בתשובה לתובל, 30/10/06 16:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אני לא בטוחה *איך* תגובתך קשורה לדברים שאמרתי, כיוון שלא דיברתי כלל על ניחומים או נחמות. דיברתי על התפתחות של עקרון הסיבתיות, העקרון המנחה גם במדע, שעל יתרונותיו האבולוצוניים (בצד כח ההרס שלו) סביר שתסכים גם אתה. לי נראה שעקרון זה הנחה גם את כל הדתות, על אף שאנשים חילוניים באמת הסיבתיות המצויה בהן (תפילת הגשם תביא גשם) איננה משכנעת ביותר. אבל למאמינים היא יכולה להקנות תחושת שליטה, ותחושה זו מביאה עמה גם אורך רוח: אם התפללת לגשם, הגשם יגיע - אם לא היום אז מחר או בעתיד הנראה לעין. לתחושות כאלה, של שליטה ואורך רוח, יש כמובן יתרונות אבולוציוניים, כמו גם להגנה מפני הבדידות - אלוהים תמיד אתך, או תמיד יכול לשמוע אותך. ב. ודאי שפולחנים מחזקים את חיי הקהילה. פולחנים דתיים הם תמיד קהילתיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. בניגוד למדע, הסיבתיות בפולחנים הדתיים היא סיבתיות מדומה. למרות זאת, תרבויות בכל העולם ממשיכים לדבוק בפולחנים ולהחזיק באמונה שאותם פולחנים מצליחים לשנות את המציאות ושהם מצליח לשלוט על המציאות בצורה כשלהי. לכן תחושת השליטה שלהם נראית, על פניו, תמוהה. ב. גם לשבת ביחד ולספר בדיחות זה מחזק את חיי הקהילה. למה הפולחנים כוללים כאבים ועינויים גופניים במקום מרכיבים נעימים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. למיטב הבנתי, הפתיל הזה עוסק ביתרונותיה האבולוציוניים של הדת. מה שניסיתי להסביר הוא שלעניין זה אין זה משנה אם הסיבתיות הדתית היא מדומה: עצם האמונה בה נותנת תחושת שליטה, אורך רוח, אופטימיות, וכיו"ב תכונות שטובות לאבולוציה. אם השאלה היא, כיצד ייתכן שסיבתיות מדומה נותנת תחושת שליטה - הרי זה עניין פסיכולוגי פשוט מאוד: תחושת השליטה איננה נוגעת כל כך לתוצאות, אלא למעשים. כלומר, לידיעה מהו המעשה הנכון כדי להגיע לתוצאה מסוימת. קח, למשל, מקרה של אדם המנסה להציל מישהו קרוב ממוות. הרופאים מציעים ניתוח עם X אחוזי החלמה ו-Y אחוזים של קטסטרופות שונות, כולל מוות. הסיכויים אינם מעודדים במיוחד. מאידך גיסא, בלי ניתוח המוות הוא די ודאי. אם ה"מציל" הוא חילוני, הוא מתייסר מאוד, מחליט מה שמחליט, והחולה נפטר. ה"מציל" נשאר בתחושת אין אונים קשה, שהיה שרוי בה גם קודם. אם הוא דתי, לעומת זאת, הוא מחליט - נניח - את אותה החלטה, אבל חוץ מזה מתפלל/תורם לצדקה/משתטח על קבר וכיו"ב. גם כאן החולה מת, אבל עצם הפעולה נותנת לו תחושת שליטה לפני אותו מוות, ותחושה רגועה יחסית אחריו - הוא עשה כמיטב יכולתו, והשאר בידי אלוהים. ב. יש מעט מאוד מעשים או מצבים קבוצתיים שהם נעימים בלבד ובכל זאת מלכדים אנשים לרוח קהילתית ממש. תבדוק את החבורות המלוכדות ביותר שאפשר להיתקל בהן ותראה שהזכרונות המעצבים שלהן כוללים אלמנטים טובים, אבל תמיד גם דברים קשים, ואפילו קשים מאוד: בצבא, בטיולים שהיה בהם קושי מיוחד וכיו"ב. זכור שאחד הדברים המלכדים ביותר לעמים הוא מצב מלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אנחנו מסתובבים במעגלים. את טוענת ש" עצם הפעולה (הפולחן- ת.ר) נותנת לו תחושת שליטה לפני אותו מוות, ותחושה רגועה יחסית אחריו - הוא עשה כמיטב יכולתו, והשאר בידי אלוהים". ואני שואל שוב- למה אותו אדם חושב שאותה פעולה או מעשה ישנו משהו אצל אותו חולה? ב. את בכיוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם כוונתך היא לשאול איך נוצרת האמונה בסיבתיות מדומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לתחושות כאלה, של שליטה ואורך רוח, יש כמובן יתרונות אבולוציוניים, כמו גם להגנה מפני הבדידות". "כמובן"? למה בעצם? ואם יש לתחושות האלו כשלעצמן יתרונות אבולוציוניים, במנותק מהסיבה לתחושות, הרי אפשר היה לצפות שהאבולוציה תפתח בנו נטייה לחוש את התחושות הללו בלי שום טריגר!? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחושות של שליטה ואורך רוח מאםשרות יותר שיקול דעת ופחות טעויות. אם היתרון האבולוציוני הבולט של ההומו ספיינס הוא השימוש המושכל במוחו, מובן מאליו שתכונות אלה מיטיבות אתו. ולפי כל המחקרים, תוחלת חייהם של אנשים בודדים נופלת מזו של אלה שאינם בודדים. ואם אפשר היה לצפות שהאבולוציה תדאג לטיפוחן של התחושות הראשונות הללו, אפשר היה גם לצפות שהיא תדאג להעלים כבר את כל המחלות הגנטיות היותר קשות שיש, מה שלצערנו טרם נעשה. נראה שהאבולוציה איננה דואגת לכל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |