 |
לא, לא התכוונתי לקנטר את איציק בכלל, ולכן הוספתי בפירוש: "שאלה לא קשורה". יש הרבה ישראלים דוברי עברית שלא רואים את עצמם כציונים בכלל, ולא מרגישים צורך להתנצל על זה, ושיש להם תפיסה פוליטית מאוד ברורה ומגובשת. אני לא יודע אם איציק מונה את עצמו עימם או שהוא ציוני, וקשה לי לשים את הדברים שהוא אומר בהקשר המתאים בלי לדעת, ולכן שאלתי. לדעתי אין כל-כך מה לנטרל בשאלה, כי שאלתי אם _הוא_ רואה את עצמו כציוני, ולא אם הוא ציוני לפי ההגדרות שלי, שממילא לא ציינתי.
ולשאלתך, שפותחת דיון נפרד לגמרי: הסכמה וחוקים בינ"ל בעולם של היום בד"כ אומרים דמוקרטיה, לפחות דה-יורה, ובמקרה שלנו אני חושב שגם דה-פקטו. אבל אתה צודק לגמרי כשאתה מבחין שההגדרה שלי לא נותנת לדמוקרטיה מקום מרכזי. אכן, לדעתי, דמוקרטיה זה דבר חשוב, אבל היא לא קריטית לעצם הגדרתה של הציונות, בטח לא כמו "מדינה", "יהודית", ו"משפט העמים". הציונות שואפת לדמוקרטיה בגלל שזה הסטנדרט המודרני, ולא כלשעצמה. להקים מדינה מודרנית ומתקדמת "ככל העמים" זו שאיפה ראשונית של הציונות. בעולם של ימינו, כאן ועכשיו, זה אומר דמוקרטיה, ולכן אי-אפשר להיות ציוני באמת בלעדיה. אבל אם עוד חמישים שנה שיטת המשטר של כל המדינות המתקדמות והמובילות תהיה, בתור דוגמה היפותטית, משטר ליברלי שמבוסס על איזונים ובלמים בין קרטלים של מסחר ותקשורת, וישראל היהודית תאמץ משטר כזה, אני לא אגיד שזנחנו את הציונות כי אנחנו לא דמוקרטיים לפי המודל שאתה ואני מכירים היום, ואני לא אגיד שמפלגות השלטון הן לא ציוניות. באותה מידה, אני לא אומר שהרצל לא היה ציוני כי הוא רצה להקים מדינת מלוכה-חוקתית בסגנון הפרוסי. זה היה הסטנדרט אז, והסטנדרט קובע.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש