בתשובה לeasy, 08/11/06 23:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטיעון שלך חזק, אבל נראה לי שבעניין הר הבית הוא קצת לא עקבי. הר הבית מאוד מאוד חשוב ליהודים דתיים והם מאוד מאוד רוצים להתפלל שם. הם אפילו לא צריכים מבנה - המקום עצמו קדוש מאוד להם. זה ממש לא דומה ליהודים שבאים להפגין באום אל פאחם רק למען הפרובוקציה. יש צורך ורצון אמיתי של יהודים להתפלל בהר הבית ועל כן גם על פי שיטתך יש לאפשר להם את זה. מנגל לעומת זאת יהיה סתם פרובוקציה וכאן אני מסכים שצריך להתחשב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש *צורך*? הא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. יהודים לא מתפללים בהר הבית ב2000 השנים האחרונות. נוצר מעין סטטוס קוו שהפרה שלו דורשת החלטה ממשלתית עקרונית שמפקיעה את הר הבית משליטת הוואקף המוסלמי (שניתנה לו מאז 1967) ומשליטה עליו, למשל, את הרבנות הראשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין, הר הבית קדוש ליהודים, לא פחות ואולי אף יותר מהמוסלמים והנוצרים. אירועים היסטוריים מכוננים ביהדות, כמו עקדת יצחק וחלום סולם יעקב ושיכון בית קודשי הקודשים, היו במקום הקדוש הזה. על פי המסורת, קדושת המקום מעלה טוב יותר למעלה את עוצמת התפילות שנערכות במקום. ומכאן חשיבות התפילה במקומות הקדושים. ובכלל, 2000 שנים אחרונות אף יהודי לא התפלל בהר הבית? יש לך בסיס היסטורי מוצק לכך? ובנוגע לסטטוס קוו הזה שלך, האם כשאריק שרון עלה לביקור להר הבית (ביקור או תפילה - אותו הדבר), הוא השליט על המקום את כנסת ישראל הריבונית בתור ראש הממשלה שלה? בולשיט מוסלמי אמוציונלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יהודים מרגישים רצון דתי עמוק להתפלל במקום מסויים, לא מתוך פרובוקציה, אלא מתוך אמונה אמיתית ותחושת קדושה, מדוע לא לאפשר להם את זה? ברור שזה לא לעניין שיהודים יכנסו למסגד עצמו ויתפללו באמצעו, אבל אפשר למצוא איזושהי פשרה - אזור מסויים שבו יוכלו להתפלל. (מתנצל על בורותי, הרבה זמן לא ביקרתי שם ואינני זוכר אם המסגד שם תופס את כל השטח). הטיעון שנדרשת החלטת ממשלה איננו מהותי לטעמי. צריך בסה"כ 13 אצבעות, ובעליהן כבר הוכיחו שאין להם בעיה לקחת החלטות בלי שום מחשבה מראש. נניח שהמחסום הבירוקרטי הז נפל, ויש החלטה עקרונית של הממשלה שיהודים יכולים להתפלל על הר הבית. האם תתנגד לתפילות שם? ואם המוסלמים יתחילו בהתנגדות אלימה, האם תתנגד אז או שתדרוש לכפות את החלטת הממשלה? השאלה היא לטעמי עקרונית ולא האם הממשלה תחליט כך או אחרת. אני חושב שמקרה מבחן שהבהיר לי את דעתי בעניין, היה פרשת בניית המסגד בנצרת. המוסלמים בעיר החליטו להקים מסגד מול כנסיה חשובה (נדמה לי שמול כנסיית הבשורה). הנוצרים בעיר התקוממו, ובניית המסגד נאסרה מכיוון שבוניו לא הצליחו להסביר לוועדה שמונתה מדוע הם רוצים לבנות אותו דווקא שם ולא במקום אחר. היה ברור שכל כוונתם היא פרובוקציה ולא צורך אמיתי. במקרה כזה יש מקום לממשלה להתערב כשוטר שעושה סדר. לכן, אם כוונת העולים להר הבית היא לייצר פרובוקציה לשמה, זה לא לעניין בעיניי, ועל הממשלה לאסור את זה (ראה מקרה שרון). אם מדובר ברצון כנה להתפלל, המוסלמים והיהודים צריכים לשבת ולמצוא דרך לחלוק את ההר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זאת בדיוק הנקודה. אם הממשלה החליטה לתת את השליטה בכל הר הבית לוואקף המוסלמי, היא הכירה בכך שהשטח כולו הוא הקדש מוסלמי ואם הסמכות הדתית המוסלמית שוללת פולחן דתי אחר (למשל תפילה) הרי שאין לאפשר לבני דת אחרת להתפלל שם. לו הממשלה, אחרי מלחמת ששת הימים, היתה מחליטה למסור את השליטה בהר הבית לרבנות הראשית או מחלקת את השליטה בו בין הרבנות הראשית ובין הוואקף, זה היה שונה. החלטת ממשלה, לא רק שהיא כן מהותית, היא בדיוק הדרך החוקית והפורמלית לאפשר תפילת יהודים בהר הבית. אם היא תחליט כך, יהיה על המשטרה לאכוף את החלטת הממשלה. כמובן שרצוי שהממשלה תפעיל שיקול דעת בהחלטה כזאת ותביא בחשבון את השלכותיה, אבל בדיוק בשביל זה ממנים ממשלה. המקרה של המסגד בנצרת הוא הפוך לגמרי. שם נבנה מסגד בניגוד לתב"ע וללא התר בניה והריסתו היתה מחוייבת על פי חוק. רק מיקומו בסמוך לכנסיה חשובה ולחץ בינ"ל אילץ את הממשלה האימפוטנטית לקיים את החוק. אני מאמין שלו היתה סמכות רבנית ב1967 שהיתה מתירה תפילה בהר הבית היתה הממשלה יוצרת שם הסדר אחר, למשל להקצות שטח בשליטה של הרבנות שבו יוקם בית כנסת (אין בעית מקום שם). מאחר ועד לשנים האחרונות כמעט כל הרבנים אסרו בכלל על העליה להר הבית, לא היתה סיבה להחליט כך. אם היום יחליטו כך זו תהיה החלטה לגיטימית וסבירה, רק שצריך לחשוב מה יהיו ההשלכות שלה על המצב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |