בתשובה לפ.ק., 12/10/06 0:12
תלאות המציאות 414913
"די בפצצה אירנית אחת לחסל את החלום הציוני" - לא ממש. המדינות המדוברות מנסות (בנתיים ללא הצלחה באירן, עם הצלחה חלקית מאוד לכל היותר בצ"ק, וגם כאן יש חשד למעורבות זרה) לפתח פצצה די חלשה (פצצות חזקות יותר קשה יותר לפתח). ההערכות לגבי הפיצוץ בצ"ק נעו (מה שאני קראתי) בין חצי ל15 קילוטון (ההערכה הגבוהה היא של הרוסים, שלא היתי סומך עליהם למצא את הסיסמומטר), כלומר בין 1/24 ל1.1 מהפצצה שהוטלה על הירושימה. בתסריט הפסימי ביותר אנו מדברים על מאה אלף הרוגים, התסריט האופטימי (וזאת בלי לקחת בחשבון את הסיכוי הגבוה לכישלון בטכנולוגיה שמנסים אותה בפעם הראשונה ונבנתה במחתרת, את חוסר היכולת שלהם לכוון טילים, את ההנחה שהם יצליחו להטמיע ראש נפץ גרעיני בV2 המשופר שלהם ואת כישלון החץ) מדבר על אלפים בודדים אם בכלל. מדובר בפחות מהגידול השנתי הטבעי של ישראל, לא קץ החלום הציוני כלל (במיוחד לאור העובדה שיתפנה כל כך הרבה מקום בשכונה המזרח-תיכונית).

אתה מבלבל בין מחיר תחזוקת מערכת יצור, למחיר החזקת נשק. אפשר לשמור במחסן פצצות או רש"קים גרעיניים במשך שנים רבות, לא צריך בשביל זה כור. נכון, על המחסן צריך לשמור, ישנם עוד אי-אילו מקומות שנהנים משמירה הדוקה, המחיר הוא מאוד סביר.
תלאות המציאות 414914
אז כמה עולה לנו, בסך הכל, תחזוקת כל המערך הגרעיני? בשקלים אם אפשר. אם אין נתונים, אולי אפשר להעריך על סמך ההוצאות של האמריקאים למשל? בינתיים לא ראיתי כאן מספרים.

אחר כך אשמח לדעת כמה עולה בערך גם תחזוקת מערכת היצור.
תלאות המציאות 414916
א. לא יודע.
ב. אם מישהו היה כותב כאן מספר, לא היתי מאמין לו.
ג. האמריקאים הם מדד גרוע, ראשית גם מהם אי אפשר לדעת באמת כמה זה עלה, שנית יש דוגמאות למערכות (נגיד טיל אויר אויר דור רביעי) שעלו אצלהם יותר, פי כמה יותר.
תלאות המציאות 414921
הבנתי. אני לא אוהב טכניקות של FUD, אבל בעצם כולם משתמשים בהן כאן: אף אחד לא יודע כמה עולה תחזוקת המערך הגרעיני (ואדרבא מערך הייצור הגרעיני). עם זאת, נראה לי שהתגובה של easy להלן מחזקת את אלו שטוענים שמדובר בהוצאה לא קטנה בכלל. אשמח אם מישהו בכל זאת יוכל להעריך בכמה כסף מדובר (והנה באה הדמגוגיה שלי, סליחה מראש, אני לא באמת מתכוון לזה) וכמה אפודים קרמיים, מערכות מיגון לטנקים, ושאר ירקות, אפשר היה לרכוש בכסף הזה.
תלאות המציאות 414925
אני מתנצל, אבל גם אם משווים את מחירי היצור של כורים תעשייתים, לא נראה לי שמדובר בהשוואה הוגנת. ישנם דברים שלא ידועים לציבור.
לגבי תחזוקת הנשק, אני עומד מאחורי עמדתי שאפשר (עם פצצות ביקוע פשוטות) להוריד את עלות התחזוקה למינימום.
דרך אגב, כמו לתעשיות רבות נוספות, גם כאן ישנו ערך מוסף לקיומו של מחקר גרעיני (אין מדובר במפעל ותו-לא).
תלאות המציאות 414927
למה באמת אין בישראל תחנת כוח אטומית?
תלאות המציאות 415075
כי תחנה כזאת דורשת מעט כוח אדם יחסית להספק שלה ולכן ועד עובדי חברת החשמל מכשיל כל נסיון לבנות אחת כזאת.
תלאות המציאות 415087
יש גם לא מעט סיבות אחרות (חשש בטחוני, בעיית אתרי סילוק פסולת וכו'). מעולם לא היה נסיון רציני לקדם הקמתה של תחנה כזו, וממילא לא הוכשל ע"י ועד העובדים. ועד העובדים מנסה להכשיל יוזמות אחרות כמו הקמת תחנות גז במקום תחנות פחם.

כדאי גם לציין שבעשורים האחרונים הפופולריות של אנרגיה גרעינית בעולם בכלל היתה נמוכה. בארה"ב, למשל, לא הוקמה אף תחנה גרעינית מאז התאונה ב-Three-Mile Island ב-‏1979. רק לאחרונה התחילו מחדש לחשוב על זה בארה"ב, בריטניה ומדינות אחרות בגלל שילוב של עליית מחירי הדלק המאובן, הניסיון להקטין פליטת גזי חממה ופיתוח דור חדש של כורים שמייצר פחות פסולת ואמור להיות בטוח יותר.
תלאות המציאות 415076
כאן צריך לשאול מהי מטרת הנשק הגרעיני של ישראל.
אם המטרה היא החזקה באמצעי יעיל לגרום נזק כבד לאוייב, אתה צודק.
אם המטרה היא הרתעה בסגנון ''תמות נפשי עם טפשים'', אתה צריך יכולת השמדה של ערים שלמות או אפילו של אזורים שלמים, ואת זה אי אפשר להשיג בפצצות ביקוע פשוטות ואפילו לא עם פצצות ביקוע מתוחכמות. בשביל זה אתה צריך נשק תרמו-גרעיני.
דרך אגב, גם פצצות ביקוע מתוחכמות דורשות תחזוקה כי הן מכילות רכיבים רגישים מאוד לתיזמון מדוייק מאוד (ננו-שניות) של תהליך הפיצוץ, וגם קצת טריטיום.
תלאות המציאות 415127
איזה טווח מושפע מהפצצות האלה?
תלאות המציאות 415174
איזה טווח מושפע מאילו פצצות ולמה אתה מתכוון במילה "מושפע"?
תלאות המציאות 415177
פצצות אטום מהסוג שיש כנראה בארץ - הטווה שבו אנשים נפגעים מהן גם בעקיפין (מהקרינה).
תלאות המציאות 415181
אני מאוד לא בטוח בתשובה שלי, אבל היא מעלה את הסיכוי שמישהו יבוא ויתקן אותי, ושנינו נשכיל, אז - אני חושב שהנזק נעשה בעיקר על ידי החום. במרחק שבו לא תפגע מההדף ומהחום, כמות הקרינה שתספוג לא קטלנית (אם אתה לא ממשיך לגור באיזור, זאת אומרת).
תלאות המציאות 415191
אני לא יודע בודאות אילו סוגים של פצצות גרעיניות יש בארץ אבל בגדול הנזק העקרי, כפי שצויין הוא מהחום, ובעקבותיו ההדף. הקרינה היא קטלנית בעיקר בטווח שבו החום וההדף יעשו את העבודה ובכל מקרה, הקרינה נעלמת כמעט לחלוטין בתוך שניות.
פצצות מהסוג שהוטל על יפן שורפות הכל ברדיוס של מאות מטרים, מפילות כל דבר ברדיוס של קילומטר או שניים והקרינה שלהן קטלנית ברדיוס של מספר קילומטרים, למי שחשוף. מי שנמצא מאחורי קיר, יספוג מעט מאוד קרינה.
הפצצות החזקות ביותר ישרפו כל דבר ברדיוס של 4-5 קילומטרים (למעשה הן יצרו מכתש של אדמה מותכת ברדיוס של כשני קילומטרים) ויפילו כל דבר ברדיוס של כ10 קילומטרים. השפעת הקרינה במקרה הזה היא זניחה.
צריך להבדיל בין פיצוץ אווירי ובין פיצוץ על הקרקע. פיצוץ אווירי (בגובה של עשרות מטרים בפצצות קטנות, מאות מטרים לגדולות) יגדיל את עוצמת ההרס. פיצוץ בגובה הקרקע יעלה ענן עצום של אבק רדיואקטיבי. בגדול, הרדיואקטיביות של האבק היא לא מאוד גבוהה, אבל מספיקה כדי ליצור זיהום רדיואקטיבי ארוך טווח (עשרות שנים) שלא יהרוג את כל האוכלוסיה אבל יגרום לעליה בשכיחות של מחלות כמו סרטן, עקרות, פגמים גנטיים בילודים ומחלות נוספות. פצצות מימן גורמות פחות נזק לטווח ארוך, כי רוב האבק הרדיואקטיבי מותך בפיצוץ ולא מתפזר למרחקים גדולים.
בנוסף, קיימות פצצות "מלוכלכות" שהן פצצות ביקוע עם מעטפת של חומרים מיוחדים (למשל, קובלט), שכאשר המעטפת מוקרנת בנייטרונים היא הופכת לאבק רדיואקטיבי. במקרה כזה אזור הפיצוץ יהפוך להיות רדיואקטיבי ברמה מסוכנת למשך עשרות שנים.
תלאות המציאות 415194
תיקון קטן, פיצוץ אווירי בעל יעילות מקסימלית הוא בגובה של מאות מטרים לפצצות קטנות וקילומטרים ספורים לגדולות.
תלאות המציאות 415197
תודה. האנושות באמת אלופה בלהרוס, אבל זה לא חדש...מאוד הפתיע אותי מה שאמרת: האם הבנתי נכון, שבפצצות מהסוג שנזרק על יפן הקרינה נעלמת תוך כמה שניות ומי שנמצא מאחורי קיר כבר הרבה פחות חשוף אליה?
תלאות המציאות 415202
הקרינה העיקרית לא מגיעה רחוק. חמצן וחנקן בולעים קרינת גמא וקרני רנטגן (שהם רוב הקרינה בפיצוץ הגרעיני) כך שמחוץ לרדיוס ההרס העיקרי הקרינה לא חזקה מאוד ונעלמת כמעט לחלוטין תוך שניות ספורות. מי שנמצא מאחורי קיר חוסך לעצמו גם את רוב הקרינה הזאת.
הזיהום הרדיואקטיבי העיקרי באזור הפגיעה של פיצוץ גרעיני הוא מהנשורת הרדיואקטיבית שהיא תלויה בסוג הפצצה, גובה הפיצוץ ומשטר הרוחות. הסיכון העיקרי מהנשורת הוא לא קרינה ישירה אלא ספיגה בגוף של חומרים רדיואקטיבים (למשל יוד).
תלאות המציאות 415204
שוב תודה, וסליחה על המשך השאלות (אתה יכול להגיד לי לרדת ממך אם זה נמאס). כלומר, למשל הבלגן שהיה עם הכור בצ'רנוביל הוא בלגן של חומרים רדיואקטיביים? ובאיזה טווחים - של מרחק וזמן - ניכר נזק רדיואקטיבי של הפצצות שהזכרת?
תלאות המציאות 415206
כורים גרעיניים זה סיפור אחר לגמרי. בקצרה, מדובר בסביבה שמתרחש בה תהליך ביקוע גרעיני שמייצר נייטרונים לאורך שנים. הנייטרונים הופכים חומרים שונים בכור לרדיואקטיבים וכמו כן בין תוצרי הביקוע הגרעיני יש חומרים רדיואקטיבים. כשכור כזה מתפוצץ, הרבה חומרים רדיואקטיבים מתפזרים, ועדיין העיר קייב 110 ק"מ מצ'רנוביל קיימת. על סביבת הכור יש הסגר ברדיוס של כ30 ק"מ.
לגבי הפצצות, זה תלוי בהמון גורמים. כידוע, הירושימה ונגאסקי קיימות גם היום ובגדול, פצצות לא "מלוכלכות" לא מונעות ניקוי של השטח והקמה מחדש של מבנים ומגורים במקום. הנשורת הרדיואקטיבית יכולה להיות ניתנת למדידה גם עשרות שנים אחרי ומאות קילומטרים מהמקום, אבל צריך לזכור שעל כדור הארץ יש חומרים רדיואקטיבים גם בלי פצצות ומקור הקרינה המזיקה העיקרי הוא השמש. אני מניח שיש טבלאות מסודרות שמראות עבור רמת קרינה את שיעור התחלואה וקיצור תוחלת החיים.
פצצות מלוכלכות זה סיפור אחר לגמרי ומדובר בתקופה של עשרות שנים וברדיוס של עשרות ואפילו מאות קילומטרים ממקום הפיצוץ שבו הזיהום יהיה ניכר. עיר שתיפגע מפצצה כזאת לא תהיה ראוייה למגורי אדם לתקופה ארוכה מאוד.
תלאות המציאות 415237
תודה.:)
תלאות המציאות 415242
"האנושות באמת אלופה בלהרוס" - לעומת החתולים והקנפים, הבנאים המהוללים ביותר בגלקסיה?
תלאות המציאות 415245
תראה לי חיה אחת שיש לה כח הרס של פצצת אטום.
תלאות המציאות 415249
תראה לי חיה אחת שיש לה כוח לבנות.
תלאות המציאות 415251
הרבה חיות בונות כל מיני דברים, אם כי כמובן לא בסקאלה של הבנייה האנושית. אבל אני דיברתי על כח הרס. כח הרס מהסוג שיש לאדם אין לשום חיה אחרת.
תלאות המציאות 415280
כלומר, לבני אדם יש גם יותר כוח לבנות, וגם יותר כוח להרוס, או בקיצור, מכל החיות שאנחנו מכירים, לבני האדם יש הכי הרבה כוח... תודה לך שהבאת זאת לתשומת ליבנו.
תלאות המציאות 415288
כל אחד מבין דברים כרצונו.
תלאות המציאות 415290
בונה, כאילו דה?
תלאות המציאות 415305
אני לא יודע מה אתה מתכוון להגיד, ואולי גם אני לא הייתי כל כך ברור, אז אני אסביר - יצא לי כמה פעמים (יותר מדי) לשמוע את "צטק-צטק-צטק, כמה שהמין האנושי אלים! למה can't we all just get along, כמו כל שאר החיות?" זה לא חד-משמעי, אבל נראה שהחצי הראשון של תגובה 415197 נכתב עם הכוונה הזאת.
תלאות המציאות 415306
אהה, בונה, ההוא מהסכרים. הייתי צריך לדייק, לסיים עם ''את המטוסים הנפלאים האלו, שנושאים אנשים ופצצות במהירות אדירה.''
תלאות המציאות 416741
החיות אלימות‏1 אחת כלפי השנייה. האדם אלים לא רק כלפי בני מינו ובני מינים אחרים, אלא גם כלפי סביבתו, ובאופן בלתי הפיך. זה די שונה מחיה שמגיעה לבית גידול חדש ומשנה שם את האיזון הבוטני והזואולוגי (או משיגה איזון חדש). שונה, כמו שמכות פטיש שונות מחיתוך לייזר.

אבל גם אני לא רואה טעם במשחקי "תחרות גן חיות" מהסוג שתיארת.

1 זו לא מילה נכונה במקרה שמתארים אינסטינקטים שמובילים את מלחמת הקיום של החיות, אבל מילא.
תלאות המציאות 416743
אומרים שאחת הסיבות העיקריות לחור באוזון הן הכבשים באוסטרליה וניו זילנד...
תלאות המציאות 416746
נו, ומי מגדל אותן שם?
תלאות המציאות 416749
מגדל? הטבע שלהן. בני האדם הם היחידים שמוכנים מידי פעם להאבק בחצופות, ולהרוג כמה מהן.
תלאות המציאות 416750
איזו גישה מרעננת למציאות.
תלאות המציאות 420417
הנה אחת פחות נעימה (לדעתי לפחות) - זה טבעי לגמרי כשכינים מאסיה מגיעות לאוסטרליה על כנפיהן של ציפורים. כשאת הציפורים מחליפים בני אדם, זה פתאום משהו שונה לגמרי.
תלאות המציאות 420416
בני האדם (רובם. אם נתייחס לאחד ממיליון אצל בני האדם, נצטרך גם אצל בעלי החיים) לא הורסים את הסביבה בכוונה. זו לא המטרה של הפעולה, זו תופעת לוואי של פעולות עם מטרות אחרות לגמרי. גם פילים עושים את זה.

השכנים החדשים, הפטיש והלייזר - מצטער, אני לא מבין את ההקשר.

יצא לי לשמוע סיפורים על כלבים וחתולים שהורגים כל מיני מכרסמים, ולא אוכלים אותם.
תלאות המציאות 420480
חתולים הורגים לפעמים בצורה אכזרית (=מנקודת ראות אנושית) למדי, מה שנקרא "לשחק עם הטרף" (מעניין איך זה התגלגל לפירוש המודרני של "משחקי חתול ועכבר", שאף פעם לא הבנתי מי בהם זה שחזק יותר).
תלאות המציאות 420901
נדמה לי שהשימושים של הביטוי (רק בתקשורת הספורט, נכון?) הם די מבולבלים. אני חושד שאחר המקורות לבלבול הוא טום וג'רי.
תלאות המציאות 420918
"תקשורת הספורט"? אני מכיר את הביטוי בדרך כלל בתיאורים של סרטים, לרוב אלו מהסוג של רוצח סדרתי פסיכולוגי.
תלאות המציאות 420930
''משחקי חתול ועכבר'' בסרטים בד''כ דומים למשחקי חתול ועכבר במציאות - הרשע נותן לקורבן לברוח (או לחשוב שהצליח להערים על הרשע) רק כדי לתפוס אותו רגע מאוחר יותר (או לגלות שהוא עוד יותר עמוק בבוץ).
תלאות המציאות 420936
גם אני חשבתי כך, אלא שבדרך כלל מדברים על משחקי חתול ועכבר בין הפושע לבין הבלש שרודף אחריו. כלומר, הפושע הוא לכאורה העכבר (ועכבר סטייל טום, שמצליח כל הזמן לעבוד על ג'רי).
תלאות המציאות 420981
לא זכור לי שנתקלתי במשמעות הזאת. מצד שני אני מתקשה להזכר מתי הלכתי לסרט.
תלאות המציאות 420996
בד''כ לא זכור לי שיש את המשמעות הזו בסרטים עצמם. אני מדבר בעיקר על ביקורות הקולנוע.
תלאות המציאות 420983
עכבר סטייל טום? הלו!! העלבת את שניהם, טום זה החתול וג'רי העכבר!
תלאות המציאות 420995
מה שמצחיק הוא שהלכתי לויקיפדיה כדי לברר שלא התבלבלתי כאן, ראיתי שג'רי הוא העכבר וטום החתול ושלחתי את ההודעה כשאני מרוצה. כנראה שיש טעויות שאי אפשר למנוע...
תלאות המציאות 421053
אם היית יודע who's on first הטעות היתה נמנעת.
תלאות המציאות 420484
אבל כמו שאומרים על התלמיד המצטיין של הכיתה - מבני אדם הייתי מצפה ליותר. מצפה שיבינו, אם לא מיידית אז בחלוף זמן, את תוצאות מעשיהם, וישאפו לצמצם אותן (זה נעשה אבל בסייגים אדירים).
תלאות המציאות 420717
אבל שימי לב שהדיון התחיל מהאנשים שמצקצקים על כמה שהאדם פחות טוב משאר החיות כי הן מסתדרות נפלא עם הסביבה ואנחנו לא. מה שאת אומרת הוא ''בעצם גם החיות לא מסתדרות עם הסביבה, אבל בני האדם יכולים להבין שזה לא טוב''. כלומר, אם כבר, בני האדם טובים יותר, כי לפחות חלקם מבינים שיש כאן בעיה.
תלאות המציאות 420718
אני תמיד הבנתי שה"ציקצוק" הוא כזה:
חיות לא מסתדרות עם הסביבה אבל לעומת בני האדם הם ממש נפלאים.
תגובה 277381
תלאות המציאות 420722
אני עם שכ''ג.
תלאות המציאות 421158
אני עם ראובן. הא!
תלאות המציאות 421159
נתראה במצקצק הבא.
תלאות המציאות 415133
בשביל נזק שאולי נקרא לו אסטרטגי לצורך העניין (כך למשל הנזק של פצצת אטום של עשרה קילוטון היא פחות מחמישית מהערכת ההרוגים עד כה בעירק, כך שללא המכה התודעתית אין בה בכדי להביא להכרעה) יש בכל מקרה צורך בפצצות מימן. האם לא קיימות פצצות מימן שמנגנון היזימה שלהם היא פצצת ביקוע פשוטה ?
תלאות המציאות 415176
כל פצצת מימן מופעלת ע''י פצצת ביקוע. פשוט יש צורך בטמפרטורות ולחצים שלא ניתן כיום להשיג בשום דרך אחרת על מנת ליצור תגובת שרשרת של היתוך גרעיני.
תלאות המציאות 415178
הדגש היה על פשוטה, כזו שתחזיק מעמד עשרות שנים בלי תחזוקה (אני לא מכיר את המכניזם של פצצות מימן, וגם בפצצות אטום אני מכיר רק שתי שיטות יזימה בסיסיות). בכל מקרה נראה לי שניתן לסכם את הדיון בהסכמה שאפשר לשמר את היכולת הגרעינית בעלות מינימלית, גם אם זה כרוך באיבוד חלק ממגוון כלי הנשק.
תלאות המציאות 415187
החומר העיקרי בפצצה תרמו-גרעינית הוא טריטיום, זה החומר שעובר היתוך גרעיני ובלעדיו יש ''רק'' פצצת ביקוע פשוטה.
תלאות המציאות 415198
כן, אבל
1. בשביל להפיק טריטיום לא צריך כור אלא מתקן להפקת מים כבדים.
2. לטריטיום יש זמן מחצית חיים של 12.2 שנים, כך שאם למשל היום יש לנו מספיק למאה פצצות מימן, בעוד שישים ואחד שנה תהיה לנו היכולת ליצר כשלוש פצצות. זמן דעיכה אקספוננציאלי מצד אחד, אבל איטי מספיק כדי לאגור מספיק לדור שלנו מצד שני.
תלאות המציאות 415199
1. הטריטיום כמעט שלא נמצא בטבע, בניגוד לדאוטריום. מקובל לייצר טריטיום ע"י הקרנת ליתיום בנייטרונים שנוצרים בכור גרעיני.
2. כפי שציינתי, הטריטיום מתפרק להליום 3, חומר שסופח נייטרונים ומשבש את תגובת השרשרת של הביקוע הגרעיני עד כדי מניעתה.
תלאות המציאות 415203
"Tritium is also produced in heavy water-moderated reactors when deuterium captures a neutron; however, this reaction has a much smaller cross section and is only a useful tritium source for a reactor with a very high neutron flux. It can also be produced from boron-10 through neutron capture."
אין לי מושג מה סדר הגודל הנדרש לפצצות מימן, אבל זה חומר שיש לו שימושים תעשייתים אפילו, ככה שאני לא בטוח שצריך לתחזק כור גרעיני רק בשביל זה.

מה שציינת בהחלטת נכון, אבל תחת ההנחה שאפשר לאחסן טריטיום ולזקק מפעם לפעם להפרדת תוצרי הלוואי, אפשר יהיה להפיק כמה חביות ולשבת בשקט תוך חידוש הפצצות כל כמה שנים.

נ.ב. מה קורה עם כלי נשק סובייטים ישנים ? הרי למעשה אין שם תחזוקה כבר זמן רב (אני מדבר בעיקר על אלפי הראשים הפרוסים להם אי שם), אתה טוען שרובם חסרי שימוש למעשה ?
תלאות המציאות 415205
ועוד דבר, מסתבר שרוב פצצות המימן אינן מכילות טריטיום, אלא ליתיום, שמימלא יהפוך לטריטיום במועד הרצוי.
תלאות המציאות 415208
עד כמה שאני יודע כל פצצת מימן מכילה גם טריטיום.
תלאות המציאות 415207
heavy water-moderated reactors זה כור גרעיני לכל דבר. אפילו בישראל יש אחד כזה. והוא כמובן דורש תחזוקה.
הסעיף השני כמובן נכון.
אין לי מושג מה קורה עם הנשק הגרעיני של בריה"מ לשעבר.
תלאות המציאות 415244
אני לא מעוניין להזדהות או לתת סימוכין, למרות שכל האמור למטה גלוי וניתן לבדיקה.

כור כוח חדש מהניילון עולה מיליארד דולר פחות או יותר (מחירי שנות התשעים), ועלות כור מחקר לא עוברת את המאה מיליון, גם אם מוסיפים גלגלי מגנזיום וספוליירים.

עלות התחזוקה לא גבוהה. תחזוקה מינימלית של נשק קיים דורשת בעיקר כמויות לא גדולות של אורניום טבעי (זול וזמין) וכור מתפקד. כורי מים כבדים (כמו זה שעפפ"ז נמצא בדימונה) דורשים מכ"ד, אבל ישראל היא אחת החלוצות בתחום הפקת המים הכבדים (יש מי שמאמין שהטכנולוגיה לייצור מכ"ד היא שקנתה לישראל את הכור).

את הרדיואיזוטופים הדרושים לתחזוקת נשק גרעיני ניתן לייצר מאוד בזול, אם כל התשתית כבר קיימת. זה כולל טריטיום ואת שאר הרדיואיזוטופים. אגב, גם הנשק הפרימיטיבי ביותר דורש אספקה זמינה (כלומר תמידית) של רדיואיזוטופים.

בכל מקרה עלות התחזוקה המינימלית לא אמורה לעבור את עשרות המיליונים לשנה, כולל השחיתויות והכל.
אגב, כורי המחקר בארץ משמשים גם כמכוני מחקר, שבמדינה מתוקנת היו מתוקצבים לא רע בין כה וכה.
________

מכאן והלאה הכל דעותי הפרטיות:

1. עלות ייצור ותחזוקת נשק גרעיני זולה בהרבה ממקבילות קונוונציונליות מרתיעות באותה מידה. די אם נאמר שכורי מחקר (וכמובן כורי כוח) עשויים להיות מפעלים רווחיים! (כורי מחקר משמשים לייצור איזוטופים שניתן למכור למגוון צרכים).

2. פצצה גרעינית שתיפול במרכז תל אביב תביא לדעתי להשמדת מדינת ישראל.
גם פצצה מסדר גודל של הירושימה תגרום למאות אלפי הרוגים באופן מיידי והרס תשתית של עשרות מיליארדים לכל הפחות. כמובן שהאוגדונרים והפיקודים ובסיסי חיל האוויר יכולים להמשיך להגן על המדינה לפרק זמן מוגבל לאחר הפצצה, אבל קשה לראות איך ישראל חוזרת להיות מדינה פסאודונורמלית.
תלאות המציאות 415246
תודה על תגובתך. אכבד את בקשתך להימנע מסימוכין (אך אקווה בסתר ליבי שמישהו אחר יביא כאלו).

לגבי השמדת המדינה. אני מסכים עם העמדה שפצצה גרעינית בלב גוש דן זה דבר הרסני שיגרום כנראה למאות אלפי הרוגים. אבל זה מצב חדש שאין לי למה להשוות אותו. ביפן בהירושימה ונגסקי לא הייתה פגיעה במרכז העצבים של המדינה, אבל האם פגיעה כזו באמת תביא לחורבן? אני חושב שאנחנו צריכים לפתח קצת יותר את התרחיש הזה (ישראל מגיבה/לא מגיבה בנשק גרעיני? ישראל סופגת מכות אנושות נוספות מלבד גוש דן?) כדי להעריך האם באמת מדובר בחורבן המדינה, או ששאר המדינה תוכל להתקיים גם לנוכח השמדת גוש דן.
תלאות המציאות 415311
קשה לתת לינק ישיר אבל תחת http://www.iaea.org/worldatom/rrdb/ ניתן למצוא את הרשימה של כל כורי מחקר בעולם, שכוללת את מחירם ואת עלות החזקתם השנתית
לדוגמא: כור המחקר של אלג'יריה עלה כמיליארד דינאר, שהם היום 13 מיליון דולאר, ועלות הפעלתו היא חצי מיליון דולאר בשנה. יש כורים יותר רציניים אבל זה הראשון ברשימה פחות או יותר, והוא כל מה שמדינה לא קמצנית במיוחד צריכה בשביל לתחזק את הנשק.

כמובן שייצור נשק זה סיפור אחר לגמרי, אבל מיליארד דולאר אמורים יותר מלהספיק גם למחקר הנדרש (במידה ואין למדינתך חברים במועדון) וגם לייצור.

יוצא שבחלק קטן מהתקציב השנתי של צה"ל אפשר להרים פרוייקט נאה, ולשם תחזוקת הנשק מספיק פחות מטנק מרכבה בשנה. אולי בשנות השישים זה היה יותר יקר, אבל עדיין אין מה להשוות לעלות צבא קונוונציונלי גדול.

בקשר להשמדת ישראל - ישראל אינה, נאמר, בריטניה, שגם אם חצי מתושביה, ובכללם כל הצבא, המלכה וסר פול מקארתני ימותו בהפצצה גרעינית תשרוד כל עוד האיים לא ישקעו באוקיינוס האטלנטי. ישראל מתקיימת בשיווי משקל לא יציב עם סביבתה, ומהלומה כזאת תספיק לדעתי בשביל לדרדר אותה במהירות. לי אין מודל מוכן אבל נסה לדמיין את החדשות (כולל מדורי הכלכלה) חודשיים אחרי הפצצה.
תלאות המציאות 415542
השאלה מה יקרה במקרה של פצצה גרעינית על תל-אביב - האם ישראל תחדל לגמרי-לגמרי להתקיים או שמא היא תישאר קיימת מסביב לתל-אביב (ויש עוד אופציות, למשל שנשורת של נמושות תקים ניו-ישראל בקנדה או בירוביג'אן...) יכולה להיות שעשוע אינטלקטואלי נחמד, אבל אני בספק אם יש לה חשיבות רבה. לצורך הדיונים המעשיים, או הפסאודו-מעשיים באייל - מה תעשה ישראל ומה היא צריכה לעשות באילו נסיבות - אפשר להניח שפצצה גרעינית בתל-אביב היא הקטסטרופה המקסימלית.

(עכשיו אני כבר לא בטוח למה השאלה הזו עלתה בכלל לדיון. למקרה שהתגובה שלי רלוונטית למשהו, אני משאיר אותה.)
תלאות המציאות 415545
הקטסטרופה המקסימלית לדעתי היא פצצות גרעיניות בחמישה-שישה מרכזי אוכלוסיה בישראל: גוש דן + ירושלים + חיפה + באר-שבע + פצצה בשרון (רעננה/כפר-סבא/נתניה/חדרה) + פצצה במישור החוף הדרומי (אשדוד/אשקלון), שתכחיד את מרבית אוכלוסיית המדינה (אם מישהו נעלב מזה שלא הזכרתי את היישוב שלו כמרכז אוכלוסיה משמעותי הוא מוזמן להוסיף אותו לרשימה לעיל). טענתי היא שפצצה בגוש דן היא אכן קטסטרופלית, אבל מרכזי האוכלוסיה האחרים שציינתי יוכלו להמשיך לקיים מדינה גם במקרה של פצצה גרעינית במרכז גוש דן.
תלאות המציאות 415552
יש לציין שפצצה על ירושלים היא דבר מאד לא סביר, גם משום שהיא תהרוג מאות אלפי מוסלמים וגם משום שהיא תפגע בקודשי האיסלאם. מי שמתיימר לפעול למען שחרור אל אקצה מידי הכופרים יהיה די טיפש אם בדרך הוא יהפוך את המקום לאפר מותך. גם סדאם בזמנו נמנע מלשגר טילים לירושלים.
לידיעת האירנים 415554
מחפשים תסריטי יום הדין, זולים ופשוטים לביצוע?-
פצצה אחת מלוכלכת בכנרת, או ליד מתקני השאיבה של המוביל. נדמה לי שהיצעתי פעם מעל אתר זה לחמאס להטביע כמה משאיות עם קוטלי חרקים בכנרת.
לידיעת האירנים 415561
זה יותר קשה לביצוע אפקטיבי ממה שנדמה, ואפשר להתגבר על זה. משהו כמו שליש בסה''כ מהמים של ישראל מגיעים מהכנרת, ואפשר לנתק קווים ולהתמש במים מקידוחים בלבד.
''זה יותר קשה לביצוע אפקטיבי ממה שנדמה'' 415562
זה גם מה שאמרו על צפון קוריאה.
לידיעת האירנים 415564
שליש זה די הרבה, ושאיבת יתר מקידוחים תביא, עד כמה שאני מבין, להמלחתם. נזדקק לפתרון ארוך טווח (מפעלי התפלה?) כתחליף למי הכינרת.

התרחיש הזה מעלה שאלה מעניינת: האם מי שמתנגד לנסיגה מהגולן עד קו המים תמורת שלום עם סוריה (אלא רק עד קו המצוקים) ישנה את דעתו אם מי הכינרת יהיו מורעלים?
לידיעת האירנים 415573
אהה! שאיבת יתר של מי הכינרת היא מזימה שתלבנית!
לידיעת האירנים 415576
שליש זה הרבה במצב של "עסקים כרגיל", כלומר המשך צריכה בהקף מלא לכל השימושים. כאשר אנחנו מדברים על מצב של מתקפה שמטרתה להביא לנזק אסטרטגי למדינת ישראל, הרי כדי לממש מתקפה כזו צריך לפגוע בהרבה יותר משליש מאספקת המים. בסופו של דבר הקטע הקריטי הוא מים לשתיה. מים לשתיה לכל אוכלוסיית מדינת ישראל הם אולי אחוז אחד מהצריכה השנתית (ומן הסתם הרבה פחות מזה). את זה ניתן בקלות לספק מקידוחים או אפילו ממתקן ההתפלה.

מים שזוהמו ניתן להעביר תהליכי טיהור, אם המדובר בכמות סבירה של מים (נניח כמות מקבילה למה שעובר בשפד"ן בשנה). כדי לזהם אגם כמו הכנרת צריך כמות די גדולה של חומר (רק להמחשה: כדי לזהם רק את המטר העליון של המים בריכוז זעום של 10ppm צריך שני טון חומר, ואז צריך גם לדאוג שהוא יתמוסס ויתפזר ושלא יתנדף).

עכשיו, אילו זוהמה הכנרת כולה מה היינו עושים? למשך שנתיים-שלוש היינו מעלים את מחירי המים פי שלושה, סוגרים את כל בריכות השחיה, מייבשים גידולים שצורכים הרבה מים (כותנה, נניח), מפעלים שצורכים הרבה מים היו נפגעים. לא אושר גדול, אבל גם לא דבר שימוטט את המדינה. במקביל היינו מפעילים תכנית לטיהור אינטנסיבי של הכנרת, פותחים את הסכר ומאפשרים תחלופה חופשית של המים - בסופו של דבר היינו מחזירים את האגם לחיים.
לידיעת האירנים 415581
מים לשתיה זה רק קצה הקרחון (pun intended). אנו זקוקים גם למים להגיינה (שירותים, כביסה, רחיצת כלים וכו': יש לי בראש את הפוסטר שמראה כיצד להשתמש ב-‏10 ליטר מים בירושלים הנצורה לכל מטלות הבית), וירידה ברמת ההגיינה תוביל לעלייה בתחלואה שתדרדר עוד את מצב המדינה. אז כשאתה כותב "אחוז אחד מהצריכה השנתית" למה אתה מתכוון בעצם?

אני עדיין חושב ששליש זה המון. קשה לי לדמיין כיצד אקצץ חלק נכבד מצריכת המים הביתית שלי, ואשמח אם מישהו יפרט לגבי חלוקת צריכת המים בין צריכה ביתית לבין חקלאות וצריכה אחרת.
לידיעת האירנים 415584
הציעו את זה באחד הדיונים על פרמהקלצר, אבל מפאת החשיבות הלאומית של הנושא:
1) כשמחכים שהמים מהדוד יתחממו, מנקזים את המים הקרים לדלי(יכול לשמש למיכלי ההדחה)
2) כמובן שלסגור את המים בזמן הסיבון. בחורף יש קבוע זמן טבעי למשך מקלחת מקסימלי- התרוקנות הדוד, אבל בקיץ צריך לנסות לקצר במקלחות.
3) אם אתה גר לבד- אל תוריד את המים אחרי *כל* השתנה (אפילו אם יש לך מיכל דו כמותי). אם אתה עם שותפים, זה תלוי ברמת האינטימיות.
4) כלים- מדיחי כלים הם חסכוניים ביחס לשטיפה ידנית.
5) אם אתה ממש רציני, אפשר לנקז קצת ממי השטיפה האחרונים בכביסה לדלי למטרות הדחה
לידיעת האירנים 415591
לגבי השירותים, הפתגם אומר
if it's yellow, let it mellow
if it's brown, flush it down

mellow yellow 415593
נשמע כמו שיר של דונובאן
לידיעת האירנים 415587
ע"פ ויקי (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A7_%D7%...), מתוך כשני מיליארד קוב מים צורכים החקלאים כ-‏900 מיליון, צריכה עירונית וביתית כ-‏800 מיליון וצריכה תעשייתית כ-‏200 מיליון. מתוך הצריכה הביתית, רק חמישה אחוז הם לשתיה ובישול. כארבעים אחוז נשטפים באסלות, שלושים אחוז הולכים לרחצה והיתר לשטיפת כלים ורצפה ולכיורי אמבטיה. אז איך תקצץ חלק נכבד מהצריכה הביתית שלך? תשתמש במיכל אסלה דו-כמותי; תשטוף את הבית פעם בשבועיים ולא בשבוע, ואת האוטו אל תשטוף בצינור; תסגור את הברז כשאתה מסתבן ומצחצח שיניים, ובין כלי לכלי בכיור במטבח, ולא תישאר במקלחת מעבר לזמן הנחוץ. במצב של מחסור אקוטי במים תצטרך לייבש את הגינה שלך, והעיריה - את אלו שלה. גם בחקלאות, כמובן, יש הרבה מה לעשות להורדת הצריכה.
לידיעת האירנים 415627
אני כבר משתמש במיכל דו-כמותי, ומיישם בערך את כל ההמלצות שלך.
לידיעת האירנים 415634
יפה. אני מוכן לנחש שצריכת המים שלך היא מתחת הממוצע של 100-110 מ"ק לאדם לשנה.
תלאות המציאות 415555
כדי לחדד את הנקודה, אשאל את השאלה התיאורטית הבאה: נניח שארעה רעידת אדמה שהחריבה את אזור גוש דן וגרמה למאות אלפי הרוגים, אבל בלי נזקי הקרינה של פצצה גרעינית (רעידת אדמה דווקא שם היא בעצם תרחיש לא סביר, ויותר סביר שרעידת אדמה תתרחש לאורך השבר הסורי-אפריקאי באזור הבקעה. לצורך העניין גם גל צונאמי שיגרום לנזקים דומים יכול להתאים). האם תהיה זו קטסטרופה שתביא לקץ מדינת ישראל?
תלאות המציאות 415559
סקר! סקר!
תלאות המציאות 415765
אני מניח שלא; צריך לקחת בחשבון גם את התגובה האנושית לקטסטרופה: שאר אזרחי המדינה, יהדות העולם, ובמידת-מה גם אומות העולם, יבינו את גודל השעה ויתגייסו באופן מיוחד לשיקום. זה נכון במידה דומה גם במקרה של מהלומה גרעינית, במגבלות הטכניות של מה שיישאר כאן. אבל אני חושב שהאפקט הפסיכולוגי, גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך, הוא שונה מאוד בין שלושה מקרים: (1) אסון טבע (2) מהלומה גרעינית שנענית בתגובה קטלנית של ישראל, ו-(3) מהלומה גרעינית שאינה נענית, או נענית בצורה שנתפסת כחלשה. הבסיס שלי לכך הוא קצת אקסטרפולציה מהתגובה הפסיכולוגית לפיגועים והמלחמות האחרונות לעומת תאונות דרכים, וקצת משחק בדמיון עם עצמי.
תסריט יום עדין 415763
ברור שיש קטסטרופות יותר גדולות מפצצה על תל-אביב - הדגש שלי היה על "לצורך הדיון המעשי". כתבתי מתוך ההנחה (שבהחלט ייתכן שהיא שגויה) שהקשר השאלה הוא משחק התפקידים הגרעיני: מהו תסריט יום הדין שיהווה מבחינת ישראל טריגר להפעלת הגרעין שלה, או להפעלתו "עד הסוף". ומה שהתכוונתי לומר כאן הוא כזה: נניח שלישראל יש יכולת גרימת חורבן מקסימלית X. ונניח שעל-פי הנחת העבודה הסבירה של מנהיגים זרים, אז במקרה שאתה מתאר - השמדת רוב מכריע של האוכלוסיה - ישראל תפעיל X. אז לדעתי הנחת העבודה שלהם צריכה להיות (מיותר לציין שאנחנו צריכים לשאוף שהנחת העבודה שלהם תהיה כזו; אבל אני חושב יותר מכך, שהנחת העבודה הנכונה מבחינתם באמת צריכה להיות כזו) שגם פצצה גרעינית על תל-אביב בלבד תגרום לישראל להפעיל X.
תלאות המציאות 501257
ההרס של פצצת האטום וכמות ההרוגים זו הבעיה הפחות כואבת של פצצת האטום
הבעיה המרכזית הינה הקרינה הרדיואקטיבית שהמקום ספג בו נפלה הפצצה. ובמדינת ישראל שאין לה הרבה שטח זה קריטי.
השאלה היא כמה זמן לוקח לקרינה רדיואקטיבית לפוג לאחר פצצת אטום אפילו קטנה מאוד.?
למשל אם מופעלת ,פצצת אטום כמו שנפלה בהירושימה , בתל אביב באזור מגדלי עזריאלי כמה זמן צריך לחלוף (בחודשים או שנים) כך שבן אנוש יוכל לחזור לגור שם מבלי לסכן את עצמו בקרינה רדיואקטיבית?
ומה הרדיוס ממקום הפיצוץ שתהיה בו קרינה רדיואקטיבית ברמות סיכון לבן אנוש?
אם היתי נוסע להירושימה שנה לאחר שנפלה שם פצצת אטום האם היתי מסכן את עצמי בקרינה רדיואקטיבית. או שהקרינה כבר פגה?

נא תשובה מדויקת במספרים או בנוסחא אפילו ממי שבאמת מבין בתחום.
תלאות המציאות 501292
רוב תושבי הירושימה ששרדו את הפצצה לא עזבו אותה אחריה. כנ"ל בנגאסקי. זה עונה על השאלה?
בגדול, פצצות גרעיניות רגילות (שאינן מיועדות במכוון ליצור קרינה ארוכת טווח) לא משאירות הרבה קרינה אחרי רגע הפיצוץ. הקרינה שנשארת באזור הפיצוץ דועכת די מהר, כך שבתוך שבועות ספורים ניתן לחזור לשם ולהתחיל לבנות מחדש.
פצצות "מלוכלכות" זה סיפור אחר. אלו יכולות להפוך את האזור ללא ראוי למגורים למשך עשרות או אפילו מאות שנים.
תלאות המציאות 501350
מה מלכלך את הפצצות המלוכלכות?
ואם פצצה גרעינית אכן לא משאירה קרינהה ארוכת טווח, אז למה פסולת גרעיית היא מסוכנת כל כך לשנים רבות?
תלאות המציאות 501355
לבדיקה, ההבדלים בין אוראניום לפלוטוניום בשימוש לפצצה גרעינית.
תלאות המציאות 501360
אתה ממש חושב שהערה זו האירה את עיניי? אפ אתה באמת רוצה לעזור, אנא הרחב ופרט.
תלאות המציאות 501363
מצתער, חיטטתי בויקיפדיה ולא מצאתי הסבר מניח את הדעת, עכשיו נחכה יחד לאחד הפיזיקאים (:
תלאות המציאות 501382
מה השאלה?
תלאות המציאות 501380
פצצות מלוכלכות מכילות חומרים מיוחדים (למשל קובלט) שבעקבות חשיפה לפיצוץ גרעיני (למעשה חשיפה לשטף חזק של נייטרונים כמו זה שמופק בפיצוץ גרעיני) הופכים לרדיו-אקטיבים לתקופה של עשרות או מאות שנים.

פצצה גרעינית כן משאירה קרינה ארוכת טווח (מה שנקרא נשורת גרעינית) אבל היא נמוכה יחסית, ובשל אפקט הפיצוץ, מתפזרת על שטח גדול יחסית כך שהעליה בקרינה בכל נקודה היא לא כל כך גדולה.

כור גרעיני מכיל הרבה חומרים שאין בפצצה גרעינית (מבנה, מי קירור) שבחשיפה לנייטרונים המופקים בו הופכים בעצמם לרדיו אקטיבים לתקופות ארוכות. החומרים האלו, וכן מוטות הדלק הגרעיני עצמם, לא הופכים לאבק שמתפזר על אלפי קמ''ר כמו בפיצוץ גרעיני אלא נשארים (בד''כ) מרוכזים באתרים לסילוק פסולת גרעינית, כך שהקרינה שלהם גבוהה.
תלאות המציאות 501393
תודה.:)
תלאות המציאות 501465
ובמילים אחרות: חשפנו את פרצופו המרושע של השלטון האיראני אשר (בהסתמך על עדותו שלו!) מעוניין לייצר כור גרעיני מזהם להפקת אנרגיה, ולא פצצת אטום ירוקה כפי שחשבנו.
תלאות המציאות 414915
אני רואה שאצלך להכל יש מחיר סביר: כמה מאות אלפי הרוגים, כמה מאות מליוני שקלים. העיקר שהגאווה האטומית הלאומית תישמר.
כל מה שצריך לקוות זה שעוד כמה אירנים חושבים במונחים סיברים כמוך, ואז יהיה פה שמח באמת.
ואם נראה לך שפצצת אטום אחת, רדיואקטיבית בגוש דן, חלשה ככל שתהיה, זה לא סוף החלום הציוני, אתה פשוט לא יודע מה אתה סח.
תלאות המציאות 414922
המחיר הוא לא סביר ואני חושב שצריך לעשות הכל (כן, הכל) כדי למנוע מצב כזה (של החזקת נשק גרעיני ע''י אירן). למרות זאת אני לא שבוי בקונספציה שפצצת אטום אחת, של מדינה מפגרת, היא סופה של מדינת ישראל. יפן לא חדלה להיות יפן וגם בהירושימה גרים כיום הרבה יותר אנשים משגרו לפני המלחמה.
תלאות המציאות 414926
הסבר לי שוב, בבקשה, איך זריקת הנשק הגרעיני שלנו לפח, מקטינה את הסיכון לפצצה אטומית שתיפול בגוש דן.
תלאות המציאות 414937
פחות תמריץ למירוץ חימוש גרעיני לאויבים, צידוק ללחץ בינלאומי כבד יותר על האויבים.
לעומת זאת, פצצה שאינה בפח גם מהווה תמריץ למדינות האויבות לפתח מענה משלהן, והן מנצלות את זה שלנו יש (ולפחות שלא חתמנו על האמנה) כדי להצדיק זאת.
תלאות המציאות 414977
פחות תמריץ לא נשמע לי מספיק טוב (אני גם לא בטוח שאני קונה את זה, אבל נגיד). אני אסתפק רק במניעה. אחרת, רצוי לדעתי לשמור את הנשק הגרעיני שלנו, בשביל היום שבו לשכנים יהיה נשק כזה, עם או בלי התמריץ מאיתנו.

אתה חושב שלמדינות החוששות מאיראן גרעינית באמת אכפת ש"אבל לישראל אתם מרשים להשאר ערים עד שמונה!"? למי אכפת מ"צידוקים"?
  תלאות המציאות • פ.ק.
  תלאות המציאות • דורפל
  תלאות המציאות • פ.ק.
  תלאות המציאות • easy
  תלאות המציאות • קהלת
  תלאות המציאות • easy

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים