בתשובה לירדן ניר, 08/11/01 17:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(המקום מתחיל להישמע כמו מושב זקנים עם ריח של וולטרן). א. לא הצעתי ללמוד שפות /כדי/ להגיע לתובנות. אני כן חושבת שכשלומדים שפה זרה (מכל סיבה שהיא) זוכים גם בערך המוסף הזה, של הבנת העם שזו שפתו. אני לא טוענת שידיעת שפה היא הדרך היחידה להבין עם. שפה היא פן אחד מפניה הרבים של תרבות. כל פן נוסף שאתה רואה עוזר להבנת המכלול. אתה צודק כשאתה אומר שאפשר גם לקרוא ספר על העם, או ספר מאת סופר בן אותו עם. (וגם צורות אמנות אחרות טובות פה). (שים לב שכשנתתי את הדוגמה על הסנסקריט הבהרתי שאני לא יודעת סנסקריט ושעבדתי מתוך ספרים באנגלית על הנושא.) ב. יש הבדל בין להבין דברים בשכל, לבין הבנה פנימית - תובנה (המלה הנכונה שבחרת). העבודה על סנסקריט והחשיבה ההודית היתה במסגרת החוג לפילוסופיה (לא בלשנות או משהו כזה). אני לא זוכרת למה בחרתי דווקא בזווית המסוימת הזאת. אני כן זוכרת שכתוצאה מכל העניין בפרוש היתה לי תובנה יותר עמוקה של הדברים. בקצרה- הבנתי שזו לא "פילוסופיה" במובן המערבי של המלה- אנשים שיושבים ומתווכחים. זו ראית עולם אחרת כמו שדג רואה את העולם אחרת כי העיניים שלו בנויות בצורה שונה. והראיה הזאת נמצאת ברמה של האנשים, של היומיום. ג. העלית נקודה נכונה- האם באמת אפשר ללמוד על עם מתוך התבוננות בשפתו, או שכאשר אתה כבר יודע עליהם דברים אתה הולך ומוצא "אישושים" למה שאתה כבר יודע. אולי יש פילולוג גאון שיכול לעשות בדיוק את זה- להבין עם אך ורק מתוך שפתו. /אני/ לא הייתי יכולה להסיק על ההודים אך ורק מתוך שפתם. אבל שוב- שפה היא כלי הבנה נוסף. ד. בעניין הפניה בגוף שלישי שלא קיימת באנגלית למרות הנמוס הצונן- לא חשבתי על זה עד עתה. אבל עכשיו שהעלית את העניין... יש לי די הרבה מה לומר על האנגלים, אבל זה חורג מהנושא. לא שאכפת לי לחרוג אבל בכל רגע עלול המחשב למצמץ ולהרוס את פרי עמלי... משהו שעולה בדעתי- באנגליה מעולם לא היה קיימים peasants, אלא רק farmers. אני מתכוונת להבדל בין ואסאל שחייו נתונים בידי אדוניו, לבין בן חורין, שאולי חוכר את הקרקע מבעל האדמה אבל הוא עדיין אדון לעצמו. אולי הפניה בגוף שלישי קיימת יותר בארצות שבהן הסדר החברתי היה מהסוג הואסאלי במקור? סתם ניחוש על רגל אחת. את הנמוס האנגלי הייתי מגדירה כ"מאופק" יותר מאשר כ"צונן". מה שחשוב יותר-ההבדל בין נימוס ואדיבות. נימוס זה נימוסי שולחן, החזקת דלת לאחרים וכולי. אדיבות- זה משהו יותר פנימי שמתבטא באי העלבת אנשים (במיוחד אם הם חלשים ממך), קבלה השונה, האקסנטרי, בלי הרמת גבות, דיסקרטיות, ועוד דברים שקשה לי למצוא להם כרגע הגדרה כוללת. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |