בתשובה לליברל, 13/11/06 9:16
חומות של תקווה קייומית 419734
קודם כל המחקר של וייט לא יכול לשמש כאן כי הוא נעשה על ידי חוקרים בני התרבות הליברלית שמדדו את בני התרבות הליברלית. מה הפלא שהם מצאו שבני התרבות הזו הם המאושרים ביותר, לפי הקריטקיונים של התרבות הזו?

תראה אפילו את הפרמטרים שבהם החוקרים השתמשו - בריאות, חינוך רווחה. זה אושר זה?! ככה בודקים אושר של פרות - האם הן בריאות, מאולפות ושבעות - אבל לא אושר של בני אדם.

שנית, כאיש אקדמיה, היה עליך לבדוק גם את בני התרבויות הלא ליברליות. אם היית עושה זאת - בפרמטרים שלהם ושל ניצה - מיד היה מתגלה לפניך מדרג אחר (וכמובן, אמיתי), כך שבראש סולם המאושרים היו עומדים האפגנים (בימי הטליבאן) ואחריהם בסדר יורד: האיראנים, הקובנים, האלבנים, הקמבודים (בימי החמהרוז') והפלסטינים בראשות החמאס. נכון שהבריאות והרווחה במדינות הללו הן לא מן הגבוהות, אבל כל אחד רואה כמה תושביהן קרובים לאלוהיהם - כלומר מאושרים באמת.

איכות ההשוואה (ה"אקדמית") נפגעת בגלל שאין היום מדינות לא ליברליות שהן תיאוקרטיות נוצריות. אז למי שרוצה להשוות את התרבות הליברלית לתרבות תיאוקרטית, לא נותר אלא להתלהב מהתקווה הקייומית של כמה רפובליקות מוסלמיות.

אבל אפשר גם להיזכר שהנוצרים לא תמיד היו ליברלים. היו ימים (שמשום מה מכונים "חשוכים") שבהם הכנסייה הייתה מעורבת חזק בשלטון באירופה. וזכורה לטוב התקווה שהפיכה האינקוויזיציה בלב כל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים