בתשובה לתלמיד לשעבר, 23/10/06 15:12
הבעיה פדגוגית, אבל מה בינתיים? 416809
תסביר מה כוונתך "מה בנתיים?"
החוק מאפשר היום לכל הורה להיות סוברני להחליט איך הילד שלהם ילמד: במוסד הציבורי: שתיארת למרבה הצער בכישרון רב ככלא לכל דבר ועניין, בבית: כחינוך ביתי או במוסד הפרטי תוך מימון של המדינה.

שינון ולימוד:
תלמיד שרוצה תעודת בגרות, יכול ללמוד לבד ברור שאם הוא תלמיד שלמד במוסד, זו עלולה להיות עבורו משימה קשה,כי אין לו את היסודות הטובים להיות אוטודידקט, ולא לימדו אותו ללמוד לבד,

הוא יצטרך ללמוד מהר מה זו משמעת עצמית, מה זו שליטה עצמית ומהן הטכניקות הראויות ללימוד שיקלו עליו, שפע חומרים ללימוד לבגרות: ספרים, שאלונים ממבחנים קודמים, לימוד און-ליין באינטרנט, שפע מכונים פרטיים, למידה "בחברותא" או למידה עם מורה. וזה בכלל לא קשור עוד לחינוך ביתי אלא קיים כך מכח הצבעה ברגלים של ילדים.

בעקרון,
הישיבה כיום בכיתה מגיל 16 במוסד וולנטרית לחלוטין, ונתונה לשקול דעתו הב-ל-ע-ד-י של הילד. גם ההורה אינו יכול לכפות על ילד ללכת למוסד. ובאם הורה יכפה שלא לטובת הילד אלא מטעמיו ומטעמי "מה יאמרו השכנים", הילד רשאי לפנות לבית הדין לענייני משפחה ולהלין על פגיעה בחירותו מכח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ולעניין הזכות לחינוך שהעלו בדיון לפניך, אין בחוק ו/או בחוקי יסוד זכות כזאת, יש לנו בישראל זכות לחינוך מכח חכמתה של כבוד שופטת בית המשפט העליון לשעבר, דורנר דליה.

מה לבנתיים? פשוט מאד:
מי שרוצה להשאר במוסד, שישאר.
מי שרוצה יכול לצאת, הסוסים החזקים יצאו והשאירו דלת פתוחה.
הבעיה פדגוגית, אבל מה בינתיים? 416812
לרגע חשבתי שהתגובה שלך מחולקת לבחירת ההורים בדבר חינוך ילדיהם לעומת החלטת הילדים, אבל בסוף הבנתי שההבדל לא סימטרי כמו ששיערתי. נעבור לדגש תגובתך, בלעדי? אני לא חושב. נניח שאתה מעוניין בתעודת בגרות, אז בילית זמן קצר במסגרת בית ספר אינטרני, מחובתך להצמד למסגרת זו עד הגיעך לגיל 18. אה. זאת אומרת, אלא אם כן יש לך את הכסף לבזבז על צוות "מקצועי" (אקסטרני).
בכל אופן, כשאמרתי 'מה בינתיים' התכוונתי לדרכי התמודדות עם למידה מבוססת שינון.
הבעיה פדגוגית, אבל מה בינתיים? 416833
התשובה אכן מחולקת
1. רצון ההורים (תחת הנחה שיש תמימות דעים עם הילד ולא כפיה)
2. רצון הילד גם אם הוא מתנגש ברצון ההורים.
"כל אדם כשיר לזכויות וחובות מרגע לידתו ועד ליום מותו." ראה העצמת זכויות הילד.

לא הבנתי למה הסקת שיש "כרטיס בכיוון אחד" וחובה עד גיל 18
וגם לא למה נראה לך שחייבים ל"בזבז כסף על אקסטרני", אפשר ללמוד לבד וזה לא ביג-דיל. החומר באינטרנט ובספרים, והרי באונברסיטה תדרש למאמץ אינטלקטואלי גדול יותר.

יש אופציה שלישית שלא הזכרנו:
המכינה הקדם אקדמית.
המכינות קיימות מזה כ 30 שנים, יש להם 4 מסלולים: מי שאין לו תעודת בגרות בכלל, מי שיש לו תעודה עם חסר של 14 יחידות ו 400פסיכומטרי ודרוגים נוספים כמו פסיכומטרי 350 ופסיכומ' מתחת ל 350 (תראה פרוט באתר א-ב בחינוך ביתי תחת תואר אקדמי).

קיימת אופציית רביעית:
לימודי מבוגרים ("מבוגר""קשיש" מעל גיל 30) ראה גם שם הפניה.

בעקרון:
האונברסיטה העברית בירושלים היהלום שבכתר, הראתה את חכמתה כאשר כבר ב 1963 העניקה תואר פרופסור מן המניין, לחוקר ספרות אוטודידקט ללא תואר ראשון. כי יש חשיבות עצומה ללימודים גבוהים, כאשר המטרה היא לימוד נטו.ולכן מי שבאמת רוצה ללמוד נטו ויש לו יכולת טובה ללמוד עובר את מנגנוני הסינון הרגילים של תעודת בגרות ומתקבל לאקדמיה.

שינון:
כדי להעביר חומר מזכרון קצר טווח לארוך, יש צורך גם בשינון כאחת הטכניקות היעילות לצרוב חומר בהרד-דיסק האנושי, אך הלימוד בטכניקת שינון בלבד הינו החמצה אדירה של התהליך. זה מקביל למשפט: אם יש גשם יש עננים, אבל לא תמיד שיש עננים יש גשם. אמרת נכון, במוסד לומדים בעיקר שינון, וזאת עקב פיתוח אינטלגנציה פאסיבית.
הבעיה פדגוגית, אבל מה בינתיים? 416848
פספסת כל מה שאמרתי, קודם כל, אבהיר בפעם השנייה, לא שינון כטכניקה אלא טכניקה לשינון. דבר נוסף, אם בגיל 16-18 בתקופת לימודים אינטרניים, החלטת להפסיק איפשהוא, אתה תקוע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים