ימין שמאל - למשל - הימין האמריקאי סבור שזה רע לחלק קצבאות אבל מצויין לממן תאגידים ולצאת למלחמות כיבוש אימפריאליות על חשבון המעמד הנמוך והבינוני ואילו השמאל סבור שהעשירים צריכים לממן את מחיתו שלו (על ידי מימון אוניברסיטאות ו"תרבות") ואת מחיתו של המעמד הנמוך (ונתעלם מהשאלה האם זה אכן מה שקורה). אבל כללי המשחק הללו אינם תקפים כאשר אנחנו דנים בציר פחות - יותר מעורבות ממשלתית.

"הממשלות והפעילות הכלכלית משולבות באופן כה בסיסי, עד שאי אפשר להפריד ביניהן. אם הממשלות לא יבצעו רגולציה מסויימת,יבלעו התאגידים על ידי תאגידים אחרים ..."

איציק, הטיעונים שהבאתי נועדו כדי להפריך את הרעיון שהממשלה נחוצה כדי למנוע מונופולים ולהגן על הצרכן, אבל כל מה שאתה אומר כאן, בתגובה על טענותי, זה שהממשלה נחוצה כדי למנוע מונופולים ולהגן על הצרכן. זה לא ממש מקדם את הדיון.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 426335
הבנת אותי לגמרי הפוך. השוק הצעיר הזה עדיין אינו מנהל את הממשלה ולכן הממשלות מנסות לתקן את ליקויו. ראה עניין התביעות נגד מיקרוסופט. בתחילת המאה היה שוק הנפט שוק צעיר ולכן מימשל תיאודור רוזוולט היה יכול לפעול להגבלתו.
התפיסה שהממשלה רק ניזונה מהתהליכים הכלכליים תוך כדי הריסתם, קיימת אך איננה נכונה. הממשלה היא חלק מהתהליכים הכלכליים. ההאשמות נגד הממשלה שהיא בולמת והורסת את הכלכלה, היא טענה צבועה שבאה להסב את תשומת הלב מהתפקיד המכריע של התאגידים השונים ועושי דבריהם בממשלה- לממשלה כגורם נפרד מהכלכלה שרק מפריע לה. מה שאתה מתאר כתמיכה בגורם אחד ורמיסת האחר, הוא הלוז של החיים הכלכליים. התאגידים הגדולים מה שאפשר לכנות כהון הגדול, אינם ממוקדי מטרה להרחבה כלכלית מתמדת. כשהם מגיעים למסקנה שרוחיהם יצמחו דוקא מבלימת המשק - הם יפעלו לכך. פעולתם של התאגידים הגדולים לפיתוח וצמיחה כלכלית אינה גדולה יותר מאשר לסאבוטז' ובלימה של מתחריהם
והממשלה היא כלי שרת של אינטרסים כלכליים שונים; פעם היא בולמת (הורסת על פי דבריך)ופעם היא מעודדת ומרחיבה.
לא התכוונתי להשתמש במילה מונופולים; חברות ששולטות על 30% מהשוק -עדיין אינן מונופול אבל הן דומיננטיות בשוק.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 426382
"הבנת אותי לגמרי הפוך. השוק הצעיר הזה עדיין אינו מנהל את הממשלה ולכן הממשלות מנסות לתקן את ליקויו. ראה עניין התביעות נגד מיקרוסופט. בתחילת המאה היה שוק הנפט שוק צעיר ולכן מימשל תיאודור רוזוולט היה יכול לפעול להגבלתו."

זה מעניין. אני תמיד שומע האשמות נגד חברות הנפט שהם מרושעות, מונופוליסטיות, בעלות השפעה פוליטית יתרה וכו. ההאשמות הללו הן בחלקן נכונות וזה די מתבקש לאור העובדה שעל שוק הנפט מופעלת כמות גדולה יחסית של רגולציה, ביחס לשווקים אחרים, אבל אתה בעצם טוען שהכל שפיר בשוק הנפט, שהרי ממשל תיאודור רוזוולט פעל להגבלתו כמו שהממשלים הנוכחיים פועלים להגבלת שוק ההיטק. זה נשמע קצת מוזר כשזה בא ממך אבל גם כך זה פשוט לא נכון ובנושא זה כבר העליתי את טענותי בהודעות הקודמות, שוק הנפט היה תחרותי יותר לפני ההתערבות הממשלתית והטענות נגד מייקרוסופט הם חסרות בסיס ומבוססות על ספקולציה ומודלים כלכליים רעועים כמו תחרות מושלמת וניצול מונופוליסטי. אין חיה כזאת.

"מה שאתה מתאר כתמיכה בגורם אחד ורמיסת האחר, הוא הלוז של החיים הכלכליים"

זאת השגיאה שלך. לצערי, אינך היחידי שטועה.
אתה תופס את הכלכלה כמשחק סכום אפס אבל זאת תפיסה מעוותת שאיננה מתיישבת כלל עם המציאות, אילו הייתה כזאת הרי שהיינו בהכרח צריכים לחוות ירידה אצל האחד כדי שתהיה עליה אצל האחר. למשל, אם רמת החיים הממוצעת בעולם המערבי גבוהה פי כמה אלפי מונים מרמת החיים הממוצעת לפני מאתיים וחמישים שנה הרי שעל פי תפיסת סכום האפס היינו צריכים לראות במקומות אחרים בעולם ירידה של אלפי או מיליוני מונים ברמת החיים כדי לספק את כל העושר הזה. העובדות בשטח הם שהיום חיה על פני כדור הארץ כמות גדולה בהרבה של אנשים בעוד שרמת החיים של *כולם* עלתה. כמובן שלא בצורה שווה וכמובן שיש מקומות בהם יש רעבים אבל רעב, מחסור, תמותת תינוקות אסטרונומית ותוחלת חיים קצרה ביותר היו מנת חלקה של *כל* האנושות מלבד שכבה דקיקה ביותר של אצולה (שגם היא חיה רע בסטנדרטים מודרניים). המסקנה הברורה היא שהעושר איננו קצוב ולכן אין כלל צורך לחלק אותו או להעביר אותו אלא רק לאפשר לו להווצר בכל מקום, לכל אדם. לזה קוראים "לסה פר".
אפשר כמובן להתעשר על חשבון מישהו אחר, זאת בדיוק הפרדיגמה חסרת הדמיון וההרסנית של מדינת הרווחה, אבל אסור להתבלבל, מקור העושר הוא היצירה והדמיון האנושיים, לא שוד וגזל.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 426401
אני מבין שאנחנו מתחילים להסתובב במעגלים כי אינך מנתק את עצמך מסיסמאות אידאולוגיות. באמת מדינת הרווחה היא התעשרות על חשבון האחר! כל הכבוד לידע שלך. תראה לי את המתעשרים במדינת הרווחה. אני מניח שאתה מתכוון לכך שאם מישהו יקבל חינוך חינם אז הוא יתעשר. האם אתה טוען שהעניים מתעשרים על חשבון מישהו אחר אם ישלמו להם קצת יותר משכורת, או שהמעבידים ישלמו לביטוח הלאומי את אותו החלק שמשלמים באירופה ואז העובדים יתעשרו באופן לא הוגן.
ובכן ידידי, אתה מכניס דברים לפי. טענתי היא שהכלכלה היא לעולם קשורה קשר בל יינתק בפוליטיקה גם בלסה פייר. לסה פייר הוא פייר רק לצד אחד. אתן לך דוגמה אחת: כל הויכוח על שכר מינימום. היה עדיף שבכלל לא יהיה שכר מינימום. אבל הלסה פייר הישראלי דוחף בכל מיני דרכים- גם בעזרת הממשלה - את מה שקרוי שוק העבודה כלפי מטה ויותר ויותר אנשים עובדים נקלעים לעוני.
אתה יכול להשוות את רמת החיים של העניים לתקופות אחרות ולשאול בהתממות: מה הם בכלל רוצים? הם חיים טוב יותר . אני פשוט כופר בבסיס התיאורי והעובדתי שלך שבלסה פייר כל אחד עושה את עושרו במו ידיו ולא על חשבון האחר. אני חושב שכאן צריך לסיים את הדיון לעכשיו וללכת לעבודה כדי להתעשר או להעשיר- קרא לזה איך שאתה רוצה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 426585
"באמת מדינת הרווחה היא התעשרות על חשבון האחר! כל הכבוד לידע שלך. תראה לי את המתעשרים במדינת הרווחה."

איציק ידידי, הסברת לי קודם ש"...תמיכה בגורם אחד ורמיסת האחר, הוא הלוז של החיים הכלכליים" - במילים אחרות - אתה טוען שהכלכלה היא משחק סכום אפס. אם הכלכלה היא משחק סכום אפס הרי שכדי שאחד יתעשר, אחר צריך להפוך להיות עני.
עכשיו ניקח את מדינת הרווחה. מה השאיפה של מדינת הרווחה? שיוויון. כלומר - מידה שווה של עושר (או שאיפה לכך) לכל האזרחים. מהם האמצעים? לוקחים מהעשירים ונותנים לעניים. האין זה ישום, בפועל, של אותו עקרון?

"אני מניח שאתה מתכוון לכך שאם מישהו יקבל חינוך חינם אז הוא יתעשר"

לא. אני מתכוון לזה שכל דבר שהמדינה עושה עולה כסף ומישהו משלם את זה. החינוך איננו חינם וכל הפואנטה של אספקת חינוך על ידי המדינה היא שקבוצה אחת תממן את השניה - כלומר - יש כאן העברה מהעשירים לעניים.

"אתה יכול להשוות את רמת החיים של העניים לתקופות אחרות ולשאול בהתממות: מה הם בכלל רוצים? הם חיים טוב יותר"

דומה שלא ממש קראת את דברי. ציינתי שהעובדה שהעניים של היום עשירים יותר מהעניים של פעם סותרת באופן מהותי את הרעיון של משחק סכום אפס בו אתה דוגל.

"אני פשוט כופר בבסיס התיאורי והעובדתי שלך שבלסה פייר כל אחד עושה את עושרו במו ידיו ולא על חשבון האחר."

כלומר. אתה סבור שהכלכלה היא משחק סכום אפס. אם כן, כיצד זה מתיישב עם העובדות שציינתי בפוסט הקודם? כיצד יתכן שכל דרי העולם עשירים יותר היום משהיו לפני מאתיים שנה?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 426611
בסרקזם ידידי, בסרקזם, כתבתי את זה. הבנתי מדבריך שאתה טוען, שתמיד מישהו מתעשר ובמדינת הרווחה מתעשרים האנשים הפשוטים. לכן שאלתי האם אתה מכיר איזה איש שהתעשר מתשלומי ההעברה של מדינת הרווחה.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 412409
יש רתיעה די מובנת מהרעיון של תוכנה חופשית מכיוון שהוא נוצר ע"י אנשים שמאמינים שתוכנה צריכה להיות חופשית, כלומר שתוכנה לא חופשית אינה מוסרית (ריצ'רד סטולמן ושות'). אולם הסתבר שמסה קריטית של סוג מסויים של תוכנה חופשית - http://en.wikipedia.org/wiki/Copyleft ‏ - יוצרת מאגר תוכנות חופשיות שהופך את שיתוף הפעולה בין כותבי תוכנה למשתלם מבחינה כלכלית, ללא קשר לאמונה באידאלים של תוכנה חופשית.

אני חוזר ומבקש ממך שוב לקרוא את http://perens.com/Articles/Economic.html

נקודה מהותית היא שתוכנה היא בראש ובראשונה משהו שהופך חומרה למועילה. היא לא בהכרח מוצר. עבור רוב האנשים התוכנה היא הוצאה (הכרחית?) של זמן ו/או כסף. במקרים מסויימים משלמים על רשיונות שימוש בתוכנה. או לחילופין עבור חוזה שירות. אולם המטרה הסופית היא לאפשר לחומרה לעשות דברים מועילים ולאו־דווקא לאפשר לחברה מסויימת למכור מוצרים.

תחילת המאמר מוקדשת להשוואה בין ארבעה מודלים כלליים של פיתוח תוכנה (תוכנות מדף, פיתוח בתוך החברה, שיתוף פעולה בין חברות, ותוכנה חופשית) ומתייחס ליתרונות ולחסרונות של כל אחד מהם.

בפרט מסתבר בשנים האחרונות שפיתוח תוכנה חופשית הוא פשוט יעיל יותר (כאשר יש מספר מספיק גדול של משתמשים כדי לממן את הפיתוח). מצד שני, קשה יותר להשיג יתרון מול המתחרים בדרך זו. אם אתה טוען שזה לא נכון, אנא ציין מה לדעתך שגוי בנתונים שמביא המאמר או במסקנותיו.

רד־האט, נובל, HP ו־IBM משתפות פעולה ביניהן בתשתית, ומתחרות על השירותים הנלווים. התשתית כוללת כבר מספר רב של תוכנות (אני משתמש בעצמי רק בתוכנות חופשיות ולא צריך יותר מזה).

ואגב, בוא ננסח את השאלה אחרת: כמה היה עולה לממשלת ישראל להשפיע על הפיתוח של אופיס? האם יש איזשהו גוף בעולם שהיה יכול לשכנע את מיקרוסופט להוסיף תמיכה עברית לאופיס על מקינטוש או לינוקס? מסתבר שגם לאחר שחברת ידע פנתה למיקרוסופט והציעה לממן את הפיתוח הנ"ל, היא נענתה בשלילה. כלומר: גם עלות הרישוי גבוהה בהרבה, וגם יכולתך להשפיע על הפיתוח נמוכה בהרבה.

מיותר לציין שלאחר כמה שנים חברת ידע היתה צריכה לבצע התאמות מינימליות לאופן־אופיס כדי שיוכל לעבוד גם על מקינטוס בעברית.

(מישהו מבין מקינטושאי הבית יכול לתקן את מה שכתבתי כאן?)
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 412489
''תוכנה היא בראש ובראשונה משהו שהופך חומרה למועילה''
''ספר הוא בראש ובראשונה משהו שהופך נייר למועיל''
''מוזיקה היא בראש ובראשונה משהו שהופך רדיו למועיל''
''ארכיטקטורה היא בראש ובראשונה משהו שהופך לבנים למועילות''
''עיתון הוא בראש ובראשונה משהו שהופך דיו למועיל''
''סרט הוא בראש ובראשונה משהו שהופך בית קולנוע למועיל''
''חומרה היא בראש ובראשונה משהו שהופך מוליכים למחצה למועילים''

תחשוב על זה...
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 412802
ההשוואה לארכיטקטורה היא כמובן שגוייה, מכיוון שעלויות הבניה כלל אינן שניחות לעומת עלויות התכנון. זה נכון גם לגבי עיתון וספר, לפחות כיום. גם מוליכים למחצה אי-אפשר להעתיק בקלות.

אולם מוזיקה אפשר להפיץ בעלות נמוכה. כך גם סרטים, וכן את תוכנם של עיתונים ושל ספרים.

ואכן ישנם מאגרי ידע אחרים שמשתמשים ברשיונות Copyleft בתחומים שלא קשורים לתוכנה ומצליחים להרוויח מביזור המאמצים. הדוגמה הבולטת ביותר היא וויקיפדיה.

אם כי בניגוד לתוכנה, בהרבה מאוד תחומים לא ממש ברור איך לשתף פעולה, מעבר לדברים בסיסיים כמו אוספי תמונות.

לכן יכול להיות שלא מדובר על נס כלכלי אלא על תוצאה סבירה של שינוי הסביבה (הורדת עלויות ההפצה ועלויות התקשורת).
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 412877
ועוד תחום ששכחת להזכיר: מחקר מדעי בסיסי. כבר מאות שנים, בכל העולם (המערבי), חוקרים מפרסמים חינם את תוצאות מחקריהם, ומשתמשים באופן חופשי במחקרים של אחרים. זה עולה כסף, אבל כנראה משתלם.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 416704
איפה נכנסות עלויות הבניה להשוואה?
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 417466
אדריכלות נפסלת מהסיבה הראשונה שהעליתי וכנראה שגם מהשניה: הסיבה הראשונה: אפשר להעתיק תוכניות של בנין, אולם אי־אפשר "להעתיק" בעלות מזערית בניין. וכשסיימת להעתיק את הבניין, הוא כבר לא נמצא איפה שהוא היה בהתחלה.

והסיבה השניה: תוכניות של בניין דורשות, ככל הנראה, התאמה לכל מקרה. לא ברור עד כמה ספריית תוכניות בניינים תוכל להוזיל את תכנון המבנה הבא. אם כי אני מודה שהתחום הזה לא מוכר לי מספיק ורק זכור לי שהיה דיון בנושא באייל.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 417648
א. נגיד שכשאתה קונה בית אתה משלם 100 זהובים. נגיד שהקבלן מרוויח 20 זהובים, והאדריכל 5 זהובים.
ב. נגיד שבמקום לשלם לאדריכל, הקבלן פשוט מעתיק את התוכנית. עכשיו, הוא יכול להרוויח 25 זהובים, או שהוא יכול להוריד את המחיר. בכל מקרה, הנה הוזלנו את העלות.
ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? 417702
לגבי הבית שלי (ולגביו בלבד - אין לי מושג מה קורה במקומות אחרים) עלות האדריכל והמהנדס (ביחד, אני לא יודע איך הם התחלקו בכסף ביניהם) היתה אחוז אחד מההוצאה הכוללת.
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • easy
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • easy
  איפה השוטה? • סמיילי
  איפה השוטה? • easy
  איפה השוטה? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • האייל האלמוני
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • האייל האלמוני
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • דורפל
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • האייל האלמוני
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • האייל האלמוני
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • האייל האלמוני
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • האייל האלמוני
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • האייל האלמוני
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • האייל האלמוני
  סופור בדים • סמיילי
  סופור בדים • האייל האלמוני
  סופור בדים • סמיילי
  סופור בדים • האייל האלמוני
  סיפור בדים • סמיילי
  סיפור בדים • האייל האלמוני
  סיפור בדים • סמיילי
  סיפור בדים • האייל האלמוני
  סיפור בדים • סמיילי
  סיפור בדים • האייל האלמוני
  סיפור בדים • סמיילי
  סיפור בדים • האייל האלמוני
  סיפור בדים • סמיילי
  סיפור בדים • צפריר כהן
  סיפור בדים • סמיילי
  סיפור בדים • ירדן ניר-בוכבינדר
  סיפור בדים • סמיילי
  סיפור בדים • ירדן ניר-בוכבינדר
  סיפור בדים • סמיילי
  דארפאנט • ראובן
  דארפאנט • ירדן ניר-בוכבינדר
  דארפאנט • ראובן
  דארפאנט • ירדן ניר-בוכבינדר
  דארפאנט • סמיילי
  דארפאנט • ראובן
  דארפאנט • סמיילי
  דארפאנט • ראובן
  דארפאנט • סמיילי
  דארפאנט • ראובן
  דארפאנט • סמיילי
  דארפאנט • ראובן
  דארפאנט • סמיילי
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • ראובן
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • סמיילי
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • ראובן
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • סמיילי
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • ברקת
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • צפריר כהן
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • סמיילי
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • צפריר כהן
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • סמיילי
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • easy
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • האייל האלמוני
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • easy
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • סמיילי
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • easy
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • ברקת
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • האייל האלמוני
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • האייל האלמוני
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • ברקת
  היו לי עקרונות. מכרתי את כולם. • קקאדו
  סיפור בדים • צפריר כהן
  סיפור בדים • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • דורפל
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • דורפל
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • ברקת
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • ברקת
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • Chen Shapira
  למיטב הבנתי: • סמיילי
  למיטב הבנתי: • Chen Shapira
  למיטב הבנתי: • סמיילי
  למיטב הבנתי: • Chen Shapira
  למיטב הבנתי: • סמיילי
  למיטב הבנתי: • Chen Shapira
  למיטב הבנתי: • סמיילי
  למיטב הבנתי: • Chen Shapira
  למיטב הבנתי: • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • דב
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • טל וי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • שוטה הכפר הגלובלי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • צפריר כהן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • ראובן
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • סמיילי
  ממה חיים האנשים שכותבים באייל הקורא? • ראובן
  נגמר • האייל האלמוני
  נגמר • צפריר כהן
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • גדי אלכסנדרוביץ'
  איך עושים כסף מקוד פתוח? • ברקת
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • גדי אלכסנדרוביץ'
  לא הבנתי את המשל • סמיילי
  לא הבנתי את המשל • גדי אלכסנדרוביץ'
  לא הבנתי את המשל • סמיילי
  לא הבנתי את המשל • האייל האלמוני
  לא הבנתי את המשל • כליל החורש נאורי
  לא הבנתי את המשל • גדי אלכסנדרוביץ'
  לא הבנתי את המשל • כליל החורש נאורי
  תרבות אקטואלית • דורפל
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • כליל החורש נאורי
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • גדי אלכסנדרוביץ'
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • כליל החורש נאורי
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • גדי אלכסנדרוביץ'
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • כליל החורש נאורי
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • סמיילי
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • כליל החורש נאורי
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • סמיילי
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • כליל החורש נאורי
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • האייל האלמוני
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • כליל החורש נאורי
  עוד טקסט מדהים ברדידותו • חשמנית על מונית

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים