![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הוא מוחלף אבל, בדברים מסובכים לא פחות - האני הפונקציונלי היפני. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא מכיר. מה זה? | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ביפנית, המלה אני (וכך גם תפיסת האינדיבידואל - ניתן לטעון) משתנה או מתחלפת בהתאם לסיטואציה. אתה תמיד חלק מקולקטיב ופונקציונלי אליו. זה רק גורם להופעת כל מיני רגשות דקים שמערבי נחות לא יבין. אה כן- ויש להם מלכה שמטילה ביצים איפשהו. כרגיל- נזכרתי שקראתי משהו מענין בנושא קולקטיביזם-אינדיבידואליזם בראי השפה היפנית וכרגיל אני לא זוכר מה בדיוק. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מעניין. תודה. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |