 |
א. אני מצטערת, אולי לא הייתי צריכה להשתמש בדוגמה הזו, למרות שהיא מדברת אליי. אני מודעת לשוני בין המטרות והצרכים, אבל מה שנראה לי דומה זה ההכרה שצריך שילוב של אמצעים טכנולוגיים וחקיקה. טענתך נכונה, אבל רק מפני שהיא אבסולוטית. הטענות שלי הן שתיים: א. יש דרגת קושי שבה מבחינה מעשית "קשה מאד" שקול ל"בלתי אפשרי" (תוספת: דרגת הקושי הזו נמצאת אפילו מתחת ל exhaustive search) ב. באמצעות טכנולוגיה וחקיקה ניתן להגיע לדרגת קושי כזו, אפילו במודל לא אינטראקטיבי (כלומר בלי השרת המרכזי שלך. תוספת: אני גם חושבת שהמדיה הפיזית תחלוף מהעולם לטובת תוכן מקוון, אבל לא רק מהסיבה שההגנה עליה נראית יותר קשה). אם אתה עוד חושב על "צינור עם מידע מפוענח שהולך לטלויזיה", כנראה עוד לא קראת את חלק 2 של http://www.aacsla.com/support/AACS_Interim_Adopter_A... ואת הטבלאות הנילוות לו. כדי לייצר את הציוד שיאפשר לך לשלוף מידע מפוענח סביר להניח שתצטרך להקים מיני-FAB משלך. תצטרך לקנות ציוד מאחד מכמה יצרנים בודדים שמספקים לתעשיית המוליכים למחצה. לא בלתי אפשרי, אבל יכול להיות שעדיף לך לנסות להשיג מרעומים לפצצות אטום.
ב. אם זה מה שיעשה את ההבדל מבחינתך, המו"לים ישתמשו בפרוטוקול שמאפשר להם לתת לך רשיון להשתמש בתוכן, מבלי שהם יכולים לדעת למי הם נתנו את הרשיון. נפלאות הקריפטוגרפיה.
ג. "זה חוקי" זה עניין שאני לא נכנסת אליו. אם החוק הנוכחי לא מאפשר את ה-granularity הרצויה למו"לים מבחינת הזכויות שהם מעבירים לך (אני לא משפטנית ואני מקבלת את טענתך בנדון לצורך הדיון) אז אני מאמינה שהחוק והפסיקה ישתנו. מצד שני, ככל שהמערכת הטכנולוגית-חוקית תהייה חזקה יותר, המו"לים ירגישו שיש להם שליטה, והם יוכלו לתת לך לעשות דברים מסוימים מבלי שהם יחששו שבכך הם מאפשרים טכנית למאפיה לעשות דברים שהם ממש לא רוצים שהיא תעשה בקלות. התחזית שלי היא שבתחום הזכויות ל"שימוש אישי" המגבלות יהפכו בעתיד לפחותות ולבלתי מורגשות מבחינת הצרכן הסביר, ו itunes מהווה דוגמה לכך כבר היום (לקורא טל כהן, כן, אני יודעת שאתה חושב שה"נעילה" על ipod היא לא סבירה).
מה שנראה לי לא הגיוני הוא שרק מכיוון שכיום אתה עדיין מחזיק באובייקט פיסי (ספר, דיסק) אתה טוען שהמו"לים לא יכולים לקבוע מראש תנאים לאופן השימוש שלך בו. אני לא רואה כעקרון מה לא הגיוני בהסדר כזה. כמובן שברמת הפרטים, תנאי כמו אי שימוש בשבת לא נראה לי הגיוני ולכן לא הייתי מסכימה לו. המטרה של המו"לים היא למצוא תנאים שמתאימים להם ולהרבה צרכנים. הם לא חייבים להסכים לכל תנאי של הצרכנים (אולי אני ארחיב על זה גם בתגובה לתגובה של כותב המאמר,שדיבר על איזה "אחריות תרבותית" של המול"ים). ממילא נראה לי שהמעבר לצריכה מקוונת יפוגג את התחושה הזו של "זה שלי ואני אעשה עם זה מה שאני רוצה".
ד. אני מתעניינת בנושא מנקודת המבט של הייתכנות הטכנולוגית (או הטכנולוגית-חוקית). בסך הכל נתתי כאן את התחזית שלי, בלי להביע עמדה לגבי אם זה טוב או רע. אני יכולה להיות מחליפת קבצים מושבעת (אני מודה שלא ידעתי שאנחנו קהילה) ועדיין לחשוב שגורלנו נחרץ (חוץ מאלה מאיתנו שמעריצים את מרגנית צונעמי ולא יכולים כבר לחכות לסרט הראשון באורך מלא שיהיו לו production values של הסרטון הממוצע ב youtube). אני מייצגת רק אותי ולא שום גוף מסחרי או אחר. אני אלמונית כי אם בעוד 15 שנה התחזית שנתתי כאן תתבדה, זו תהייה פדיחה רצינית :-)) אולי מאותה סיבה הגאונים ש"הארץ" דיווח על תחזיותיהם המנוגדות ביקשו להישאר אלמונים.
שמחתי להגיב אבל זה גוזל לי די הרבה זמן. אני לא מבטיחה להמשיך להגיב או להגיב על הכל. בסך הכל רציתי לתת את השני סנט שלי ולא חיפשתי להכנס לויכוחים. אז אם לא יוצא לנו להתכתב לפני כן, ניפגש כאן ב- 2021 וננסה לראות מי צדק?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש