בתשובה להאייל האלמוני, 06/11/06 23:11
קל לשכנע את המשוכנעים 419926
אני חושב..רבין נרצח משום שתהליך אוסלו בהנהגתו נתפש ובצדק כחריגה מן הכללים הדמוקרטיים. כאשר שליש מן הציבור מצדד בחנינה ליגאל עמיר, אני חושב ששליש מהציבור מבקש חנינה לעצמו מן האשמה הקולקטיבית שהטיל בו רבין, והשמאל בעקבותיו. עובדתית- הסכם אוסלו מעולם לא קיבל מנדט מן העם. כשרבין נבחר תחת הסיסמא ישראל מחכה לרבין, הייתה הבנה שהוא הלך לקראת פשרות ותהליך מדיני מול הפלסטינים, הבנה עמומה, אבל ביחס לזה התפישות והכוונות שהניחה תכנית אוסלו היו מהפכניות ממש. איש גם מן השמאל לא חשב על הפלסטינים במונחים של עם, ובוודאי לא מדינה. זו הייתה מדינאות מרחיקת ראות, ובזו מנהיגותו הגדולה. רבין היה אריסטוקרט, דמוקרט הוא לא היה. לו היה רבין מבשל את תהליך אוסלו דרך מוסדות הדמוקרטיה, ודרך השיח הדמוקרטי הממשי, הרצח לא היה מתארע. מכוח ההגיון. עמיר לא בא מן השוליים הסהרוריים, ולא מאנשי הפולסא דנורא. עמיר בא מזרם מרכזי של ציונות דתית. כל המחשבה להזיז הצידה את המנהיג, את רבין ואת פרס שאף הוא נועד להירצח בתכניתו של עמיר, אם תחשבי על זה, מסתמכת על ההנחה שהסרתם מעמדת קבלת ההחלטות תעצור את התהליך. לא הייתה כאן הנחה שממילא הדמוקרטיה בחרה בתהליך הזה. צר לי להגיד שבזה הוא צדק. לא הדמוקרטיה בחרה בתהליך. לעמיר אין חשיבות. רצח רבין לא עצר את התהליך, אם הייתה פגיעה בדמוקרטיה שנגרמה כתוצאה מן הרצח, זו הייתה ההיאלמות הזמנית של הימין. תהליך אוסלו נעצר עם עלייתו של הימין בבחירות דמוקרטיות. על חודו של קול. אבל דמוקרטיות. גם בזה לא הייתה יד לעמיר. זה היה אותו מאזן שקול שהתקיים לאורך כל הקדנציה של רבין. לעמיר אין משמעות היסטורית בעצם. השמאל לא צריך להתנצל על הרצח, גם הימין לא. רוב הציבור הימני ככולו הביע מחאה לגיטימית ורובו ככולו לא התכוון שרבין יירצח. רצח רבין הוא מקרה טראגי ברמה האישית וברמה הלאומית, רבין הוא גיבור טראגי ולדעתי המנהיג החשוב ביותר בעשורים האחרונים ככל שאני מכיר מנהיגים, מבחינת תכונת המנהיגות, מבחינת לנהג את המדינה ואת הציבור למקום אחר לגמרי מן המקום שבו הוא היה תקוע. ישראל חייבת לו הרבה מן הבחינה הזו. ובאותה נשימה צריך להכיר שאת האתגר האמיתי לדמוקרטיה בישראל, אתגר שזעזע את הדמוקרטיה בישראל למשך עשור כמעט, גרם רבין.
סליחה על הנאום. אני מתאר לעצמי שאת לא מסכימה עם חלק מהדברים או עם כולם.
שקרים, רבותי, שקרים 419928
א. ''הסכם אוסלו מעולם לא קיבל מנדט מן העם.'' הסכם אוסלו עבר בהצבעה בכנסת על ידי נציגיו הנבחרים של העם.

ב. ''רבין נבחר תחת הסיסמא ישראל מחכה לרבין'' רבין נבחר תחת ההבטחה מפורשת להגיע להסכם אוטונומיה עם הפלשתינאים תוך חצי שנה.

ג. ''איש גם מן השמאל לא חשב על הפלסטינים במונחים של עם, ובוודאי לא מדינה'' מצע מרץ דיבר על מדינה פלשתינאית, על העם הפלשתינאי דיברו גם בעבודה ואפילו בליכוד.

ד. ''רבין היה אריסטוקרט, דמוקרט הוא לא היה'' רבין היה דמוקרט.

ה. ''לו היה רבין מבשל את תהליך אוסלו דרך מוסדות הדמוקרטיה, ודרך השיח הדמוקרטי הממשי, הרצח לא היה מתארע'' רבין ''בישל'' את תהליך אוסלו דרך מוסדות הדמוקרטיה - הכנסת. הרצח עדיין ארע.
קל לשכנע את המשוכנעים 419931
"רצח רבין לא עצר את התהליך, אם הייתה פגיעה בדמוקרטיה שנגרמה כתוצאה מן הרצח, זו הייתה ההיאלמות הזמנית של הימין".
רצח רבין עצר את התהליך באופן ברור: בבחירות שבאו בעקבותיו עלה הימין, ורוב ההבנות שהושגו התמסמסו. העיתונות שמרה על נתניהו בשלטון שלוש שנים, מה שאיפשר לברק להשתלט על העבודה ולהיבחר לראש ממשלה - וברק ביטל את הסכם אוסלו. סוף פסוק.
הימין לא נאלם כלל ועיקר, למעט אולי ימים אחדים מיד לאחר הרצח.
כפי שאמר האלמוני לפניי, רבין היה דמוקרט הרבה יותר מהבאים אחריו. כשהוא נרצח, נפגעה הדמוקרטיה פגיעה אנושה.
קל לשכנע את המשוכנעים 419991
''העיתונות שמרה על נתניהו בשלטון שלוש שנים'' - ובתחכום רב כל-כך, עד שכל מי שקרא עיתונים באותה תקופה חשב להיפך.
קל לשכנע את המשוכנעים 419993
נכון מאוד. כלומר, אין ספק שהעיתונאים עשו כמיטב יכולתם להפיל את נתניהו במהירות האפשרית. אבל טמטומם הרב הוביל אותם למתקפות אויליות וחסרות משמעות שהשאירו אותו בשלטון הרבה מעבר לזמן שהיה נשאר שם במסגרת דיווח אוהיקטיבי והגיוני.
קל לשכנע את המשוכנעים 419942
גם מלחמת שלום הגליל לא קיבלה מנדט מהעם, ואף אחד לא ניסה לרצוח את בגין או את שרון בגלל זה.
קל לשכנע את המשוכנעים 419950
אפילו בגלל מלחמת לבנון השנייה לא ניסו לרצוח (עדיין...) את אולמרט ופרץ. אבל אנשים שמתכננים רצח של ראש ממשלה אוהבים מלחמות, כך שאלה האחרונות אינן נותנות להן סיבה לרצח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים