בתשובה לאודי פסמון, 16/10/06 23:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אגב, פחיות שתייה הן דוגמה קלאסית למוצר שעולה גרושים, אבל נשען על פרסום מסיבי, ורוב עלות הפרסום שלו מתגלגלת על הצרכן בצורת מחיר של כמה שקלים. ואכן, אף אחד לא קורא לגנוב מקוקה קולה בגלל זה. מקסימום קונים פחית זולה יותר מאיזה אנטי-מותג (ומרגישים עלובים כי זה לא "טעם החיים" או Enjoy עם הבחורות על היאכטה וכל הדרעק הזה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, טיעון מעניין. לא חשבתי עליו. אם אנחנו ממשיכים את ההשוואה, אז מכונת הפחיות היא כמו מכונות המוזיקה שיש בברים האמריקאיים. הן דורשות תשלום מופרך פר שיר, ומותר לשמוע אותו פעם אחת בלבד. מצד שני, אפשר כמובן לקנות את הדיסק המלא ולשמוע אותו כמה שרוצים בבית, אז לצרכן יש אלטרנטיבה סבירה. נחזור לפחיות: תמיד אפשר לקנות בקבוק גדול בסופרמרקט, ויש גם חלופות חינמיות כמו מי ברז או מיץ ביתי. וההבדל החשוב ביותר: פחיות שתיה אינן מוצר תרבות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנם, מכונות המוזיקה לא מוכרות את השיר עצמו, אלא את חוויית ההאזנה לשיר במקום ציבורי (להזמין שיר במיוחד עבור מישהו ולהקדיש לו אותו, לרקוד לצליליו בבאר וכולי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכמה מתוך כמה מקרים מתן תמלוגים לאמנים עבור ההשמעה מוסדר ? הרי לא מתנהל רישום במכונה של איזה אמן מושמע ע"מ לתת לו את חלקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג איך מפעילי מכונות כאלה מסדירים את עניין זכויות היוצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני המועט עם אקו''ם והפדרציה לתקליטים, הם גובים עבור המקום ולא עבור ההשמעה (הקריטריון העיקרי אאל''ט הוא כמות האנשים שמהקום מכיל). שוב, אאל''ט (זכרון עמום מכתבה בעיתון) החלוקה בין האמנים די שרירותית ודי שערורייתית, משהו בסגנון אינדקס פופלריות סודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן (למשפט האחרון). יצא לי לדבר לא מזמן עם נגן ליווי של כוכב מדרג הביניים של הרוק הישראלי, והופתעתי לשמוע ממנו שהתשלום מאקו''ם לא מתקבל לפי השמעות בפועל אלא לפי מדרג פופולריות קבוע, כך ששלמה ארצי מקבל הכי הרבה גם אם השמיעו אותו הכי פחות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |