בתשובה לfכבשה, 28/10/06 7:28
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416918
אני חושבת שלפסיכולוגיה יש ערך של גילוי וחשיפה של מוטיבים ותבניות חשיבה נסתרים ועלומים. קח/י מקרה של קונפליקט בין אנשים. הפסיכולוגיה תטען, לעיתים קרובות, שהמוטיב הגלוי של הריב אינו זה האמיתי אלא שיש מוטיב סמוי ועיקרי המתקיים מתחת לפני השטח. לכן, לפעמים, גם כאשר כל מה שכביכול גרם למחלוקת בא על פתרונו, פורצת מחלוקת חדשה והדברים אינם מסתדרים על הצד הטוב ביותר.
אני חושבת שכדאי לגלות, למשל, מה מסתתר מאחורי הסכסוך. איזה ערכים עומדים על הפרק? מי הכוחות הנלחמים?
יש כאן עולם שלם ונסתר של סיבות שאף פעם לא דנו בו ברצינות הראויה לו.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416976
מה שמסתתר מאחרי קונפליקט בין אנשים איננו מחויב להיות משוייך למיקצוע הפסיכולוגיה. ניתוח מעמיק ונסיון להבין מניעי אנשים שייך לתחום יחסי האנוש שאיננו מקצוע אלא חלק מחיינו. יש כמובן פתוחים וטובים יותר בזה ויש פתוחים פחות ואף אטומים.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416985
שוב, אשמח לשמוע שם של פרשן/פרשנית מוכר/ת שמציעים לנו ניתוח מעמיק מעין זה.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416988
שום פרשן. אם יש לך את התכונות המתאימו, את יכולה לצמצם קונפליקטים בסביבה בה את פועלת.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 416997
תחום הפסיכולוגיה הוא תחום שעוסק בהבנה וחקר של ההתנהגות באופן שיטתי . העובדה שגם אנשים שאינם פסיכולוגים מנסים לנתח מניעים באופן אינטואיטיבי היא לא רלבנטית.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 417132
כשאת בוחנת את רמת ההדחקה בחברה, את מדברת על מצב בריא ומצב לא בריא.
כשאת דנה בהדחקה את מפרידה בין הדחקה בריאה ללא.
פסיכולוגיה נועדה לשמש כסוג של רפואה לא?
ומושגיה נחקרים ומפותחים על פי מידת הסיוע שהם יכולים לספק לטיפול.
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 417173
את באמת מאמינה שלא דנו בנושאים האלה? וכי לא יצאו מאות ספרים שעוסקים בשורשים התרבותיים של הסכסוך, החל ממאפייניה ומניעיה של הציונות בתחילתה ועד האיסלאם הקיצוני של היום? האם לא נכתבות ברגעים אלו ממש עשרות עבודות דוקטורט בארץ ובחו"ל שמטפלות בדיוק בנושאים האלה?
בין ריפוי אישי לריפוי חברתי 417196
נקודה חשובה ונכונה, אך רק בחלקה. דרור משעני התייחס לעניין בספרו "בכל העניין המזרחי יש איזה אבסורד". הוא מנתח את השינוי במפה הספרותית בארץ וטוען שלשון הביקורת המזרחית נותרה "דחויה באולמות האקדמיה ובחדרים אחרים של התרבות העברית. היא נשמעת אמנם בכנסים ובימי עיון אונברסיטאיים, נכתבה בעיתונות הישרלאית ודוברה באולפני הטלוויזיה, אבל רק כדי שאפשר יהיה להזדרז ולהתנגד לה, לדחות אותה ולעבור פאזה, לנפנף לה שלום אחרון ולהיפרד; רק כדי שאפשר יהיה למהר ולמאוס בה."

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים