בתשובה לייחודיות עירומה, 31/10/06 18:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שמעניין עם הרוחניות הניו אייג'ית, ומה שקרט וקינג מנסים להזהיר מפניו, הוא מצב שבו הדת משמשת אך ורק ''שסתום בטיחות'' בסיר הלחץ של השיעבוד ההיפר-קפיטליסטי. כלומר במקום שהדת תהווה באמת זירה אלטרנטיבית לקיים (רעיון נוצרי קלאסי) או מאמץ לתיקון עולם (יהדות) או דרך של שחרור (בודהיזם), היא מהווה רק הסחת דעת מחיי העבודה הלחוצים והבלתי נגמרים שלנו. מה שהם אומרים הוא שכאשר עסקים מארגנים לעובדיהם סדנאות ''רוחניות'' הם למעשה מעוניינים אך ורק בהגברת תפוקת העבודה שלהם, כלומר בשחרור לחץ שהצטבר (בגלל תנאי עבודה - שעות, שכר, חוסר עתיד בדמות קידום או פנסייה - מטורפים) כדי שהעובדים יוכלו בסך הכל לחזור מהר לעבודה. זה שתמיד היו אנשים רעים שניצלו אחרים בשם הדת זה ברור וידוע. אנחנו מנסים רק לראות באיזה אופן מקורי וייחודי זה קורה בזמננו. והמיוחד בימינו הוא ההשתלטות (בהרבה מקרים, אבל לא בכולם) של כוחות השוק על שדות הרוח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה מיוחד כאן? הכוחות השליטים של פעם התחלפו ב"כוחות השוק" בימינו, וזה כל ההבדל שאני רואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי ספק שבזמן הנוכחי יש מקוריות וייחודיות בניצול. הרי מאז המהפכה התעשייתית יש רצף בלתי פוסק של שינויים, שחורג אולי, לפחות כמותית, מהמחזוריות הישנה של עליית וירידת תרבויות לא טכנולוגיות בכל מקום שהוא. עם זאת, טענתי בתגובות הקודמות ונראה היה שהסכמת, שרוב הדתיים אינם בהכרח מאמינים, והדת אצלם יוצרת שיגרת חיים בה הם מונהגים והולכים בעקבות מנהיג דתי או כזה הזוכה לאישור אלוהי. עבור מנהיג זה, בין אם פיו ומחשבתו שווים ובין אם לאו, הדת היא מנגנון של שליטה וכוח. אז במקום שמנהיג פוליטי ישלוט בדת ויעוות אותה לצרכיו, איש עסקים עושה זאת. אפשר למזג זאת עם דבריו של גדי שהנפגעת היא בעצם הקהילה. הטרגדיה היא של הקהילה שליבה הוא דת ומסורת. במקרה זה צריך לשאול, א) האם זאת באמת טרגדיה? מה סיפקה הקהילה ליחידים המרכיבים אותה, מה היו מעלותיה וחסרונותיה ביחס למצב הקיים? ב) האם קמו תחליפים? האם הניו אייג' לא גורם לקיבוץ מחדש של קהילות כאלו? בכל מקרה, אם אכן אתה מסכים על ההבדלה בין מאמין (דתי אם לאו) לדתי (שאינו מאמין), הרי שכוחות השוק לא באמת יכולים להשתלט על שדות הרוח. שהרי עבור המאמין יש איזושהי אמת שהיא מעבר, ואין לה דבר ולא כלום עם הקפיטליזם. (אלא אם הוא מאמין בקפיטליזם, אבל אז עליו להבדיל בין קפיטליזם כאמונה לקפיטליזם כמציאות. סבורני שלא כל תומך נלהב במילטון פרידמן הוא מיליונר או נטול בעיות כלכליות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נשמע כמו רעיון חדש במיוחד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |