בתשובה להאייל האלמוני, 04/02/07 12:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אסור לנאשם בנשיקה בכפיה לומר ששני הצדדים רצו בה? (זהירות - אם היא אומרת שלא, ואתה אומר שכן, אז אתה "מציג אותה כשקרנית", מנסה "להטיל בה דופי", ואפילו, שומו שמים, מנסה "להתנער מאשמה"). איזו הגנה משפטית אחרת יש לו? מה יכול לעשות אדם חף מפשע במצב כזה? באותה מידה אפשר להשליך אותו לנהר (אם הוא לא טובע, יש לנו עסק עם מכשף). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מותר לו לומר, רק שהוא צריך לשכנע את בית המשפט באמיתות האמירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא לא מצליח, הוא נענש על עצם הנסיון לטעון שהוא חף מפשע? מה אמור לעשות, אם כך, אדם שהוא באמת חף מפשע? להודות שהוא אשם כדי שלא להסתכן בעונש כפול ומכופל, במקרה שבית המשפט ימצא אותו אשם בנסיון חוצפני לטעון לחפותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצח שהורשע בגלל שבית המשפט לא קיבל את קו ההגנה שלו, נענש בגלל הרצח או בגלל כשלון ההגנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם *מחמירים* בעונשו משום שהוא השתמש בקו הגנה מסויים, מעבר לעונש על העבירה עצמה. אם כן, זה מאיים גם על אדם חף מפשע שהואשם בעבירות דומות (ואינו יכול להרשות לעצמו את הסיכון שבנקיטת אסטרטגית הגנה דומה, שמא "יכעיס" את השופטים, ויענש בכפליים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה חושב שזה מה שיקרה (להזכירך, הדיונים על העונש עוד לא ממש הסתיימו)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה, נראה שזה כבר קרה - לפי ההרשעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק. נחכה ונראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא יקבל עונש כבד (נגיד שנתיים מאסר בפועל) או עונש קל (נגיד, עבודות שירות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לפי דעתי עצם ההרשעה כבר אומרת שהאסטרטגיה שלו עצבנה אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל טענת יותר מזה, טענת שהוא יענש בחומרה יתרה בגלל האסטרטגיה שלו (תגובה 431966) ושזה יוצר בעיה לכל מי שיציג אסטרטגיה דומה בעתיד (תגובה 431933). עצם ההרשעה מעידה שהשופטים מצאו את העדות של רמון (ועדי ההגנה) כלא אמינה ואת העדות של המתלוננת (ועדי הפרקליטות) כאמינה, היא לא מעידה שום דבר על עצבים או על אסטרטגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי: שוב בעית האלמונים. אינני אותו אלמוני מהתגובות שקישרת אליהן... לי נראה שעצם ההרשעה אכן מעיד(1) על כך. עובדה שביקורת על האסטרטגי מופיעה בפסק הדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמון הורשע במעשה מגונה ולא למשל בהטרדה מינית. העובדה שהשופטים בחרו להרשיע אותו בסעיף היותר חמור כבר מעידה על החמרה שלהם ולכן לא אתפלא אם הם יפסקו לו מאסר בפועל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח. במיוחד כשמדובר במעשה כה חמור. חבל שהמקסימום שאפשר זה שלוש שנות מאסר. אבל אחרי זה עוד תהיה תביעת פיצויים, ואני במקום המתלוננת לא הייתי מסתפקת בפחות מחצי מיליון. אם כבר אז כבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחתם לבלבל אותי. אם אתה לא אותו אלמוני, ויש לך טענה אחרת, אז בבקשה אל תרמוז עליה. על מה, לטענתך, מעידה ההרשעה (מה זה ה"על כך" בתגובה שלך)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''על כך'' - על אסטרטגיית ההגנה של רמון. על מה שהשופטים קוראים לו ''הכפשה'' של המתלוננת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א אתה טוען ש"עצם ההרשעה אכן מעיד(1) על אסטרטגיית ההגנה של רמון"? אני חייב להודות שאני לא מבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, ניסוח שגוי. עצם ההרשעה מעיד (ה-1 שבמקור התכוון לשים בשוליים את השאלה אם זה צריך להיות "מעיד" או "מעידה", אבל מעדתי...) שהשופטים התייחסו בפסק הדין גם לאסטרטגיית ההגנה הלא מקובלת עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי (אני מקווה). אני לא חושב שזה נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההרשעה מעידה שהשופטים מצאו את עדותו של רמון כלא אמינה, ואת עדותה של המתלוננת כאמינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איזה אלמוני אתה אבל אם אתה הוא האלמוני שטען שביהמ''ש פסק ע''ס פרסומים בתקשורת, אז אני מקווה שהציטטות מפסה''ד מראות אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמוני אחר; אבל זה רק נהיה גרוע יותר - כעת הוא נענש על הגנה משפטית לגיטימית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאתה לא היית בחבר השופטים, אני נוטה יותר לקבל את חוות דעתם של השופטים שההגנה של רמון לא היתה ''לגיטימית'' כדבריך. חוות דעתך אין לה על מה להיסתמך אלא על דיווחים בכלי התיקשורת ופסה''ד של ביהמ''ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני אלמוני, כך שאת לא יכולה לדעת. ב. לקביעה שהגנת "אני דובר אמת, היא משקרת" אסורה, יש השלכות מרחיקות לכת. זה לא עניין לחוות דעת של שופטים, אלא לדיון ציבורי (כמו זה, למשל). האם לדעתך יש להעניש נאשם שהורשע בכך שטען טענה כזו, על עצם הטענה, ובנוסף לעונש על המעשה עצמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לו שני קווי הגנה סותרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ, שלא היתה נשיקה כלל, ושהמתלוננת יזמה את הנשיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהתקציר שהופיע בהארץ, הוא לא אמר שלא הייתה נשיקה כלל, אלא שהמתלוננת יזמה אותה - ושהמתלוננת ''הסכימה'' לה. ה''סתירה'' החמורה שהשופטים עמדו עליה, היא בתמיהה מה עניין ההסכמה אם היא הייתה היוזמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, צודק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |