 |
האמנה הז"ל למניעת הפצת נשק גרעיני אינה עוסקת בטיב המדינה. זה לא משנה לצורך העניין אם ראש ממשלת הודו הוא סימפטי, רגיש ומבית טוב, בעוד ז'ונג איל מוגדר אקסצנטרי ובלתי צפוי.
כמובן שזה לא עוזר ששתי הדמוקרטיות הגרעיניות החביבות מסוכסכות היטב אחת עם השניה, ויש פוטנציאל להרג של מיליונים כתוצאה מהשגת יכולת זו והסלמה באזורי המריבה. כמובן גם שניתן להציג את פקיסטן לא כבת ברית רעועה לנושא אפגניסטן, אלא מדינה בה יסודות האל-קעידה חזקים מאוד, ויש אומרים שבן לאדן מצא מחבוא דווקא שם.
לכן "עצימת עין" סלקטיבית כזו לא עלתה על דעתי כלל. מה שעולה על דעתי הוא הפיחות העצום באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני שחל בתקופת כהונתו של בוש בעולם, דמוקרטית או לא: הודו, פקיסטן, אירן, צפון קוריאה וארה"ב עצמה, שחזרה לפיתוח נשק כזה.
באקלים כזה, אפילו מובארכ כבר מצוטט כמגשש לקראת הגרעין. היית נותן לו ? הרי אין לו "אג'נדה קיצונית", ויש רק סיכוי קטן שתהיה הפיכה של האחים המוסלמים? ולמה לא לסעודים? הרי הם לא תקפו אף אחד כבר הרבה זמן. כדאי באותה הזדמנות לחשוב על התורכים, כי הם באמת דמוקרטיה חילונית, ובטח לא ידליקו את האזור כשיהיה סכסוך קשה מצד הכורדים בעירק.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש