בתשובה להאייל האלמוני, 22/10/06 16:16
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416635
שלומית ליר • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 24/10/2006, 23:33
נכון שבדרך כלל יש את "שלב התמימות": את מעשנת בכיף, לא יודעת, לא מודעת שזה גורם לנזק. אף אחד לא סיפר לך, מעולם לא שמעת וכו' וכו'. אלא שתמיד (לדעתי) קיים גם "שלב אובדן התמימות" באיזה שהוא אופן, אם באקראי או מתוך כוונה, מובאת לידיעתך, ברמז או בגלוי, העובדה שיש בנוהג זה נזק. מכאן יכול לפעול מנגנון ההדחקה לפעול, זאת בצרוף כמה "תוכנות עזר" כמו הכחשה, (זה לא הרבה, אני תמיד יכולה להפסיק) שעוזרות לך להמשיך במשהו שמשרת אותך באיזה שהוא אופן ושלא בא לך להפסיק.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416637
האייל האלמוני • בתשובה לשלומית ליר יום ד', 25/10/2006, 0:07
ומדוע לדעתך קיים תמיד גם שלב ההתפכחות? הרי תסכימי, אני מקווה, שלו הייתי חיה לפני מאה שנה, קרוב לוודאי שלא הייתי מגיעה אליו. ובאשר לטייסים הקטלניים, אם תסתובבי קצת באייל תראי שיש כאן כמה משתתפים שסבורים שמעשיהם של הללו נאים ומוסריים, אם משום ש"אין פלסטינים חפים מפשע" או משום שבמלחמה העיקר הוא לנצח, ואין חשיבות לקרבנות. ומי לידייך יתקע שאין טייסים הסבורים כך? מה הם בכלל צריכים להדחיק?
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416734
שלומית ליר • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 26/10/2006, 9:25
לא תמיד קיים שלב ההתפכחות.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416748
האייל האלמוני • בתשובה לשלומית ליר יום ה', 26/10/2006, 11:32
נכון. ולכן גם לא תמיד קיים שלב ההדחקה. כלומר, לא בהכרח מדובר בהדחקה.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416755
שלומית ליר • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 26/10/2006, 14:14
אלא שאם קיימת הדחקה איך אפשר לדעת עליה? ככול שיכולת ההדחקה טובה יותר, כך הסיכוי לפגוש צדדים עלומים בנפש יורד.
ולא רק זאת, אלא שגם התרבות השלטת מכתיבה התנהגות באמצעות סדרות טלוויזיה, תשדירי פרסומת וקנונזיציה של מה שנחשב ראוי ונכון, (למשל, בהדרה וביחס המזלזל למוזיקה מזרחית לפני עשור). כך שלמעשה לתרבות/לחברה יש כוח לגרום לחברים בה להרגיש בושה ולהתכחש למורשתם או אמונתם.

ואם נסכים שאחת ממטרות החיים העיקריות היא מימוש עצמי (מאסלו), הרי שאפשר לשאול אם התרבות שבה אנחנו חיים פועלת באופן המאפשר זאת, או שהיא פועלת לשמר תפיסה מסוימת שהכוחות ההגמונים שבה שמפיקים ממנו רווח זה או אחר.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416757
האייל האלמוני • בתשובה לשלומית ליר יום ה', 26/10/2006, 15:19
"כך שלמעשה לתרבות/לחברה יש כוח לגרום לחברים בה להרגיש בושה ולהתכחש למורשתם או אמונתם".
נכון מאוד. וזה בדיוק העניין: החברה גם *קובעת* במה מתביישים או על מה אשמים וכיו"ב תחושות רעות, שלפעמים יש צורך להדחיקן. עד לפני כמה שנים, למשל, היו נשים רבות שהדחיקו את עמדותיהן הפמיניסטיות, משום שזה נחשב מוקצה. (ועדיין יש כאלה, כמובן). ולפני כשנה אמרתי כאן דברים בסגנון שאמרת עכשיו לגבי ממשק האייל (עם ה"אשר", "הגב" וכיו"ב) ונתקלתי בהשתקה גם מצד איילות שטענותיי הביכו אותן.
ולעומת זאת יש גם נשים (ואני מכירה כמה מהן) שמצהירות על עמדות פמיניסטיות כיוון שאלה הן הרווחות בסביבתן, ומדחיקות רגשות אשמה או בושה על דעותיהן ההפוכות מאלה למעשה.
באותה מידה, יש לשער, ש*קיימים* טייסים שחשים אשמים על הריגת אזרחים תמימים, אולי אפילו סבורים שגם לגבי הריגתם של "מחבלים" יש ספק מסוים (שהרי בסך הכל עד כמה ידוע לנו בוודאות שאלה אכן מחבלים?) - אבל ודאי ישנם טייסים אחרים שסבורים שכל פלסטיני הרוג הוא רווח נקי למדינה. ואל תשכחי, שגם ההגמוניה שמפיקה ממעשיהם רווחים שונים מורכבת מאנשים, שחלקם הגדול לפחות אינם מתביישים ואינם חשים אשמה על אותם מעשים.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416764
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 26/10/2006, 16:13
אם הכוונה היא לפתיל מתגובה 312342, לא היו בו השתקה או מבוכה אלא ויכוח ענייני עם דעותייך (אם זו את), שטיעוניו העיקריים היו כללי הלשון העברית ונוחות השימוש היומיומי ברשת, בשפה בכלל ובשפה העברית בפרט. אם מדובר בפתיל אחר - האם תוכלי למצוא אותו, לריענון הזכרון? (ויכוח ישן עם שכ"ג?)
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416772
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 26/10/2006, 16:50
אני בהחלט מתכוונת - בין השאר - לפתיל הזה (היו עוד, אבל אינני זוכרת איך למצוא אותם). ואני משערת את האלמונית מ-תגובה 312373 אמת? לי נראה שבתגובתה של טלי שם היה משום השתקה, ובפתיל אחר שהשתלשל משם היה יותר מהשתקה סתם בתגובותיה של החשמנית.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416770
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 26/10/2006, 16:46
איכשהו משתמע מן האוירה שבתגובתך זו, שאינך חשה הערכה רבה למין הנשי. אני מקוה שאת מכירה באפשרות שישנן גם לא מעט נשים שבדקו את נושא הפמיניזם, שקלו אותו בזהירות ובאחריות, ניהלו לגביו דיאלוגים ואז החליטו על דעתן בעד או נגד. אם ההכרעה היא רק (או בעיקר) לפי בושה, הדחקה, החברה הקובעת ומה יגידו השכנים/שכנות - אזי באמת אולי הפמיניזם, כאידיאולוגיה, נשען על כרעי תרנגולת.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416774
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 26/10/2006, 16:57
לא ברור לי איך משתמעת ה''אוירה'' הזאת, והאם את סבורה שגם דעתי על המין הטייסי היא כזאת.
בכל מקרה, תנוח דעתך - אין לי ספק ''שישנן גם לא מעט נשים שבדקו את נושא הפמיניזם, שקלו אותו בזהירות ובאחריות, ניהלו לגביו דיאלוגים ואז החליטו על דעתן בעד או נגד''.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416910
fכבשה • בתשובה לשלומית ליר שבת, 28/10/2006, 7:21
אני לא יודע לגבי השאר, אבל הענין ההוא, של היחס המזלזל של תחנות מסוימות - למוסיקה המזרחית, היה ירית תותח בהשקת המשחתת של גלגלץ.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416946
ברקת • בתשובה לfכבשה שבת, 28/10/2006, 12:15
אני רואה שאתה סוחב רגל מנפילה במלכודת האלמונים.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 417142
כבשה • בתשובה לברקת יום א', 29/10/2006, 11:35
מקסימום הצמחתי רגל במעבר המפרך בין אנגלית לעיברית

אין לי מספיק זמן מחשב לאלמוניות מופרזת.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 417241
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 29/10/2006, 20:40
אין סתירה בין תחושת צער על מותם של חפים מפשע ובין המחשבה שמעשיהם של הטייסים ה''קטלניים'' הם נאים ומוסריים.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 417243
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום א', 29/10/2006, 20:54
בהחלט. לא אמרתי אחרת. הכל תלוי בהנחות היסוד שיש לך על העולם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות