בתשובה להאייל האלמוני, 26/12/06 16:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
'לסוריה נמאס' - אם אתה מתייחס ל'נמאס' ילדותי, אז ילדים (וגם מבוגרים) נוטים להתרגז יותר על מי שמתווכח איתם מאשר על מי שמתחמק מהם. (אין לי נתונים סטטיסטיים, אבל נראה לי שיותר ויכוחים הובילו למריבות מאשר התעלמויות). אם אתה מתייחס ל'נמאס' פוליטי, (אני חורג לגמרי מהתחום שלי, נא להרביץ בעדינות) נראה לי שאי-קיום שיחות יכול להימשך זמן רב (בעיקר אם נמנעים מהתגרויות אוויליות כמו 'אסד חלש' ו'העמדת פנים איננו מוכנים לקבל'), ולא להידרדר למשבר. משך השיחות מוגבל יותר, ובמהלכן צפים וויכוחים רבים (גולן, מים, לבנון, איראן, פלסטינים, סכסוכי עבר...) שכל אחד מהם עלול להביא את אחד הצדדים להכרזה 'מיצינו את נסיונות המשא והמתן, הוכח שהצד השני אינו רציני'. בין אם ישראל תכריז ובין אם סוריה, נגיע למצב שבו 'לסוריה נמאס'. 'ישראל דורשת' - אם לא יהיו שיחות, ישראל תדלג על השלב הזה. 'בתגובה סוריה תוקפת' - בדומה למה שכתבתי לגבי 'לסוריה נמאס' - פיצוץ שיחות 'מרגיז' יותר מאי-קיום שיחות. אגב - כדי לסבך את ישראל סוריה לא צריכה לתקוף בעצמה, חיזבאללה יספיקו. עוד אגב - אני לא בטוח שלא צריך לדון עם סוריה, אני גם לא בטוח שהפסקת השיחות תוביל למלחמה (בסיבובים הקודמים השיחות דעכו בשקט יחסי). אני מנסה להבין מה סוריה מנסה להשיג, מה ישראל מנסה להשיג, ואיך השמועות לגבי הזמנות לשיחות נוגעות לכל זה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |