בתשובה להאייל האלמוני, 18/11/06 20:40
אהבתי 420813
נראה שהשיר הזה כולו הוא ניסיון להיאחז בזיכרון - זכר השבת, זכר התמימות, זכר הסב.
אולי המשוררת חושבת שלגברים היהודיים יש 'מכשירי זכרון' מוצלחים יותר (תפילין, ציצית). כאן היעדר הזקן שלה (בניגוד להיתפסות טיפות המרק בזקנו של הסב) הוא אמירה על היבצרות הזיכרון.
גם אני אהבתי 421360
כדברי רבי מ' אריאל:
"היום אני מבין מה זה,
להיות זכר להיות זכר זה,
לזכור ולזכור ולזכור"

(צרבת לזיכרון)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים