בתשובה לאורי פז, 28/01/07 0:18
פצוע דכה 430707
סליחה על ההתערבות, ברצוני לציין כמה דברים.

בספר מופיעה באמת רשימה רחבה ומרשימה של ממצאים, תעודות, פפירוסים וכו'. אך ד"ר גלפז-פלר (שאינה ארכיאולוגית אלא חוקרת מקרא ותרבויות המזרח) מביאה את הממצאים הללו כדי לומר שנראה שאכן היה אירוע היסטורי כזה, יציאת שבטים ממצרים, אך בדומה לחוקרים אחרים, גם היא אומרת כי אין כל הוכחה לטענה כי יציאת מצרים מדברת על עם ישראל ואין לדעת מיהם השבטים שבהם, אולי, מדובר בכל אותם מקורות.

אשר לבניית הפירמידות עצמה, גם בנקודה זו מסכימה גלפז-פלר עם חוקרים רציניים אחרים כי בניית הפירמידות לא נעשתה ע"י עם ישראל, וכי היתה אלפי שנים לפני מה שמקובל כתקופת השעבוד המשוערת של עם ישראל במצרים.

כך שיש לנו בעיה לא קטנה בבואנו לטעון כי יש אישוש ארכיאולוגי ליציאת עם ישראל ממצרים כאירוע מכונן וכעדות לחוזק זרועו של הקב"ה.

לשיח המחלק את החוקרים ל"בכירים" לעומת "קשקשנים של עידן הפוסט" לא אצטרף. למרות שזהו שיח רגיל ומקובל, זה נראה לי לא רציני ולא מכובד (סליחה, הדברים אינם מכוונים אליך אישית), וזו גם אינה החלוקה היחידה האפשרית.

פצוע דכה 431153
ראשית, תודה על תגובתך.

כבר כתבתי פעם שכל מה שארכאולוגים והיסטוריונים יכולים לומר הוא שטרם גילו די ממצאים ארכאולוגיים הקשורים למאורעות שהתרחשו בתקופות הקדומות, אבל אין הם יכולים לומר שמאורעות אלה לא היו, משום שהטיעון "לא מצאנו" אינו רְאָיָה לכך שדברים אינם בנמצא, בעת שקבורים מתחת לשכבות קרקע עדויות היסטוריות רבות, וכבר היו דברים מעולם.

שכן, יש כאן כשל מתודולוגי: זוהי משוואה מוטעית מכל כיוון שממנו נתבונן בה. יש אִמרה ידועה: "בארכאולוגיה היעדר ההוכחות אינו הוכחת ההיעדר".

כך למשל, עד לפני עשר שנים קבעו חוקרים מסוימים שהמלך דוד הוא דמות מיתולוגית, ולא אישיות היסטורית, כלומר שדוד לא היה קיים במציאות. והנה בשנת 1993 גילה הפרופ' אברהם בירן בתל דן בחפירות ההיברו יוניון קולג' (שנערכו קרוב לעשרים שנה) מצבת ניצחון של מלך ארם (כנראה חזאל) ועליה כתובת המזכירה את "הדד", שהוא קרוב לוודאי אחד ממלכי ארם, ואת התואר: "מלך ישראל". חשוב ומעניין במיוחד הוא האִזכור "בית דוד". מדובר במצבת ניצחון ממלכתית שהציב מלך ארם בעיר דן לאחר שכבשה. הכתובת, הכתובה ארמית, מאשרת את מצב המלחמה ואת המאבקים בין ישראל לארם. המלכים שאול, דוד ושלמה היו אפוא דמויות היסטוריות ופעולתם עולה בקנה אחד עם המסופר עליהם במקרא, שכן מצבת הניצחון מתל דן מוכיחה כי ממלכת "בית דוד" היתה מוכרת אף מחוץ לגבולות הארץ וייסדה שושלת שנתקיימה ברציפות מאות שנים.

כתובת עתיקה זו היא שילוב מוצלח של ממצא ארכאולוגי הנושא על גביו טקסט. "אין מדובר כאן על מישהו ממלכי בית דוד שכביכול הנציח את עצמו, וניסה להצביע על אבותיו ההיסטוריים. כאן מדובר במלך ארם, אויבם של מלכי יהודה ומלכי ישראל, שהנציח את ניצחונו על בית מלוכה אמיתי ועל מלכים אמיתיים", מסביר הד"ר רוני רייך מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ועורך החפירות בעיר דוד מטעם רשות העתיקות. והפרופ' עמיחי מזר אומר: "הזכרת 'בית דוד' במצבת דן וכן רמזים שניתן למצוא בממצא הארכיאולוגי – יש בהם כדי ללמדנו על קיומה של ממלכה זו".

גילוי כתובת "בית דוד" בדן היכה את אסכולת החוקרים הספקנים מכה קשה. הם, "הארכאולוגים וההיסטוריונים החדשים" עם "חוקרי מקרא" השותפים לדעתם, טוענים שדוד ושאר מלכי ישראל הם דמויות מיתולוגיות – בדיוניות, ולא היסטוריות. והנה צצה לה לפתע, לראשונה במקור שמחוץ למקרא, עדות מסייעת מאין כמוה לאמיתות קיומה של שושלת מלכים ביהודה, הנסמכת על ראש השושלת ששמו דוד.

עיון במחקר הארכאולוגי מלמד אותנו רבות על המאבק שבין המילה לסלע, בין האות הכתובה לחרס הנשבר, בין הכתוב לאבן הדוממת. אני מאמין שהמילה החקוקה בסלע עוד תוסיף ותתגלה שוב ושוב במרוצת הזמן ותאיר כמגדלור את אמיתות ההיסטוריה המקראית ואת המשתמע ממנה. ועד אז, היעדר די ממצאים ארכאולוגיים מהשטח איננו הוכחה לחוסר האמת של הרציפות ההיסטורית של התנ"ך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים