 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכל נכון, אבל לפני שלושים שנה היה הרבה פחות מקובל לחיות ביחד ללא נישואים, ועוד הרבה-הרבה פחות מקובל ללדת ילדים ללא נישואים. מה שהביא להשקפה כללית שהנישואים הם עניינה של האישה בלבד: היא זו שהייתה חיבת לעמוד על כך, כי מעולם כמובן לא שפטו גבר לשלילה על הדברים האלה. ומכאן נגזר גם שגברים רבים סגלו לעצמם יחס של בוז למוסד הזה, ובמקרים רבים ראו עצמם נכפים להיכנס אליו משום שעיברו מישהי או משום שחברתם נתנה להם אולטימטום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה "ההביא להשקפה כללית שהנישואים הם עניינה של האישה בלבד" וזה לא "הביא להשקפה כללית שהנישואים הם עניינו של הגבר בלבד"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הצביעות וההתחסדות של הציבור הייתה כזו שנשים נשפטו בחומרה יתרה על לדה ללא נישואים, בעוד שהגברים שעיברו אותן זכו ל''השתתפות בצער'' אם ''נאלצו'' להתחתן משום כך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |