בתשובה לדב אנשלוביץ, 03/10/06 20:09
הבעיה אינה בכחולים, כי אם בדוקטורינה 413612
עדיין לא הבנתי מתגובתך או ממאמרך, כיצד אתה רואה שליטה בחיזבאלה? האם אתה רוצה לשלוט בדרום לבנון כמו לפני שנת 2000?
האם אתה מעוניין לשלוט בעזה כמו לפני ההנתקות? האם אתה רוצה להמשיך לשלוט ביו"ש?
הבעיה אינה בכחולים, כי אם בדוקטורינה 413692
שאלותיך אינן קשורות לא לתגובתי שלה הצמדת אותן ולא למאמר, ולא ברור לי מניין צצו לפתע. אני חש קצת משונה כשאני הולך להשיב עליהן, אבל אשיב עליהן כמיטב יכולתי בכל זאת.

כיצד אני רואה שליטה בחיזבאלה ?
שליטה של מי ? שלנו ? למה לנו לשלוט בחיזבאלה ? בלבלת אותי לחלוטין.

האם אני רוצה לשלוט בדרום לבנון כמו לפני שנת 2000 ?
מלחמותינו בלבנון ושהיותינו שם היו תמיד עניין ביטחוני בלבד. לא הקמנו שם יישובים, והיה בעצם תמיד כמעט קונסנזוס מלא שבאין בעייה ביטחונית, נצא משם. אישית לא הייתי בטוח בעניין השהיה בלבנון מעולם. אני חשבתי שצריך לסגת משם הרבה לפני שהדעה הזאת הפכה פופולרית, אבל דווקא בשלהי התקופה כשברק ביצע את הפינוי לא תמכתי בצעד הזה, כי כבר אז ראיתי שהוא נעשה מעמדת חולשה מבלי לכונן מנגנון של הרתעה. את מחשבותיי אלה הבעתי מיד אחרי הנסיגה מלבנון בתגובה 5202 שאני מרבה לצטט. השאלה הזאת אינה קשורה בדיוק בשאלה איך היינו צריכים להגיב לאחר חטיפת החיילים. אם לצאת בכלל למלחמה בגלל זה, ואיך לנהל אותה.

האם אני רוצה לשלוט ביו"ש ?

יש לי חבר שגר בישוב בצפון שומרון. הוא מספר שכאשר שואלים אותו אם הוא גר ביהודה ושומרון הוא עונה: לא. אני גר ביהודה שומרון ועזה.
נזכרתי בכך כי שכחת את עזה. אני רוצה לשלוט ביהודה ושומרון לנצח, וכאשר נאלץ בעתיד לכבוש גם את רצועת עזה, להמשיך לשלוט גם בה לנצח.
רצוני זה הוא מעבר לשאלה הביטחונית, גם עניין אידיאולוגי.

עכשיו ראיתי שמשום מה דלגתי על השאלה האמצעית שלא שמתי לב אליה:
האם אני רוצה לשלוט בעזה כמו לפני ההתנתקות.
בעצם כבר עניתי. אני רוצה לשלוט בעזה, אבל לא כמו לפני ההתנתקות אלא כמו לפני מימוש הסכמי אוסלו, זאת אומרת גם בעיר עזה ובנותיה שאותה נטשנו בתחילת מימוש הסכמי אוסלו.
התושבים שירצו להישאר יוכלו לשלוט על עצמם באיזו אוטונומיה, אבל לא תהיה להם בשום פנים ואופן אחריות בטחונית על השטח. אני לא אוהב שיורים עלי קסאמים.
הבעיה אינה בכחולים, כי אם בדוקטורינה 413722
השאלה ששאלתי היתה מתבקשת, והיא נבעה מטענות שטענת במאמר.
אם אתה מעוניין בכיבוש קרקעי של שטח, המשמעות היא גם החזקת שטח עם אוכלוסיה מקומית שיכולה להיות עוינת. התעלמות מכך, הביאה את האמריקאים למצב הנוכחי בעירק ובאפגניסטן. למרות שהאמריקאים כבשו את עירק מהאויר ומהיבשה, הם משלמים מחיר כבד של כ-‏40 הרוגים בחודש, ובסה"כ למעלה מ- 3000 הרוגים עד כה.

להחזקה קרקעית של שטח, יש מחיר שעלול להתבטא בפעולות גרילה וטרור.

לכן שאלתי האם אתה מציע שנחזיק קרקעית את לבנון ויש"ע.

אם אתה טוען שצריך להחזיק שטח על ידי "ירוקים, אזי עליך להתכונן גם להתמודדות עם טרור וגרילה כנגד ה"ירוקים".

לכן להערכתי, כפי שטענתי בתגובה הראשונה שלי למאמרך תגובה 413350, הבעיה אינה במוכנות של זרוע היבשה או בבחירת הכוח המוביל. הבעיה לדעתי היא בחוסר פיתוח דוקטורינות ראויות שמאפשרות לנו להתמודד עם טרור וגרילה. לכן נגררנו בלבנון ללחימה מנקודת חולשה, ולכן אנו סופגים פיגועי טרור, ואובדן הליגטמציה של מדינת ישראל בעיני אומות העולם.

לי אישית אין בעיה עקרונית עם האחזות ביש"ע (אני בעצמי גר שם). הבעיה היא שמאחר ולא פיתחנו דוקטורינות מתאימות למלחמה בטרור ובגרילה, אנו מפסידים נקודות בקרב על קיומה של מדינת ישראל.

אינני מסכים עם שפתרונות בסיסים כמו "אוטונומיה" או הרתעה יעניקו לנו את השילטה הדרושה. גם מדינות שהצליחו להשתלט על טרור וגרילה, לא החזיקו את השטח יותר מהדרוש. ארה"ב כבשה את מלאזיה, הכניעה את אירגון הטרור ויצרה ממשל דמוקרטי עצמאי נוח לארה"ב. כך גם הבריטים עשו בפיליפינים. החזקת שטחי יש"ע ללא מציאת פתרון ארוך טווח, תביא בסופו של דבר להחלשות קשה במעמדה של ישראל בעולם, ולהימשכות הטרור והגרילה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים