בתשובה להאייל האלמוני, 15/01/07 17:04
שאלה תיאורטית 429026
השאלה המקורית שלך היתה "באילה מהמקרים הבאים לא יהיה לגיטימי לירות בו על מנת להרוג?" ועליה עניתי. בתגובה האחרונה שלך יש שתי שאלות חדשות, אחת מעורפלת ולא ניתן לענות עליה ולגבי השניה, אתה צריך להתקשר למשטרה(1)

(1) כן, אני יודע.
שאלה תיאורטית 429030
יש הבדל בין "ירי על מנת להרוג" ו"ירי במטרה להרוג"?

אני למשל לא יודע לירות. אם אני אהיה במצב חירום שכזה ומשום מה יהיה לי נשק ביד ואני אצליח לתפעל אותו, אין לי שום דרך לבחור באיזה איברים אני רוצה לפגוע, וכנראה אני אעשה מה ש"לימדו" אותי בצבא - אכוון ל"מרכז המסה" (כי ככה יותר קשה להחטיא, כנראה). האם יבואו אלי בטענות למה לא כיוונתי לרגליים, הרי הפושע המסכן בסך הכל רצה לאנוס אותי קצת, לא להרוג?

ונניח שכבר יריתי ופגעתי לבן זונה ברגל ועכשיו הוא שוכב על הריצפה ומקלל אותי, ואני מת מפחד שעוד רגע הוא שולף את האקדח שהוא בטח מחביא ויורה בי, אז אני יורה עליו שוב ופוגע קצת יותר טוב - באים אלי בטענות?

ונניח שמרוב עצבנות יריתי כבר על ההתחלה חמישה כדורים ואיכשהו כולם פגעו. יבואו אלי בטענות למה לא יריתי רק פעם אחת?
תשובה תיאורטית 429031
כן, יבואו אליך בטענות על כך שלא ירית רק פעם אחת. בישראל אין עונש מוות על גניבה.* אם אתה במצב של סכנה (ואני לא נכנסת לשאלה אם סכנת חיים, סכנת רכוש או סכנה ללברדור המהמם שלך) יכול לירות כדי למנוע את הסכנה, אבל לא כדי להרוג. אם הבן זונה שוכב על הרצפה ומקלל אתה יכול לברוח, אתה לא צריך לחכות עד שהוא יתעשת וישלוף את האקדח שלו.
במילים אחרות, מותר לך לפגוע באחר שרוצה לפגוע בך, אבל במינימום ההכרחי.

*והמורה שלי לנהיגה היה אומר - גם לא על טמטום, ולכן זה שהוא עובר שלא במעבר חציה לא אומר שאת יכולה לדרוס אותו.
תשובה תיאורטית 429036
לא דיברתי על גנבה הפעם אלא על אונס (כי היפני פסל ירי במטרה להרוג גם במקרה זה, ואני בודק את הגבולות האפורים).

באופן בלתי נמנע הדיון הזה מרגיש לי אקדמי משהו. כל הדברים שמדברים עליהם כאן קורים תוך שניות, ואין זמן לחשוב (ולפעמים מי שחושב הוא זה שלא נשאר לדבר על זה אחר כך). כשמישהו כמוני (הדיוט+היסטרי) יורה הוא לא בהכרח חושב "הממ, כמה יריות כדאי לי לירות כדי שיגידו לי שעשיתי את המינימום?" - הוא פשוט משתמש בנשק עד שהזה ממולו נופל. כשמגיעים לשאלת ה"לירות או לברוח", למה ברור ש"לברוח" זו אופציה אפשרית בכלל? אם יש להוא נשק והוא כל שניה עלול לשלוף אותו, כמה כבר אפשר להספיק להתרחק? ואיך אפשר לעשות את החישובים הללו, או לצפות ממישהו שלא אומן לכך לעשות אותם בכלל?
תשובה תיאורטית 429037
למישהו שלא אומן לכך לא אמורים לספק רשיון לנשק.
תשובה תיאורטית 429042
נראה לי שזו הצבה של דרישות גבוהות למדי לרשיון לנשק. ממי שיש לו נשק אני מצפה שלא ישתמש בו אף פעם אלא אם מאיים עליו מישהו, אבל לא שיהיה מסוגל לאמוד האם הוא מסוגל להימלט ממישהו שמאיים עליו או לא.

אגב, לא שזה לא ברור לכולנו כאן, אבל בצבא הנהדר שלנו אפילו לא חולמים על לאמן אנשים ברמה כזו לפני שנותנים להם נשק ושולחים אותם לשמירה שבה הם עלולים להיקלע לסיטואציה שכזו (או לאמן אותם בכלל, למעשה, אלא אם מטווח אחד נקרא ''אימון'').
הו, הזכרת לי את הצבא... 429096
בפטרולים שעשיתי בשלישות (בר"ג) היה ברור לנו (לי ולשאר הבנות, כלומר) שאם קורה משהו אנחנו פשוט נמלטות על נפשותנו (כי זה יהיה יותר מהיר מאשר להצליח לתפעל את הנשק, שלא לדבר על זה שהמחסניות אפילו לא נמצאות בתוכו, כמובן). טוב נו, רמת גן.

אני תמיד ידעתי שאם יקרה משהו באמת חמור, אפשר לסמוך על השכנים בבניינים (הגבוהים) שמסביב שידאגו להזמין את המשטרה.
וזה מזכיר לי את סיפור המטבח (שקרה בתקופה ששרתּי שם):

לילה אחד פרצה אש במטבח. כיוון שהוא לא נמצא קרוב לגדר הבסיס ומטבח זה לא נשקיה או משהו באמת חשוב, אף אחד מהשומרים לא עובר שם באיזור (או לפחות כך זה היה באותה תקופה). השכנים הטובים והמסורים, בראותם עשן מיתמר מעלה מעלה, וביודעם שאין עשן בלי אש (ואולי הם פשוט חששו שאם הם לא יפעלו בזמן היא תגיע גם אליהם?) מיהרו וזימנו את מכבי האש.

מכבי האש הגיעו לשער, וכמובן שהש.ג. לא נתן להם להיכנס, כי אין להם אישור כניסה. הכבאים ניסו להצטדק ואמרו שיש אש, ועל כך נענו ב"מה פתאום, לכו הביתה" (או משהו בסגנון). בסופו של דבר, אחרי דין ודברים (ואולי אחרי שמישהו נשלח כדי לבחון את הנושא) השתכנעו השומרים בשער שיש סיבה מוצדקת לתת לכבאים להיכנס, וסוף טוב הכל טוב (ר"ל, שיפצו את המטבח והפכו אותו לפחות ג'יפתי מחד, ומאידך בזמן הזה הגיע קייטרינג מבחוץ, שאמנם לא היה משהו לספר עליו, אבל היה טוב בהרבה מההיצע הרגיל שהיה במטבח עד אז).

מסקנה: טוב שכן טוב משמן טוב.
הו, הזכרת לי את הצבא... 429098
אם הקייטרינג היה טוב מההיצע הרגיל הקודם, נראה ששכן טוב מביא איתו שמן טוב...
תשובה חצי תיאורטית 429039
אונס נכנס מבחינתי בהגדרה של "אתה במצב של סכנה".

אתה יכול להגיד שגם תאונת דרכים מתרחשת תוך שניות ואין זמן לחשוב, ובכל זאת אנחנו נעניש את הדורס. אני אצטט את עצמי מהתגובה הקודמת: "מותר לך לפגוע באחר שרוצה לפגוע בך, אבל במינימום ההכרחי". פגעת בו יותר? על החלק הזה אתה אמור להענש. לשמחתי אני לא מדברת מנסיון, אבל מישהו היה מאייים לפגוע בי באמת והייתי חוששת שזה "או הוא או אני", אני מוכנה לשבת בכלא כי פגעתי בו בטעות יותר מדי ולא למות.
אם האפשרות של "לברוח" אינה אפשרית, ייתכן שלהרוג זה המינימום ההכרחי. בד"כ, כך נדמה לי, יש עוד כמה אפשרויות על הסקאלה.
תשובה חצי תיאורטית 429040
אכן, ידוע לי לפחות על מקרה אחד שבו פרץ מישהו לדירה של בחורה במטרה לאונסה, היא הבינה במה העניין וירתה בו למוות, ולא נעצרה לרכע אחד בידי המשטרה. יותר מזה, היא הוזמנה אחר כך במקרים רבים להרצות על האירוע בפני שוטרים.
תשובה חצי תיאורטית 429044
אני לא חושב שההקבלה לתאונת הדרכים טובה כל כך. בתאונת הדרכים נאשים את הנהג בדרך כלל אם הוא ביצע משהו שלא כהלכה ברגע שקדם לתאונה - נהג במהירות מופרזת, לא ציית להוראות התנועה, היה שתוי וכו'. אם יש נהג שנסע כמו שצריך וילד התפרץ לו לכביש והוא לא הספיק לעצור (ויש לכך עדים) - האם נעמיד אותו לדין?

אבל הסיבה האמיתית שבגללה אין קשר היא שבמקרה של תאונת הדרכים אנחנו לא מצפים שהזמן הקצר שבו התאונה מתרחשת ישמש את מי שמעורב בה לחישובים מוסריים והערכות של "האם הפעלתי את המינימום ההכרחי או שצריך להפעיל עוד יותר כוח". הערכות כאלו הן קשות למדי (אם לא בלתי אפשריות) גם בניתוח בדיעבד בחדר ממוזג.

עוד אפשרויות על הסקאלה זה מה שאני מדבר עליו. לא אמרתי בהכרח להרוג. דיברתי על להמשיך לירות גם אחרי שההוא על הרצפה.
429046
הממם, כן. אם ילד נהרג בתאונת דרכים אחרי שקפץ לכביש מול עשרים עדים, עדיין הנהג יואשם, כך נדמה לי.* בכל מקרה, גם אם הדוגמא לא משהו, אני מניחה שעדיין הבנת למה אני מתכוונת. אם לא, אני אנסה להבהיר - כשאתה משתמש בכלי מסוכן (מכונית או נשק, שניהם דורשים רשיון) אתה נדרש להיות מסוגל לקבל החלטות בנוגע אליהם תוך שניות. תיאורטית** כנראה שהוכחת מתישהו שאתה מסוגל לקבל את ההחלטות האלו, אחרת לא היית מקבל רשיון.

אתה לא אמור להפעיל חישובים מוסריים, אתה אמור לנהוג כך שתגרום מינימום נזק כשאתה מגן על עצמך/מזיז את עצמך מעיר לעיר.

אם מישהו רודף אחריך ואתה יורה לו כדור אחד בברך וכדור אחד ביד, אז הוא לא יכול להמשיך לרדוף אחריך ולא יכול לירות בך. לירות בו כדור שלישי בלב יהיה *מעבר למינימום ההכרחי*. אני לא רואה סיבה לנסות ולנתח כל מקרה היפוטתי שאתה יכול לעלות על דעתך. כמו שכבר ציינתי, ייתכן שלהמשיך לירות גם אחרי שההוא על הרצפה יהיה מידתי, כי זה תלוי בנסיבות העניין.

*אני מבינה קטנה מאד בתקנות התעבורה, אז נא לקחת את הדברים בערבון מוגבל אפילו יותר מבדרך כלל.
** אמרתי תיאורטית!
429050
אני לא מעלה יותר מדי מקרים היפוטתיים - נראה לי שדווקא את, עם הפגיעות המדוייקות בברך וביד הולכת לכיוון ההיפוטתי. המקרה שלי הוא פשוט ונראה לי כללי למדי: יריתי במישהו שיש לי סיבה להאמין שרוצה לפגוע בי והוא חמוש. הוא נפל. אין לי *שום מושג* איפה פגעתי בו ואפילו לא כמה קשה הוא פצוע (ואני לא אתקרב וארכן לעברו רק כדי לוודא). אני מפחד שאם אני אברח הוא יירה בי. איך אפשר לבצע הערכה לגבי מה צריך לבצע?

נראה לי שהעברת האחריות ליורה במקרה הזה היא התנערות מהקושי שבשיפוט מצבים שכאלו. השיפוט האמיתי צריך להתחולל סביב השאלה אם הירייה הראשונה הייתה מוצדקת או לא. אחריה הכל נהיה הרבה יותר מעורפל (כל עוד אני לא מבצע "וידוא הריגה" או דבר מה דומה).
429052
אתה רוצה שאני אגיד בפעם השלישית "יכול להיות שבנסיבות העניין זה יהיה מוצדק"? סבבה. יכול להיות שבנסיבות העניין זה יהיה מוצדק, אם היה לך יסוד סביר (בזה אתה צריך לשכנע את השופט. לא מספיק שאתה תחשוב שהתנהגת באופן סביר) לחשוב שהיריה הנוספת היא הכרחית, והשופט ישתכנע בזה.
לא השתכנע? זה עדיין רלוונטי לעניין העונש. באסה? יכול להיות. אבל כמו שכבר אמרתי במעלה הפתיל, אם אני באמת מפחדת שמישהו הולך לפגוע בי אני מעדיפה לקחת את הסיכון של תקופת-מה בכלא.

לא רואה למה השיפוט של היריה הראשונה יותר מסובך מאלו שאחריה, אבל לא חשוב.
429059
כי המעבר משיפוט היריה הראשונה לשיפוט היריה השניה הוא המעבר שבין אנחנו מתמקחים על העיקרון לאנחנו מתמקחים על המחיר (לדעתי).
429063
הבנתי.
ובכן, לדעתי המעבר בין ירי שמנטרל/פוצע לבין ירי שהורג הוא איכותי ולא רק כמותי. אבל עזוב, זו טחינת מים.
429066
אני מבקש שוב להזכיר שבכל הדיון הזה לא דיברתי על הריגה.
429067
לירות בו כשהוא שוכב רק כדי לפצוע? אתה בטוח שאתה מכוון עד כדי כך טוב?

(תודה על ההבהרה)
429072
שוב - אני לא יודע לירות. אני לא יודע איך לירות כדי ''רק לפצוע'' (ומסתבר שגם אם מנסים זה לא תמיד עובד). לכן אם את רוצה להאשים אותי בהריגה, זה מתחיל כבר בירייה הראשונה.
תשובה חצי תיאורטית 429053
נהיגה נכונה או זהירה לא נמדדת רק במידת הפעולה על פי חוקי התעבורה, אחרת היה אפשר להושיב נהג אוטומטי בכל מכונית. הנהג נשפט בדיוק על זה שלמרות שנסע במהירות המותרת, בנתיב הנכון וציית לתמרור בפינה, עדיין לא היו עיניו בראשו לראות שילד התפרץ לכביש (מן הסתם יש לזה דרגות שונות: ראה את הילד ולא עצר, ראה ולא הספיק לעצור, לא ראה כלל וכולי).
תשובה חצי תיאורטית 429062
את מוזמנת להוסיף בדברי קודם "והילד התחבא קודם בין המכונית" - בקיצור, לא *יכל* לראות.

לדעתי אין נהג אוטומטי בכל מכונית כי הטכנולוגיה עדיין לא אמינה וזולה מספיק. אני חושב שגם זה יבוא, ואפילו חושב שכשזה יבוא יהיו פחות תאונות. אגב, לא ברור לי למה את חושבת שאני מודד נהיגה זהירה *רק* במידת הפעולה על פי חוקי התעבורה (שהם מאוד לא מקיפים).
תשובה חצי תיאורטית 429064
זו נקודה צדדית, אבל אם כבר נכנסת לזה - לא משנה אם הוא לא יכול היה לראות אותו. בוא נוריד את הסיטואציה מהכביש ונדמיין שאותו נהג/אדם זורק פסנתר כבד מהקומה העשירית. הפסנתר נופל על ילד והורג אותו. האדם טוען להגנתו שלא ראה את הילד. האם הוא פחות אשם או יותר אשם מנהג שלא ראה ילד שמתחבא בין מכוניות?

אני חושבת כך בגלל תחילת תגובה 429044 .
תשובה חצי תיאורטית 429068
בוודאי שהוא יותר אשם. את באמת חושבת שיש דמיון בין המקרים? את מודעת לכך שאנחנו עדיין מדברים על נהג שנוסע במהירות נורמלית, לא תחת השפעת חומרים, וכו'?

אם לדעתך אפשר להיות נהג לא זהיר ועדיין לא לעשות שום דבר שלא כהלכה - אני יכול להבין אותך.
תשובה חצי תיאורטית 429113
יש בחוקי התעבורה סעיף שנקרא חובת הזהירות הכללית. אין הגדרה בו הגדרה מפורשת של מעשה ספציפי שאתה צריך לעשות כדי לעבור עליו אבל אתה חייב לנהוג בזהירות.
תשובה חצי תיאורטית 429129
אוקיי. מה זה "לא לנהוג בזהירות"? האם זה נקבע רק על פי מבחן התוצאה ("הייתה תאונה אז כנראה שלא נהגת בזהירות")?
תשובה חצי תיאורטית 429161
לא בהכרח.
דוגמא ששמעתי (באותו קורס נהיגה מונעת שבו סיפרו לי על הסעיף הזה) היא על אדם שנהג במהירות מותרת בשטח עירוני, הגיע למעבר חציה ועצר בחריקת בלמים לפני קו העצירה וחוץ מלהבהיל כמה אנשים לא גרם לשום נזק.

לכאורה הוא לא ביצע שום עברה, נהג במהירות המותרת ועצר המקום שבו היה אמור לעצור אבל בכל זאת הוא נתבע והורשע על נהיגה לא זהירה. התובע יכול היה לבחור ולתבוע אותו על נהיגה שלא בהתאם לתנאי הדרך אבל הוא בחר בחובת הזהירות הכללית
תשובה חצי תיאורטית 429177
עצירה בחריקת בלמים אכן נשמעת לי כמו דוגמה טובה לנהיגה שבה מבצעים משהו שלא כהלכה.
תשובה חצי תיאורטית 429069
זה בכלל לא בר השוואה, מי שזורק פסנתרים מהחלון נושא באחריות מלאה לנזק, משום שפסנתרים לא נועדו לעופף מהחלון. הכביש לעומת זאת יועד למכוניות. כל קיומה של מדינה מודרנית הנשענת על תחבורה פרטית מבוססת על ההנחה שאדם יכול להסיע את רכבו כשהוא שולט בו רק במידה שבה הוא יכול למנוע נזק כתוצאה מהתנהלות סבירה של סובביו. אם האחריות לוודא שאין ילד בין המכוניות היתה מוטלת על הנהג, בעולם שומר חוק הפקקים בסימטאות ת"א היו נמשכים 24 שעות ביממה.
ההבדל היחיד בין כל נהג בארץ לבין זה שדורס ילד שקופץ מבין המכוניות הוא עניין של מיקום ועיתוי, ישנם מקרים מצערים כאלו שלא ניתן למנוע מצד הנהג אלא ע"י שיתוק מוחלט של התחבורה בארץ. זה כמובן לא פוסל פתרונות בדמות חינוך ושיפור התשתית.
תשובה חצי תיאורטית 429190
אני סחוטה. רק לגבי האחריות והאשמה:
הוא לא אשם (או: האחריות אינה עליו) שלא ראה את הילד. הוא אשם (או: האחריות עליו) שפגע בילד.

לגבי "חינוך ושיפור התשתית" - לגבי מדינת ישראל, אני הייתי מצדדת דווקא בהורדה סלקטיבית מהכביש של רוב המכוניות הפרטיות.
תשובה חצי תיאורטית 429195
אז את מאמינה באחריות שהיא לא תוצר של רשלנות; כמו שיש מישהו שזוכה בלוטו, יש מישהו שצריך להענש כי הילד נדרס, בלי קשר לחוסר היכולת שלו למנוע את זה ?
429202
אני לא יודעת במה ברקת מאמינה, אבל אני מאמינה שתאונת דרכים לא שקולה למוות כתוצאה ממכת ברק.
יש מישהו שצריך להענש *בגלל* היכולת שלו למנוע את התאונה ומכאן צומחת האחריות. זה לא אומר, כמובן, שהעונש צריך להיות זהה בכל מקרה ומקרה.
429203
זה שתאונת דרכים לא שקולה למוות כתוצאה ממכת ברק לא אומר שמישהו צריך להיענש.
תשובה חצי תיאורטית 429207
מה שעפרונית אמרה.

וגם: לא מדובר כאן על חוסר היכולת שלו למנוע את זה - אחרת אתה יכול למחוק מהחוק הפלילי את הסעיף "הריגה בשוגג". גדי בכלל דיבר על כך שהנהג נוהג על פי כל הכללים ובכ"ז יש דברים שהם "מחוץ לפרוטוקול".

דמיין נהג שעשה תאונת פגע וברח בה נדרס ילד. אם ייתפס הוא ייענש על כך, גם אם לא היה מודע כלל - או יטען בבית המשפט שלא היה מודע כלל - למכה הקלה בכנף המכונית (שסימנה בעצם את דריסת הילד).

(עייפה ומרגישה כמו אחרי סחיטה ב-‏360 סל"ד. מחר אקרא אם כתבתי דברים קוהרנטיים).
תשובה חצי תיאורטית 429208
חשבתי שהדבר החמור בפגע-וברח הוא החלק של ה''וברח'', וכאן טענות על ''מכה קלה וזה עובר'' לא משקיטות אף אחד (ובכלל הפכו זה לא מכבר לטאבו).
תשובה חצי תיאורטית 429298
אבל הבריחה חמורה כיוון שהיה גם ''פגע''.
תשובה חצי תיאורטית 429326
מן הסתם, אבל זה מספיק כדי לקלקל את הדוגמה.
תשובה חצי תיאורטית 429342
ממש לא. אין משמעות לבריחה בלי הפגיעה. כל אחד יכול להימלט במכוניתו מכביש שבו לא קרה דבר :-P
הדוגמה באה להדגיש שאפילו אם הנהג (לא רק שלא הצליח למנוע, אלא) לא שם לב כלל לתאונה, עדיין הוא צריך לתת את הדין עליה.
תשובה חצי תיאורטית 429358
נכון, אלא שאני אומר שכאן מה שחמור הוא לא ביצוע התאונה לבדו, אלא ההתעלמות ממנה (בכוונה/שלא בכוונה). עזבי - במקום לדון בעניין, אנחנו דנים לגופה של דוגמה, וברור שזה לא דיון מועיל לשום דבר.
שאלה תיאורטית 429033
תשמע, לכוון למרכז המסה זה לא כל כך פשוט, אתה צריך קודם לתלות אותו בשתי תנוחות שונות כדי לראות איפה נקודת החיתוך של הקווים - ואם תעשה את זה כבר לא תצטרך לירות בו, כנראה...
שאלה תיאורטית 429071
אם כבר שאלה תאורטית, עפ"י איזה חוק ובאיזו סמכות פועלים מאבטחים בפתח מסעדות? עכש"מ הם שכירים של חברה פרטית ולא נציגי החוק, כך שעולות כמה שאלות (שוב, תאורטית): (1) כמדומני שאין לבעלי מסעדה זכות למנוע מאנשים להיכנס אליה (אולי רק אם הם שיכורים וכדומה). (2) אדם פרטי - המאבטחת - פוגעת בצנעת הפרט כשהיא עורכת חיפוש גופני (ידני או בעזרת גלאי מתכות ניד) או מחטטת בתיק. (3) שימוש בנשק, איום או יריה.

נראה לי שיש הבדל בין מאבטחת בפתח מסעדה למאבטחת בפתח מוסד ציבורי או שומר סף בפתח בית דירות.
יש חוק ספציפי למקרה הזה 429124
חוק הגנה על הציבור במקומות ציבוריים או משהו כזה...
אני לא זוכרת כרגע את השם, אבל יש דבר כזה, שמסמיך גם חברות שמירה.
שאלה תיאורטית 431062
מצטער, אני ממש לא זוכר איזה חוק מעניק סמכות למאבטחים.
חוק השמירה 432317

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים