בתשובה להאייל האלמוני, 01/10/06 13:02
העולם הרקוב לא שקע 413122
אם אתה מזכיר את מרד בר־כוכבא, כדאי רק לציין שהמרד הגדול וחורבן הבית הראשון לא צרבו את תודעת עמינו מספיק בכדי למנוע את מרד יהדות מצריים בסביבות 115 לספירה ואת מרד בר־כוכבא יותר מאוחר.

לגבי גלות בבל: הבבלים עצמם עפו מהשלטון לאחר כשלושים שנים. כך שלא היתה הזדמנות לבדוק את צריבת התודעה. מה שאנחנו יכולים ללמוד מספר מלכים הוא שצריבת תודעה לא עבדה שם: גם במקרה של ממלכת ישראל וגם במקרה ל ממלכת יהודה (וכנראה גם עם ממלכות אחרות באזור) היו סדרות של מרדות, שאילצו את השליט לנקוד בסוף בפיתרון של הגליות מסיביות..

הפעם האחרונה שבה היוונים ניסו לכבוש את אסיה הקטנה היתה בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים. קצת אחרי שהשלטון העותומני סיים לצרוב את תודעתם.
העולם הרקוב לא שקע 413131
דיברתי על מרד בר כוכבא, לא על המרד הגדול.
כשלון המרד (למרות שתוכנן ובוצע כדבעי) ''צרב'' את תודעת העם היהודי כל כך טוב, שאלפיים שנה לא העיזו ''לעלות בחומה''.
העולם הרקוב לא שקע 413176
כלומר אם ננסה ללמוד מההסטוריה, בערך אחת מתוך שלוש צריבות תודעה חמורות גם עובדת. ומשהו מסדר גודל של חורבן בית המקדש (''הריסת הכעבה'') לא בהכרח יעבוד.
העולם הרקוב לא שקע 413191
יש בדבריך מספר הנחות מובלעות:
א. עם ישראל מרד ברומאים בראשותו של בר כוכבא.
ב. המרד תוכנן ובוצע כדבעי.
ג. עקב תוצאות המרד, נצרבה תודעתו של עם ישראל והמסקנה היתה
שאסור ליהודי "לעלות בחומה".
המקורות ההיסטוריים מעלים שאלות בקשר להנחות האלו:
1. מה תוכן המילים "עם ישראל"? מי הנהיג? מי תמך? מי התנגד?
מה היו הזרמים הפוליטיים אצל היהודים בארץ ישראל?
2. מה היו השגיו הצבאיים של המרד (תוכנן ובוצע כדבעי)?
3. מדוע בכלל פרץ המרד?
מה שאני רוצה לעשות כאן זה לא להרצות את דעותי בקשר למרד אלא להעלות מספר ספקות לגבי התפיסות המקובלות:
א. יש כל מיני דעות לגבי היקף המרד . יש גם דעות -מבוססות לא רע על מקורות-שהמרד היה רק ביהודה-דרומית לירושלים.
ב. יש ספקות האם ירושלים נכבשה.
ג. יש חילוקי דעות רציניים לגבי הנהגת המרד; האם החכמים
תמכו במרד או אף הנהיגו אותו. אני למשל חושב שהתשובות
לשאלה הן שליליות. יש דעות שהמרד היה גם נגד המימסד של
החכמים-(ממשיכי הפרושים)- שהיו משתפי פעולה עם השלטון
הרומאי עוד מתקופת כניסתו של פומפיאוס לא"י, דרך החכמים
בירושלים בזמן המצור (יש דעות שרשב"ג נהרג במרד ולאו
דוקא בידי הרומאים), דרך ריב"ז, דרך תקופת מרד בר כוכבא,
רבי יהודה הנשיא וכו'.
המישפט-"לא לעלות בחומה"- ייצג את הדרך הפרושית עוד
מתחילתה ולא היה רק "צריבה ממרד בר כוכבא".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים