בתשובה להאייל השולי, 04/11/06 16:29
חבל על הדקות‏1 418248
1. כל חינוך יכול להחשב אינדוקטרינציה. מה ההבדל לדעתך בין שני אלה, אם הוא קיים בכלל?
האדם הדתי אינו יותר אוטומטי מאחרים (לטעמי אולי להפך, אבל לא בדקתי את זה, ואני לא ממש אובייקטיבית). בכל חברה יש אנשים שחושבים יותר וכאלה שחושבים פחות.
לגבי התאמת הדת לחיים המודרניים- זו טענה מיושנת במקצת. היום הרי גם החיים המודרניים כבר אינם מתאימים להווה הפוסט מודרני. אני נותנת קצת יותר קרדיט לדת, ששרדה יותר שלושת אלפי שנים, מבחינת יכולתה להתמודד עם תרבויות משתנות.

2. (אני לא ממש מבינה מה אתה שואל בפיסקה הזאת, אז אתייחס רק למה שאני לא מסכימה)- בדת (היהודית לפחות, אותנ אני מכירה), יש המון דרכים של התייחסות אדם לבוראו. יש רמות שונות ויש זרמים שונים, ששמים דגש על פנים אלו או אחרים, ביחס אל הבורא.

3. לדעתי, כאשר אתה לא מחנך ילד לטוב מסויים, אתה לא ממלא את חובתך הבסיסית כלפיו. החופשיות לבחור קיימת רק אם יש מישהו שיכול להבין באופן אמיתי את האפשרויות העומדות בפניו. ללא חינוך למוסריות, הילד לא יבין במה הוא צריך לבחור. לטעמי, זה דומה לכך שמגדלים ילד בלי לדבר אתו, כדי לא להגביל אותו בבחירת שפת האם. כאשר ילד כזה יתבגר, הוא לא יוכל לבחור לדבר בשום שפה, משום שהוא לא יהיה מסוגל להבין את משמעות השפה בכלל.

4. אתה צודק, המוסר תחום סבוך. אני לא חושבת שהוא כלי פוליטי. להפך, הפוליטיקה היא כלי ליישם שיטה מוסרית זאת או אחרת. ההבדל העיקרי בין המוסר החילוני לזה הנובע מהדת הוא מקור הסמכות. בדת מקור הסמכות הוא חיצוני לאדם (כאשר זה נכון שהאדם מקבל סמכות זאת מבחירתו, אולם ברגע שהוא מקבל אותה הוא מחוייב לכללים שלא הוא מכתיב), בעוד שבליברליות או החילוניות, אם תרצה, מקור הסמכות הוא האדם הסובייקטיבי עצמו. כל שאר ההבדלים הרבה פחות משמעותיים.
אדם דתי יכול לחיות חיים מוסריים גם משום שהוא רוצה לעשות את רצון ה', ומתוך שמחה ואהבה גדולים.

5. נכון שקיומם של האתאיסטים עוזר במידה רבה לאנשים הדתיים לברר את אמונתם, להגדיר אותה ולהעמיק בה. האתאיסטים מציבים שאלות לגבי האמונה בעצם קיומם, ובוודאי זה נכון אם הם מפתחים פילוסופיה והגות משלהם.
אם אתה לא מרגיש צורך להצטדק, תרגיש חופשי לא לעשות זאת :)
חבל על הדקות‏1 418253
3. "... הילד לא יבין במה הוא *צריך לבחור*" (ההדגשה שלי) - את יכולה להסביר קצת את האמירה הזאת? (אין צורך לומר לך - את בטח מבינה, באיחור, שזה נשמע רע ומריח רע, ובעצם מתמצת ברגע אחד את כל הבעייתיות שבנסיון שלך להציג את החינוך הדתי באור חיובי)
חבל על הדקות‏1 418254
לא לא, לא הבנת, היא מתכוונת שהוא צריך לדעת מה הוא צריך *לרצות* לבחור.
חבל על הדקות‏1 418255
(אם זמנך יוקדש להבנת הרעיון שאני מנסה להעביר, ולא לחפש מעקשים, אני מניחה שלא היה עולה שום ריח רע)

הכוונה במילים "צריך לבחור" היא למצב בו בפני המתבגר תוצב שאלה לה הוא *צריך* למצוא תשובה, (קרי הוא חייב להחליט כיצד לנהוג במצבים עם דילמות מוסריות) בלי שהוא ידע או יהיה מסוגל להבין באמת מהן הברירות העומדות בפניו, כיון שלא תרגל גישה מוסרית במהלך ילדותו. (הכוונה היא לכל גישה מוסרית. לאו דווקא היהודית)
חבל על הדקות‏1 418260
במנגינה שבין אובייקטיביות מזוייפת לסובייקטיביות בלתי אפשרית

ההבדלים בינינו והשינויים בפנינו חושפים ביטויים פיסיים ונפשיים של פגיעות.

גם אם נימנע מעצמנו או נעטה מסכות לא תעלם הפגיעות.

כשיש לנו רגש כלפי משהו או מישהו
הפגיעות שלנו דוחה את או מתחברת עם הפגיעות שלו.

אם מוסיפים או גורעים ממידת הפגיעות,
מתקשחים או מתרככים.

הפגיעות משותפת לנו וחוצה בינינו.

מקטבת את היחסים
בינינו לבין
השאר
.

במאמץ ל.., נסחפים,
בשמירה על.., שוקעים.
בבחירה או מכורח נמשיך
לשמור על הרצף הפנימי,
במאמץ לעמוד במקצב חיצוני.
חבל על הדקות‏1 418307
הכל מרודד לפסיכולוגיה? למחשבה, לבחירה האישית, אין ערך? מאסתי בזה. גם אני, כמוך יונתן, נוהג לתלות את כל בחירותיי ואופני ההתנהלות שלי בפגיעות שחוויתי ואותה ברצוני לאגף, אולם נראה לי שהדברים אינם יכולים להסתכם בזה, שישנו משהו מעבר לאותן פיסות חיים שעיצבו במידה מסוימת, יש שיאמרו רבה, אותנו. אם הכל פיסכולוגיה, כל המאווים, ההעדפות התרבותיות שלי, אופן הכתיבה שלי, אמונתי או אי-אמונתי, אז מה הטעם? תוכל לנתח את אפלטון או את הרמב"ם עפ,י הפסיכואנליזה ולטעון שתורותיהם נגזרות אך ורק, או בעיקר, מההיסטוריה האישית שלהם, מהחוויות שהיו מנת חלקם?
חבל על הדקות‏1 418313
אני לא חושב שערך, אמונה או תרבות יכולים לעבור רידוד של פסיכואנליזה. אני כן חושב שאפשר לפספס את הסיבות הנכונות לשמור ולהגן עליהן.
חבל על הדקות‏1 418432
כדי שאבין, צריך להסביר לי יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים