בתשובה לשוקי שמאל, 22/12/06 12:09
כל הכבוד 425825
א. בכלל לא. המונח "מורעל" לא היה קיים בזמן ששרתתי בצבא ועד כמה שאני מבין אותו, הוא מתאר אנשים שאוהבים את הצבא ואת ההעיסוק הצבאי. היות שלשפה יש משמעות בעיני, המונח "מורעל" מתייחס כנראה לכאלה שאוהבים את הפעילות הצבאית בשטחים. מדוע בזמני לא נולד מין מונח טעון כזה? גאוות יחידה היא דבר קצת שונה כי אא"ט, מורעל מתייחס ליחיד-חייל מורעל.
לגבי מיליטריזם- לא בהכרח יש קשר בין מיליטריזם לצבא מיקצועי.
כשמדיניות של מדינה מובילה מלחמה לאורך עשרות שנים, היא מראה על חברה מיליטריסטית. בשלב מסויים אי אפשר יותר להמשיך באותה מדיניות עם שרות חובה שמתחיל להתפורר, וחייבים לעבור לצבא מקצועי. כשיש מלחמות שאולי אפשר לקרוא להן "פטריוטיות" כמו מלחמת העולם השניה או הראשונה, אז מטילים גיוס חובה.
מדינות שחלק מהמדיניות ארוכת הטווח שלהן כרוך במילחמות, החזיקו צבאות מיקצועיים; הדוגמאות במאות ה-‏19 וה-‏20 היו של בריטניה, ארה"ב וגם צרפת באופן חלקי(לגיון הזרים). החברות בבריטניה וארה"ב לא הפכו ליותר מיליטריסטיות; רק כך הן יכלו לשמר את רמת המיליטריזם שלהן. אנחנו בפירוש חברה מיליטריסטית
על פי ההגדרות שלי: הגדרת המטרות המדיניות על פי המטרות הצבאיות והתבטלות המדינאים בפני הגנראלים. אפשר לאתר חברה מיליטריסטית אם רואים שמה שקרוי מדיניות הבטחון, מוגדרת כמעט אך ורק מהבטים צבאיים. ההגדרה מעט סכמטית בהתחשב בכך, שהמוטיב הראשי של מדיניות מדינת ישראל ב-‏40 השנים האחרונות הוא הרצון והגדרת החיוניות של ההחזקה בשטחים שנכבשו ב-‏67. יש כאן לדעתי איזו זהות אינטרסים בין המימסד הצבאי לבין המתנחלים. צעירי הקיבוץ שלי באמת אינם נושאים עיניהם אל יצחק מרדכי או גל הירש וגם אני, שכבר אינני צעיר, אינני נושא עיני אליהם אך גם לא לשי אגסי.
לגבי הפטריוטיות של הקריירה הצבאית, ישנם מדינאים כמו ג'ורג' בוש וטוני בלייר, שאיבדו את הזהירות שבשימוש בכוח צבאי ולכן גם פגעו בפטריוטיות של העיסוק הצבאי.
ב. הסברתי מדוע האופציה של שרות החובה נסגרת; לא בגלל רוח הזמן אלא בגלל המדיניות ארוכת השנים של ממשלות ישראל.
ג. לא הבנתי במה משקלם של העולים בצבא הוא סתירה לטענותי. ההיפך; העולים בצבא מאששים את טענותי. בעזרתם אפשר היה להאריך קצת את השימוש בצבא מגוייס החובה; בלעדיהם היה צורך לקבל החלטה על הפיכת הצבא למיקצועי זה מכבר, או לשנות את המדיניות ולהרחיק את אנשי הצבא מהמעמד הדומיננטי שלהם. מה שקרה במלחמת לבנון 2 עוד ינותח כשיעבור קצת זמן במיוחד מבחינת ההיררכיה הממשית שבין הדרג הפוליטי לבין אנשי הצבא (גם לשעבר).
ד. אני מסכים איתך לגבי חלק מדבריך על החיילים הדתיים; הקיצוניות של הציונות הדתית לאומית היום מעמידה אותם במצב חד מימדי; או-או.
ה. אינך מתייחס למה שכתבתי; כתבתי שכדי שהמדינאים יוכלו לבצע מדיניות הכרוכה במלחמות כחלק ממדיניות גלובלית, הם צריכים צבא מיקצועי שאינו בועט. מסתבר שיש גם גבול לצבא המיקצועי וגם הוא מתחיל לבעוט. היכן מתחיל לבעוט?
יש הרבה דיווחים על כך שאינני יכול למצוא כעת.
ו. תשובה למה המישפט הזה? אני מדבר על מדיניות ששום צבא לא יוכל לשרת אותה לאורך זמן; לא מיקצועי ולא מה שאתה קורא מטחנת בשר. מדיניות של שימוש רוטיני במילחמות היא מילכוד 22:
גורמת לכך שהצבא המיקצועי הקטן והיעיל -אני די כופר ביעילות שלו- נדרש להשלמות של מילואים כי הוא קטן. ואז מתחילים לדבר על החזרת גיוס החובה (כמו שיש טענות כאלה בארה"ב).
כל הכבוד 426070
נתחיל מהסוף.
ו. המשפט מתיחס לחיבור שעשה כותב המאמר בין הנסיון שעושה צה"ל לטפח מוטיבציה ע"י טיפוח ונגינה על מוטיב ה"מורעלות" (למשל תצוגות התכלית שהוזכרו) לבין הנושא של מעבר מצבא אוניברסלי לצבא שכיר/מקצועי. תחילה גם אני לא הבנתי את הקשר שעשה המחבר בין 2 הנושאים, אבל כעת אני מבין אותו יותר. המוטיב של גיוס חיילים שכירים באמצעות תעמולת אלימות, אש ותמרות עשן הוא אמיתי. אבל טענתי היא שצבא שכיר אינו בהכרח ערובה למיליטריזם מופרז. כאשר יש לך צבא קטן של אנשים שהושקע הרבה מאוד באימונם, אתה עשוי להיות הרבה יותר זהיר בסיכונם מאשר בצבא מגוייס/מילואים שחייליו תמיד ניתנים להחלפה בחיילים לא מאומנים חדשים.

לעיקרו של עניין, אני חש שהקו שטוית בתגובתך אינו הוגן כלפי מדינת ישראל.
א. מי שכותב "הראשי של מדיניות מדינת ישראל ב-‏40 השנים האחרונות הוא הרצון והגדרת החיוניות של ההחזקה בשטחים שנכבשו ב-‏67." ראוי שלפחות ישקול רויזיה בדעותיו, בפרט לאחר פינוי עזה. מדינת ישראל פינתה התנחלויות ושטחים גם כאשר הדבר סיכן את אחד הצירים המרכזיים עליהם היא מושתתת (הציר החילוני-דתי). אם כל הבעיה היא פינוי השטחים, מדוע הפלשתינאים לא "מרגיעים" בעזה ועוברים לפעול ביו"ש? גישה לפיה סיבת הקיום של צה"ל והממסד הבטחוני היא הגנה על ההתנחלויות בשטחי 67 היא כל כך לא מבוססת שאך ורק אנשי הימין הדתי וקיצוני השמאל מאמינים בה. על סמך מה אתה בונה את הבטחון שפינוי "כל" השטחים יביא לתוצאה שונה מפינוי עזה או לבנון? מה אכפת לאיראן/חיזבאללה/אל-קאידה שטחי 67?
ב. ישראל צריכה למזער את שליטתה על פלשתינאים משום שאין לה רווח בטחוני או אינטרס חברתי לשלוט עליהם ולפתור את בעיותיהם הבלתי-פתירות ולא משום שהקמת מדינה פלשתינאית בשטחי 67 תביא סוף-סוף את המזה"ת החדש המובטח. ושוב היחידים שאינם רוצים להבין זאת הם אנשי הימין הדתי וקיצוני השמאל.
ג. אנשים בעמדתך כמו ביילין (המתנגד בחצי פה להתנתקות משום שנעשתה ללא הסכם עם הפלשתינאים) מגרשים את עצמם לישימון של מדיניות סהרורית הרואה את המציאות מהרהורי ליבה. איזה צורך יש לפלשתינאים בעזה בהסכם עם ישראל לפני הפינוי? הרי ההגיון אומר שפינוי ללא הסכם עדיף מבחינתם שכן הוא לא מחייב אותם לשום דבר. קל יותר לפעול לפי האינטרסים שלך כאשר אינך מחוייב לשום דבר אחר. ושוב ביילין ותומכיו מצטרפים לנתניהו ותומכיו המאמינים שאנו צריכים (או יכולים) להכריח את הפלשתינאים לפעול לטובת עצמם גם אם הם אינם רוצים בכך (או יכולים).
ד. פינוי השטחים יביא לצורך בצבא יעיל וחזק יותר להגנה מתוך שטח קטן יותר על הישות היהודית ולא לחזון וגר זאב עם כבש בו "הצבא יפשוט מדים".
סיכום עמדתי הוא כך: הנפנוף בדגלי הכוחנות והאש בא לא מתוך הקיום של ממסד בטחוני-תעשייתי נוסח חומסקי-הופמן-רובין אלא מתוך ההחלשות של המוטיבציות הציוניות-חברתיות אחרות של הגיוס. בעיני הסיבה הזו היא עוד נימוק לצורך במעבר לצבא שכיר-מקצועי ולא להיפך.
כמה זמן יהיה אפשר למשוך את התרמית ה"אוניברסלית" כאשר רוב גדול של אזרחי ישראל אינם משרתים? (וראוי להזכיר שאזרחים כולל לא-יהודים, נשים ומשוחררים מטעמי דת).
כל הכבוד 426725
נתחיל מהסוף.
ו. צבא שכיר איננו מתכונת למיליטריזם מופרז. צבא שכיר גם איננו מתכונת לאיכות גבוהה -במיוחד בצבא המודרני שאיננו מבוסס על איכות הצעידה בגוש והדקירה. בארה"ב היו צריכים לכתוב מחדש הרבה מספרי ההדרכה כדי להתאים את רמתם לרמת החיילים השכירים שהיא נמוכה.
צבא שכיר איננו ערובה לאי גיוס מילואים ו/או חידוש הגיוס הכללי כשמתבשלת מילחמה. לגבי חוסר הרצון לסכן צבא מאומן קטן זו קביעה שאיננה נכונה לממסד ביטחוני ענק ודומיננטי כמו במדינת ישראל. חמימסד כזה-כמו בארה"ב- יש נוהג להשתמש ביכולתו לחרחר מתיחויות ותקריות כדי לשמר את עצמו ותקציביו הענקיים. בן כספית שאיננו אחד מהעיתונאים המוערכים עלי ביותר, פירסם סידרת כתבות בהן בחן והראה את הנוהג של הצבא לקבוע עובדות בשטח; לחמם גזרות וכד'.
א. עד עכשיו היה פינוי עזה כדי לחזק את ההתישבות ביהודה ושומרון. מדוע הפלסטינאים אינם מרגיעים בעזה ועוברים לפעול ביו"ש? ראשית, "הפלסטינאים" אינם ארגון אחד וירי הקסאמים הוא גם חלק במאבקים הפנימיים. שנית, חלק מירי הקאסמים הוא תגובות לפעולות שלנו ביו"ש ולמדיניות של הפרדה פרמננטית של עזה ביו"ש. אינני בונה שום תזה שפינוי השטחים תביא את המזרח התיכון החדש. אני טוען שהחזקת השטחים וקיום מפעל ההתנחלויות הוא הדלק למלחמה בינינו לבין הפלסטינאים ונזק אדיר למדינת ישראל כמדינה דמוקראטית. פינוי השטחים תוך מו"מ עם הפלסטינאים הוא תהליך שיוביל לשינוי המזה"ת. כמובן שלא אם נעשה את זה בלחץ בעוד 20 שנה. בעוד 20 שנה הפינוי לא ישפיע ואז יאמרו ישראלים רבים:"אמרנו לכם!"
ג. המו"מ עם הפלסטינאים תוך פינוי עזה היה חיוני כדי שפינוי עזה יהיה חלק מתהליך פינוי כל השטחים ויצירת תהליך של השלמה.
ד. הפוך בדיוק. הגנה מתוך שטח קטן דורש פחות כוחות. זכור כמה כוחות היינו צריכים בעזה כדי לשמור על ההתיישבות שם.
המישפט "נוסח חומסקי-הופמן רובין הוא חסר משמעות ואיננו יותר מסיסמה התנצחותית. זה היה מאד נפוץ בז'רגון הקומוניסטי בזמנו
להשתמש בהכללה של שמות; כאילו הייתי אומר: דברים בנוסח השוקי שמאלים.
לגבי המישפט האחרון שלך אני מסכים לחלוטין. אם לא היתה מגיעה העליה מחבר המדינות, התרמית הזאת היתה מביאה אותנו לרגע האמת כבר קודם. רק המסקנות שלי ממנה שונות משלך. ממשלות ישראל לא היו ואינן מודעות לכך שמילחמה איננה דבר שאפשר להמשיך בוא שנים ארוכות. אז הצעירים מתחילים להצביע ברגליים. הממשלות והציבור הישראלי היה צריך להבין את זה כבר לפני 30 שנה ולשנות אוריינטציה פוליטית.
כל הכבוד 426848
תגובתך כרגיל מעניינת. יש אולי טעם בעוד כמה הבהרות שיחדדו את הניגודים וההסכמות בינינו.
ו. "צבא שכיר גם איננו מתכונת לאיכות גבוהה" - בד"כ נכון (אם כי כדאי לזכור מה קרה למיליציה שהקים מקיאוולי, אחד מן המטיפים הגדולים נגד הצבאות השכירים. צבא האיכרים הזה פוזר בקלות ע"י החניתאים הספרדיים המאומנים היטב בקרב ליד Prato ב-‏1512 ומפלתו גרמה לנפילת הרפובליקה הפלורנטינית). הסכמתי אתך כבר שצבא אזרחים מגוייס הנסמך על מסורת רב-דורית של שירות צבאי כחלק ממארג קשרי הגומלין בין אזרחים למדינתם, עדיף. צבא כזה יכול ליצור עדיפות כוח מכריעה נגד צבאות שכירים שהם מטבעם קטנים הרבה יותר (נניח צבא המהפכה הצרפתי כנגד צבאות הקבע האוסטריים, פרוסים, אנגליים, רוסיים וכו'). גם השוואה בין צבא ארה"ב של אפגניסטן, סומליה, מלחמות המפרץ, פנמה וגרנדה לעומת הצבא של קוריאה וויטנאם מוכיחה שגם ההיפך מן התזה שלך אינו בהכרח נכון ובפרט בזמננו). הטענה שלי היא שהאופציה הזו הולכת ונעלמת ממרחב האפשרויות הריאלי. רוח הזמן של הצעיר הישראלי הולכת נגד אתוס השירות (לא מעט אולי גם בגלל ניצול היתר והשימוש הנצלני במשך שנים רבות של צה"ל באתוס הזה) ולכיוון של הגשמה אישית אזרחית. דבקות באופציה טובה ההולכת ומתרוקנת מן המציאות לעומת מעבר לאופציה אלטרנטיבית שהיא כנראה פחות טובה אבל מציאותית יותר, היא לדעתי בחירה שגוייה. השערתי היא שהאופציות של ישראל כרגע הן צבא קבע מקצועי המשרת את האג'נדה של השלטון הפוליטי(מגובה ע"י צבא מילואים גדול אבל לא-מאומן/מצוייד היטב) או צבא "אוניברסלי" לכאורה בו קצינים דתיים המשרתים אג'נדה לאומית של המגזר יפקדו על צעירים יוצאי רוסיה ואתיופיה כאשר הישראלים ה"ותיקים" שלא יצליחו לחמוק משירות יסתתרו בנקיקי הקריה.
א. ""הפלסטינאים" אינם ארגון אחד" - גם ישראל לא. האמירה שלך היא בעצם אישור שלא מרצון ושלא מדעת של תזת ברק-שרון: אין עם מי לדבר. הפלשתינים יכולים לירות קסאמים ולפוצץ מסעדות ואוטובוסים. הם אינם יכולים להסכים על שום דבר ולא יכולים להתחייב לשום דבר (ליתר דיוק הם יכולים להתחייב לכל דבר אבל אינם מסוגלים לקיים כלום). הדבקות של העם הפלשתיני בחמאס ונגזרותיו יותר משהיא מוכיחה את רשעותה של ישראל היא מוכיחה את אפסותם ושחיתותם של האבו-מאזנים עליהם אתה מנסה להשליך את יהבך.
ד. בד"כ מקובל לחשוב שככל שההגנה חזקה יותר כן נדרש זמן רב יותר לפרוץ אותה. כאשר מרווח הבטחון שלך קטן, אתה נאלץ לעבות את הגנתך כדי לספק את הזמן הנדרש לגיוס התקפת הנגד. אתה צודק כאשר אתה מדבר במונחים של מלחמה בעצימות נמוכה שהיא המציאות נכון לעכשיו. שם אתה אולי צודק (פחות שטח = פחות שומרים). הבעיה היא שישראל לא יכולה להתעלם מן האפשרות של מלחמה מלאה, בפרט שארגוני הטרור (חיזבאללה, חמאס) נעים קדימה חזק על הציר ארגון חמוש - צבא סדיר. (התעלמות כזאת יכולה לגרום לגלישה לעימות גרעיני). פסילתך את הציר חומסקי, הופמן ורובין אינה מוצדקת. אבי הופמן וג'רי רובין (משביעיית שיקגו) עשו שימוש בתאוריות החומסקיאניות נגד הנדסה חברתית (וחומסקי שיתף איתם פעולה בהתלהבות) במערכה נגד המלחמה בוייטנאם. הטענה היתה שמאחר ויש כל מיני מבנים חברתיים-אידיאולוגיים הטבועים גנטית בבני אדם אין שום טעם במאבקים חמושים כנגד הקומוניזם למשל (שכן אם הוייטנאמים מוחתמים גנטית בתבנית קומוניסטית אי אפשר באופן צבאי או פוליטי לשחרר אותם ממנו או לכפות אותו עליהם או משהו בדומה לזה). אפשר להגיד שחומסקי היה ספק אידיאולוגי של השביעייה האנרכיסטית. בכל אופן השייכות של חומסקי לתנועה האנרכו-סינדיקליסטית אינה סודית.
כל הכבוד 426943
יש בינינו הסכמה לגבי התחמקות של ציבורים גדלים והולכים מהשרות הצבאי. אני מסכים שהצבא והמפלגות שהנהיגו את המדינה בשלושים וחמש השנים האחרונות, השתמשו באתוס השירות הצבאי באופן בזבזני, ציני ולדעתי אף טיפשי. הרעיון שצבא מיקצועי יאפשר לנהל מילחמות אין סופיות ללא החיץ הציבורי המעיק, אין לה על מה לסמוך, אבל זו היתה הסיבה להפיכת הצבא האמריקאי לצבא מיקצועי.
הסקירה שאתה עורך על ההצלחות והכשלונות של הצבא האמריקאי, אינה מעמיקה כי היא עושה השוואות שאינן במקומן. הפלישה האמריקאית לגרנדה ותרועות הניצחון על כך היתה יכולה להקרא גרוטסקית אם לא היתה כל כך ברוטלית.
א. אתה נסחף לניתוח שכל כך אהוב על פוליטיקאים- במיוחד אריק שרון.כל דיון שהם דנים בו הוא על כאן ועכשיו; מהקילומטר ה-‏80 עד הקילומטר ה-‏90. החמאס הוא מה שהוא היום; אבו מאזן (שאינני מעריץ גדול שלו) הוא מה שהוא היום. אף אחד לא יכנס לדיון על מגמות; מה הביא למצב שנתון לדיון? היכל האחריות של מדיניותנו למצב? אם המדיניות שלנו הביאה למצב, מה אנחנו עושים כדי לשנות כיוון ומדיניות? המצב שאין עם מי לדבר הוא במידה רבה מעשה ידינו, או תולדה של חוסר מעשה ידנו. קרא למשל את מאמרו של הרסגור:
לגבי מה שאתה קורא הציר חומסקי-הופמן-רובין, קראתי לא מעט דברים של חומסקי. לא מצאתי אצלו ולו שמץ מהתיאוריה שהויאטנמים מוחתמים גנטית בתבנית הקומוניסטית. הביקורת נגד מלחמת ויאטנם היא חלק מהביקורת על המדיניות הקולוניאלית האמריקאית. בכל אופן, ארה"ב היא המקימה של הטרור . קיים קשר ישיר בין רמת הברוטליות של המעצמה לבין עצמתו ושורשיותו של הטרור.
כל הכבוד 427940
כמעט כל משפט בתגובתך יכול להיות בסיס לדיון בפני עצמו. אסתפק כרגע בכמה מילים על חומסקי.
עבודתו המדעית של נועם חומסקי (יליד פילדלפיה אני חושב, למרות שמו) שזכתה לפרסום והכרה היתה גילוי של תבניות משותפות בכל השפות האנושיות. או בקיצור, הוא גילה שהשפות האנושיות הן הרבה פחות מגוונות ושונות מכפי שאפשר היה לשער. חומסקי קשר את תבניות היסוד המשותפות לגנטיקה המשותפת של המין אנושי. מאחר והשפה היא אחד מן המבנים החברתיים החשובים, חומסקי בפעילותו החוץ-בלשנית נוטה לקשר בין מבנים ומסגרות חברתיות לבין תכונות "גנטיות" (או לכל הפחות. מבנים אנושיים טבעיים שקשה מאוד לשנות אותם ע"י התנייה). כאן מתחבר חומסקי באופן תת-הכרתי לפציפיזם של גנדי וטולסטוי. אם מבנים חברתיים הם כל כך קשים לשינוי, הרי שבד"כ (החריג המוזכר הוא מלה"ע ה-II) אין הצדקה להתנגד בכוח לכל מיני תנועות פוליטיות. ומכאן ברורה הדרך להתנגדות הנחרצת של חומסקי למלחמת וייטנאם. אם אופי החברה והשלטון בוייטנאם טבוע באישיותם של הוייטנאמים (בין אם זה שלטון קומוניסטי ובין אם דמוקרטיה של המעמד הבינוני) ברור שהאמריקאים שפכו את דמם לחינם בהודו-סין. בסופו של דבר הוייטנאמים יקבלו את מה שמתאים להם ולא משנה כמה חיילים אמריקאיים יפלו בג'ונגלים של קמבודיה. (המרכיב השני בפוליטיקה של חומסקי הוא שהוא זיהה הרבה לפני האחרים שארה"ב היא המעצמה האמיתית היחידה ולכן מעשיה הם הגורם המרכזי בכל מה שקורה בכל פינה בעולם (למשל רצח העם בקמבודיה)).
אני לעומתך לא קראתי כלום משל חומסקי עצמו ואני מתבסס על עד עויין (פול ג'ונסון) אבל במקרה זה הדברים נראים לי נכונים.
כל הכבוד 427956
כמדומני שחומסקי לא גילה וגו', אלא טוען וגו'. וכך, טוענים, הפוליטיקה שלו יוצאת מתפיסתו את אופן בניית הידיעה מבוססת השפה.
כל הכבוד 428123
ידעתי שרבים מפקפקים בקשר שבין תבניות השפה המשותפות לגנטיקה, אבל האם רבים מפקפקים בעצם קיומן של ה"תבניות" של חומסקי? לפי מה שהבנתי חשיבות עבודתו הבלשנית אינה שנוייה במחלוקת.
כל הכבוד 427958
פול ג'ונסון הוא אכן עד עויין וגם עד מטעה. אני מציע לך לקרוא דברים של חומסקי כי הם מאד מעניינים ולדעתי כתובים בכשרון רב. תתחיל ממבחר מאמרים שהוא פרסם משנות ה-‏50 ועד ימינו ואני בטוח שלא ישעממו אותך.
הגישה של חומסקי היתה מוכרת לי עוד לפני שקראתי מילה אחת שלו.
למדתי אצל יגאל וגנר והוא חשף את מי שרצה בפני חומר שהציג את המילחמה הקרה כמאבק בין שתי אימפריות- חזקה יותר (ארה"ב)וחזקה פחות(בריה"מ) ולא מלחמה בין תרבויות -שיטת החירות וישות שטנית שרוצה להשתלט על העולם. מהויכוח בין מיסטר X-ג'ורג' קנאן -שהיה עובד בשגרירות האמריקאית במוסקבה במהלך מלחמת העולם השניה, לבין ואלטר ליפמן-עיתונאי ופובליציסט אמריקאי מהמעלה הראשונה.
חומסקי מסביר בכמה ממאמריו מהוא הבסיס העובדתי עליו בנויים דבריו ולכן יהיה לך מאד מעניין לקרוא אותם.
כמשהו שקשור לנושא, ראיתי תכנית בערוץ 1 שאינני זוכר את שמה, אבל דיבר שם איש סי.איי.איי. לשעבר על חלקו של הארגון בסילוק מוסאדק באיראן. מוסאדק היה ראש ממשלה מהשמאל שרצה לבצע רפורמה במערכת הפקת הדלק כדי שחלקה של איראן בהכנסות יגדל.
האמריקאים דאגו לסלק אותו ולהמליך את השאה והשאר היסטוריה. אותו איש הסי.איי.איי. טען שאנשי שטח בארגון הזהירו את המרכז שארה"ב תשלם ביוקר רב על התרגיל הזה-זה היה בשנות ה-‏50- ואכן היא שילמה. על מה שקרה בויאטנם ובדרום אמריקה איננו יודעים כל כך-כדאי לקרוא.
כל הכבוד 427969
ארה''ב אולי שילמה על זה הרבה, אבל סביר שאירן שילמה יותר.
כל הכבוד 427977
אין ספק. את אנשי הסי.איי.איי. לא עניין כמה משלמת איראן אלא בהקשר של העלות האמריקאית.
כל הכבוד 427999
זה אף פעם לא מעניין אותם. זה סתם מצב שגרתי.
כל הכבוד 428031
אני מניח שאף שרות מודיעין איננו טוב יותר. הבעיה עם הארגונים הללו בארה''ב, הם הממדים הקולוסליים שלהם. עצם הגודל מייצר עוצמה ורמה מסויימת של עצמאות. גם הפ.בי.איי. פיתח בזמנו של הובר עוצמה כמעט בילתי נתפסת למדינה שמתיימרת להיות דמוקרטיה.
כל הכבוד 428130
סיפור מוסאדק הוא נאראטיב די מאפיין של הטיעון הרדיקלי בארה"ב (השמות נכון להיום הם ראלף נאדר ומייקל מור), עם קפיצת הסלטה הלוגית הבונה אותו. כבר הבאתי את הדוגמה המאפיינת השנייה: האמריקנים הפילו את סיהאנוק בקמבודיה, לכן הם גרמו לטבח העם של החמר-רוז'.
בסיפור מוסאדק האמריקאים פעלו בחסות הפסיכוזה האנטי-קומוניסטית למען האינטרסים של חברות הנפט שלהם. אבל האם מוסאדק היה מחסום טוב יותר בפני שלטון המולות והאייאטולות? מסופקני. הדבר היחיד שאפשר להגיד בודאות הוא ששלטונו של מוסאדק היה רופף כל כך שדי היה בכמה מהומות רחוב כדי להפיל אותו. ההשערה לפיה שלטון מוסאדק החלש היה מביא להשתלטות המפלגה הקומוניסטית על טהרן הוא לא פחות הגיוני ובדוק מן הקפיצה הלוגית לפיה שלטונו של השאח הוא שהביא לעלייתו של חומייני.
כל הכבוד 428211
סיפור מוסאדק מוכר לי משנות ה-‏60 לפני מייקל מור וראלף נאדר.
לא היה שמץ של סיכוי שהקומוניסטים ינצלו את חולשתו של מוסאדק
וישתלטו על איראן. הדרך היחידה שיכלו לנסות לעשות את זה הוא באמצעות כניסה של הצבא האדום. אז לא ידעתי על החולשה הבסיסית של שלטון השאה "החזק" (מוסאדק היה חלש). ראיתי אז סרט שהרשים אותי מאד- האמריקאי המכוער. אותה השיטה העלתה את קסטרו לשלטון והיום יוצרת שורה של מדינות אנטי אמריקאיות במה שקרוי "החצר האחורית של ארה"ב". העובדה שבתוך המערכת האמריקאית היו מתנגדים למהלך נגד מוסאדק ודוקא ממניעים של מאבק נגד הקומוניזם, מראה שהאמריקאים לא התעניינו בדקויות כמו השלכות ארוכות טווח על מעמד ארה"ב באיזור; הם רצו את מירב רווחי הנפט לעצמם ולהראות, שיש אבא שמנהל את העניינים ולא כל אחד יחליט מי יהיה ראש ממשלה ואיזו מדיניות הוא יאמץ. כל ההתנהלות האמריקאית במפרץ הפרסי-עידוד סאדאם לצאת למלחמה נגד איראן ותמיכה בו בזמן שהוא היה בדרך להפסד-
לא היתה בגלל פחד או חשש מהתפשטות הקומוניזם. האם התמיכה האמריקאית בטרוחיליו, בטיסטה, פפה דוק, וידאלה, סומוזה- היו מפחד הקומוניזם? הרי היה ברור לכל אדם הגיוני כבר באותה תקופה, שהרודנים הרוצחים הללו הם הגורם העיקרי שעודד מחתרות בעלות נטיה שמאלית.
כל הכבוד 428205
האם הוא ביצע הקשות/השלכות של התורה הלשונית-גנטית שלו לשדות נוספים מלבד פוליטיקה ויחב"ל? מה בדבר פסיכולוגיה? או סוציו-פסיכולוגיה?
כל הכבוד 428208
קראתי דברים שלו ולא ראיתי הקשות מסוג זה גם לא על פוליטיקה ויחב''ל. האתר שלו פתוח לכולם ואת יכולה לקרוא.
כל הכבוד 428288
לפי תגובתו של שוקי תגובה 427940 יש בהחלט הקשות לפוליטיקה ויחב"ל.
כל הכבוד 428392
אבל שוקי הודה בעצמו שלא קרא שום דבר של חומסקי אלא מפי פול ג'ונסון.
כל הכבוד 428343
עכש"י, לחומסקי מניות כבוד בפסיכולוגיה קוגנטיבית. הוא אולי לא האבא של הפסיכולינגווסטיקה (אולי זה וורף, אבל בשביל זה צריך ספר בהיסטוריה), אבל יש לו מניות יסוד בענף. בפשטות הוא הציב את השאלה "מה יודע מי שיודע עברית (או אנגלית במקרה שלו)"? מהם המבנים המנטליים של הבנת שפה ושל יצירת שפה, לא מבונחים של "להמציא שפה," אלא במונחים של יצירת מלים בדיבור (או כתיבה). מהי האינטראקציה בין שפה לבין האופן בו במוח/נפש יש יצוגים של העולם, וכיוב'.
כל הכבוד 428545
תודה. אלה שאלות שמעסיקות אותי שנים. יש לך מראי מקום סבירים? (שלו, או אולי של פרשניו או תלמידיו).
כל הכבוד 428546
(אפשר גם לסדר לך השאלה, אם תבטיחי להחזיר)
כל הכבוד 428548
מעולה, אשמח ( זה לא בא בחבילה עם ריץ'-האריס, נכון? )
כל הכבוד 428550
מעולם לא זכיתי להבטחה מברקת, אבל יש לי מדפים שלמים עם (או בעצם, בלי) ספרים שהבטיחו להחזיר.
הגונב מגנב 428554
אפשר גם להבין למה: תגובה 155909.
כל הכבוד 428576
אני חושב שכדאי לך לעיין בספרון של Lyons (הומלץ לי בזמנו ע"י המרצה שלי לפסיכולינגוויסטיקה). הוא אמנם נכתב די מזמן וגם מעט טכני, אבל יש בו גם סקירה היסטורית של התחום, והתרכזות בתורתו של חומסקי. (גם אני מוכן לארגן משלוחה...)
כל הכבוד 428207
מה אתה אומר, מתאים לדיון 2752?
כל הכבוד 428244
"כאשר יש לך צבא קטן של אנשים שהושקע הרבה מאוד באימונם, אתה עשוי להיות הרבה יותר זהיר בסיכונם מאשר בצבא מגוייס/מילואים שחייליו תמיד ניתנים להחלפה בחיילים לא מאומנים חדשים."

זוהי אמירה שחבויה בה הנחה צינית וקשה מאד לגבי אופן חשיבתם של גורמים בכירים על חיי החיילים. הלוואי והייתי יכול לומר שאתה טועה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים