בתשובה לדובי קננגיסר, 27/04/00 13:04
בכל זאת 4111
לגבי חישובים - יש הרבה בקשר לחישוב לוח השנה המתוסבך שלנו. בקשר לאינדוקציה - אני לא זוכר בע''פ ואני אביא את הדוגמה מאוחר יותר.
כמובן שהבאתי את זה בתור דוגמה למה שניתן למצוא בתלמוד. אין זה עיקר ואין זה חורג מיכולות מתמטיות של עמים אחרים באותה תקופה (יוונים, בבלים, מצרים וכו').
בכל זאת 4123
לא אחת שמעתי על הטענות כי "כל הפיזיקה הקוואנטית כבר היתה ידועה לחז"ל " ובכלל שידיעותיהם המדעיות של רבנים אז ועכשיו הן מופלגות - אפילו סיפורים על פיזיקאים ומתמטיקאים שהתיעצו ברבנים. בינתיים אף אחד לא הביא לי דוגמא אמיתית לכך. הדוגמאות שכן ראיתי היו פרשנויות כל-כך מאולצות לדברים, ששקולות לאמירה על תורת היחסות של הסמל שלי בטירונות - "זמן טס כשנהנים"
אני נוטה יותר ללכת בדרכיו של הרמב"ם (וגם של ישעיהו ליבוביץ') שהבהיר שהתנ"ך אינו ספר מדע אלא ספר מוסר ולכן הנסיונות לחפש הוכחות מדעיות בתנ"ך הם בזבוז זמן.
גמרא/משנה/תלמוד - די לעיין מעט בקונטרסי "דעת אמת" ולראות שכרגיל היוונים מנצחים אותנו (יכול להיות שסוקרטס שיחק בפנאתיקוס? אני מחכה למי שיטען שהיה ליוונים שחקן חיזוק יהודי...)
האינדוקציה המובטחת 4127
שוב. חד-משמעית. הבאתי רק אנקדוטה.
המטרה היתה להבהיר שהמקורות כוללים את הידע שהיה בידי המשכילים באותו זמן
ולא רק ידע דתי.
כל טענה שיהודים ידעו יותר ושכל הידע המודרני נמצא במקורות היא שרלטנית ומופרכת.
ובכל-זאת, המקורות אינם כוללים רק סוגיות דת אלה גם נושאים אחרים.
ולבקשת דובי - ההוכחה באינדוקציה.
ההוכחה היא בפירוש רש"י לכך שיום מסויים חל 3 ימים לפני חג. השאלה היא האם החג כלול או לא כלול במניין, כיוון שלפעמים נהגו למנות כך או אחרת.
המתודה האינדוקטיבית היא לבדוק מה אומר "יום אחד לפני החג" זה כמובן יום החג עצמו ולכן יום החג אינו כלול במניין 3 הימים.
טוב, לא היו מקבלים על זה ציון גבוה באינפי' היום, אבל זה מדגים שימוש בשיטות מחשבה רציונליות יווניות ככלי לגיטימי בפרשנות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים