בתשובה לירדן ניר, 04/11/01 21:24
ואז חשבתי 41639
(שלב ראשון במחשבה)
'אבל רגע, נניח שמשגרים עלי טילים, אז אני מיירט אותם עם חצים, וגם... משיב אש. כלומר עירק אמורה להיפגע לפני שנגמרים החצים'

(שלב שני)
'אבל כבר ירו עלינו בטון ולא ענינו גרעינית. מהלומה גרעינית אמורה לענות על מתקפה לא קונבנציונלית, כך שהתרחיש שתיארת מציאותי.'

(שלישי)
'אבל אנחנו לא כ''כ טפשים, אם הולכים להיגמר לנו החצים ולהם יש פצצה במרתף בטח לא נחכה עד שיגמר לנו הארסנל. וחוץ מזה, בזמנו הבלגנו כי ארה''ב ביקשה (לפחות בוש ביקש, לערן יש הרבה דברים מעניינים על כוונותיו המנוגדות של שווארצקוף), עכשיו יכול להיות שמי שיתקיף אותנו יקבל בראש ישר.'

(רביעי)
בקיצור, יש משהו בדבריך, אך אולי יש מוצא מתרחיש הסיוט הנ''ל. כלומר, מוצא אלים שכזה, לא חלילה יישוב הסכסוך או משהו סימפטי כזה.
ואז חשבתי 41858
אה, אבל השלבים הראשון והשלישי שלך מדברים על הגנה דרך הרתעה; אם אנחנו תלויים בזה (אומרים ראובן פדהצור ושות'), בואו נלך על זה בכל המשאבים ולא נבזבז אותם על החץ.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים