בתשובה לשלומית ליר, 21/10/06 20:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה מה שהכי מפחיד אותי בגישות כמו בתגובה שלך: הניסיון להכפיף את כל אמות המידה לאמות מידה פוליטיות. אפשר לבקר את הסדרה כפי שעשית במאמר (ביקורת ראויה מאוד בעיניי. לא חשבתי על כך). זה תפקידם של אנשי הרוח בחברה. אבל לבקש מהסדרה להתאים את התסריט לצרכים החברתיים פירושו להכפיף את האמנות לפוליטיקה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבקשת מהסדרה להתאים את עצמה לאמות מידה פוליטיות. היא עושה את זה בעצמה. מדובר בסדרה על ישראלים שנזונה מחומרים מקומיים. דבר שבולט במיוחד במקרה של ידין: גם איש צבא גם בן לניצול שואה. אני סבורה שלסדרה יש נקודת עיוורון - כלומר שהיא פועלת מאותו מקום מדחיק ומכחיש של הדמויות. ואני מצרה על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים יצא לי לדבר עם בכיר באחת מרשתות הטלויזיה בארה"ב והוא שאל אותי שאלה חצי רטורית "מה אתה חושב שהחברה שלנו משדרת?" התשובה שלו הייתה, כמובן, שהרשת משדרת פרסומות וממלאת את רווחי הזמן ביניהן בסדרות שונות. אני נוטה להאמין (מי שציני יכול לומר שזאת אשליה עצמית) שבכל זאת יש מידה של עשיה אומנותית וכנות אינטלקטואלית בעשייה הטלויזיונית, אלא שצריך לזכור להביט בכדור ופחות במה שקורה סביבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבכיר ידע מה הוא אומר.שמעתי את זה מאנשים שעבדו/עובדים ברדיו ובטלויזיה. אנחנו רואים רק את קצה הקרחון-הוא רואה את רובו. הצצה לאספקט מסויים של המדיה נתן מוזי ורטהיים מבעלי בנק המזרחי וקוקה קולה ישראל וערוץ 2. בלי בושה הוא אמר בראיון מה צריך ומה לא צריך לשדר כשהמטרה לשמה קיים הערוץ ברורה -להרוויח כסף, וכסף מרוויחים מפרסומות. בדרך כלל הזכיינים יותר זהירים אבל תחושת הכוח שלו ניתקה אותו מהצורך בזהירות. הוא רמז רמז בעובי של פיל שכל הערך של התכניות הוא לשמש במה לפירסומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום נראה לי שיש בטלויזיה הרבה מאד יצירות אמנותיות ואינטלקטואליות. מצד שני, נראה לי שהרוב מרוכז בערוצי כבלים (שלא משדרים פרסומות, ומרוויחים את הכסף שלהם מלקוחות). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |