בתשובה להמסביר לצרכן, 12/02/07 14:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפתיל הזה אני לא מסתכל על איכות חיים אושר או דברים כאלה. אני מסתכל על רווח כלכלי. לכן, האנשים האלה לא "יושבים חסרי מעש 30 שנה אחרי גיל פרישה", הם יכולים לעשות הרבה דברים, לראות טלויזיה, לקרוא ספר, לטייל בעולם, לעשות בנג'י, לשבת בקופת חולים, לשחק בינגו, לנגן בלהקת רוק או לחפש שפנפנה שמוכנה להתחתן איתם. מה שהם לא עושים זה ... רווחים כלכליים לחברה (וכמובן שגם זה לא מדוייק, הרי מדובר בצרכנים מועלים ביותר, אבל נתעלם רגע מהפאן הזה). לנסיון יש ערך רב, אבל מעל גיל מסויים הוא מתקזז. שים לב שאני לא מדבר על בני חמישים או אפילו שישים. עבור כמעט כל תחומי העבודה, וכל תחומי העבודה בשכל שאני מסוגל לחשוב עליהם, הנסיון שבן שמונים צבר בחמישים שנות עבודתו הם לא רלוונטיים יותר מהנסיון שצבר בן חמישים בעשרים שנות עבודתו. שנות הכשירות של אדם הולכות ומתארכות, ולמיטב ידיעתי, העליה באיכות האוכל, השתיה והתודעה למחלות ולמה שמחולל אותן היא גורם מוביל לכך. בכל מקרה, העליה הזאת מוגבלת על ידי הביולוגיה. (וזה לא אנקדוטה?) אל תשווה את פרס לטרטמן, זאת לא ההשוואה המתבקשת, תשווה את פרס של היום לפרס של לפני עשרים ושלושים שנה. הרי כהות היא עניין יחסי... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה קצת נעול על התפיסה הסטריוטיפית של "זקן" מהפרסומות של יפה ירקוני על אחוזת ראשונים. אי אפשר להכחיש את הטענה הכללית ש"זקנים" יעילים פחות מבוגרים, כלומר שיש דעיכה ביכולות הגופנית וגם השיכלית של האדם הממוצע בערוב ימיו. אבל אפשר לראות שבאמצעות הרפואה - והקדמה בכלל - הדעיכה הזו נדחית. אז אם פעם כורה פחם בן 45 היה כבר דועך ובגיל 50 הוא מת, היום עו"ד או מהנדס מתחיל את הדעיכה בגיל 60 ובגיל 75 הוא מת. 15 שנות העבודה שנוספו "מועילות" לחברה גם במונחים הכלכליים שלך. והרפואה משיך להוסיף שנות חיים ותועלת. לדעתי, "חוסר התועלת של הזקנים" לא נובע מהרפואה אלא מהתפיסה (הרווחת) שיש לנהל את החברה כאוסף של רובוטים אחידים: כולם מתחילים לעבוד באותו גיל, עובדים אותו מספר שעות, מקבלים אותה משכורת, זכאים לאותו אורח חיים, פורשים באותו גיל ומחזירים ציוד בערך באותו גיל. לכן אם אתה בן 65 - אפילו רץ מרתון עם גנים של סוס - אתה צריך לפרוש לאחוזת ראשונים ולהפסיק להועיל. אבל הביולוגיה והפסיכולוגיה הן לא טכנולוגיה או רובוטיקה. אנשים דועכים בגילים שונים. וככל שהתפיסת האחידות הזו מתערערת, יותר אנשים בגילים יותר מבוגרים, מנצלים את הרפואה (כולל המונעת) כדי להיות יותר מועילים. אז הם עובדים במשרה חלקית, או לפי שעות או בלי קביעות או פותחים פיצוציה - כלומר עובדים מחוץ לקופסא של חברת רובוטים אחידים. כמובן (סטיטיסטית) שבגיל 60-70 הם פחות מועילים מאשר בגיל 40-50, אבל גם בגיל 20-30 הם היו פחות מועילים מאשר בשיאם. אז שיתרמו פחות וירוויחו פחות ויצרכו פחות. לסיכום, ההשקעה ברפואה מתקדמת כמו בהשכלה מתקדמת, היא אינטרס משותף של החברה כולה ונראית לי השקעה מוצלחת. (רק שלא יובן מזה שאני ממליץ לתת את זה חינם לכולם באופן אחיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה נעול על לקרוא את מה שאני כותב כאילו אני נעול על סטריאוטיפים, ותוך כדי זה מתעלם ממה שאני כותב באמת, חבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. גם אותי הגשם מעצבן היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתקן המגן מפני גשם או שמש? - זוהי הטעיה מכוונת של הציבור. האמת נמצאת בתגובה 273762. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... וקפץ מצוקים נוראים בסוכך המכוּנה אומברלה כי נוסע אמיץ, נוסע אמיץ היה בנימין מטודלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |