בתשובה לראובן, 16/10/06 10:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, הוא קצת ארוך ויש בו המון קווי-זמן ומלאנתאלפים דמויות. אבל התיאורים מדהימים, לא משנה בכלל של מה... אחרי התמונה של יום-הבנקים בשנגחאי (עם המוטות-במבוק והכל), והפלישה היפאנית, לא יכלתי להניח אותו מהיד. למרוד שהקטע הכי טוב בספר, לטעמי, זה כשמפציצים את השיירה הימית והגיבור צולל מתחת למים הבוערים עם גשם מימי של חלקי מתכת. הרגשתי כמו בציור של דאלי. לומדים קצת הסטוריה, על כל פנים, למרות שעד היום אני תוהה מה מזה קרה באמת ומה סטפנסון הוסיף. ואם ב"מערכות הפעלה" אתה מתכוון למחשב הפרוטוטיפי שבנוי מבוכנות ושסתומים של כספית, אז זה לבד שווה חצי ספר, לא? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, התכוונתי ל FINUX. אגב, מעבר לעניין<ספויילר> שהוא הרג ואז החייה אחת מהדמויות ( הבנתי שבספרי הprequel זה מוסבר), יש כל מיני סתירות שלא מסתדרות. למשל, על ראנדי נאסר לחזור לפיליפינים, אם כך, מה הוא עשה שם בסוף הספר? אבל מה אני מבין, אני גם מעדיף את עידן היהלום על סנוקראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובצדק. "עידן היהלום" בכמה דרגות יותר מהוקצע מ"שלג דיגיטלי" (זה עדיף על "מיץ שלג", לא?). צריך לתת כבוד, בכ"ז הספר שהמציא את ה-Virtual Reality, אבל התאכזבתי למדי מהרעיון המרכזי של Snow Crush. לעומת זאת, ב-"Diamond Age" העלילה היתה קונסיסטנטית יחסית, והטכנולוגיה היתה הגיונית למדי. את קריפטונומיקון יש לי מאז שיצא, ועדיין לא הצלחתי לקרוא אותו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? אתה מתכוון ל"תור היהלום"? כי אני ניסיתי לחצות את האמצע שלו כמה פעמים ונכשלתי, למרות שכל הזמן ציינתי לעצמי כמה הנושאים מרתקים. ודווקא על סנו-קראש שמעתי ביקורות כ"כ טובות, שהוא נכנס לרשימת המבוקשים שלי (הבנתי שלא תורגם לעברית עדיין). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |