בתשובה להאייל האלמוני, 05/12/06 16:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בודאי. אני אהבתי את השאלות הללו אבל רוב הסטודנטים שנאו. היינו שם קבוצה קטנה של סטודנטים בני 30+ שאהבו את ההניתוחים והדיונים למיניהם. לא מעט מהסטודנטים האחרים היו צעירים אחרי או במקום צבא ואהבו את שיטת הבליעה וההקאה; הניתוח והסינטזה היו קשים בשבילם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, גם בעיניי שאלות כאלה מדליקות. אבל גם אני עברתי את גיל 30, לצערי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני אוהבת שאלות כאלו, אבל לא בטוחה שהן מתאימות למבחן מוגבל בזמן. אם מצפים ממני שאשב ואנתח משהו, אז בשמחה, אבל אולי אני צריכה יומיים לחשוב על הנושא? האם לא לשם ניתוחים כאלו נוצרו עבודות ההגשה והתרגילים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם באנקדוטות אנו עוסקים... לי היו מורים מצוינים להיסטוריה בתיכון, שבעקבותיהם הגעתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית. רוב השאלונים הם אמריקאים, ובחלקם שאלות כמו "מי היו החברים בטריומוארט הראשון?" אכן, מכשירים הוגים... מהתיכון לדעתי חשוב לצאת עם: 1. ידע באנגלית. 2. ידע בערבית או שפה אירופאית (רוסית, צרפתית, ספרדית...) 3. מתמטיקה או איזשהו מקצוע ריאלי (כלומר לא לתת לבעלי הנטייה ההומנית "לברוח מאש" ממקצועות אלו, ללמדם שכל אחד יכול להבין מושגים ריאלים.) 4. אהבת הרוח. לא משנה אם זה ספרות, תנ"ך או היסטוריה, אהבה של למידה זו לשם ההנאה. לדוגמא, לקבוע שעתיים בשבוע של קריאה שקטה בכיתה, תלמידים מביאים ספרים מהבית. 5. ניתוח ביקורתי של טקסט. שוב, לא משנה אם זו ספרות, תנ"ך או היסטוריה, העיקר שתלמיד המקבל טקסט יוכל להבין אותו, ולא "לבלוע ולשנן". אז לפי הדוקטרינה שלי, אין חשיבות מיוחדת למקצוע ההיסטוריה כמקצוע. הוא צריך להשתלב כחלק מהפסיפס של נקודות 4-5. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |