בתשובה לMRP, 19/11/06 0:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שכדי להוכיח פגיעה נפשית די להראות פגיעה בתפקוד ואין צורך להוכיח קיום של בעיה פסיכיאטרית קלינית. איך מוכיחים דבר כזה? זו קצת בעיה, צריך להביא שורה של עדים שיעידו על שינוי עיקבי בהתנהגות התובע, משפחה, חברים, מורים, קולגות וכו, צריך להביא פסיכולוג שיעיד שהדפוס המתואר של הירידה בתפקוד אופייני לבעיה שאתה טוען שנגרמה לך עקב הפגיעה. נכון שהאמינות של העדים האלו קצת בעייתית כיוון שאילו יהיו אנשים מהסביבה הקרובה של התובע. ונכון שפסיכולוגיה אינה מדע מדוייק אבל בכל זאת, ניתן לדעתי לשכנע את השופט שיש פגיעה אמיתית. מצד שני איך תוכיח ירידה ברמות הסרוטונין? אתה מנהל מעקב שאתה יכול להוכיח שפעם היה לך יותר? בנוסף, כמובן יש לשקול את מידת החריגות של האירוע שאמור היה לגרום לפגיעה. לדעתי האירוע הספציפי הזה למרות היותו חריג, הוא עדיין בתחום שבו אדם סביר לא היה צריך להיפגע במידה משמעותית, ואם מצבו הכלכלי של הפוגע היה שונה לא היה מתקיים כלל משפט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם מצבו הכלכלי של הפוגע היה שונה לא היה מתקיים כלל מצב שמצריך משפט. העניין פשטו: המשפט הוא נגד גסות הרוח, הזחיחות והפריבילגיה שהנובוריש לוקחים לעצמם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בעובדה שכל האירוע התרחש בסוכנות למכירת מרצדסים ואחד הביטויים המעליבים היה "אני מרויח 800 שקל בדקה ואת אפס" אני מניח שאם מצבו הכלכלי של הנתבע היה אחר כל האירוע היה נמנע. מצד שני, אני שמעתי ביטויים מעליבים לא פחות מופנים כלפי אנשים שונים במקומות שונים. זו הפעם הראשונה שאני שומע על מקרה כזה שמגיע לידי תביעת דיבה ופיצויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה היה קורה אילו מצבו הכלכלי של הפוגע היה שונה, אבל אין לי ספק שאילו עדתם של הפוגע ושל הנפגעת היו הפוכות, השופט היה מגלגל את התחת הלבן שלה מכל המדרגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו מוצאם של שני הצדדים היה הפוך, גם אז האירוע לא היה קורה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |