בתשובה להאייל האלמוני, 25/12/06 17:23
מלך זקן וכסיל 426278
תגובה 377950

אם אין לך גישה למאמר, אני בטוח שהדוד הטוב שמע אף הוא על המנדרין.
מלך זקן וכסיל 426519
א. מעניין מאוד: בכניסה לקישור התבשרתי שאינני יכולה לקרוא את המאמר, ומייד אחרי ה"בשורה" הופיע המאמר בכל הדרו.

ב. העובדה שהוא לקוח מ"אבא גוריו" מסביר מדוע הסיפור אינו מוכר לי: למדתי את היצירה בתיכון, כך שכמובן לא קראתי אותה מעולם.
426704
ב. "כמובן"? חלקנו דווקא קראו את "אבא גוריו" בתיכון.

___________
העלמה עפרונית, ושלג שהפסיק לרגע.
426712
במסגרת הלימודים? בדרך כלל זה מצליח להוציא את כל הכיף מהקריאה (אלא אם התמזל מזלך לקרוא *לפני* שהלימודים התחילו, או התמזל מזלך לזכות במורה טוב/ה).
426771
כן, במסגרת הלימודים. ואפילו הלימודים שלי‏1. פשוט קראתי ברפרוף את שלושים העמודים הראשונים (תיאור הטפט על הקיר באמת היה מרגש, אבל משום מה לא מרגש דיו...) ומשם זה כבר המשיך בפאנן יחסי.
זה לא קשור למורה, למרות שבאותה שנה באמת הייתה לי מורה מצויינת, אלא לעובדה שיותר קל וכיף לי לקרוא ספר מאשר את התקצירים שלו, ולכך שאני מבינה הרבה יותר טוב את הניתוחים אם אני לא צריכה ללמוד אותם בע"פ מתוך חוברות סיכומים, אלא לקשר אותם לסיפור עצמו.
מופרע, אני יודעת.

1בניגוד ל"חוות החיות", ו"העוזר" שקראתי במסגרת הלימודים של אחותי הגדולה.
426794
לא רמזתי שזה מופרע.
426714
ב. כן, ברור, אבל אני בתיכון הגעתי למסקנה שספרים זה עניין רציני מדי כדי להשאיר אותם בידי המורים. אי לכך לא קראתי מעולם את החומר הנדרש מאתנו, אלא אם קראתי אותו במקרה לפני שעלתה הדרישה.
(והשלג הפסיק להרבה יותר מרגע, אם באל קודס מדובר).
426720
כשאני שיפרתי את הבגרות בספרות אחרי הצבא, הייתה לי מורה כ''כ מצויינת ונהניתי מהשיעורים עד כדי שהוצאתי ציון גבוה בלי שקראתי את הרומן בכלל. פשוט מקריאה של התקצירים הקשבה ודיון בכיתה, יכולתי לשפוך בקלות שלושה-ארבעה דפי פוליו על כל שאלה שנשאלה על הרומן (''הדבר'' של קאמי).
426722
לי היה כל שנה מורה אחר, כולם שעממו אותי עד דמעות. אין לי מושג איך התלחתי להוציא מהם תשיעיות בסופו של דבר. בכל מקרה, את הבגרות עשיתי על תוכנית אלטרנטיבית שהייתה שם: כיוון שלא למדנו אותה, קראתי את כל החומר הזה... אז גם בבגרות הוצאתי תשע.
426889
מזכיר לי את שיעורי "קריאה מונחה" בכיתה ז'. הייתה סדרת ספרים על ילד לאמא חד-הורית, או אולי זו בכלל הייתה הסבתא שגידלה אותו, שמאומץ על ידי זוג יאפי, נראה לי שהחצי הנשי בזוג היה בהתחלה העובדת הסוציאלית המופקדת על הילד. בכל אופן, ספר של מאה וחמישים (האיילים הותיקים יכולים לנחש מאיפה שלפתי את המספר) עמודים נמרח לאורך קרוב לשנה. ילדים שאהבו לקרוא סיימו אותו לפני שהמורה סיימה להסביר מה נעשה בשיעורי "קריאה מונחה", ובשאר השנה צפו בשאר הכיתה קוראת את הספר בקצב של חמישה עמודים כל שבוע, וניהלו עליו את השיחה הבאה עם המורה: "אז מה אתם חושבים שהוא הרגיש כשהכריחו אותו לעזוב את הבית של סבתא ולעבור לגור אצל שני זרים שחושבים שהוא, סבתא שלו וכל מי שהוא הכיר עד אז הם חבורה של פרימיטיביים שמתפקידם לחנך?" "אני חושב שהוא הרגיש רע. הנה, זה כתוב בספר - 'היה ממש חרא לעבור לגור עם שני חארות שחושבים שהם יותר טובים ממני."'
426900
אני רואה שהיו להם שיעורים מרתקים!
426902
סקוזצי מה?
ציון כהן! 426910
אמא שלו מתה אם אני זוכרת נכון, אבא שלו היה כלוא בבית סוהר, וסבתא גידלה אותו. הוא לא אומץ אלא נשלח לאומנה אצל משפחה חיפאית (ואז לא היו יאפים :-) ). ואני חושבת שחוסר העניין שגילית בספר נבע מזה שלא טרחת להגיע לפרק שבו הוא בורח לעתלית ופוגש את בתיה בעלת שיער הפחם (בספר העשירי או משהו בסדרה ציון כבר מקיים איתה יחסי מין, אבל כנראה שאת זה לא היו מכניסים לכם לתוכנית הלימודים בכל מקרה).
ציון כהן! 427004
"אני חושבת שחוסר העניין שגילית בספר" - מאיפה הסקת את זה?
ציון כהן! 427107
מתוך נימת הזלזול שעולה מהודעתך. אבל אולי בעצם היא כוונה אל השיעורים בבי''ס ולא אל תוכן הספר עצמו.
ציון כהן! 427110
אכן הזלזול מופנה לשיעורים בביה"ס. "ולא אל תוכן הספר עצמו" - לא הבאתי זלזול בשום חלק מהספר*, תוכן, עטיפה או אחר.

* (בעיקר כי אני לא זוכר אותו)
426922
"אל עצמי"?
427005
בדיוק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים