בתשובה לעדי סתיו, 15/01/07 18:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוזר לי הניסוח הזה: אני לא רואה בו קשר בין חומרת האיום הנשקף לבין עוצמת ההתגוננות המותרת, ובלבד שההתגוננות אכן חיונית למניעת האיום. נניח שמותר לך להרוג אם זה חיוני לשם מניעת רציחתך; אז למיטב הבנת הנקרא שלי, מותר לך להרוג אם זה חיוני לשם מניעת גניבת רכושך. זה בפירוש סותר את הפרשנות שלך, שהיא גם "החוכמה המקובלת", אבל אני תוהה על מה בחוק היא נסמכת. אלא אם הקשר שחסר לי מתחבא מאחורי המילה "סביר", אבל נראה לי שזו פרשנות מאומצת, בניסוח של סעיף 34טז. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי די ברור שזו המטרה של 34טז. סביר להרוג כדי להגן על חיי-אדם, ולא סביר להרוג כדי להגן על רכב מגניבה. כדי להגן על הרכב, אולי כן סביר להכות אדם מכות נמרצות. החוק לא מפרט בדיוק מה סביר למה, אבל הוא בפירוש כולל את הקריטריון הזה. למה פרשנות מאומצת? מה עוד יכולה להיות המטרה של הסעיף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כשאני חושב על כך, הניסוח "לא סביר לשם מניעת הפגיעה" הוא לא מוצלח בכל מקרה: אם היו משאירים רק "לא סביר" זה היה מעורפל מאוד מבחינת התחולה, אבל ברור לשונית. התוספת "לשם מניעת הפגיעה" כבר הופכת אותו ללא-ברור לשונית. הדרך הטבעית ביותר להבינו, נדמה לי, היא "לא סביר שהוא ימנע את הפגיעה"; כלומר, המקרה שהוא נועד לפסול הוא שאני אירה בך כדי למנוע מאביב י. לדקור אותי, כשאין ביניכם בכלל קשר. ודי ברור שלא זו הכוונה. בכל אופן, הסבירות שסביר לחשוב עליה יכולה להיות לפחות בשלושה פרמטרים: (1) ביחס לחומרת הפגיעה הצפויה לי (כפי שפירשת), (2) ביחס לוודאות שתיגרם לי פגיעה, ו-(3) ביחס לאמצעים אפשריים אחרים שיש לי למנוע את הפגיעה. אלו שלוש פרשנויות שנראות לי בסדר עולה של סבירות, מבחינת הבנת הנקרא, ביחס לניסוח "לא סביר לשם מניעת הפגיעה". אם ניקח את הפרשנות השלישית, המקרה הקיצוני שהיא באה לטפל בו הוא שיריתי בזה שעמד להפיל עלי פסנתר מהקומה השלישית, כשיכולתי פשוט לזוז משם. אני לא בטוח שאני יכול לנמק יותר בפירוט למה זו נראית לי פרשנות יותר סבירה משלך (מבחינת הבנת הנקרא, כאמור) - זה נראה לי מעורפל ממילא. אולי תצליח לשכנע אותי בהפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני אנסה. מבחינה לשונית זה נראה לי די ברור. "לשם X" פירושו "למטרת X". לכן הסבירות של המעשה שעליה מדבר סעיף 34טז עומדת אך ורק ביחס לפגיעה שהוא מנסה למנוע, ולא לפי שום פרשנות אחרת. זה כתוב בחוק בצורה מפורשת. אם לא היו מוסיפים את התוספת הזו, היה אפשר לפרש "סבירות" בהרבה מאוד דרכים שיכולות להצדיק ירי על גנבים בכל הזדמנות ובכל ימות השבוע. התוספת מסייגת שהסבירות היא רק ביחס לפגיעה. אני מניח ש(1) ו(2) הם הגיוניים. גם סיכון וגם נזק הם היבטים של "פגיעה", שיחסית למניעתה נאמר שיש לבדוק סבירות. ביחוד (2) יכול להיות רלבנטי ל"נסיבות העניין". אבל עם (3) אני לא מסכים – הוא ממילא כבר נשלל בסעיף 34י, שאומר "היה _דרוש_ באופן מיידי". אני חושב ש"דרוש" זו מלה די חזקה, שלא משאירה הרבה חופש פעולה. אם אתה יכול פשוט לזוז ולהימלט מהפסנתר המעופף, יש לך חופש פעולה, הירי לא _דרוש_, ו34י לא מגן עליך אפילו בלי 34טז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שנישאר חלוקים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |