בתשובה לדובי קננגיסר, 22/02/07 10:17
433776
נראה לי שהגזמת בתיאור עמדתי. אני מסכים לגבי מה שקשור לחקיקה. כמו שכתבתי. חקיקה היא תפקידו של המחוקק, ואני מתנגד לכל "פרשנות", או החלטה משפטית שסותרת את החוק הקיים. בכל זאת, כשהכנסת מותירה חלל ריק, מה צריך בית המשפט לעשות? להשעות את כל המקרים הרלוונטיים עד שהכנסת תחוקק חוק? עם כל הכבוד לכנסת, זה נשמע לי לא תמיד מעשי.

אבל עמדתי שונה בכל מה שקשור להתערבות בנושאים פוליטיים באופן כללי. אתה יודע יפה מאד שהעם יכול לבחור בפעולות שמנוגדות לערכי היסוד של המדינה, וה"עקיפות" בדמוקרטיה עקיפה, שאמורה לכאורה להגן עלינו מפני זה, יכולה דווקא להחמיר את המצב (כאשר מפלגות קטנות מקבלות כוח מופרז ע"י מאזן פוליטי עדין, וכו'). אז אני לא רוצה לבטל את שלטון העם, ולא טוען ששופטים שמקבלים מינוי הם ראויים להחליט החלטות פוליטיות יותר ממשלה נבחרת. אבל ממשלה יכולה לעבור על החוק. לא כיחידים, שמקבלים שוחד פה ושם, אלא כממשלה. *מדיניות* יכולה לעבור על החוק, ויכולה גם לעבור על ערכי היסוד של המדינה (אם הייתה חוקה עמדתך הייתה אחרת?) זה יכול להיות ברור יותר או פחות, אבל זה קורה. ומה אז? מי לדעתך, אם לא בית המשפט, צריך לשפוט את אלה שעוברים על החוק?

החיבור בין הכנסת והממשלה הוא מוזר בעיני, כי אני לא מבין איפה יש כאן הפרדת רשויות. זה מפחיד אותי שח"כ מכהנים כשרים, כי אני חושב שיהיה להם קשה לתמוך בהפלת הממשלה שבה הם יושבים, גם כשהמדיניות מנוגדת לדעתם. תוסיף לזה ממשלות אחדות שיוצרות אופוזיציה קטנה, ואתה מקבל מוקד אדיר של כוח, שאף אחד לא יכול לעצור אותו עד הבחירות הבאות. אז אני לא אומר שבית המשפט צריך להחליף את האופוזיציה. אבל רק במקרים קיצוניים, אולי כאלה "שדגל אדום מתנוסס מעליהם", מותר לו להגיד לא. ולדעתי, כשגבול המדינה חוצה כפר ערבי, אפשר בהחלט להתייחס לזה כסוגיה משפטית.
433784
לא טענתי שבית המשפט צריך להשעות את כל המקרים שאינם מכוסים ע"י החוק עד שהכנסת תחוקק חוק - דווקא פה תפקידו של בית המשפט כפרשן של החוק נכנס לתוקף, ובמקרה כזה למעשה עוסק המאמר שלמעלה.

סקוט אדמס, היוצר של דילברט, העלה שאלה מעניינת בבלוג שלו פעם - איזה מדיניות שאתה יכול לחשוב עליה נתמכה ברצינות ע"י 60 אחוז מהציבור, ואתה יכול להגיד עליה שהיא מנוגדת לעקרונות היסוד של מדינת ישראל? (הוא שאל את זה, כמובן, על ארה"ב, אבל לא חשוב). תן לי דוגמא לא היפותטית, ונדבר עליה אז.
אני לא מבין איך מדיניות יכולה לעבור על החוק, ואני בעיקר לא מבין איך אתה יודע מהם ערכי היסוד של המדינה, או איך השופטים יודעים את זה. או על בסיס מה הגעתם למסקנה שהגעתם אליה.

החיבור הזה מוזר בעיניך, כאמור, כי הבסיס היחיד שלך להשוואה הוא ארה"ב. הפרדת רשויות לא הייתה קיימת במשטרים אחרים, והיא אינה מחוייבת המציאות. קח לדוגמא את בריטניה - לא רק שהממשלה נוצרת מתוך הפרלמנט שם, יש גם שיטת בחירות רובנית, מה שאומר שבפרלמנט יש רוב "מיוצר" שמתבסס על מיעוט מהמצביעים, ולמפלגה אחת יש כח מוחלט. יותר מכך - יש שם גם היסטוריה של הצבעה מפלגתית מאוד נוקשה (זה השתנה במידה לא קטנה בעשורים האחרונים, ובכל זאת). וכל זאת - כאשר אין שום ביקורת שיפוטית, בגלל שלפרלמנט יש זכות מלאה לחוקק מה בראש שלו (ואין חוקה). עניין של תרבות פוליטית.
רוב הדמוקרטיות בעולם פועלות על פי המודל הזה. רוב המדינות שניסו את המודל האמריקאי כשלו נחרצות. עכשיו תסביר לי שום למה מה שיש בישראל הוא "מוזר" ולא "הנורמה".
433891
הפרדת רשויות היא אחד המרכיבים היסודיים של הדמוקרטיה, כחלק מהגבלת השלטון (אני מתפלא שזה בכלל לא נראה לך חשוב או נורמלי, רק בגלל ש''רוב המדינות שניסו את המודל האמריקאי כשלו נחרצות'' לטענתך). תתפלא, אבל שלטון חזק שאין לו אופוזיציה ואף אחד לא מגביל אותו, והוא יכול גם להתרחק כרצונו ממה שהוא הבטיח לעם כשנבחר, מפחיד אותי לא פחות מאנרכיה. לפחות במדינת ישראל. וזה לדעתי בדיוק מה שיש היום. דווקא אתה, שדואג כל הזמן לשלטון העם צריך להבין למה חשוב שהשלטון יהיה מורכב ממספר מוקדי כוח, שיאזנו זה את זה, וימנעו את עריצותה בפועל של ממשלה נבחרת.
433895
אז זהו, שאני מנסה להסביר לך שהפרדת רשויות היא חלק מהמודל הנשיאותי, אבל היא בהחלט לא חלק מהמודל הדמוקרטיה הקלאסי - למשל זה הבריטי. אני שמח ששלטון חזק מפחיד אותך לא פחות מאנרכיה, ואני בטוח שבשל כך אתה לעולם לא תסכים לחיות במדינות לא-דמוקרטיות כמו אנגליה, קנדה או ניו-זילנד. אולי הקו-הביטציון הצרפתי ירצה אותך.
433949
אני מתקשה לקבל את הטיעון "באנגליה אין חוקה ואין הפרדת רשויות, וזאת מדינה לא רעה, עובדה!". באנגליה יש גם מלוכה. אז מה? מה אפשר להסיק מזה?
433970
המשטר בישראל מבוסס על השיטה הבריטית, לא על השיטה האמריקאית.
434084
הטיעון "באנגליה אין חוקה ואין הפרדת רשויות, וזאת מדינה לא רעה, עובדה!" הוא טיעון-נגד טוב לטענה "בכל מדינה לא-רעה יש חוקה/הפרדת רשויות, [עובדה!]". באופן פחות פורמלי, הטיעון "באנגליה, קנדה ורוב מדינות אירופה אין הפרדת רשויות" הוא טיעון-נגד טוב לטענה "הפרדת רשויות היא סלע קיומה של דמוקרטיה".
434094
אתה נוגע כאן בגובה גלי המלל בכל אחת מהדמוקרטיות. באף אחת מהדמוקרטיות- כולל ארה"ב -אין הפרדת רשויות מלאה. בארה"ב יש הצהרות גבוהות על הפרדת הרשויות; האנגלים כנראה פחות צבועים.
איך נבחרים שופטים בארה"ב בכל הערכאות? איך נבחרים/ממונים תובעים? איך פועלת שיטת המושבעים? ברור שיש השקה בין המערכות הפוליטיות למערכות המישפטיות בארה"ב. כשמדברים על הפרדת רשויות, מדברים על הפרדה חלקית שנותנת את העצמאות למערכת השפיטה.
434312
כלומר דמוקרטיה אפשרית גם בלי הפרדה גסה של הרשות המחוקקת מהרשות המבצעת, זה כל מה שאפשר להסיק מזה. בדיוק כמו שדמוקרטיה אפשרית גם עם מלוכה, וכמו שדמוקרטיה אפשרית גם עם מלחמה, הוריקנים, וקנגורואים. זה עדיין לא פותר את הבעייה שתיארתי של ממשלה עם כוח אדיר, בלי מחוייבות למצע, שהגוף היחיד שיכול לפקח על התנהגותה התקינה (פרט לבג''ץ, שהתערבותו בפוליטיקה לא מקובלת על דובי) - הכנסת - משיק לה כל-כך, שניגוד האינטרסים עלול לשתק אותו בצורה קטלנית. (נסו לחשוב על מקרים קיצוניים שעלולים לקרות, ולשאול כיצד יכולה הדמוקרטיה למנוע אותם).

אגב, ויקיפדיה, אם זה משנה משהו, כתבו ''הפרדת רשויות'' כאחד מעקרונות הדמוקרטיה בערך דמוקרטיה, אבל בערך ''הפרדת רשויות'', התנסחו בצורה זהירה יותר. אני למדתי בביה''ס שהפרדת רשויות היא כן אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, אבל זה אולי עניין של הגדרה ולא של תוכן ממשי. התוכן הממשי הוא שברור לי לגמרי למה היא נחוצה.
433893
ערכי היסוד של המדינה הם אלה המבוטאים בחוקי היסוד, כדאי באמת להחליף אותם בחוקה. שים לב לתגובת האלמוני שמתחתי. הוא נתן דוגמא טובה למקרה שבו מדיניות הממשלה הייתה גבולית - התנהגותו של שרון במהלך תכנית ההתנתקות. שינוי של 180 מעלות מהמצע שאיתו נבחר, ושימוש בפיטורי שרים כדי להשפיע על החלטות בכנסת (אתה רואה למה אני רוצה הפרדת רשויות?). שם בג"ץ דווקא קבע שהפעולות תקינות, אבל נראה לי חשוב שמוסד כלשהו ידון בדברים כאלה, ויוכל גם לקבוע שהפעולות לא תקינות, ולא קשה לדמיין מקרים לא היפוטתיים כאלה (אני דווקא חושב בדיעבד שזה היה מקרה כזה). אני רוצה לשאול אותך - מי לדעתך אמור, אם מישהו אמור בכלל, לפקח על תקינותה של הממשלה ושל המדיניות? האם כל מה שנקבע בצורה דמוקרטית ראוי להיקרא תקין? ומה קורה כשהממשלה עוברת במפורש על חוק שנקבע בכנסת?
433897
שינוי מדיניות זה בגבולות הזכויות הלגיטימיות של ממשלה נבחרת. כן, גם 180 מעלות, כן, גם אם זה יום אחד אחרי הבחירות. לא סומך על המפלגה שלך? אל תצביע לה.
מי שאמור לפקח על תקינותה של הממשלה היא הכנסת. ככה נקבע בחוק. בשביל זה הכנסת יכולה להפיל את הממשלה, וזה קרה יותר מפעם אחת בהיסטוריה של ישראל, להזכירך.
כן, כל מה שנקבע בצורה דמוקרטית ע"י הכנסת הוא תקין, ביי דפינישן.
כשממשלה עוברת על חוק שנקבע בכנסת, אז מדובר על עבירה פשוטה על החוק, ויש מקום להתערבות של בית המשפט. אבל אתה הרי לא מדבר על ממשלה שעוברת על החוק, אלא על כנסת שמעבירה חוקים שיש לך בעיה איתם. אז, איך לומר... באמת יש לך בעיה.
433950
אני מדבר עכשיו על הממשלה. ממשלה שעוברת על חוקים וחוקי יסוד שקבעה הכנסת, אך הכנסת לא מפילה אותה (אולי כי רבים מחברי הכנסת יושבים בממשלה...). אני מקווה שלפחות במקרים שבהם הממשלה עוברת על החוק ממש אתה מסכים להתערבות משפטית.

אולי תסביר לי למה לא מטריד אותך שממשלה יכולה לעשות מה שבא לה, בלי שום מחוייבות למצע המוצהר שלה, ובלי שאף אחד כמעט יכול לעצור אותה? האם אתה רק אומר שזה חוקי, או שאתה מרוצה מכך שזה חוקי?
433971
ממשלה מורכבת מח''כים. אם הח''כים לא מרוצים מהתנהלות הממשלה, הם יכולים להחליף אותה (לאו דווקא להפיל אותה - להחליף, בלי ללכת לבחירות). אם הם לא עושים כן, סימן שהם מרוצים מהתפקוד שלה. אם הם מרוצים מתפקוד הממשלה סימן שהם, כנציגי הבוחרים שלהם, השתכנעו שהמדיניות הקיימת טוב יותר מהמדיניות שהוצעה במצע.
433984
לא כל הממשלה מורכבת מחכ"ים. ואיך בדיוק הם יכולים להחליף אותה בלי בחירות?
433993
אי אמון קונסטרוקטיבי. למעשה, זו האופציה היחידה שלהם כיום.

(אא''ק - הצעת אי אמון חייבת לכלול בהצעה מועמד אחר להרכבת הממשלה. בכך שהכנסת מביעה אי אמון בממשלה הנוכחית, היא מביעה אמון בממשלה חדשה שבראשה יעמוד המועמד המוצע).
434313
אבל זה בדיוק העניין!

א. האם "ממשלה מורכבת מח"כים" מוביל באיזשהו אופן ל"אם הח"כים לא מרוצים מהתנהלות הממשלה, הם יכולים להחליף אותה"? לי נראה שהמשפט השני מסביר מה בעייתי במשפט הראשון - האם הח"כים יחליפו את עצמם? את חבריהם למפלגה? זהו ניגוד האינטרסים המסוכן.

ב. להחליף ממשלה זו פעולה טוטאלית וקיצונית. אין סיבה להחליף ממשלה שהתפקוד שלה לא רע בגלל תחום ספציפי שבו היא מתנהגת בצורה לא תקינה, וזה גם לא יקרה. לא נראה לי הגיוני שממשלה יכולה לעשות מה שבא לה, כל עוד הכנסת לא החליטה שהיא עד כדי כך גרועה שצריך להחליף אותה. חייבת להיות דרך להגביל את פעולת הממשלה בתחום ספציפי שבו היא עוברת על החוק/המנהל התקין. האם ידועה לך דרך לעשות זאת כיום?

אתה יודע מה, שכח לרגע מההגדרה המסורתית של הרשות השופטת. מה דעתך שיוקם גוף מיוחד, שחבריו נבחרים על בסיס של ידע משפטי, הכרה של עקרונות היסוד של מדינת ישראל, יושרה וטוהר מידות, והוא אחראי לפקח על פעילותה התקינה של הממשלה והמדינה, במיוחד בכל הקשור לעבירות על החוק, עוולות הבירוקרטיה כלפי אזרחים, ולמדיניות 'בלתי מוסרית/הומאנית בעליל'? נשמע טוב, לא? ומה דעתך לקרוא לו בג"ץ?
434320
אם הממשלה עוברת על החוק או על המנהל התקין, ואני כבר אמרתי את זה, היא נתונה למרות בית המשפט כמו כל גוף אחר שפועל במדינה. אני מדבר על החלטות של הכנסת. בלתי סביר בעיני שגוף אחר יוכל להגיד לרשות המחוקקת מה חוקי ומה לא, אלא אם הכנסת הסמיכה אותו לכך במפורש (למשל, באמצעות חוקה).
434390
אוקי, אז אנחנו מסכימים. שים לב שזה לא נדיר שממשלה מתנהגת בצורה לא תקינה.
433786
מה פירוש: "אני מתנגד לכל פרשנות"? אם להתבטא כפאראפרזה על דיברי אהרון ברק -הכל פרשנות. כל האתוס והפרקטיקה המישפטיים בעולם- כולל המישנה והתלמוד- הם עיסוקים פרשניים.
433894
פרשנות או החלטה משפטית שסותרת את החוק הקיים (הפסיק מיותר)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים