בתשובה לתובל, 30/10/06 22:54
איך ולמה התפתח אורח החיים הדתי ?-TAKE 3 417618
21. אפקט הפלסבו יכול להוות יתרון מסוג זה- עצם האמונה שטקס ( או תרופה בימינו) יביא להבראתם יכול לעורר מערכות פיזיולוגיות שאכן יובילו בסופו של דבר להבראה- כלומר קבוצות שהטקס *עצמו* יגרום לתועלת אצל המאמינים שלה בנוסף לתופעות הלוואי החיוביות של הפולחנים יצליחו יותר מקבוצות שיהנו רק מתופעות הלוואי של הפולחנים{1}.
22.אחת ההשערות הן שלטקסים שמאנים אקסטטים או להיפנוזות יש יתרון אבולוציוני- אנשים שרגישים להיפנוזה נוטים להגיב טוב יותר לתרופות פלסבו או ל"כישופים" של השמאן, ומגיבים טוב יותר לקשיים גופניים שמקורם נפשי ( כאבים פסיכוסומטים) . כתוצאה מכך, אותם אנשים שרדו,התרבו והעבירו את הגנים שלהם ותכונות אלה נתנו להם יתרון ע"פ הלא מאמינים עד שתכונות אלה התפשטו באוכלוסיה, ( באמת שיטות הריפוי "הניסי" נפוצות בהרבה דתות- מהברכות של המקובלים ביהדות ועד המרפאים השמאנים באפריקה) {2}.
23. אפשר לראות שאכן ריטואלים רבים גורמים לאפקט פלסבו- מדיטציה גורמת לירידה בלחץ הדם ולהתעבות קליפת המוח באזורים האחראיים לתשומת לב ולעיבוד אינפורמציה חושית , נמצא קשר שלילי בין השתתפות בטקס כנסייתי להופעת הפרעות נפשיות ובמחקר שסיכם עשרות מחקרים שונים שנעשו נמצא גם קשר שלילי בין אורח חיים דתי להתפתחות הפרעות נפשיות .

24. החזרתיות והקביעות של הריטואלים מקנה גם למאמינים תחושת יציבות שיכולה להביא להתמודדות טובה עם לחצים . להתמודדות טובה עם לחצים יש קשר חיובי להתמודדות עם מחלות ומניעת מחלות - שזה אחד מהיתרונות הפיזיולוגים הנוספים שתחושת היציבות יכולה להעניק לקבוצות שמבצעות פולחנים.

25. למרות שייתכן והסיבה הראשונית להתפתחות הפולחן הייתה הסקה מדומה של קשר בין תגובה ( נניח ריטואל מסוים) לחיזוק , ההתנהגות הפולחנית שרדה ,ללא קשר לשאלה האם המאמינים באותה דת באמת מאמינים שיש קשר בין הריטואל לחיזוק אלא בגלל שכפי שנאמר לעיל עצם ההקרבה , שרירותית ככל שתהיה נתנה יתרון הישרדותי לקבוצה. אין זה משנה אם המאמין חושב שעצם הנחת התפילין או צום ביו"כ ישנה משהו בעולם הפיזי, ההתנהגות השרירותית הזו שרדה משום שקבוצות שבהן החברים הקריבו הקרבות נפשיות וגופניות נטו לשתף פעולה ולשרוד.

26. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שתפיסת ה"שכר ועונש" היא תפיסה דומיננטית אצל לא מעט דתות. נשאלת השאלה איך הקשר נשמר? כלומר, מדוע האמונה שתפילה מסוימת או פולחן מסוים יביא לשינוי בעולם הפיזי נשמרה לאורך הדורות?
27. לדעתי, הסבר אפשר אחד הוא שבמידה הריטואלים הדתיים אכן נלמדו ,כפי שציינתי לעיל, דרך חיזוק חלקי יהיה קשה מאוד להכחיד אותם. לימוד בעזרת חיזוק חלקי הוא אמנם איטי יותר ופחות יעיל מלימוד באמצעות חיזוק מלא, אבל לאחר שהוא כבר התרחש הדעיכה תהיה איטית מאוד ( כי לאחר שנוצר במוחו של הלומד האסוציאציה שלפיה על כל מספר תגובות יגיע חיזוק מסוימת, הלמידה לא תדעך גם אם מספר תגובות לא ילוו בחיזוק כי אין כאן למעשה הפרה של הכלל ) .

28. בנוסף, בחיזוק חלקי החיזוק הוא משמעותי יותר, גם אם אינו ניתן בכל פעם שמבצעים את התגובה (אם אני חושב שכל כמה ריטואלים של ריקוד הגשם האלים מורידים גשם- ירידת גשם לאחר הפולחן תהווה חיזוק לכך שהפולחן עובד ואי ירידת גשם יוסבר בדרכים שאני אפרט בהמשך). כך למשל ישנם מאמינים שרואים בעובדה שבמלחמת המפרץ לא היו הרוגים בישראל כהשגחה פרטית ( הבחנה ב"חיזוק") ומתעלמים מכל האבדות הרבות שספגנו בשאר המלחמות. כך למשל גם כשפיני גרשון עלה לפיינל פור בסל של השניה האחרונה הוא ייחס את המזל הטוב שלו לאלוהים אבל לא הזכיר את אלוהים באף אחד מההפסדים שלו.

29. הסבר אפשרי להתעלמות מאי ההצלחות של הפולחנים הם משום שאותם פולחנים בנויים בצורה שקשה מאוד להפריך את התועלת שלהם . הדרך בה האלים מתגמלים את המאמינים לא תמיד מפורטת וההגנה שהמאמינים מקבלים היא לא תמיד גלויה לעין או לא חומרית: ע"פ הסקרמנט הקתולי של המשיחה האחרונה לדוגמא, משיחה בשמן הקודש לפני המוות מנקה את המאמין מהחטאים שלו, ע"פ המסורת המוסלמית כל איבר שנוגע ב"כעבה" ניצל מאש הגהנום. התועלת של הריטואלים הנ"ל עמידה לחלוטין בפני הפרכה.

30.עניין הדיוק גם יכול למלא את אותה פונקציה. ביהדות אנו מוצאים ש"הקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו כחוט השערה " וגם בדתות אחרות אנו מוצאים שאת הריטואלים צריך לבצע בסדר מסוים ובדיוק מרבי כי אחרת הפולחן לא "יעבוד"- הפונקציה של העניין ברורה, במידה ואנחנו צריכים לבצע פולחן מסוים בסדר מאוד מסוים ובדרך מאוד מסוימת אי ההצלחה אפשרית של הפולחן יכולה להיות מוסברת בקלות ע"י ביצוע שגוי של סדר הפעולות.

31. מה אפשר ללמוד מכל זה? העולם של היום שונה מאוד מהעולם שחיו בו אבותינו שייסדו את הדתות הראשונות. בעיית ה-freerider שהזכרתי בסעיף 15 שהעלתה את הצורך בהקרבות שרירותיות כמחיר של הצטרפות לקבוצה לא קיימת יותר. נכון שאני צריך להקריב כדי לזכות בהגנה בחברה מסוימת ( לדוגמא,בשביל לזכות בהגנה מפני מחבלים חברים כשירים בחברה הישראלית צריכים להקריב שלוש שנים מחייהם בצבא) אבל בגלל שאמצעי הפיקוח בעולם השתכללו ומלחמות ההישרדות במובן הפרימיטיבי שלהם כבר לא קיימות ( לפחות לא בעולם המערבי) ההקרבות ה*שרירותיות* שדורשות הדתות כבר פשוט לא רלבנטיות (הקרבות כמו צום, הגבלות על אוכל, על יחסי מין וכו...) אלא הם פשוט לא שריד רלבנטי מהעבר.

32. הטיעון הבסיסי של פרסיקו בדיון 2690 -הוא נכון (לדעתי). אני אמנם לא יודע אם הדתות העכשוויות משרתות איזשהי מכונה קפיטליסטית אבל הוא בהחלט צודק לגבי זה שאנשים הוציאו את הריטואלים העתיקים מתוך הקונטקסט הישן שלהם ומשתמשים בהם לצרכיהם האישיים. אף על פי כן, היחס שלי אל התופעה הזאת הוא הפוך ב180 מעלות מהיחס שלו. בעיני, זוהי אדפטציה יעילה ביותר שאנשים עשו. מכיוון שלריטואלים יש יתרונות לא מעטים{3}- ההחלטה לא לזנוח את הריטואלים לגמרי היא החלטה הגיונית.
ההחלטה לקחת מהפולחנים את מה שטוב לנו ולהזניח את השרירותיות וההקרבה של הריטואלים הדתיים הישנים היא גם החלטה הגיונית- הקרבה *שרירותית* אולי נתנה יתרון בעולם הישן אבל היום אין לה כל פונקציה.
אי לכך, אני רואה בתופעה שבה מנהלי חברות היי-טק מארגנות מדיטציה לעובדים כדי לשפר את תפוקתם או ריטואלים כמו טקסי יום הולדת כדבר חיובי שמותאם לחברה שלנו, וריטואלים שדורשים הקרבות שרירותיות כדבר שאוטוטו הולך להיעלם מהעולם המערבי כי העלות הגבוהה לא מצדיקה את התועלת בו (ואצ"ל- שזה בדיוק התהליך שעבר בעולם המערבי בכמה מאות שנים האחרונות. ההתפתחות הטכנולוגית והעובדה שהתושבים המערביים לא צריכים להילחם מלחמות הישרדות באמת גרמה לתהליך דרסטי של חילון במדינות המערביות).

----------------------------
1. כל ההסברים האלה לא עונים על השאלה איך אפקט הפלסבו הופיע מלכתחילה. המפרי מקורו של אפקט פלסבו עצמו הוא באותה תחושת יציבות. ביולוג אבולוציוני בשם המפרי הגה את "תיאורית ניהול המשאבים הכלכלית" שלפיה לגוף יש דרכים שונות לסייע לחוליים שלו ( חום כדי להלחם בזיהום , הקאה כדי להפטר מרעלים וכצ"ב ) – הבעיה של הפתרונות האלה היא שהם "יקרים". לשיטתו של המפרי, אפקט הפלסבו הוא למעשה טריגר שמאותת לגוף שהפתרון קרב. במידה והמפרי אכן צודק תחושת הבטחון בקבוצה ובדמות הסמכות מעוררת את אפקט הפלסבו אצל המאמינים.

2. תזה אפשרית אחרת היא של מקללן- הוא טוען שלשמאנים יש פרהדספוזיציה לרגישות להיפנוזה . הריפוי של השמאניזם הוא הבסיס לדתות והוא גנטי- מכאן יוצא שלדת יש יתרון גנטית שמעדיף את אלה הרגישים לריבוי ההיפנוטי והשמאני ולכן יש להם יתרון שגורם לכך שיש יותר סיכוי שהם יגיעו לבגרות ויעבירו את הגנים שלהם הלאה. צריך לזכור שבחברה שלפני עידן הרפואה המודרנית , תמותת התינוקות הייתה גבוהה והיה מקום רב ללחץ של ברירה , לכן הייתה חשיבות רבה לטיפול השמאן והרגישות עליו ( שעברה בתורשה.
3. ריטואלים ,כמובן, לא חייבים להיות דתיים. גם להחליט שכל יום ב-‏5 אני משחק טניס או להחליט שכל שבוע הולכים לסרט עם כל המשפחה זה ריטואל.
איך ולמה התפתח אורח החיים הדתי ?-TAKE 3 417621
21. הוא שאמרתי: עצם האמונה בכך שעשית את "המעשה הנכון" היא, בפני עצמה, נותנת תחושת שליטה ואורך רוח שהם גורמים התורמים לבריאות נפשית, ולכן גם פיזית.

22. ברור שגם ריטואל טבילת הידיים ביהדות (לפני הסעודה, למשל), נתן יתרון הישרדותי ליהודים במשך המאות שבהן מנהגי ההיגיינה *כהיגיינה* לא היו קיימים במיוחד.

25. ברור גם שישנם די גורמים תמיד שאפשר לראות בהם את המכשול בהשגת מטרתו של הפולחן, במידה שזו אינה מושגת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים