בתשובה ליהונתן אורן, 26/10/06 19:50
בין רגש אישי להגיון חברתי 416852
הדברים האלה התחילו קצת לפני יום, נדמה מימיו של אריסטו שכתב על התבונה שרוכבת ומרסנת את הרגש, תאור שחוזר אצל פרויד עם הרוכב וסוסו (הרעיון האריסטוטלי הזה מופיע גם בהגות היהודית, אגב, שרואה ברגש ובפאסיון עונש שיש לכפר עליו ולחזור לימי הזוהר של הרציונל הקר). יום משמש בביטוי הלטיני passions שהיום התחלף ב emotions, אבל הפאסיון משמר את ההיבטים העמוקים של מושג הרגש, תערובת של תשוקות ופאסיביות. בעשורים האחרונים ישנה בחינה מחודשת של הרגשות והפאסיונים בעיצוב מערכת קבלת ההחלטות וההערכות שלנו. המלצתי לפני כמה שנים על הספר של הניורולוג אנתוניו דמאסיו Descartes' Error (מאז הוא כתב ספר נוסף שיוצא נגד טענה דומה של שפינוזה - אם רק נהיה הגיוניים הרגש המפריע יעלם לו). ראה גם תגובה 378311 על עבודתו של הפסיכולוג יהונתן האידט שחוקר את המימדים הרגשיים שעומדים בבסיס מערת קבלת ההחלטות של היחיד ושל היחיד בקבוצה.
בין רגש אישי להגיון חברתי 416856
לא הבנתי. מה הטענה?
בין רגש אישי להגיון חברתי 416857
אין טענה, רק הוספה.
בין רגש אישי להגיון חברתי 416858
טוב. למה אין זה נכון ש"אם רק נהיה הגיוניים הרגש המפריע יעלם לו"?
בין רגש אישי להגיון חברתי 417015
אם אתה שוקל לקחת משכנתא לקניית דירה או לשים את הכסף בבנק ולגור בשכירות. עפ"י מה תחליט מהי הדרך העדיפה (טובה)?

אם חטפו לך שני חיילים ואתה רוצה להגיב, עפ"י מה תחליט אם לצאת למלחמה?

אם אתה מעוניין להקטין את מספר הנזקקים לדמי אבטלה, עפ"י מה תחליט איזו מדיניות תוביל לתוצאה הרצויה?

אם המלצרית נתנה לך שרות גרוע ואיטי, עפ"י מה תחליט אם להתלונן או לא לתת תשר?

הטענה, כפי שאני מבין אותה, באה משני תחומים, פילוסופי ופסיכולוגי/ניורולוגי. מצד אחד, למרות שנהוג לדבר על האדם במונחים של חישוביות לא ברור אם אכן מודל של מחשב לוגי אכן משקף את הדרך בה הנפש "פועלת." רציונליות והגיון מרמזות כאילו שהנפש עובדת במודלים אלגוריתמיים שניתנים לתאור לוגי פורמלי. כך שאם רק היינו יכולים לפצח את האלגוריתם הנפשי היינו יכולים לפתח מודל פורמלי שאותו נזין בנתונים והוא יתן לנו תוצאה אופטימלית. כבר כאן, עפי אתה וודאי יודע, מתעוררות בעיות קשות. למשל, מהי אכן "תוצאה אופטימלית" שהרי אפילו לדוגמאות הנ"ל אין תוצאה אופטימלית רצויה שכולם (או האדם הסביר) יכולים להסכים עליה. מה עוד שהנפש לא עובדת בכפוף לאיזה מודל לוגי.

מצד שני, המנגנון הביולוגי של ההחלטות כנראה כולל מעגלי החלטה שמתבססים על מערכות רגש (ובזה אני מתכוון למשהו יותר כללי ולא רק למה שבד"כ מקובל לדבר עליו כמו "אל תיתן לכעס לעוור אותך.") את זה דמאסיו מראה בסידרה של מיקרים קליניים שונים (כמו המיקרה המפורסם של פינחאס קייג'), וגם מתאוריות על מבנה המוח. בנוסף, היה לנו מאמר על כהנמן וטברסקי שחקרו פן אחד של קבלות החלטות (הסתברותיות), ויש עדויות נוספות המצביעות על זה שאנחנו לא פועלים על פי תבונה פורמלית כלשהי.

במאמר מוסגר אני רוצה לומר שבעצם אם יש תהליך החלטה בקבוצה גדולה, התיקווה היא שיש סיכוי גדול יותר לתבונה על פני הרגש. אבל, גם זה דבר שבעצם לא קורה בגלל כל מיני תהליכים דינמיים בתוך חבר מקבלי ההחלטות, ציבור המצביעים וכיוב'.

מנגנוני הרגש הם אולי הפוסקים האחרונים כשזה מגיע להחלטות. הם מקבלים נתונים ומפרשים מציאות בצורה עצמאית מהתבונה. זו מוסיפה להם נתונים ופרשנות אך איננה מסוגלת לקבל החלטה ("להביא לידי מעשה"). בעצם, יש אנשים שטוענים שהרגש הוא הפוסק הראשון והתבונה רק באה לתת תירוצים בדיעבד.
בין רגש אישי להגיון חברתי 417020
אני לא בטוח שאני מבין את המהלך שלך. תורות פילוסופיות ודתיות שונות מדברות על שינוי הרגש באמצעות החלטות תבוניות (הזכרת את שפינוזה, ואפשר להוסיף רעיונות יהודיים כמו "אחרי הלבבות נמשכים המעשים" ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה"). האם דמסיו טוען שזה בלתי אפשרי?

(רק להבהיר משהו שנראה לי לא מספיק חד בדברים שלך: יש שאלה דסקרפטיבית של כיצד אנחנו בוחרים את הפעולה שנראית לנו רציונאלית, ויש שאלה נורמטיבית של מהו המעשה התבוני או מה טבעה של התבונה. כל המחקרים האמפיריים רלוונטים לשאלה הדסקרפטיבית, ואני לא בטוח מה ההשלכות שלהם לשאלה הנורמטיבית).
בין רגש אישי להגיון חברתי 416887
משל הרכב והסוסים הוא של אפלטון.
בין רגש אישי להגיון חברתי 417010
אפלטון ראה את התבונה בתור רוכב שמשתלט על שני סוסים, הרוח והתשוקה. פרויד השווה את האגו לאיש קטן שרוכב על סוס גדול, האיד.
בין רגש אישי להגיון חברתי 416888
מעניין שאתה מקשר פה את מושג הפסיון ליהדות דווקא - שהרי זהו מושג מרכזי מאוד בנצרות, הפסיון של ישו.
בין רגש אישי להגיון חברתי 417011
משחק מלים, פאסיון ו passion.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים