בתשובה לרון בן-יעקב, 30/10/06 22:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון, כי זו ההגדרה הקלאסית שאני מכיר. לכן אני טוען שהמונח אינו מתאים כשמתכוונים למשהו שאינו דתי. אבל בפועל הוא כן משמש לפעמים לתיאור תחושות של התעלות, התחברות לעולם או התרחקות מהצרכים הפיסיים, שאפשר לחוש גם בלי להאמין באלוהים. זוהי אולי גרסתו החילונית של הרגש שמספקת הרוחניות הדתית. "רגש רוחני" שכזו אני בהחלט מבין ומקבל, והיא משהו שאפשר לסחור בו. אבל זו לא דת. העירפול בהגדרת המושג רוחני הוא בדיוק מה שמאפשר לנו לפעמים לא להודות שיש תהום פעורה בין החילוניות לבין הדת, הנובעת מקיומו/אי קיומו של אלוהים. ניצה דיברה על תחושות, על "סיפוק רוחני". ומה שאני טוען הוא שקשה לאתאיסט לחוש "מסופק רוחנית" באות מידה של האדם הדתי, מבלי להאמין באלוהים. את הסיפוק הרוחני, לא רק אני אלא כל המין האנושי מחפש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צ.ל. רגש רוחני שכזה וכו' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפער איננו נובע מהאמונה בקיומו או באי קיומו של אלוהים. הפער נובע באמונה במסגרת הפולחנית המחייבת שבאה כביכול מפי האלוהים. אם אני מאמין בקיומו של איזה כוח מנהל בלתי ברור, בעיקר בגלל מוגבלויות תפיסה מובנות של האדם, אז אני דתי או לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לכוח הזה יש תודעה, אז כן. והמסגרת הפולחנית היא מה שהדתיים רואים כרצון האל. גם בהיעדרה של מסגרת כזו, אדם דתי מגדיר טוב ורע לפי רצון האל, הוא רואה כל דבר שקורה בעולם כרצון האל, וכל תפיסת העולם שלו נובעת מכך, כולל האמונה בחטא ועונש במובנם הקלאסי (צדיק וטוב לו, רשע ורע לא). באופן כללי, עולם ששולטת בו תודעה אמור להתנהג אחרת לגמרי מעולם ששולטת בו פיסיקה. זהו הפער האדיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אדם יכול להאמין בקיומו של אל בורא עולם ובעל תודעה, שבכל זאת איננו דומה לאלוהי הדתות הממוסדות ואינו מכתיב ענייני טוב ורע וכיו''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לבעל תודעה ורצון. אם יש לו רצון, ואם הוא מושלם/נכון/אבסולוטי וכו', אז רצון האל הוא הטוב, ע"פ הגדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי. כלומר, התכוונת בהכרח ללאלים של דתות ממוסדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לאלים''. נא להתעלם מהגמגום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל הוא ישות בעלת תודעה ורצון. אם לאל אין רצון, אז הוא לא מתערב בעולם, ואז אין שום משמעות מעשית לקיום שלו. אם אין לו בכלל תודעה. אז בוא נקרא לו פיזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל הוא תלוי הגדרה. יכול להיות שיש לו רצון, אבל רצון זה איננו מתייחס לאנשים פרטיים, למעשיהם או מחדליהם. יכול להיות שאין אפשרות לדעת מהו אותו רצון. רק אם אתה מאמין באת הדתות הממוסדות ברור לך שלאל יש רצון הידוע לבני אדם, ועליהם למלאו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למה הרצון מתייחס? הוא מפעיל את העולם, נותן לו חופש ומכוון פה ושם לאן שהוא רוצה? הוא מתערב בפסקי זמן קבועים? במצבים קיצוניים? הוא שולט בעולם רק באופן חלקי? כל זה נשמע לי כקיום חלקי של אותה התופעה. נכון שככל שהאל מתערב פחות, כך האופי של העולם אמור להיות דומה יותר למה שהוא באמת, לדעתי. אבל אל ששולט או מתערב באופן חלקי נשמע לי לא יותר הגיוני מ100% אלוהים, וממילא צריך להוביל לכל אותן סתירות/התנגשויות עם המציאות, רק במינון קטן יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאולוגיה איננה התחום שלי, אבל נראה לי שכל שאלותיך מתייחסות לאותו אל כאל ישות אמתית. קצת יותר קשה לשאול אותן על ישויות פיקטיביות תלויות הגדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם תגדיר את הצרכים ''הרוחניים'' בלי להזדקק לאלוהים, בתור כל אותם צרכים שאינם נוגעים לשום הנאה פיזית או תאווה מיידית, אז הרוחניות החילונית יכולה להיות הצורך באמנות, בתרבות, בהרחבת הידע האנושי גם בתחומים שאינם נוגעים לתועלת אנושית וכיו''ב. ואז יש לחילוניות הרבה מה להציע בתחום זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם תוסיף לדברי האייל האלמוני את ההנאה שאתה יכול לחוש, אם אתה מסוגל לחוש, ממפגש ומיחסי גומלין עם אנשים, את הנאה כשאתה תורם (לא כסף) ועושה טוב לאנשים והם מחזירים לך. הדת קושרת את זה לעצמה אבל זה אינו מחוייב להיות דתי. אנשים ''רעים'' גם אם הם מאד דתיים, ההתעלות הרוחנית שלהם אינה משכנעת אותי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |