בתשובה לאור, 10/11/01 23:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך בדיוק מקיץ את שנתי פירושו מעורר שינה? מקיץ, מלשון קץ, כלומר סוף. בנוגע לשאלה - גאונות או רשלנות - אני תומך בגאונות כל עוד לא הוכח אחרת. זו מין נאיביות כזו שמתירה לי להכליל כל מיני דברים גבוליים תחת הכותרת אמנות, מה שבשבילי הוא רווח נקי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי מקיץ מלשון יקיצה, כלומר התעוררות. מקיץ מלשון קץ זו צורה שאני נתקל בה לראשונה כאן והיא לא מוצלחת במיוחד לדעתי במשמעות שאתה מציע, אם כי בהחלט בהחלט אפשרית. שוב, יש פה ביטוי נוסף לאותה כפילות שדיברתי עליה והיא מתחילה להיראות לי מכוונת. צריך להתעמק בעניין זה. בענין הגאונות, אני פשוט לא חורץ דין עד שהוכח לכאן או לכאן. ליתר דיוק, משלא מוכח כי הטקסט נהדר אני פשוט זונח אותו. טקסטים לא מוצלחים פשוט לא מעניינים אותי לא לשבט ולא לחסד. אני לא מחפש לבקר ולחסל שירים של אנשים. למה זה טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילדה בסך הכל בת חמש עשרה. אני בטוח שעוד נכונו לה גדולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאם בסופו של ניתוח אמנותי נשארת השאלה ''רשלנות או גאונות'' פתוחה, זה אומר משהו מאד עצוב על המנתח, או על השיר, או עלי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |