בתשובה לקהלת, 12/10/06 1:15
תלאות המציאות 415076
כאן צריך לשאול מהי מטרת הנשק הגרעיני של ישראל.
אם המטרה היא החזקה באמצעי יעיל לגרום נזק כבד לאוייב, אתה צודק.
אם המטרה היא הרתעה בסגנון ''תמות נפשי עם טפשים'', אתה צריך יכולת השמדה של ערים שלמות או אפילו של אזורים שלמים, ואת זה אי אפשר להשיג בפצצות ביקוע פשוטות ואפילו לא עם פצצות ביקוע מתוחכמות. בשביל זה אתה צריך נשק תרמו-גרעיני.
דרך אגב, גם פצצות ביקוע מתוחכמות דורשות תחזוקה כי הן מכילות רכיבים רגישים מאוד לתיזמון מדוייק מאוד (ננו-שניות) של תהליך הפיצוץ, וגם קצת טריטיום.
תלאות המציאות 415127
איזה טווח מושפע מהפצצות האלה?
תלאות המציאות 415174
איזה טווח מושפע מאילו פצצות ולמה אתה מתכוון במילה "מושפע"?
תלאות המציאות 415177
פצצות אטום מהסוג שיש כנראה בארץ - הטווה שבו אנשים נפגעים מהן גם בעקיפין (מהקרינה).
תלאות המציאות 415181
אני מאוד לא בטוח בתשובה שלי, אבל היא מעלה את הסיכוי שמישהו יבוא ויתקן אותי, ושנינו נשכיל, אז - אני חושב שהנזק נעשה בעיקר על ידי החום. במרחק שבו לא תפגע מההדף ומהחום, כמות הקרינה שתספוג לא קטלנית (אם אתה לא ממשיך לגור באיזור, זאת אומרת).
תלאות המציאות 415191
אני לא יודע בודאות אילו סוגים של פצצות גרעיניות יש בארץ אבל בגדול הנזק העקרי, כפי שצויין הוא מהחום, ובעקבותיו ההדף. הקרינה היא קטלנית בעיקר בטווח שבו החום וההדף יעשו את העבודה ובכל מקרה, הקרינה נעלמת כמעט לחלוטין בתוך שניות.
פצצות מהסוג שהוטל על יפן שורפות הכל ברדיוס של מאות מטרים, מפילות כל דבר ברדיוס של קילומטר או שניים והקרינה שלהן קטלנית ברדיוס של מספר קילומטרים, למי שחשוף. מי שנמצא מאחורי קיר, יספוג מעט מאוד קרינה.
הפצצות החזקות ביותר ישרפו כל דבר ברדיוס של 4-5 קילומטרים (למעשה הן יצרו מכתש של אדמה מותכת ברדיוס של כשני קילומטרים) ויפילו כל דבר ברדיוס של כ10 קילומטרים. השפעת הקרינה במקרה הזה היא זניחה.
צריך להבדיל בין פיצוץ אווירי ובין פיצוץ על הקרקע. פיצוץ אווירי (בגובה של עשרות מטרים בפצצות קטנות, מאות מטרים לגדולות) יגדיל את עוצמת ההרס. פיצוץ בגובה הקרקע יעלה ענן עצום של אבק רדיואקטיבי. בגדול, הרדיואקטיביות של האבק היא לא מאוד גבוהה, אבל מספיקה כדי ליצור זיהום רדיואקטיבי ארוך טווח (עשרות שנים) שלא יהרוג את כל האוכלוסיה אבל יגרום לעליה בשכיחות של מחלות כמו סרטן, עקרות, פגמים גנטיים בילודים ומחלות נוספות. פצצות מימן גורמות פחות נזק לטווח ארוך, כי רוב האבק הרדיואקטיבי מותך בפיצוץ ולא מתפזר למרחקים גדולים.
בנוסף, קיימות פצצות "מלוכלכות" שהן פצצות ביקוע עם מעטפת של חומרים מיוחדים (למשל, קובלט), שכאשר המעטפת מוקרנת בנייטרונים היא הופכת לאבק רדיואקטיבי. במקרה כזה אזור הפיצוץ יהפוך להיות רדיואקטיבי ברמה מסוכנת למשך עשרות שנים.
תלאות המציאות 415194
תיקון קטן, פיצוץ אווירי בעל יעילות מקסימלית הוא בגובה של מאות מטרים לפצצות קטנות וקילומטרים ספורים לגדולות.
תלאות המציאות 415197
תודה. האנושות באמת אלופה בלהרוס, אבל זה לא חדש...מאוד הפתיע אותי מה שאמרת: האם הבנתי נכון, שבפצצות מהסוג שנזרק על יפן הקרינה נעלמת תוך כמה שניות ומי שנמצא מאחורי קיר כבר הרבה פחות חשוף אליה?
תלאות המציאות 415202
הקרינה העיקרית לא מגיעה רחוק. חמצן וחנקן בולעים קרינת גמא וקרני רנטגן (שהם רוב הקרינה בפיצוץ הגרעיני) כך שמחוץ לרדיוס ההרס העיקרי הקרינה לא חזקה מאוד ונעלמת כמעט לחלוטין תוך שניות ספורות. מי שנמצא מאחורי קיר חוסך לעצמו גם את רוב הקרינה הזאת.
הזיהום הרדיואקטיבי העיקרי באזור הפגיעה של פיצוץ גרעיני הוא מהנשורת הרדיואקטיבית שהיא תלויה בסוג הפצצה, גובה הפיצוץ ומשטר הרוחות. הסיכון העיקרי מהנשורת הוא לא קרינה ישירה אלא ספיגה בגוף של חומרים רדיואקטיבים (למשל יוד).
תלאות המציאות 415204
שוב תודה, וסליחה על המשך השאלות (אתה יכול להגיד לי לרדת ממך אם זה נמאס). כלומר, למשל הבלגן שהיה עם הכור בצ'רנוביל הוא בלגן של חומרים רדיואקטיביים? ובאיזה טווחים - של מרחק וזמן - ניכר נזק רדיואקטיבי של הפצצות שהזכרת?
תלאות המציאות 415206
כורים גרעיניים זה סיפור אחר לגמרי. בקצרה, מדובר בסביבה שמתרחש בה תהליך ביקוע גרעיני שמייצר נייטרונים לאורך שנים. הנייטרונים הופכים חומרים שונים בכור לרדיואקטיבים וכמו כן בין תוצרי הביקוע הגרעיני יש חומרים רדיואקטיבים. כשכור כזה מתפוצץ, הרבה חומרים רדיואקטיבים מתפזרים, ועדיין העיר קייב 110 ק"מ מצ'רנוביל קיימת. על סביבת הכור יש הסגר ברדיוס של כ30 ק"מ.
לגבי הפצצות, זה תלוי בהמון גורמים. כידוע, הירושימה ונגאסקי קיימות גם היום ובגדול, פצצות לא "מלוכלכות" לא מונעות ניקוי של השטח והקמה מחדש של מבנים ומגורים במקום. הנשורת הרדיואקטיבית יכולה להיות ניתנת למדידה גם עשרות שנים אחרי ומאות קילומטרים מהמקום, אבל צריך לזכור שעל כדור הארץ יש חומרים רדיואקטיבים גם בלי פצצות ומקור הקרינה המזיקה העיקרי הוא השמש. אני מניח שיש טבלאות מסודרות שמראות עבור רמת קרינה את שיעור התחלואה וקיצור תוחלת החיים.
פצצות מלוכלכות זה סיפור אחר לגמרי ומדובר בתקופה של עשרות שנים וברדיוס של עשרות ואפילו מאות קילומטרים ממקום הפיצוץ שבו הזיהום יהיה ניכר. עיר שתיפגע מפצצה כזאת לא תהיה ראוייה למגורי אדם לתקופה ארוכה מאוד.
תלאות המציאות 415237
תודה.:)
תלאות המציאות 415242
"האנושות באמת אלופה בלהרוס" - לעומת החתולים והקנפים, הבנאים המהוללים ביותר בגלקסיה?
תלאות המציאות 415245
תראה לי חיה אחת שיש לה כח הרס של פצצת אטום.
תלאות המציאות 415249
תראה לי חיה אחת שיש לה כוח לבנות.
תלאות המציאות 415251
הרבה חיות בונות כל מיני דברים, אם כי כמובן לא בסקאלה של הבנייה האנושית. אבל אני דיברתי על כח הרס. כח הרס מהסוג שיש לאדם אין לשום חיה אחרת.
תלאות המציאות 415280
כלומר, לבני אדם יש גם יותר כוח לבנות, וגם יותר כוח להרוס, או בקיצור, מכל החיות שאנחנו מכירים, לבני האדם יש הכי הרבה כוח... תודה לך שהבאת זאת לתשומת ליבנו.
תלאות המציאות 415288
כל אחד מבין דברים כרצונו.
תלאות המציאות 415290
בונה, כאילו דה?
תלאות המציאות 415305
אני לא יודע מה אתה מתכוון להגיד, ואולי גם אני לא הייתי כל כך ברור, אז אני אסביר - יצא לי כמה פעמים (יותר מדי) לשמוע את "צטק-צטק-צטק, כמה שהמין האנושי אלים! למה can't we all just get along, כמו כל שאר החיות?" זה לא חד-משמעי, אבל נראה שהחצי הראשון של תגובה 415197 נכתב עם הכוונה הזאת.
תלאות המציאות 415306
אהה, בונה, ההוא מהסכרים. הייתי צריך לדייק, לסיים עם ''את המטוסים הנפלאים האלו, שנושאים אנשים ופצצות במהירות אדירה.''
תלאות המציאות 416741
החיות אלימות‏1 אחת כלפי השנייה. האדם אלים לא רק כלפי בני מינו ובני מינים אחרים, אלא גם כלפי סביבתו, ובאופן בלתי הפיך. זה די שונה מחיה שמגיעה לבית גידול חדש ומשנה שם את האיזון הבוטני והזואולוגי (או משיגה איזון חדש). שונה, כמו שמכות פטיש שונות מחיתוך לייזר.

אבל גם אני לא רואה טעם במשחקי "תחרות גן חיות" מהסוג שתיארת.

1 זו לא מילה נכונה במקרה שמתארים אינסטינקטים שמובילים את מלחמת הקיום של החיות, אבל מילא.
תלאות המציאות 416743
אומרים שאחת הסיבות העיקריות לחור באוזון הן הכבשים באוסטרליה וניו זילנד...
תלאות המציאות 416746
נו, ומי מגדל אותן שם?
תלאות המציאות 416749
מגדל? הטבע שלהן. בני האדם הם היחידים שמוכנים מידי פעם להאבק בחצופות, ולהרוג כמה מהן.
תלאות המציאות 416750
איזו גישה מרעננת למציאות.
תלאות המציאות 420417
הנה אחת פחות נעימה (לדעתי לפחות) - זה טבעי לגמרי כשכינים מאסיה מגיעות לאוסטרליה על כנפיהן של ציפורים. כשאת הציפורים מחליפים בני אדם, זה פתאום משהו שונה לגמרי.
תלאות המציאות 420416
בני האדם (רובם. אם נתייחס לאחד ממיליון אצל בני האדם, נצטרך גם אצל בעלי החיים) לא הורסים את הסביבה בכוונה. זו לא המטרה של הפעולה, זו תופעת לוואי של פעולות עם מטרות אחרות לגמרי. גם פילים עושים את זה.

השכנים החדשים, הפטיש והלייזר - מצטער, אני לא מבין את ההקשר.

יצא לי לשמוע סיפורים על כלבים וחתולים שהורגים כל מיני מכרסמים, ולא אוכלים אותם.
תלאות המציאות 420480
חתולים הורגים לפעמים בצורה אכזרית (=מנקודת ראות אנושית) למדי, מה שנקרא "לשחק עם הטרף" (מעניין איך זה התגלגל לפירוש המודרני של "משחקי חתול ועכבר", שאף פעם לא הבנתי מי בהם זה שחזק יותר).
תלאות המציאות 420901
נדמה לי שהשימושים של הביטוי (רק בתקשורת הספורט, נכון?) הם די מבולבלים. אני חושד שאחר המקורות לבלבול הוא טום וג'רי.
תלאות המציאות 420918
"תקשורת הספורט"? אני מכיר את הביטוי בדרך כלל בתיאורים של סרטים, לרוב אלו מהסוג של רוצח סדרתי פסיכולוגי.
תלאות המציאות 420930
''משחקי חתול ועכבר'' בסרטים בד''כ דומים למשחקי חתול ועכבר במציאות - הרשע נותן לקורבן לברוח (או לחשוב שהצליח להערים על הרשע) רק כדי לתפוס אותו רגע מאוחר יותר (או לגלות שהוא עוד יותר עמוק בבוץ).
תלאות המציאות 420936
גם אני חשבתי כך, אלא שבדרך כלל מדברים על משחקי חתול ועכבר בין הפושע לבין הבלש שרודף אחריו. כלומר, הפושע הוא לכאורה העכבר (ועכבר סטייל טום, שמצליח כל הזמן לעבוד על ג'רי).
תלאות המציאות 420981
לא זכור לי שנתקלתי במשמעות הזאת. מצד שני אני מתקשה להזכר מתי הלכתי לסרט.
תלאות המציאות 420996
בד''כ לא זכור לי שיש את המשמעות הזו בסרטים עצמם. אני מדבר בעיקר על ביקורות הקולנוע.
תלאות המציאות 420983
עכבר סטייל טום? הלו!! העלבת את שניהם, טום זה החתול וג'רי העכבר!
תלאות המציאות 420995
מה שמצחיק הוא שהלכתי לויקיפדיה כדי לברר שלא התבלבלתי כאן, ראיתי שג'רי הוא העכבר וטום החתול ושלחתי את ההודעה כשאני מרוצה. כנראה שיש טעויות שאי אפשר למנוע...
תלאות המציאות 421053
אם היית יודע who's on first הטעות היתה נמנעת.
תלאות המציאות 420484
אבל כמו שאומרים על התלמיד המצטיין של הכיתה - מבני אדם הייתי מצפה ליותר. מצפה שיבינו, אם לא מיידית אז בחלוף זמן, את תוצאות מעשיהם, וישאפו לצמצם אותן (זה נעשה אבל בסייגים אדירים).
תלאות המציאות 420717
אבל שימי לב שהדיון התחיל מהאנשים שמצקצקים על כמה שהאדם פחות טוב משאר החיות כי הן מסתדרות נפלא עם הסביבה ואנחנו לא. מה שאת אומרת הוא ''בעצם גם החיות לא מסתדרות עם הסביבה, אבל בני האדם יכולים להבין שזה לא טוב''. כלומר, אם כבר, בני האדם טובים יותר, כי לפחות חלקם מבינים שיש כאן בעיה.
תלאות המציאות 420718
אני תמיד הבנתי שה"ציקצוק" הוא כזה:
חיות לא מסתדרות עם הסביבה אבל לעומת בני האדם הם ממש נפלאים.
תגובה 277381
תלאות המציאות 420722
אני עם שכ''ג.
תלאות המציאות 421158
אני עם ראובן. הא!
תלאות המציאות 421159
נתראה במצקצק הבא.
תלאות המציאות 415133
בשביל נזק שאולי נקרא לו אסטרטגי לצורך העניין (כך למשל הנזק של פצצת אטום של עשרה קילוטון היא פחות מחמישית מהערכת ההרוגים עד כה בעירק, כך שללא המכה התודעתית אין בה בכדי להביא להכרעה) יש בכל מקרה צורך בפצצות מימן. האם לא קיימות פצצות מימן שמנגנון היזימה שלהם היא פצצת ביקוע פשוטה ?
תלאות המציאות 415176
כל פצצת מימן מופעלת ע''י פצצת ביקוע. פשוט יש צורך בטמפרטורות ולחצים שלא ניתן כיום להשיג בשום דרך אחרת על מנת ליצור תגובת שרשרת של היתוך גרעיני.
תלאות המציאות 415178
הדגש היה על פשוטה, כזו שתחזיק מעמד עשרות שנים בלי תחזוקה (אני לא מכיר את המכניזם של פצצות מימן, וגם בפצצות אטום אני מכיר רק שתי שיטות יזימה בסיסיות). בכל מקרה נראה לי שניתן לסכם את הדיון בהסכמה שאפשר לשמר את היכולת הגרעינית בעלות מינימלית, גם אם זה כרוך באיבוד חלק ממגוון כלי הנשק.
תלאות המציאות 415187
החומר העיקרי בפצצה תרמו-גרעינית הוא טריטיום, זה החומר שעובר היתוך גרעיני ובלעדיו יש ''רק'' פצצת ביקוע פשוטה.
תלאות המציאות 415198
כן, אבל
1. בשביל להפיק טריטיום לא צריך כור אלא מתקן להפקת מים כבדים.
2. לטריטיום יש זמן מחצית חיים של 12.2 שנים, כך שאם למשל היום יש לנו מספיק למאה פצצות מימן, בעוד שישים ואחד שנה תהיה לנו היכולת ליצר כשלוש פצצות. זמן דעיכה אקספוננציאלי מצד אחד, אבל איטי מספיק כדי לאגור מספיק לדור שלנו מצד שני.
תלאות המציאות 415199
1. הטריטיום כמעט שלא נמצא בטבע, בניגוד לדאוטריום. מקובל לייצר טריטיום ע"י הקרנת ליתיום בנייטרונים שנוצרים בכור גרעיני.
2. כפי שציינתי, הטריטיום מתפרק להליום 3, חומר שסופח נייטרונים ומשבש את תגובת השרשרת של הביקוע הגרעיני עד כדי מניעתה.
תלאות המציאות 415203
"Tritium is also produced in heavy water-moderated reactors when deuterium captures a neutron; however, this reaction has a much smaller cross section and is only a useful tritium source for a reactor with a very high neutron flux. It can also be produced from boron-10 through neutron capture."
אין לי מושג מה סדר הגודל הנדרש לפצצות מימן, אבל זה חומר שיש לו שימושים תעשייתים אפילו, ככה שאני לא בטוח שצריך לתחזק כור גרעיני רק בשביל זה.

מה שציינת בהחלטת נכון, אבל תחת ההנחה שאפשר לאחסן טריטיום ולזקק מפעם לפעם להפרדת תוצרי הלוואי, אפשר יהיה להפיק כמה חביות ולשבת בשקט תוך חידוש הפצצות כל כמה שנים.

נ.ב. מה קורה עם כלי נשק סובייטים ישנים ? הרי למעשה אין שם תחזוקה כבר זמן רב (אני מדבר בעיקר על אלפי הראשים הפרוסים להם אי שם), אתה טוען שרובם חסרי שימוש למעשה ?
תלאות המציאות 415205
ועוד דבר, מסתבר שרוב פצצות המימן אינן מכילות טריטיום, אלא ליתיום, שמימלא יהפוך לטריטיום במועד הרצוי.
תלאות המציאות 415208
עד כמה שאני יודע כל פצצת מימן מכילה גם טריטיום.
תלאות המציאות 415207
heavy water-moderated reactors זה כור גרעיני לכל דבר. אפילו בישראל יש אחד כזה. והוא כמובן דורש תחזוקה.
הסעיף השני כמובן נכון.
אין לי מושג מה קורה עם הנשק הגרעיני של בריה"מ לשעבר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים