בתשובה ליעקב דריהר, 19/09/06 14:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי אפשר יותר להסתכל על זה כגנומים, ורמזים מסוימים מכוונים לסבירות גבוהה יותר של בעיה מסוימת. כמו בכל אבחון רפואי, בעצם. סיווגים לקבוצות הם חשובים. אולי בנ"א מרבים בהם כי הם מאפשרים מהירות שליפה. במחקר רפואי, שמטרתו יכולות איבחון (וטיפול), מהירות שליפה היא לעניין. המדע לא שואל למה, אלא איך, וכשמתייחסים להבדלים אתניים שמשיקים עם מצבים בריאותיים, הבדל גנטי הוא לא כמו שנתפס בעיני הדיוטות או להבדיל מסיתים. יכולה להיות מוטציה שגורמת לציסטיק פיברוזיס בקבוצה מסויימת (יהודים אשכנזים), תחלואה עקב חשיפה לתנאים מסויימים בקבוצה גנטית אחרת (סוכרת אצל אינדיאנים), ושינוי פיזיולוגי קיצוני בקבוצה אחרת (ארבה עקב צפיפות). כל הררי הפילוסופיה לא מעניינים מעבר לעובדות רלוונטיות (למשל, יהודים בעת המגפה השחורה חלו פחות, יותר רחצו ידיים, מיתוס שאין לי מושג אם הוא נכון). ריצוף גנומי הוא יחסית פשוט היום, והמדע מתקדם מעבר לשיח החברתי. יש יותר עובדות ב-PCR מאשר קשקשת בשטח. אם נוקטים גישה של הסתכלות על גנומים, מרוויחים שני יתרונות: 1. מסגרת ההשקפה הרחבה תאפשר למצוא רמזים נוספים, שלאו דווקא עולים מהסיווג של ה so called גזע או אפילו קבוצה אתנית, בעיקר אם ניקח בחשבון שהגיוון הגנטי בין "אפריקאים" הוא הגדול ביותר (כך בכל אופן אומר פאבו ממכון מאקס פלאנק, זה שהראה לפי דנ"א מיטוכונדריאלי שהנאנדרתל מין אחר). כלומר, יותר ספציפיות (ר"ל, שכשאומרים אפרו-אמריקנים מדברים בעצם על קבוצה מאוד מגוונת גנטית). 2. כאשר מדברים במונחים של גנומים, אולי נוח יותר, ויותר הולם פוליטית, לעשות סיווגים כנדרש. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |