בתשובה להאייל האלמוני, 02/12/06 20:28
על הסובלנות 422631
1. מעניין שהדבר מעולם לא קרה לי ואני לצערי נאלץ להאזין הרבה רדיו לשם פרנסה.

2. אתה צודק, הרבנים אוסרים להחזיק את המכשיר הטמא הזה בבית, אבל לך תחסום שור בדישו הסקרני לדעת מה קורה בעולם. מסעודה משדרות לא מבינה את סי.אן.אן או פוקס ניוז. והדבר אינו מפריע לאנשי התקשורת שלנו, לא כולם רק ברובם, להחדיר את האידיאולוגיה החילונית או הסוציאליסטית שלהם באמצעי השידור שהופקרו בידיהם, במסווה של עיתונאות אובייקטיבית.

דוגמאות לצערי יש בשפע. כך למשל, בבוקר שלמחרת נאום אולמרט בשדה בוקר, אירח רזי ברקאי בתכניתו בגלי צה"ל את הפרשן רביב דרוקר מערוץ 10, ובתור איזון אירח את אמנון אברמוביץ מערוץ 2. אחר כך ראיין בכיר אנשי התקשורת הישראלית את הפלשתינאי הבכיר זיאד אבו זיאד, אך דאג להציב מולו את שאול אריאלי מיוזמת ז'נבה. אפילו גבי גזית, ברשת המתחרה (קול ישראל), הצטייר לרגע כמופת של פלורליזם.

ומה שנוגע לכך שהחרדים משלמים עליו, אז ככה עובדת השיטה הציונית הדמוקרטית בכוח הזרוע של החוק הישראלי: חסר לך שלא תשלם, או הו, יעכלו לך את האוטו וכל תירוץ של חופש מדת או חופש דת לא יעזור לך אפילו לא בבג"ץ.
על הסובלנות 422632
מעניין עם איזה ספר דקדוק אתה עובד. לפי מה עובדים הקישורים בין המלים שבתגובות שלך?
על הסובלנות 422636
ראשית, כמויות הדת שנכנסות לאחרונה לגל ב' ולגלי צה''ל, שלא לדבר על רשת א' שחציה נגדע לטובת רשת מורשת, הולכות וגדלות ואישית, כמובן, אני סובלת מרובן.
שנית, התחנות הדתיות הן זבל שקשה להאמין בקיומו, ואני מבטיחה לך שאפילו אתה, כדתי, לא מפסיד דבר שאינך שומע אותן. כמו, למשל, הסחר-מכר שהלך שם בזמנו על נשמותיהם של חללי אסון המסוקים - הצעה לאמץ רוח כזו (שברוב חוצפתם הם לקחו עליה מונופול בתמורה למזומנים טובים...
למען האמת, נראה לי שהן מקלקלות את הדתיים הרבה יותר מהתחנות ה''חילוניות''.
על הסובלנות 422653
שוב, החיסרון עבור שומרי המצוות הוא בערוצי רדיו מקצועיים משלהם. ואל תשכחי לרגע שמה שאת מכנה ''כמויות הדת בגלי צה''ל או בגל ב' '', בעיני זה בקושי יהדות על קצה המזלג, אם זה מבחינת התוכן ואם זה מבחינת הכמות.
על הסובלנות 423648
ואם מדברים על אסון המסוקים, את הסיפור על החייל היחיד שניצל (כי לא עלה על המסוק), אתם מכירים?
על הסובלנות 423655
ספרי נא.
על הסובלנות 423675
את הסיפור המאלף ראיתי מודפס ע"ג אחד מהעלונים שמופצים בבתי כנסת וכיו"ב. בעלון הספציפי נתקלתי זרוק בתחנת אוטובוס. חיפוש בגוגל מגלה שהוא נפוץ למדי בגרסאות שונות‏1.
מעשה בחייל שנסע באוטובוס וקשר שיחה עם בחור ישיבה. בחור הישיבה השפיע עליו להתחזק. החייל השתכנע, ותהה מאיזו מצווה להתחיל.
"תתחיל מהנעל שאתה נועל בבוקר. תנעל קודם את נעל ימין ואז את נעל שמאל".
החייל התחיל להקפיד לנעול קודם את נעל ימין, אבל לפעמים שכח. בכאלה מקרים היה חוזר לאוהל, חולץ את הנעליים, ונועל שוב בסדר הנכון. עקב כך היה מאחר למסדר, ולא פעם ננזף ואף נענש.
בוקר אחד קם החייל למסדר, התלבש ונעל נעליו, ולפתע נזכר שלא נעל אותן בסדר הנכון. חזר לאוהל, נעל שוב, ואיחר למסדר.
"שוב איחרת!?" נזף בו המפקד, "נמאס כבר מהאיחורים שלך. לא תשתתף באימון היום ותעלה למשפט!".
החייל התאכזב מרה. היום יתקיים אימון מיוחד ויטוסו במסוקים!

כל חבריו עלו על המסוקים, הוא נשאר בבסיס, נשפט ונענש, אך כולם נספו באסון והוא נשאר בחיים.

וכעת ילדים, הואיל ורובכם (כולכם?) שירתתם בצבא, אימרו נא מה פגום בסיפור, ומה מוכיח שמי שהמציא אותו לא שירת יום אחד בצבא, וכנראה גם לא שומע רדיו / רואה טלויזיה / קורא עיתונים חילוניים?

1 חייל שנסע באוטובוס. חייל שנסע בטרמפ עם חרדי. חייל שהשתכנע לעשות שבת עם חסידים.
על הסובלנות 423678
אסון המסוקים לא היה קשור לאימון.
(אחלה סיפור. מעניין מה עשה אותו חייל עם השינה על צד ימין).
על הסובלנות 423703
(אני חושבת שהוא לא הספיק להגיע לזה. הוא התמקד בסדר נעילת הנעל).

__________________
שזה, אגב, חוסר אחריות משווע מצד תלמיד הישיבה.
הנה חייל, שמחרף את נפשו ועלול, לא עלינו, למות ולהגיע לשערי שמים וליתן את הדין על מעשיו בעולם הזה.
ישאלו אותו, מה עשית בחייך בעולם?
אם תלמיד הישיבה היה מציע לו לקיים מצווה רצינית יותר, היה בידיו להגיד: הנחתי תפילין. התפללתי שחרית. שמרתי שבת. שמרתי כשרות.
אבל מה יהיה לו להגיד (חוץ ממצוות ישוב הארץ שבידו, ואולי הצלת נפש מישראל בעצם היותו חייל קרבי), הקפדתי לנעול את נעל ימין לפני נעל שמאל?
על הסובלנות 423746
נו, זה בדיוק הרעיון: שהוא דחה את בואו לשערי שמיים כדי שיספיק אולי לומר גם שחרית...
על הסובלנות 423679
אם זה באמת בגלל שאסון המסוקים לא היה קשור לאימון, מה הקשר לשירות בצבא? אפשר לשרת בצבא ולא לדעת באיזה הקשר היה אסון המסוקים.
על הסובלנות 423695
גם אם זה היה אימון, לא שוללים מחייל אימון בגלל שסרח. תפקוד היחידה כולה עלול להפגע מכך. בטח ובטח לא אימון שמתקיים פעם ב-.
על הסובלנות 423706
הסיפורים האלה הם חלק מהתרבות הדתית- מאד נפוצה אצל החסידים, אבל היום כולם למדו מכולם וש''ס ''חסידית'' לא פחות. שיטת ה''צ'יזבט'' וסיפורי הצדיקים אבל בחברה החרדית-דתית. לצ'יזבאט לא היו השלכות מיסיונריות כמו לשיטה הזאת בימינו.
נתקלתי בהרבה סיפורים מסוג זה ושמעתי מש''סניקים וחרדים הרה מהם. נדמה לי שסיפורים אלה הפכו לחלק חשוב בדרשות שלהם.
על הסובלנות 423858
נכון, הרי רק על זה הם חושבים כל היום...
על הסובלנות 423711
אני לא יודע מה פגום בסיפור מבחינת הצבא, אבל ברור שהוא בולשיט מבחינה דתית. נעל ימין ונעל שמאל? אף דתי לא יקנה כזה סיפור.
על הסובלנות 423714
למה לא?
על הסובלנות 423719
זאת לא מצווה (מקסימום הנהגה, מידת חסידות או אחת ההגדרות האלו), וזה בטח לא הדבר שדתי ימליץ לחילוני להתחיל ממנו. יש איזה תרי''ג מצוות אחרות להתעסק איתן.
על הסובלנות 423724
זהו, שאני לא לגמרי בטוח. יש דתיים בקהל שיאמרו לנו עם מה הם ממליצים להתחיל?

(אל תשכח שלפחות חלק מהתרי"ג הללו החייל כנראה מקיים, אלא אם הוא רוצח גם בשעות הפנאי שלו)
על הסובלנות 423870
>> " יש דתיים בקהל שיאמרו לנו עם מה הם ממליצים להתחיל?"

כל השומר את השבת – כאילו קיים את כל התורה כולה, כי הוא מודה בכך בקיומו של בורא לעולם ולאדם.
על הסובלנות 423875
מעשה בנכרי אחד, שבא לפני שמאי ואמר לו, גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבניין שבידו. בא לפני הלל. גייר אותו הלל ואמר לו: מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. זוהי כל התורה כולה. ואידך פירושא זיל גמור.

(לא נראה לי שאני עונה על הקריטריונים של "דתיה בקהל", אבל נזכרתי פתאום בסיפור הזה מהגמרא.)
על הסובלנות 423878
גם את וגם אורי עניתם תשובות יפות ומוכרות. הבעיה היא שלכי תשכנעי מישהו להתחיל מזה אם הוא לא עושה את זה כבר עכשיו. לי נראה יותר פשוט להתחיל מהשטות של הנעליים.
על הסובלנות 423879
אני לא מהמשכנעים, בפרינציפ. אני רק מספרת סיפורים :)
על הסובלנות 423881
בא ותסביר לי מנקודת המבט התועלתית שלך, כצופה מהצד, למה מביאה "השטות של הנעליים"? לאיזו התקדמות רוחנית-דתית המנהג החסידי הזה מוביל בדיוק? (זאת בשונה משמירת שבת או אהבת האדם).
על הסובלנות 423883
"התקדמות רוחנית-דתית"? זה מביא להתקדמות ביכולת להקפיד על שמירת חוקיים שרירותיים ותמוהים מתוך שכנוע עצמי שזה הדבר הנכון לעשותו.
על הסובלנות 423884
היהדות שאני מכיר לא מכוונת לכך. לכל מצווה ומנהג יש טעם היגיוני וסביר העומד מאחוריהם. זה לא כזה אוטומט מתרגל.
על הסובלנות 423886
טוב שיש גם יהדות כזו.
על הסובלנות 423903
מדהים לקרוא את הסיום שלך: "זאת בשונה משמירת השבת או אהבת האדם". מה הקשר בין אהבת האדם ובין הדברים שאתה כותב באייל?
הייתי אומר שאצלך רואים הרבה שנאת האדם. אם באמת אתה מאמין באהבת האדם, אז כנראה המילה "אדם" מצטמצמת ליהודים -חרדים.
על הסובלנות 423902
אני חושב שהזכרתי את הסיפור הזה לניצה יותר מפעם אחת.
על הסובלנות 423907
אני חושב ששכחתי את המפתחות בתוך האוטו.
על הסובלנות 424038
אוי ואבוי.
על הסובלנות 424039
למענך, אני מקווה שלא נעלת אותו.
על הסובלנות 423716
לא, זה דווקא מופיע בקיצור שולחן ערוך, שהוא ספר שנמצא בכל בית.
אבל בניגוד למצוות אחרות, הבה נאמר שלא על זה מושתת בית יהודי.
על הסובלנות 423721
אז מה אם זה מופיע בקצש"ע? זאת הנהגה, לא מצווה. היהדות לא בנויה מאוסף של מצוות ואיסורים, אלא מהרבה דרגות ביניים (חסד, צדק, צדקה, משפט, לפנים משורת הדין, רוח חכמים נוחה הימנו, נקרא רשע וכולי).
על הסובלנות 423744
מה בעצם המצווה כאן? מה הנימוק לנוהג כזה? לי זה נשמע השפעה של אמונה טפלה ותו לא.
על הסובלנות 423769
נובמת. ''השפעה של אמונה טפלה'' ממש תדהמה
על הסובלנות 423771
מה את מדברת? שמאל זה הצד של הסטרא אחרא או משהו.
על הסובלנות 423851
''לפי שמצינו שהימין היא חשובה בתורה, לענין עבודה, ולענין בוהן יד ובוהן רגל של מילואים ושל מצורע, ולענין מצות חליצה. לכן בלבישה, וכן בשאר דברים, לעולם יקדים של ימין לשל שמאל, ובחליצת המנעלים ושאר בגדים יחלוץ של שמאל תחלה (שזהו כבודה של ימין).

ואך לענין קשירה, השמאל חשוב יותר, מפני שקושרין עליו את התפילין. ולכן כשצריך לקשור, יקשור של שמאל תחלה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה, נועל של ימין ואינו קושרו, ונועל את של שמאל וקושרו, ואחר כך קושר של ימין, וכן בשאר בגדים''

(קיצור שולחן ערוך, סימן ג' סעיף ד').
על הסובלנות 423861
מדובר בנוהג חסידי.
על הסובלנות 423852
אם זכרוני אינו מטעני, הדין נובע מהרעיון שכל מעשה של היהודי המאמין צריך להיעשות מתוך כוונה ומחשבה, אפילו הדברים הפעוטים כמו נעילת נעליים ושריכת שרוכים. אם שמים לב איך נועלים נעליים, קל וחומר שצריך לשים לב איך מדברים לזולת, איך מתנהגים, וכו'.
על הסובלנות 423859
יש גם עניין של מידת הדין (ימין) והחסד (שמאל). הוריי הורא.
על הסובלנות 423946
תודה לך, לכרמית ולאלמוני.
על הסובלנות 423947
זה מזכיר את הסיפור על בעל הזקן ששאלו אותו אם בזמן השינה הזקן שלו מעל או מתחת לשמיכה.
על הסובלנות 423949
ו...:
על הסובלנות 423981
הוא לא זכר כיצד הוא נוהג לעשות, ואז בלילה הוא לא הצליח להירדם כי כל הזמן תהה אם הוא צריך לשים את הזקן מעל השמיכה או מתחתיה.
על הסובלנות 423987
ובפרץ של אינסומניה הוא גילח את הזקן?
על הסובלנות 423994
עצוב כמה שזה נכון...
על הסובלנות 423731
למרות ששירתתי בצבא, אני לא יודע מה פגום בסיפור (פרט לאינטואיציה שלי שמונעת ממני לקבל אותו).
אי שם באמצע שנות השבעים (76-77 אאל"ט) התרסק מסוק מדגם "יסעור" בשעת אימון של יחידת צנחנים בבקעת הירדן ("אסון הנ"ד"). 54 חיילים נהרגו. אז מי שכתב למטה על אסון המסוקים שלא היה במהלך אימון מתייחס לאסון הלא נכון. מה לעשות ואסונות מסוקים היו יותר מאחד.
גם מי שחושב שהמשפט ייערך בערב, או בסוף השבוע, אבל לא יפתור את החייל מהשתתפות באימון, אולי צודק בכללי, אבל היו דברים מעולם, בעיקר באימונים "נחשבים" (או "נחשקים". יש גם כאלה).

סתם סיפור אנקדוטאלי (גם הוא משנות השבעים, מה לעשות) שאולי לא מעיד על כלום, אבל בכל זאת.
היה חייל בגדוד הנח"ל המוצנח, אשר היה ידוע כחייל בעייתי במיוחד. במהלך קורס צניחה הבחור עלה למד"צים על העצבים עד כדי כך, שהוא קיבל עונש לא לצנוח. (מה שלא מנע ממנו לצנוח - הבחור היה עטור זקן עבות, ופשוט גילח את זקנו לפני העליה למטוס, וכך חמק איקוגניטו למטוס).
על הסובלנות 422790
זוללי מכוניות.
בעיות עיקול 422791
שכחת ''לתאבון''
על הסובלנות 423647
אני תוהה מיהי המפלצת הציונית המעכלת מכוניות לתיאבון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים