בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 13/10/06 10:47
תלאות המציאות 415136
הדילול לא היה אקראי אלא תוצר של הכוונה ליצור. כך למשל נעצרו מליונים ונשלחו לבנות ערים במקומות עשירים במחצבים אבל קשים מאוד למגורי אדם. המונים מתו, אבל הערים קמו, ויחד איתם יכולת משמעותית להפקה עצמאית של אותם מחצבים.
לעיתים ההרוגים היו בעלי משאבים שחולקו מחדש (לממשלה), כך שכמות העושר נשמרה בזמן שהאוכלוסיה קטנה.
מעבר לכך, מחסור באופן טבעי הורג קודם את החלשים, כך אם ישנו מחסור בתרופות, זקנים וילדים ימותו בשיעורים גבוהים יותר.
תלאות המציאות 415145
כל זה בהחלט הגיוני, אבל לא עונה למונח ''דילול אוכלוסיה'' (בהקשר של צעד יזום, ולא תוצאה) של פ.ק.
תלאות המציאות 415147
זו תוצאה יזומה. כשאתה מעביד מיליונים בפרך ללא תנאים נאותים, ומגלה רבים מהם לפינות הקפואות והמרוחקות של הממלכה, אתה יוזם ג'נוסייד. כמו שציינתי: זו לא היתה המטרה הראשית, אבל זו בהחלט היתה מטרה משנית מוצלחת מבחינת המשטר.
תלאות המציאות 415149
רוב הרציחות (וחלק גדול ממקרי המוות העקיפים) של סטאלין היו לצורך קידום עניין כזה או אחר‏1. ישנו גם הרג אקראי רב שנוצר כתוצאה מהשיטה שהוא הנהיג, בה אנשים מן השורה נהרגו בגלל שמישהו רצה את הדירה שלהם ואמר שהם דיברו לא יפה על המפלגה. מקרים כאלו לא הביאו לתועלת כלכלית (אלא אם האדם נשלח לעבודות בסיביר).

1 - אפילו אם ניקח את המקרה האבסורדי ביותר, בו סטאלין רוצח כמעט את כל מפקדי האוגדות שלו ממש לפני המלחמה (שיש סיכוי טוב שהוא ידע שפתח), הרי מבחינתו עדיין משורת האינטרס של סיכוי נמוך יותר שמישהו יקום כנגדו או יצבור יותר מדי כוח. המחיר הוא ירידה של סדר גודל בעוצמת הצבא, אבל זה מחיר שהוא מוכן לשלם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים