בתשובה לעורך הטריוויה, 04/09/04 20:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה משונאי אנדרו לויד וובר? (שמעתי שיש זן כזה, אבל עוד לא יצא לי לשמוע את הנימוקים) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המחזמרים הקלאסיים הצטיינו בעושר מוזיקלי (ומילולי), מלא שעשועים והברקות. במבט בוחן אפשר לגלות שרוב הלחנים היו ביסודם בינוניים למדי, אבל העיבודים חיפו על כך בשפע. אצל לויד-וובר, במדגם הזעיר שאני מכיר (שלא כולל את קטס), נשארה הבינוניות בלחן היסודי, ועליה הולבשו עיבודים נפוחים, נטולי כל שעשוע. אני פשוט משתעמם מהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |