 |
בדיוק ההפך.
לו היו מלמדים את ההיסטוריה של הקמת המדינה באופןיותר אמפתי התלמידים היו נחשפים לנרטיב ולסבלו של האחר. את זה אני אומר גם למורים הפלשתינאים אותם אני פוגש מדי פעם.
הלימוד של העובדות, של התהליכים הוא הלימוד המנוכר והוא זה שמביא חוסר ידע והבנה. החומר לא מתקשר לכלום. הוא מאוד מלומד ורציני. אבל יש להבין כי זאת גם מגמה היסטוריוגפית בעלת אינטרסים של עצמה.
למיטב הבנתי ונסיוני יש לדבר לנערים של חטיבת הביניים ושל החטיבת העיונה בשפה שמערבבת סיפורים והמשגות מלומדות. יש לטפח אצלם את החשיבה הנרטיבית והפרדיגמטית ביחד; לצד העובדות, השמות של התקופות והגיבורים, יש ללמד מיומנויות של קריאת מפה, מקור, כתיבת תשובה. יש ללמד מיפוי מושגי ועבודות חקר, יש לשחק משחקי הדמיה ותפקידים, יש לבצע מטלות ביצוע מעניינות ופוריות, יש לחפש מידע באינטרנט וגם לדמיין מה היה קורא אילו. יש לראות סרטים ולשאול שאלות חכמות שמפרות את החשיבה (לא בלום מספר 1). הכל בהתאם למטרות.
אני מציע לנצל כל השיטות וכל התחמושת העומד לרשותו של המורה כדי לחלץ את המקצוע הזה מן קבעון והשכחה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש