בתשובה לקהלת, 27/10/06 1:00
מה שמזכיר לי... 416821
האייל האלמוני • בתשובה לקהלת יום ו', 27/10/2006, 1:22
באמת לא עשיתי את ההבדלה, אם היא אכן נכונה. אם כי נדמה לי (לא מן הכתבה הזאת, ולא זכור לי מהיכן) שקופים שאפשר להשתמש בשירותיהם שוב, מתקבלים שוב לחווה לאחר הניסוי, בלא להתחשב במצבם או בצורך שלהם בעזרה.

דיברתי לא על עצם עשיית הניסויים אלא על כך שמאחר ומדובר בחיות ולא בבני אדם - הגורמים המטפלים אינם חשים אכפתיות מספקת ע''מ לדאוג לצמצם את סבלם בזמן הניסויים ובעקבותיהם.
מה שמזכיר לי... 416845
קהלת • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 27/10/2006, 13:31
אני נוטה להסכים שהסבל לא ממוזער מספיק, לדעתי הפתרון צריך לבוא (בעיקר בעכברים וחולדות) ע''י פיתוח זנים שאינם רגישים לכאב ואינם מפתחים סימפטמים של סטרס (איפה שניתן להשתמש), כמו גם ע''י שימוש במשככי כאבים. באופן כללי טבע האדם היה וימשיך להיות עכב אכילס בכל הראוי להתנהגות ראויה לחיות בניסויים.
מה שמזכיר לי... 416893
ברקת • בתשובה לקהלת יום ו', 27/10/2006, 23:10
לא הבנתי את המשפט האחרון.
מה שמזכיר לי... 416897
קהלת • בתשובה לברקת שבת, 28/10/2006, 0:19
כל ניסוי אפשר לתכנן תוך נסיון למזער את הסבל לבעל החיים, אבל בד''כ מתכנני הניסוי לא טורחים להעמיד זאת בראש סדר העדיפויות וזה מהווה בעיה קשה בהרבה מסוגי התקינה שמופעלים וצורת הפיקוח על הניסויים.
מה שמזכיר לי... 416945
ברקת • בתשובה לקהלת שבת, 28/10/2006, 12:12
את הבעיה הקשה הזו אפשר לפתור. משום מה הרשויות לא טורחות לעשות זאת, והבעלים שאננים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות