בתשובה לאסתי, 05/11/01 16:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
העניין הוא לא רק בחדירת מלים לועזיות, אלא גם בניתוק ממקורות השפה. הישראלי המצוי אומר יותר מילים לועזיות וסלנג מאשר משפטים עבריים תקניים. רמת ידיעתו את השפה נופלת בהרבה אל מול אחיו (?) היפני. רוב האנשים בארץ, ואני לא מדבר רק על מחנה יהודה והתקווה, מבינים עברית ברמתה הנמוכה ביותר. האליטות האינטלקטואליות אצלנו, אם בכלל קיים דבר כזה, לא מדברות בשפה גבוהה. למעשה אף אחד בארץ לא משתמש בשפה שהיא מעל למינימום. אף אחד כמעט לא כותב כך היום, שזה כבר מחפיר. החדשות והאקטואליה בכל צורות המדיה מובאות בשפה נמוכה, נשיא המדינה מדבר כמו איש מהרחוב. ביפן מדברים כמובן מילים לועזיות, לא טענתי שהדבר שלילי, ההבדל הוא ביחס הכמות בין המילים המקוריות למיובאות. יש בתים טובים במזרח אירופה ??? :-) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החדשות והאקטואליה מובאות בשפה בגובה העיניים, שהיא לא גבוהה ולא נמוכה. נשיא המדינה הנוכחי הוא איש מהרחוב. הקביעה שלך שישראלי ממוצע משתמש ביותר מלות לעז וסלנג מאשר במלים עבריות נשמעת לי כמו עניין של הרגשה (שלך). או שעשית מחקר בנושא? אם כן, אנא האר את עיניי. כל מה שידוע לי על מזרח אירופה הוא מכלי שני ושלישי. אני חושבת שרוב היהודים שחיו שם היו עניים, וחלקם עניים מאוד. (מצד שני אולי זה לא נחשב לעוני אם כולם חיים ככה? כששאלו את וודי אלן אם הם היו עניים בילדותו, הוא ענה- כן, אבל לא ידענו את זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהישראלי משתמש ביותר מילים לועזיות וסלנג ממילים עבריות, זה לא הגיוני כמובן. אמרתי שיש לו יותר מפטים שמכילים כאלו ממשפטים שלא. הקביעה היא אכן הרגשה שלי ולצערי אין שעתי פנויה ואין השכלתי מספיקה בכדי לערוך מחקרים. אבל אני חושב שדעתי נחשבת, בתוך עמי אני חי. החדשות מובאות למטה במקצת מגובה העינים, אולי נמוכה זה מעט מוגזם, הם בכל זאת שומרים (יחסית) על כללי הדיקדוק, אבל עדיין שפתו של ידיעות אחרונות לוקה בטעמה. אני לא טוען שישראל היא המזעזעת ביותר, יש ילידים אפריקאים שדוברים אוצר מילים קטנטן להחריד. אך המצב רחוק מלהיות טוב. למרות שבבתי ספר רבים קיימים לימודי שפה שלישית מעטים ביותר אם בכלל יוצאים עם ידיעת השפה הערבית או הצרפתית. אני לא אתייחס להשמצות חסרות השחר כנגד נשיא זה או אחר מנשיאי האומה. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מבין את התנגדותך לעגה. אין בה רע, לטעמי - למעשה, הרי היא מעשירה את השפה, שכן היא מטבלת אותה ברעיונות חדשים ומקוריים חדשות לבקרים. אין זאת כי אני תומך בכל מלת עגה שהיא, באופן עיוור ושלם. אבל לפסלה על הסף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא פוסל על הסף שימוש בעגה, כמו גם בשימוש בלעז. שניהם אכן מעשירים את השפה. השאלה היא המינון, מה העיקר ומה הטפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שאני אבין טוב יותר, מאיפה הגיע נשיא המדינה הקודם? מהירח?! מדהים כמה טורדני יכול להיות משפט קצר אחד, ועוד כזה שנאמר בשפה פשוטה שאפילו האדם הפשוט יכול להבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלכי תגובה אחת אחורה, ותראי שזו היתה תשובה לאייל המזוקן. הוא התלונן על שפת הרחוב של הנשיא. מה שהתכוונתי לומר בציטוט שהבאת הוא שבהיותו איש רחוב זו גם שפתו. הנשיא הקודם הגיע מהאוויר אם אני זוכרת נכון... (דרך מגרשי הגולף של קיסריה). ואין לזה שום יתרון על הגעה מכל מקום אחר. (לעומת אחרים פה אני לא חיבבתי אותו, ביחוד אחרי שאמר לאליס מילר ''מיידלה, לכי לסרוג גרביים'') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שמדובר בתשובה לאייל המזוקן, והבנתי גם למה התכוונת (כן, אחת משתי# השפות שאני דוברת היא עברית, וכן, יש לי יכולת הבנת הנקרא בסיסית עד טובה.). אבל מה זאת אומרת נשיא המדינה בא מהרחוב? בפעם האחרונה שבדקתי, לא שלפו את האדם הראשון שעבר ואמרו לו "יאללה, לך תתמודד מול שימון, בהצלחה". לנשיא קצב יש רקורד מסויים שגם אם אינו כולל פרס נובל לשלום, כור לפיסטוקים וראשות ממשלה, עדיין לא ניתן לבטלו במחי יד. האם גם על ראש עיריית תל אביב או חיפה היית אומרת שמדובר באדם שבא מהרחוב? אני לא מחובבי נשיא המדינה הנוכחי. הוא עדיין ראוי לכבוד מסויים, וכך גם הרקורד שלו. # לא כולל שפת הסימנים... ;-D
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאין לי עליו (על קצב) דעה לכאן או לכאן. הוא נראה לי פוליטיקאי אפרורי, לא פחות ולא יותר מפוליטיקאים רבים אחרים. מה זה בא מהרחוב? תצטרכי לשאול את מר מזוקן למה הוא בדיוק התכוון. בשבילי "איש הרחוב" זה האיש הממוצע. וזה מה שהוא בעצם. נראה לי הגיוני שבהיותו איש ממוצע גם שפתו ממוצעת. להפך, אילו הוא היה מתחיל פתאום לדבר גבוהה גבוהה רק מפני שהתמנה לנשיא זה היה נראה לי מגעיל. את אומרת שיש לו רקורד מסויים? מה בדיוק? במה הוא הצטיין שמגיע לו להיות נשיא? אני הייתי שמחה אילו הנשיא היה איש בעל שעור קומה (ורצוי לא משורות הפוליטיקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הבעיה האמיתית היא שאי-אפשר לדבר בעברית שפה גבוהה מבלי להשמע תלוש ובלתי-אמין. להבדיל מבאנגלית ובערבית, לדוגמה. בערבית הדבר ראוי לציון במיוחד, שכן בה יש משלב מיוחד המיועד לכתיבה ולדיבור ברמה גבוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שאפשר. הבעיה היא לא עם שפה גבוהה, אלא עם שפה מליצית. ועוד יותר גרועה היא השפה הכאילו-מליצית, זו ש''לימור'' השתעשעה בה. העניין הוא שאנשים רבים שמסוגלים לדבר בשפה גבוהה, בוחרים במקום זאת להשתמש דווקא בלעז (ראה שלמה ''פרטיקולרי'' בן-עמי) - זה נובע, יש להניח, מהצורך של אקדמאים לתקשר באנגלית בכל מקרה, ולכן העברית נזנחת ללא תרגומים מקובלים או סבירים למושגים שונים. שנה שעברה היה לא מרצה שנאנח כל פעם שהזכיר את העובדה שמאמרים אקדמאים בעברית לא נחשבים לכלום בישראל. וחבל שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשי עיריית ת''א וחיפה הנוכחיים, באו ממש כמו עזר ויצמן מן המערכת הצבאית. אם כבר היה מתאים יותר להשוות בין הרקורד של ראש עיריית י''ם לזה של נשיא המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להגיד, לפי מה שאני מבין משיחתכם, ש_מהות_ נשיאות ישראל היא התפקיד הקודם בו נשא נושאה. אני חייב להסכים. נסיון נושא נס הנשיאות הוא necessity, נסכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיקר כי לא הבנתי את המשפט האחרון שלך. תחומי העניין שלי, רחבים ככל שיהיו, לא ממש כוללים את עיסוקיהם הקודמים של ראשי העיריות בארץ. נוסף לכך, חולדאי היה בעברו גם מנהל תיכון, ולא רק טייס. אתה יודע מה? גם ראש עיריית ירושלים יכול היה לבוא כדוגמא. (ראש עיירת באר 7 גם היה טייס. האם מדובר בתבנית כלשהי?) הנושא לא היה מה צריך להיות תפקידו הקודם. פשוט תהיתי מדוע מתעלמים מהעובדה שלקצב כן יש ניסיון קיים. הוא לא "בא מהרחוב". זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא ''מה הוא היה קודם'', אלא ''מה הוא''. הנשיא צריך להיות איש בעל שיעור קומה מסויים. חיים וייצמן, למשל. הוא צריך לשמש כנציג מכובד של המדינה, וכמודל לחיקוי. הוא לא צריך להיות פוליטיקאי, ובטח לא סתם איזה פוליטיקאי דמיקולו שלא עשה שום דבר חשוב בחייו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא על זה התחיל הדיון. השאלה הייתה האם הוא איש מהרחוב (ולכן שפתו- שפת רחוב) או שמא הוא בעל רקורד ציבורי מסויים. לומר לך שאני חושבת שקצב מודל לחיקוי? לא ממש. או ליתר דיוק- ממש לא. מצד שני, מעולם לא יצא לי להתחבט יותר מדי בנושא עברו של האדון קצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא איש מהרחוב בעל רקורד ציבורי מסויים (ודי עלוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ויצמן כן היה פוליטיקאי, הוא רק פרש כמה שנים קודם לכן. ב. ויצמן אולי אכל ושתה כמה דברים טובים אבל כפוליטיקאי הוא לא עשה הרבה. ג. אתה נותן את ויצמן כדוגמה לנשיא טוב?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי ששניכם חושבים על אותו נשיא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הרחב בנקודה ''וויצמן כפוליטיקאי לא עשה הרבה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקרירה הפוליטית הגלויה של עיזר ויצמן היא די דלה. הוא כיהן בתפקיד שר הבטחון בממשלת בגין הראשונה במשך פחות מ 3 שנים עתירות פעילות חשובה לטובת הסכם השלום עם מצרים שאחריהן פרש ממפלגת החירות והפך לפוליטיקאי חסר חשיבות. בבחירות 84 הוא הריץ את מפלגת יחד שבקושי עברה את אחוז החסימה ובסופו של דבר נטמעה במפלגת העבודה. הוא ניסה לקדם שיחות עם אשף בשנות השמונים, ניכשל ובסופו של דבר פרש מהפוליטיקה. למעשה בתור מישהו שנמצא בחיים הציבוריים במשך כל כך הרבה זמן ההשגים שלו די מתגמדים (לעומת השגיו בתור איש צבא למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחבר הכנסת אבי יחזקאל? וחברת הכנסת גוז'נסקי? ושאר פרלמנטרים ותיקים? האם רק "פעולות ראווה" זה מה שקובע? בקיצור, אני הייתי נזהר מקביעות גורפות שכאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי באחד מאתרי הממשלה את זה- רואים פה תהליך ברור- מנשיאים שהיו בעלי השגים גם מחוץ לפוליטיקה (מדע, הסטוריה, ספרות, שירה, משפטים) דרך ויצמן ב' שחוץ מהפוליטיקה הוא "אלוף בחיל האוויר, איש עסקים" ועד קצבנו- "פוליטיקאי", וזהו. עלוב ועצוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה זה "עלוב ועצוב"? לשם הוויכוח אנקוט כרגע עמדה קיצונית ואשאל "האם הנשיאות אמורה "סידור עבודה" למדענים/סופרים מזדקנים יותר מאשר לפוליטיקאים מזדקנים?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפקיד הוא יצוגי ברובו, כך שהשאלה היא בעצם, "מי אתה רוצה שייצג אותך?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אני רוצה שייצג אותי? אף אחד. אני עומד בזכות עצמי. מי "העם" רוצה שייצג אותו? לא יודע. לא נראה לי שאפשר להגיע לקונצנזוס על דמות אחת. תמיד תהיה קבוצה (ובדרך כלל לא מבוטלת) שתחשוב שהדמות לא מייצגת אותה. המסקנה שאני מגיע לכך היא אחת משתים: או שנכיר בכך שהנשיא הוא מינוי פוליטי ונפסיק עם נסיונות הצביעות לקבוע "מי ראוי להיות נשיא" או שנבטל את מוסד הנשיאות לגמרי אחת ולתמיד, נמנה את ראש-הממשלה לקבל כתבי האמנה משגרירים ושלום על ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוליטיקה עצמה בישראל היא ''סידור עבודה'' לאנשי צבא מזדקנים. וגם פה- נמאס כבר מהאלופים ותתיהם שממלאים כל כיסא פנוי בשטח. יהיה טוב אם לפחות משרת הנשיא תאוייש ע''י אנשים שיש באישיותם פן אחר (או נוסף), שיעזור לי לכבד אותם עצמם, ולהרגיש שהם מביאים כבוד למשרה, ולא רק המשרה להם. פן אחר כזה איננו תלוי-גיל בד''כ, ולכן לקרוא לזה ''סידור עבודה'' זה לא ממש נכון (אם כי אפשר להבין למה אתה אומר זאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, מה רע בזה? העובדה היא שיש חלל, וחלק (לא כל!) מאנשי הצבא הבכירים שפורשים, שנדמה לי שאין עוררין על כך שהעובדה שבחרו בקרירה צבאית רבת שנים והגיעו לדרגה שהגיעו זה לא רק בזכות קשרים ונישוק ישבנים מעידה על יכולתם הביצועית, מעוניינים למלא את החלל הזה. הבעיה היא אולי שאנשים שאינם מהסקטור הצבאי נוטים היום פחות לפוליטיקה ויותר לעסקים (אבל אולי "קונים" כמה פוליטיקאים בדרך...) אבל בזה אי-אפשר להאשים את הגנרלים והקולונלים. it's like the pot calling the kettle black. אשר לפן הנוסף, אני שב ושואל "מדוע?". אם משרת הנשיא היא תפקיד יצוגי אזי מה הבעיה שהפן הנוסף הוא "להיות פוליטיקאי" או "להיות איש עסקים" מצליח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הרעיון לבטל לגמרי את מוסד הנשיאות לגמרי לא רע, ביחוד אם יימשך תהליך הפיחות. ב. ברור שלא כל הגנרלים מיל. מצטרפים לפוליטיקה- אין בה מספיק מקום לכל מי שהיה רוצה. רבים מהם אכן הוכיחו יכולת ביצועית בצבא, וזה יכול להיות שימושי מאוד בעסקים, אך בפוליטיקה נדרשות גם תכונות שלא תמיד נובעות ישירות משירות, ופיקוד, בצבא. פואד פוליטיקאי טוב? (זאת שאלה רטורית, אם יש לך ספק...) יש גם עניין של... גלישה אפשרית של המדינה לכיוון שלא הייתי רוצה בו (לא, לא משטר צבאי, אבל אווירה של). אבל זה כבר עניין של הרגשה אישית, לא טיעון של ממש [חסכתי לך הסתערות אחת :)] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. קדימה. תקימי יחד איתי את התנועה לביטול מוסד הנשיאות? אוף, אחר כך טל יטען שאסור לי להיות נשיא בגלל זה... ב. כפי שחשדתי - העניין נובע יותר מתחושה (שגם אני שותף לה) של "יותר מדי חיילים בפוליטיקה". אגב, אני לא מסתער :) נקודה אחרת שניסיתי להעביר (ונראה לי שלא הועברה בצורה טובה) היא שעצם העובדה שאדם בוחר בתפקיד ציבורי (ולדעתי קצינים בכירים בצבא ממלאים "תפקיד ציבורי") מעידה על רצונו להשפיע ולתרום, ואני רואה בצער את זילות הקצונה הבכירה בעיני הציבור. איני סבור שצריך לחזור לימי בתר-ששת-הימים כשגורודיש היה סגנו של היושב במרומים אבל הזלזול הנהוג (ע"ע יום-טוב סמיה, ואפילו בנימין בן-אליעזר שהזכרת) כיום, צורם לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם אנקדוטה: אני באמצעו של קורס בתקשורת כרגע. אחת המטלות שעסקנו בהם הייתה לקחת ראיון עם יום-טוב סמיה באורך שישה עמודים (מתומלל ע"י יפעת) ולנתח אותו, לנסות להבין מה הוא אמר. אחרי ניתוח מייגע הגענו למסקנה אחת: הוא לא אמר כלום. מתוך שישה עמודים של מלל קלישאי אי אפשר להוציא הצהרה אחת שיש לה קשר לנושאי הראיון. יותר מזה, כמעט אי אפשר להוציא הצהרה משמעותית בכלל – רוב המשפטים הם פשוט מבואות למשפטים אחרים או שהם פשוט לא מסתיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר! זה כנראה אומר שהוא אמר בדיוק את מה שרצה לומר (דהיינו, כלום) באופן כשרוני מאד, משום שנדרש ניתוח מדוקדק כדי להגיע למסקנה זו. ישנה סצנה שקראתי מזמן (נדמה לי שבטרילוגיית "המוסד" המקורית של אסימוב) שבה מגיע נציג השלטון למושבה מרוחקת, ודן עמם על תנאיהם במשך תקופה ארוכה. לאחר שהוא עוזב, הם מריצים את כל השיחות עמו דרך "מסנן אינפורמציה" ומגלים שבעצם, הוא לא אמר כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשראש העיר הארדין מביא את הניתוח לפני מועצת האנציקלופדיה ומראה להם שהלורד בעצם לא אמר כלום, יש לזה משמעות אדירה – הלורד (כרגע אני לא זוכר את שמו) היה אמור להבטיח הגנה למוסד בשם הקיסר. להבדיל, האלוף במיל' סמיה הובא לאולפן על תקן פרשן. אני לא רואה איזה אינטרס יכול להיות לפרשן לא לומר כלום. אם אין לו מה להגיד, הוא תמיד יכול לוותר על הראיון. מצד שני אולי אני לא מבין את כל המניעים, ואם כך – זאת כנראה משימה לבילינסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו נאום המפא''יניק שדן בן אמוץ פירסם באיך לעשות מה. (אם אני רק אגלה מי לקח לי את הספר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לקחתי, אבל יש לי את הספר. נא נא נא. אתה רוצה שאשלח לך את הנאום? אשמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בבקשה .תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על "פליטות הפה הבטחוניות" האחרונות שלו? העלאה מכוונת של מדד החשדות ההדדיים במחנה האוייב, או סתם טפשות ורצון להראות חשוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה דעתי על פוליטיקה והדיבור כמכשיר בידי הפוליטיקאי. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, יש לך דעה בנושא? והנה, חשבתי שאני שואל שאלה תמימה, ורק במקרה הפניתי אותה אליך, כי דיברת על פואד. לא הייתה לי שום כוונה נסתרת בעניין, וחס וחלילה לא היה מדובר בשאלה רטורית, או דבר מה נתעב שכזה. שהרי אני איש כבוד. ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) אני מצטרף. אם בכל זאת צריך שיהיה נשיא, אני מעוניין שיקבע בחוקה שעליו לעמוד בתנאי אחד חשוב - עליו להיות אילם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אינני רואה כל סיבה מדוע ביטול מוסד הנשיאות יביא לאיסור להיות נשיא. ביטול מוסד הנשיאות יאמר רק שאין עליך חובה להיות נשיא. אבל אם אתה רוצה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעילות ראוה היא מה שקובע כשבאים לשפוט את יוקרתו הציבורית של אדם. וזה מה שבדרך כלל עומד למשפט כשבאים לבחור נשיא. ויצמן לא היה מקבל יחס טוב יותר מקצב (נשיא מהרחוב) לו היו שופטים רק את הקרירה הפוליטית שלו ( ולא מביאים בחשבון את הצבאית). אשר לשאר הפרלמנטרים הותיקים שציינת. הם מייצגים ציבורים או עקרונות מסויימים מאוד ורוב פעילותם באה לתמוך באותם ציבורים או עקרונות (זכויות האדם במקרה של גוז'נסקי חקלאים במקרה של שמחון למשל, יחזקאל, אני לא עוקב) מסיבה זו הם ידועים ומכובדים בתוך הציבור שנהנה מפירות עבודתם. ויצמן לעומת זאת בא כנציג של "עם ישראל". הוא לא מקדם נקודה מסויימת (זכויות האדם, קידום הנגב או החקלאות) אלא כמו פוליטיקאים אחרים שהוצנחולמערכת מהצבא (ברק, רבין בקדנציה הראשונה, וילנאי, שחק וכו) הוא בא לקדם את האינטרסים של כוווולם. הנושאים שהוא בחר לדחוף היו השלום והשסע בחברה (האליטות של מפאי מול הציבור של חרות). הוא דחף כמעט בכל דרכו הפוליטית (גם כנשיא) לממשלת אחדות וקידם את השיחות עם מצריים ומאוחר יותר עם אשף. אבל רוב מאמציו לא נשאו פרי. הייתה ממשלת אחדות אחת (פרס - שמיר, הוא לא לקח חלק בהצטרפות בגין לממשלת אשכול לפני מחלמת ששת המים משום שהוא היה בצבא אז) בלבד בכל זמן כהונתו בכנסת (משנת 72 עד , נדמה לי 88) והשיחות הגלויות עם אשף התחילו רק אחרי מלחמת המפרץ, לאחר שכבר פרש מן הפוליטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאבי יחזקאל אין אפילו 10 שנים בכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"הארץ" מצוטט רפול (מראיון ב"מעריב") - כששאלו אותו למה באוטוביוגרפיה שלו לא התייחס לתקופת "צומת" הוא אמר - '15 שנה בפוליטיקה זה לא משהו רציני'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אפשר לסמוך על רפול, שיציג נקודת מבט מפוכחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוז'נסקי עשתה המון. אין מה להשוות בין מר ''אכלנו-שתינו-לכי-למטבח-מיידעלע'' לגוז'נסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחנה יהודה דוברים עברית חמה ועשירה לתפארת. גם דלת הארץ ששם. אמנם לא עברית "עכשוית" (קרי: שינקינאית), אבל עברית עם מבעים דקים ומפתיעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי על מי אתה מדבר. אם אתה מדבר על הזקנים המתגוררים בשכונה, אני מסכים איתך, שריד למשהוא ישן ואחר. אני מדבר על עובר האורח המצוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מתאר שפה חיה מאוד, דווקא. זה שהיא לא מתפתחת בכיוון שאתה (או אני) רוצים, זה עניין אחר. עדיף להחליף את התואר ''מתה'' בתואר שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה הבנת שהיא חייה אני לא יודע, הסבר? זה לא בכיוון שאני רוצה או לא. זה בלי כיוון ובלי עתיד. לא התפתחות אלא נסיגה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |