בתשובה לסמיילי, 25/01/07 9:41
ייצוג 430380
אם כך, למה לתת לו זכות שימוע מלכתחילה? אני לא רוצה לתת לכל יועמ"ש את הסמכות המעשית להעיף נשיאים.
ייצוג 430384
זה לא קשור.
א. זכות השימוע היא מול היועץ, ככה שגם עם הזכות הזאת אתה נותן לו את הסמכות המעשית להעיף נשיאים.
ב. אני לא רוצה לתת לכל יועמ"ש את הסמכות להושיב נשיאים לשעבר (או סתם אזרחים) בכלא. אין לי בעיה מיוחדת לתת לו את הסמכות המעשית להעיף נשיאים (על ידי הגשת תביעה פלילית). נשיא הוא לא פוליטיקאי (או, יותר נכון, לא צריך להיות פוליטיקאי), ולא סתם אזרח, הוא האזרח מספר אחד שמייצג אותי, אותך ואת היועץ.
ג. למה לתת זכות שימוע? אני חושב שזה חלק מההליך הפלילי (לא הציבורי), שבו הנאשם יכול לחסוך לתביעה משפט מיותר בגלל ראיות חלקיות, אי הבנת העובדות או תלונות שוא.
ייצוג 430386
וואלה. שכנעת אותי.
ייצוג 430390
ג. האם זכות השימוע ניתנת לכל אזרח או לאישיות ציבורית בלבד?
ייצוג 430393
רק לאישיות ציבורית.
ייצוג 430404
גם אני חשבתי כך, אבל לפתע נתקלתי ב- http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/19337826.doc ולא זכור לי שמר פולנסקי (אחיקם. נעזוב לרגע את רומן) הוא אישיות ציבורית.

מכל מקום, אם מדובר באישיות ציבורית בלבד, הרציונל של סמיילי לא נראה לי.
אלע''ד 430406
אלע''ד 430422
תודה.

"חשוד רשאי, בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת." - נראה לי שזה לא אותו הליך שימוע שעומד להתקיים למר קצב (ובכלל קצת מצחיק לקרוא לפניה בכתב "שימוע").
אלע''ד 430425
אין לי שמץ של מושג. אני גם לא מבין מה זה שייך לרציונל שלי.
אלע''ד 430430
אם המטרה היא לחסוך הוצאות על תביעות מיותרות, צריך לאפשר את זה לכל נאשם, לא?
אלע''ד 430433
לדעתי כן. (המטרה, למיטב הבנתי, היא לא רק לחסוך את הכסף, אלא גם לחסוך את כל שאר הדברים שכלולים במשפט אבוד מראש, ולנסות לקדם את עשיית הצדק במידת האפשר)
אלע''ד 430458
בגדול, מאפשרים את זה לכל נאשם.
בעבר, מכוח הנחיות היועמ"ש, היה שימוע לח"כים, עובדי מדינה בכירים, אישי ציבור אחרים וכאלה. כלומר, למיוחסים בלבד.
ההפליה הזו הובילה לביקורת על התביעה, שבתגובה טענה שלא מדובר בהפליה כי מדובר בדמויות ידועות ומוכרות, ואם יוגש נגדם כתב אישום מתחילה "ענישה טבעית" בגלל הגשת כתב אישום ולכן ההליך פוגע בהם יותר מאשר באזרח מן השורה. זה לא ממש עצר את הביקורת, ובסופו של דבר הוסיפו את §60א לחוק סדר הדין הפלילי שקובע שהתביעה צריכה להודיע לנאשם בפשע על כך שהועבר חומר החקירה לפרקליטות והוא יכול להגיש מכתב תוך 30 יום ולטעון מדוע לא צריך להגיש נגדו כתב אישום (הצעת החוק הייתה רחבה יותר וכללה מתן חלקים מחומר החקירה כדי שידע איך להתגונן,זכות לטעון בע"פ וכו').
המרצה שלי טוענת שהפרקטיקה מהעבר ממשיכה לחול כי כלל הנאשמים מקבלים זכות מצומקת לתת תגובה בכתב בלבד, ואילו "מיוחסים" מקבלים את הזכויות העודפות כמו לראות את חומר החקירה לטעון בע"פ ושאר תופינים.

(למקרה שתהית)
אלע''ד 430463
תודה. זה בדיוק מה שעלה מהשיחה הקצרה שלי עם סמיילי ותש''נ. הזכות לשלוח מכתב תוך שלושים יום לא מעוררת את התפעלותי (למען האמת אני די מופתע שצריך בכלל לציין משהו כזה במפורש).
אלע''ד 430467
העובדה שלנאשם פוטנציאלי יש אפשרות חוקית לנסות ולשנות את החלטת התביעה להגיש כתב אישום איננה מובנת מאליה בעיני. זה לא רק המכתב שמותר לך לשלוח - מזכות השימוע נגזרות זכויות נוספות, החשובה שבהן היא זכות העיון.

הנחיות היועץ המשפטי ביחס לזכות השימוע כוללות "נוסחא" לגבי השאלה מתי נותנים לנאשם לראות חלק מחומר החקירה - ראוי ומועיל והוגן להעניק את חומר החקירה, העיון בו לא יפגע במעורבים אחרים ובהתכוננות התביעה לחקירה. בפרקטיקה אלא אם יש סיבה שלא לתת לעיין, נותנים, למרות שרשמית זה נתון לשיקול דעת התביעה.

בפרשה מסויימת התעורר מקרה של נאשם שלא יידעו אותו על זכותו לפי §60א והשופט החליט לבטל את כתב האישום. זה אמנם מקרה נדיר, אבל קיים. ממילא, בפועל, סניגורים לא אוהבים להשתמש בזכות השימוע למרות שזו לכאורה זכות גדולה לחשודים. כי הסיכויים לשכנע את התביעה בדברים האלה הם קטנים, ומאידך הסניגור חושף הרבה מכובד טענותיו בשימוע ואז התביעה יכולה לבקש השלמות חקירה ולהכין טענות נגד לכל טענות הנאשם.
אלע''ד 430474
לפי הקישור של סמיילי בתגובה 430406, נראה כאילו השימוע הוא איכשהו תחליף לביקורת השיפוטית של הארכת מעצר, לא?
אלע''ד 430479
(אוף, אם הייתי נכנסת ללינק של סמיילי קודם זה היה חוסך לי תגובה מיותרת לשכ"ג)

לא, השימוע הוא לא תחליף לביקורת שיפוטית על הארכת מעצר. עד כמה שאני מבינה, מדובר בשני נושאים שלא קשורים זה לזה. בעקרון, סדר הפעולות, בגדול, הוא חקירה -> העברת החומר לתביעה -> החלטה אם להגיש כתב אישום (אם כן) -> אפשרות לשימוע -> הגשת/שינוי/ביטול כתב האישום.

אם אני לא טועה, לפעמים סדר הפעולות הוא חקירה -> מעצר (לפני או במקביל ל)העברת חומר החקירה לתביעה -> החלטה אם להגיש כתב אישום.
לפי הלינק של סמיילי, נראה לי שהרציונל הוא שאם מישהו נתון במעצר, סימן שחומר החקירה נגדו חזק במיוחד ואז אין טעם בשימוע, אבל אני לא בטוחה.
אלע''ד 430481
האם זה רגיל שנאשם באונס לא מוכנס מייד למעצר? מה קרה כשתפסו את בני סלע בפעם הראשונה?
אין לי שמץ של מושג. 430484
יש עורכי דין/שוטרים/אנסים בקהל?
את יכולה לברר? 430486
תפסיקי עם הצחוקים. שאלתי ברצינות
430487
לא יכולה לברר (בטח לא בשבועיים הקרובים), ועניתי ברצינות.* אני לא עורכת דין.

*טוב, אולי לגבי האנסים קצת צחקתי.
אלע''ד 430614
במקרה של אנס ''רגיל'' (או לפחות סטריאוטיפי) - כזה שאורב בשיחים בחושך - המעצר משרת מטרות של עצירת הסכנה שהוא מהווה לציבור, מניעת בריחה, וכאלה. במקרה של קצב, יש יסוד לחשוב שבתקופה הקרובה הוא לא יאנוס עובדות בלשכתו, ויקשה עליו לברוח. סביר לטעון שהוא עלול לנסות לשבש את החקירה, ושמעצרו יימנע זאת, אבל גם כאן זה לא באופן שדומה לרוב האנסים - אולי יותר גרוע, אבל שונה, ואי אפשר להסיק מהם עליו. מה שחשוב לזכור הוא שהמעצר לא אמור להיות חלק מהעונש.
אלע''ד 430636
חנן גולדבלט ישב במעצר על עבירות דומות, והוא במעצר בית אצל אחותו עד עצם היום הזה. גם לגביו לא מדובר באנס שאורב בין השיחים אלא בכזה שמנצל מעמד וסמכות. וכולם כבר שמעו על מעש יו כך שלא היתה סכנה של עוד מקרי ניצול מצידו. ובכל זאת הוא ישב ויושב.
אלע''ד 430665
בקיצור, כמו שחשדתי יש את האיפא והאיפא הרגילים לטובת מקורבי השלטון והשיוויון בפני החוק נזרק לזבל. אני רק מתפלאת מדוע ירדן טורח לענות בכאילו אוביקטיביות כדי להצדיק את האפליה לטובת קצב
אלע''ד 430667
כן, אבל כאן מדובר באפליה שמובנית בחוק: לנשיא יש חסינות, לגולדבלט - אין.
אלע''ד 430693
כי הוא משתמש בהגיון בריא (שאם כבר, לא חל על מקרה גולדבלט)?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים